var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26648;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26648","0","מה הפירוש של &quot;ונביא לבב חכמה&quot;?","31/01/13 10:34","כ שבט","תשע&quot;ג","10:34","בבא רגל","עד כה, חשבתי שהפירוש הוא &quot;נכניס ללב חכמה&quot;,<br /><br />אך רש&quot;י מפרש כך:<br />ובנביאי אלו תלמידי חכמים. שנאמר ונביא לבב חכמה (תהלים צ): <br /><br />האם ניתן כך לפרש את הפסוק (למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה)?","51","","4105","True","True","False","","2687","84.228.168.93","0","0","שבת|קיט ע&quot;ב",""),new Message("26649","26648","פירושים נוספים","31/01/13 12:17","כ שבט","תשע&quot;ג","12:17","בתר ממוצע","<b>מצודת דוד</b>  למנות. לפי מנין ימינו שהם קצרים כן הודע נא דרכיך ר''ל לפי ערך מעט השנים כן תרבה לנו חכמה לדעת הכל במעט זמן ואז נביא גם אנו לבב חכמה ר''ל אם תתן בנו הרבה חכמה אז נחשוב לתור ולחפש בה לבוא אל תוכן עומק הדבר : (מצודת דוד)<br /><br /> <b>מצודת ציון  </b>ונביא. מל' הבאה : (מצודת ציון)<br /><br /> <b>מלבי&quot;ם </b>- באור הענין  למנות ימינו כן הודע שנביא לבב חכמה, אחר שע''י קוצר ימינו אין אנו יודעים מאומה לא מאפך ולא מעברתך, ואנחנו מתים מבלי השגת השלמות אשר בעבורו נבראנו, הלא ראוי שתודיע לנו שנוכל למנות ימינו כן באופן זה אשר נוכל להביא בו לבב חכמה, נגד מ''ש ורהבם עמל ואון, תלמדנו שנביא בימי חיינו לבב חכמה, ולא יהיה ימינו לריק ולתהו :(מלבי&quot;ם באור הענין)<br /><br /> <b>מלבי&quot;ם </b>- באור המלות  למנות. שיעורו, הודע למנות ימינו כן שנביא לבב חכמה, וזה א' משמושי הוי''ו :(מלבי&quot;ם באור המלות)","138","","4105","True","True","False","","323","94.188.248.70","0","26648","שבת|קיט ע&quot;ב",""),new Message("26658","26649","כולם פירשו אותו הדבר את המילה &quot;נביא&quot;","31/01/13 13:34","כ שבט","תשע&quot;ג","13:34","בבא רגל","ודלא כרש&quot;י בסוגיין!","51","","4105","True","True","False","","475","84.229.204.166","0","26648","שבת|קיט ע&quot;ב",""),new Message("26660","26658","גם רש&quot;י הק' מפרש וְנָבִא לשון הבאה","31/01/13 14:20","כ שבט","תשע&quot;ג","14:20","יהודי_קדום","כך פירוש רש&quot;י הק' על הפסוק (תהילים צ,יב): &quot;...וכיון שנאריך ימים נוכל לקנות לב ונביא בתוכם לבב חכמה ,<b> ונביא לשון הבאה</b>&quot; .<br /><br /><b>בסוגייתנו</b> אין רש&quot;י הקדוש מסביר את מדרשו של רב &quot;וְנָבִא לבב חכמה&quot; אלא את &quot;<b>ובנביאי אלו תלמידי חכמים</b>  שנאמר ונביא לבב חכמה&quot;, היינו, כאשר ת&quot;ח לומדים תורה הם <b>מביאים </b>בתוכם לבב חכמה.<br /><br />לענ&quot;ד רש&quot;י הק' בפירושו נמנע מלכנות ת&quot;ח 'נביאים' (כפי הלשון החד משמעית של מדרש הגמרא) אך הוא כן יוצר הקשר כלשהו בין ת&quot;ח לחכמתם שאינה ניתנת לכל בן אנוש.<span class='bordeaux'><b> (1)</b></span><br /><br />וע&quot;כ מה שפתח בו ר' בבא רגל ש-&quot;עד כה, חשבתי שהפירוש הוא &quot;נכניס ללב חכמה&quot;,&quot; - נכון חשב. כנ&quot;ל.