var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26630;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26630","0","דינים העולים לדף קיח עמ' א'","30/01/13 01:26","יט שבט","תשע&quot;ג","01:26","המכריע","<b>קיח.</b><br />סתם מתניתין כאן כרבנן. אבל מסתם מתניתין דפאה אין ראיה.<br /><b>הא דתנן לת&quot;ק מצילין בלילה ג' סעודות</b>, היינו בלא אכל, וכן ב' בשחרית וא' במנחה.<br />לר' חידקא בלילה מצילין ד' סעודות, בשחרית קודם אכילה ג', וכן על זו הדרך.<br /><br /><b>תמחוי </b>– קערה שגובין בה מאכל ומחלקין ממנה כל יום ב' סעודות.<br /><b>קופה</b> – מחלקין לעניים בני טובים בכל ערב שבת מעות לי&quot;ד סעודות של שבוע.<br />ומסקינן דהיינו כר&quot;ע דעשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואם יש לו לאכול אין נוטל לכבוד שבת.<br />(ואם יש חולקין על ר&quot;ע, לדידהו יתכן שלרבנן אין מוסיפין, דיאכל של מוצ&quot;ש מבעוד יום,<br />ולר חידקא יוסיפו לו עוד אחד. וסעודת מלוה מלכה אין נותנין לה מהצדקה.<br /><b>מי שיש לו מזון ב' סעודות בידו</b> – לא יטול מהתמחוי.<br /><b>מי שיש לו מעות לי&quot;ד סעודות </b>– לא יטול מהקופה.<br /><br /><b>עני העובר ממקום למקום</b> – אין פוחתין לו ממזון ב' סעודות.<br />לריב&quot;ב היינו ככר שעולה פונדיון כשד' סאין קמח נמכרין בסלע, ובעירובין פב: לר&quot;מ ור&quot;י שיעור אחר).<br /><b>לן בעיר </b>– נותנין לו פוריא ובי סדיא.<br /><b>שובת בעיר </b>– אם אין בידו סעודה, נותנין לו ג' סעודות לרבנן וד' לר' חידקא.<br />   אם יש בידו סעודה, נותנין לו ב' לרבנן וג' לר&quot;ח. ובצאתו מהעיר ילווהו בסעודה. ועי' תוס' שהאריכו.<br />(ובפשטות האי סיפא דלא כר&quot;ע הנ&quot;ל, ואע&quot;פ דרישא מוקמינן כר&quot;ע. ויל&quot;ע).<br /><br /><b>הדחת קערות </b>– מותר אחרי אכילת ערבית שחרית וצהרים. אחר המנחה לא ידיח.<br /><b>כלי שתיה</b> – מדיח כל היום, שאין קבע לשתיה.<br />(<b>המתענה למחר</b> – לא יאכל אחר אכילתו האחרונה אם לא התנה.<br /><b>לשתות אחר השינה קודם עה&quot;ש</b> – הירושלמי מתיר ולא רצה ר&quot;י להקל.<br /><b>לשתות בלילה אחר האכילה בלא שהתנה</b> – מדינא משמע דמותר, וחשש ר&quot;י בזמנינו ואסר).<br /><br /><b>המקיים ג' סעודות </b>– ניצול מחבלי משיח, דינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג.<br /><b>המענג את השבת</b> – לר' יוסי נותנין לו נחלה בלי מצרים., ולרנב&quot;י ניצול משעבוד גלויות.<br />   ולרב נותנין לו משאלות לבו.","199","","4111","True","True","False","","749","95.86.81.110","0","0","שבת|קיח ע&quot;א",""),new Message("26631","26630","לעמוד ב'","30/01/13 01:28","יט שבט","תשע&quot;ג","01:28","המכריע","<b>קיח:</b><br /><b>במה מענגו </b>– לר&quot;י בריה דרשב&quot;ש בשם רב בתבשיל תרדין, דגים גדולים, וראשי שומין.<br />ולרחב&quot;א בשם רב אפי' דבר מועט, כגון כסא דהרסנא, שעשאו לכבוד שבת.<br /><br /><b>המשמר שבת כהלכתו </b>– אפי' עובד ע&quot;ז כדור אנוש, מוחלין לו.<br /><b>אילו שמרו ישראל שבת ראשונה</b> – לא שלטה בהם אומה ולשון.<br /><b>אילו ישמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן </b>– מיד נגאלים.<br /><br /><b>אמר רבי יוסי יהא חלקי;</b><br />א. מאוכלי שלש סעודות בשבת. <br />ב. מאומרי פסוקי דזמרא בכל יום (לרש&quot;י ב' מזמורי הללו, להרי&quot;ף מתהילה עד הללויה בתרא).<br />   (האומר הלל המצרי בכל יום – הרי זה מחרף ומגדף).<br />   נביאים ראשונים תיקנו לומר הלל בזמנים מסוימים לשבח והודאה.<br />ג. ממתפללים עם דמדומי חמה. (מצוה להתפלל עם דמדומי חמה בוקר וערב).<br />ד. ממתי בחולי מעיים (לרש&quot;י שמתכפרים ביסורים, לתוס' שגופן מתנקה ומיטהר מאכילה).<br />ה. ממתי בדרך מצוה.<br />ו. ממכניסי שבת בטבריה ומוציאי שבת בציפורי. (לרש&quot;י ור&quot;י מיגאש להקדים ולאחר,<br />   ובגה&quot;ש בשם ר' יונה ואגודה לגמר כליו בע&quot;ש ובמוצ&quot;ש, עי&quot;ש).