var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26682;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26682","0","דינים העולים לדף קכ עמ' א'","31/01/13 23:54","כ שבט","תשע&quot;ג","23:54","המכריע","קכ.<b></b><br /><br /><b>מצילין סל מלא ככרות</b>, אע&quot;פ שיש בו מאה סעודות. וכן עיגול דבילה וחבית יין.<br /><b>לרב הונא; במציל בכלי אחד</b> – מותר כן, אבל במאסף בכלים הרבה מותר רק ג' סעודות וכנ&quot;ל (קיז:). <br />   <b>מאסף לכלי אחד ואז מציל</b> – מותר לדעה זו.<br /><b>לרב; </b>לאותה חצר (שבה הדליקה) מותר הרבה אף לאסף, לחצר אחרת מותר רק ג' סעודות.<br />   (כן פי' התוס', וקצ&quot;ע אטו לחצר אחרת צריך לשפוך מהסל חלק מהככרות קודם שיצילנו).<br /><br /><b>אומר לאחרים בואו והצילו לכם</b> (נקט האי לישנא כיון דל&quot;ש שיאכל בעצמו טפי מג' סעודות).<br /><b>מדינא </b>זכו בהכל. <b>חסיד</b> – יחזיר הכל (דההפקר לא מרצונו, ואף השכר דמי לשכר שבת).<br /><b>ירא שמים </b>– ישאיר לעצמו כנגד השכר והשאר יחזיר (ואינו שכר שבת, כיון דמדינא הכל שלו).<br /><br /><b>להיכן מצילין </b>– לת&quot;ק לחצר המעורבת, לבן בתירא אף לחצר שאינה מעורבת.<br /><b>כל כלי תשמישו</b> - מוציא לשם, והיינו הצריך לו לאותו יום. <br /><b>הצלת מלבושים</b> – לת&quot;ק כל מה שיכול ללבוש ולעטוף, פושט בחצר וחוזר לבית ולובש ומוציא.<br />   (כן משמע ברש&quot;י וכ&quot;פ הרא&quot;ש דסיפא אתאן לת&quot;ק, והיינו כר&quot;מ להלן בברייתא אפי' כל היום).  <br />לר' יוסי רק יח בגדים מסויימים, ורק פעם אחת. (לרש&quot;י הנ&quot;ל).<br /><b>יח בגדים</b> – מקטורן, אונקלי, פונדא, קלבוס-פשתן, חלוק, אפיליות, מעפורת,<br />   שני ספרקין, שני מנעלים, שני אנפילאות, ב' פרגד, חגור, כובע, סודר.  <br /><b>אומר לאחרים בואו והצילו עמי</b>. (נקט עמי, דיכול במשך השבת ללבוש את כולם).<br /><br /><b>חבית שנשברה בראש גגו</b> – מביא כלי אחד ומניח תחתיה, ולא יביא עוד כלי.<br /><b>כלי אחד</b> – לרב שיזבי מכיל רק ג&quot;ס, ומסיק רבא דטעה ויכול להכיל הרבה.<br /><b>פריסת עור גדי לח על כלי שאחז בו אור</b> – לרשב&quot;נ מותר.<br /><br /><b>מחיצה בכלים ריקים או מלאים שאינם מתבקעים</b> (מתכות, או חרס ישן או משובח) – מותר.<br /><b>במלאים שעלולים להתבקע </b>(כ&quot;ח חדשים) – לת&quot;ק הוי גרם כיבוי ומותר, לר' יוסי אסור גרם כיבוי.<br />ומבואר בסוגיא להלן דמה&quot;ת שרי, דאינו עשייה, ואסרו לר' יוסי דילמא אתי לכבויי.<br /><b>טלית שאחז בה האור מצד אחד</b> – פושט ומתכסה, ואם כבתה כבתה.<br /><b>לשפוך מים בצד אחר</b> – מדוייק מברייתא דאסור והיינו כר' יוסי, ורב מתיר כת&quot;ק.<br />   (לתוס' בשם רשב&quot;ם אין נותנין על הטלית ממש דהוי כיבוס).","199","","4111","True","True","False","","732","31.44.130.142","0","0","שבת|קכ ע&quot;א",""),new Message("26684","26682","לעמוד ב'","01/02/13 03:12","כא שבט","תשע&quot;ג","03:12","המכריע","<b>קכ:</b><br /><b>נר דולק שנשכח שעל גבי טבלא</b> – מנער את הטבלא והיא נופלת ואם כבתה כבתה.<br /><b>במניח</b> – אסור לטלטל הטבלא, דהויא בסיס לדבר האסור.<br />ומיירי שאין שמן בנר, דאם יש, הוי מכבה (או מבעיר). <b>תוס'.