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> בדהי&quot;א טז,כב:  &quot;אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ: &quot;  כאן פשט הפסוק אומר הנביאים ממש (והם האבות) .","233","","4105","True","True","False","","303","109.65.126.57","0","26648","שבת|קיט ע&quot;ב",""),new Message("26664","26660","ולנביאי אל תרעו","31/01/13 16:07","כ שבט","תשע&quot;ג","16:07","המכריע","אם נמשיך את הקו שהחלו בו הלומדים, יש לומר שזו הכוונה ולנביאי, היינו למביאים לפני, ומה הם מביאים? את הדבר החשוב ביותר לפניו, כמו שכתוב תנה בני לבך לי, אם לבך שלי יודע אני שכולך שלי, ומי המה המביאים? הלא המה תלמידי החכמים בעלי לב חכם שמקיימים בנפשן ונביא (מלשון הבאה) לבב חכמה.<br /><br />אולם יתכן מאד שרש&quot;י אמר דבריו בדרך דרוש, ויש לדרוש הקרא כאומר, ונביא - לבב חכמה, מי הוא נביא, זה שלבו לב חכם. ויתכן עוד שיש לחז&quot;ל דרוש כזה אשר היה מצוי לרש&quot;י. ואף לנו יש אסמכתא במס' ב&quot;ב יב: חכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה. מי נתלה במי, הוי אומר קטן נתלה בגדול, הרי שדרשו נביא מלשון נביא.","199","","4105","True","True","False","","272","31.44.130.142","0","26648","שבת|קיט ע&quot;ב",""),new Message("26666","26664","נ&quot;ל שרש&quot;י הק' עמד על הבדלי שורשי המילים","31/01/13 16:44","כ שבט","תשע&quot;ג","16:44","יהודי_קדום","הדומות: נביא (נבואה) לעומת נביא (הבאה) <br /><br />השורש <span class='bordeaux'><b>ב.ו.א</b></span> הוא לשון הבאה (הבאה / הביא / נביא)<br />ואילו  השורש <span class='bordeaux'><b> נ.ב.א.</b></span> הוא לשון נביא, אדם המתנבא.<br /><br />על יסוד שורשי המילים אפשר להבין שהגמרא סירסה את המילה וְנָבִא כדי לדרוש עליה לשון נבואה (היינו דרוש בשורש נ.ב.א) ואילו רש&quot;י הק' כאילו מפנה אותנו מהסוגיה (...&quot;שנאמר ונביא לבב חכמה&quot;) אל פירושו המפורש &quot;ונביא <b>לשון הבאה</b>&quot; כדי שנשתה משני המקורות.","233","","4105","True","True","False","","421","109.65.126.57","0","26648","שבת|קיט ע&quot;ב",""),new Message("26672","26664","ייתכן ששגרת התפילה בפי כבודו הביאה אותו","31/01/13 20:47","כ שבט","תשע&quot;ג","20:47","יהודי_קדום","לצטט את הפסוק מתהילים קה,טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְ<span class='bordeaux'><b>לִ</b></span>נְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:<br /><br />לעומת גרסת הגמרא מדה&quot;א טז,כב:  אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּ<span class='bordeaux'><b>בִ</b></span>נְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ: <br /><br />ברור שמבחינה לשונית החלפה בין ב' ל-ל' נפוצה בכל רבדי הלשון ואף בימינו למשל: בלא תכלית= ללא תכלית וכן עוד. זאת למרות שלשון תהילים 'נכונה' יותר.<br />גם בכל הלימוד כאן אין כל השפעה מההבדלים הנ&quot;ל","233","","4105","True","True","False","","281","109.65.126.57","0","26648","שבת|קיט ע&quot;ב",""),new Message("26667","26666","ומה עם ניב שפתיים","31/01/13 17:20","כ שבט","תשע&quot;ג","17:20","קותי","זה שתנובת שפתיו מחייבת!","217","","4105","True","True","False","","251","79.183.173.193","0","26648","שבת|קיט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);