<br />ז. ממושיבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש.<br />ח. מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה. (נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה שצריכין הכרעה בחלוקה).<br />ט. ממי שחושדין אותו ואין בו. (רב פפא העיד על עצמו שחשדוהו ולא היה בו.<br />   ועי' רש&quot;ש קמ: שהכוונה למה שחשדו המהרש&quot;א שם שאמר לשתות שכר ולא יין כדי להתפרנס).<br /><br /><b>הנהגות דרבי יוסי;</b><br />א. ה' פעמים בעל ושנה ובכולן נטע ארזים בישראל.<br />   (לתוס' בשם ירושלמי ה' יבמות היו מה' אחין שמתו בלא בנים ובעל רק למצוה וגירש). <br />   הרוצה שיהיו בניו זכרים, יבעול וישנה.<br />ב. קרא לאשתו ביתו ולשורו שדו (שילמדו דברי חכמה משיחת חולין שלו).<br />ג. מימיו לא נסתכל במילתו. (ורבי לא הוריד ידו למטה מאבנטו וע&quot;כ נקרא רבינו הקדוש).<br />ד. מימיו לא ראו קורות ביתו אמרי חלוקו (לפירש&quot;י שפשט בגדיו תחת הסדין).<br />ה. מימיו לא עבר על דברי חביריו, ואילו היו אומרים לו לעלות לדוכן היה עולה.<br />   (ולא ברור לר&quot;י מה האיסור לזר העולה לדוכן, עי' תוס').<br />ו. מימיו לא אמר דבר על חבירו וחזר לאחוריו. ולמדו מכאן דלה&quot;ר באפי מרה שרי.<br />   (ועי' בס' ח&quot;ח דלה&quot;ר ממש גרע בפניו, רק היינו שבפניו אומרו באופן שלא יתפרש לגנאי).<br /><br /><b>&quot;תיתי לי&quot; (ישולם שכרי) דכמה אמוראי; </b><br />א. רב נחמן שקיים ג' סעודות בשבת.<br />ב. רב יהודה שקיים עיון תפילה (לכוון, ואוכל פירותיהן בעוה&quot;ז, ואין אדם ניצול מאי כוונה.<br />   אבל המעיין בתפילה, מתי תתקיים בקשתו, בא לידי כאב לב, ומזכיר עוונותיו).<br />ג. רב הונא בריה דרב יהושע לא הלך ד' אמות בגילוי הראש.<br />ד. רב ששת לא הלך ד' אמות בלא תפילין.   <br />ה. רב נחמן לא הלך ד&quot;א בלא ציצית.<br />(רבה היה זהיר מאד בציצית. ועי' חי' הר&quot;ן דכל ת&quot;ח ראוי לקבוע לעצמו מצוה א' לקיימה כהלכתה).<br />ו. אביי עבד יומא טבא לרבנן כשראה צורבא מרבנן דשלים מסכתיה.","199","","4111","True","True","False","","189","95.86.81.110","0","26630","שבת|קיח ע&quot;א",""),new Message("26634","26630","שאלה","30/01/13 14:09","יט שבט","תשע&quot;ג","14:09","amdavid","<b>שובת בעיר </b>...<br />&quot;ובפשטות האי סיפא דלא כר&quot;ע הנ&quot;ל, ואע&quot;פ דרישא מוקמינן כר&quot;ע. &quot;<br /><br />למה לא אתיא כר&quot;ע, <br />דר&quot;ע מיירי ביש לו 14 סעודות, והכא מיירי באין לו מה לאכול כלל.<br />מי שיש לו כבר קצבה שבועית מסודרת, יתכבד ויסתפק בה ולא יכביד על הציבור במלוא סעודות שבת.<br />אך מי שאין לו כלום, אדרבא, לכבוד שבת &quot;יפנקו אותו&quot; ויתנו לו סך סעודות שבת כמו כל אחד.","175","","4111","True","True","False","","222","80.178.239.20","0","26630","שבת|קיח ע&quot;א",""),new Message("26637","26634","תשובה","30/01/13 16:14","יט שבט","תשע&quot;ג","16:14","המכריע","אכן בזכרוני שיש דעה כזו בראשונים שמחלקים בין מי שכבר נופל על הציבור שאז נותנין לו כל צרכו כולל סעודות שבת במילואם, לבין מי שתחילת נפילתו על הציבור תהא רק לכבוד שבת שעל זה אמרו עשה שבתך חול.<br /><br />ולפי דעה זו לעיל כל הקושיא של הגמרא מהסיפא של יש לו יד סעודות מדוע לא יוסיפו ועל זה אמרו כרבי עקיבא, אבל עדיין תיקשי מרישא ממי שאין לו ונותנין לו יד סעודות מדוע לא יתנו לו יותר, ולכן נראה מרש&quot;י שם שאכן הקושיא גם מהרישא ושלדעתו לר&quot;ע גם מי שכבר נוטל אין מוסיפין לו בשביל שבת, ולפי זה העירותי. אבל אכן כתבתי שיש לי לעיין, ולנושא זה באמת התכוונתי.<br /><br />אולי בעקבות פתיחת הדברים נזכה שמישהו מהלומדים יביא את מה שנאמר על זה בדברי רבותינו.","199","","4111","True","True","False","","152","95.86.81.110","0","26630","שבת|קיח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);