</b><br />(וכ&quot;פ הרא&quot;ש והר&quot;ן והמ&quot;מ בפי&quot;ב, ומהם בשו&quot;ע סי' רע&quot;ז ס&quot;ג בלא הבאת דעת המתירין. ועי&quot;ש בביה&quot;ל דאע&quot;ג דהוי פס&quot;ר דלא ניח&quot;ל כמ&quot;ש בהגהת מרדכי ופטור לכו&quot;ע מחטאת, מ&quot;מ איסורא איכא לרוה&quot;פ).<br />(ועי' תוס' שבירושלמי הביא זאת על נר כבוי ובא להשמיע היתר טלטול, עי&quot;ש בשני אופנים). <br /><br /><b>לפתוח ולנעול דלת שמאחוריה נר</b> – אסור אף לר&quot;ש דהוי פסיק רישיה ולייט רב על המתירין.<br />(ופי' תוס' דמתנדנד והוי מכבה ומבעיר, ולא איירי ביש רוח, וגם מצד טלטול אין לאסור עי&quot;ש).<br /><br /><b>פתיחת דלת כנגד המדורה</b> – כשנושבת כעת רוח חזקה, הוי פסיק רישיה ואסור מדינא לכו&quot;ע.<br /><b>כשנושבת רוח רגילה</b> – מדינא מותר דאינה מבערת ולא הוי פסי&quot;ר.<br />   <b>למעשה,</b> רב יהודה התיר ולא גזר אטו רוח חזקה, ואביי אסר ולייט על המקילין. <br />כתבו תוס' דהלכה כאביי, ויש ליזהר לא לפתוח אפי' ברוח מצויה אם המדורה קרובה קצת לדלת.<br /><br /><b>גרם כיבוי </b>– נכלל הכל לעיל עמ' א'.<br /><b>היה שם כתוב על בשרו </b>– לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת.<br /><b>נזדמנה לו טבילה של מצוה </b>– אם יש לו גמי, כורך ברפיון וטובל, אם הדיו לח.<br />   (כדי לא לעמוד ערום בפני השם, וגרם מחיקה שרי לכו&quot;ע).<br /><b>אם הדיו יבש או הגמי מהודק</b> – הוי חציצה.<br /><b>אין לו גמי </b>– לת&quot;ק ימתין עד שיהא לו גמי, ואף אם לא יטבול בזמנה (דלאו מצוה היא).<br />(ולא סגי בהנחת היד שמא ישכח ויסיר ידו ויעמוד ערום בפני השם, וחשש זה דוחה טבילה בזמנה).<br />ולר' יוסי יניח ידו ויטבול. (דטבילה בזמנה מצוה ודוחה חשש דישכח ויסיר ידו). ובלבד שלא  ישפשף.<br /><b>הדם והדיו הדבש והחלב </b>– יבישין, חוצצין. לחים, אין חוצצין.","199","","4110","True","True","False","","186","31.44.130.142","0","26682","שבת|קכ ע&quot;א",""),new Message("26691","26684","נר דולק - יש שפירשו ההיפך, יש שאחרת","03/02/13 07:56","כג שבט","תשע&quot;ג","07:56","Almuaddib","ציטטת את התוספות בסתמא, אולי כדאי, בשל המחלוקות, לכתוב במלואו:<br /><br />אומר ר&quot;י דמיירי דליכא שמן בנר, דאי איכא שמן נר חייב, שהרי שופך ממנו והווי כמסתפק ממנו דחייב משום מכבה.<br /><br />אבל מנגד, ראה במאירי, שמביא את שפירשו (כנראה הרשב&quot;א) שמאחר שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואינו מתכוון, אף בפסיק רישיה מותר, ועוד - שהוא פסיק רישיה דלא ניחא ליה, שלא חפץ באבדן השמן שנשפך. ועוד הוסיף כי יש מפרשים בפשטות שמאחר ואינו מכבה ישירות אלא גורם בלבד, אף בפסיק רישיה מותר.<br />והראש הביא בשם הערוך, שהואיל ולפירושו רבי שמעון לא מחייב בפסיק רישיה אלא היכן דניחא ליה באותה מלאכה, לפיכך איכא לאוקמא אפילו בנר שיש בו שמן, כיוון דלא מהני ליה בההוא כיבוי.<br /><br />וראה בשו&quot;ע הרב שדוקא מעמיד כך שמתחייב משום מדליק, שהשמן מתקרב בכך אל הפתיל, ודבריו צע&quot;ג בעיני, ולא מצאתי לו חבר.","107","","4108","True","True","False","","152","84.229.45.15","0","26682","שבת|קכ ע&quot;א",""),new Message("26692","26691","הוספתי בה דברים בעקבות הערתך.","03/02/13 08:20","כג שבט","תשע&quot;ג","08:20","המכריע","והדגשתי את המילה תוס' שהיתה כתובה כבר אבל כנראה נחבאה.","199","","4108","True","True","False","","132","95.86.97.126","0","26682","שבת|קכ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);