var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26623;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","47"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26623","0","דינים העולים לדף קיז","29/01/13 20:51","יח שבט","תשע&quot;ג","20:51","המכריע","<b>קיז.</b><br /><b>הצלת תיק הספר</b> – תנן דמטלטלין אפילו כשיש בו מעות, וכנ&quot;ל.<br />כשהספר והמעות בפנים, הוי בסיס לדבר האסור והמותר, דמותר בטלטול.<br />ולא הצריכו לזרוק מתוכו המעות, שמא בינתיים תאחז בו הדליקה.<br /><b>להביא תיק עם מעות כדי להניח בו הספר</b> – למסקנה ייתכן שצריך בדרך לזרוק ממנו המעות.<br />   (והיינו אם אפשר, אבל אם אי אפשר, משמע דיכול להביא עם המעות. תוס').<br /><br /><b>תיקון מבוי שיש לו ג' מחיצות</b> – לב&quot;ש לחי וקורה, לב&quot;ה או לחי או קורה, לר&quot;א שני לחיים.<br />להו&quot;א דר&quot;ח ולמסק' דרב אשי תנאי דמתני' (ריב&quot;ב וחבריו) ס&quot;ל כר&quot;א.<br /><b>אם תקנוהו כדין, כל חד כדאית ליה (ונשתתפו)</b> – מותר להציל לתוכו אפילו אוכלין ומשקין.<br />   (למסקנה. דלר&quot;ח ס&quot;ד דרק כתבי קדש).<br /><b>אליבא דר&quot;א אם תקנוהו בלחי אחד</b> – אסור להציל אוכלין ומשקין לתוכו רק כתבי קדש.<br />   (היינו למסקנה דרב אשי. דלס&quot;ד דר&quot;ח בזה רק ריב&quot;ב מתיר).<br /><b>אם אין לו לחי כלל </b>– לריב&quot;ב (למסקנה) מצילין כתבי קדש, לרבנן דריב&quot;ב אין מצילין.<br />(ולא נתפרש להדיא למאי דקי&quot;ל כב&quot;ה ולא תקנוהו כלל לגבי כתבי קדש, ומסתבר דיחלקו כנ&quot;ל).<br /><br /><b>מבוי מפולש שיש לו רק שתי מחיצות</b> – לרבי יהודה לחי או קורה מכאן וכן מכאן. ואפי' ברה&quot;ר כזה.<br />   לחכמים אין מתקנין בכך (עד שיעשה מחיצה שלישית ולחי או קורה לרביעית).<br />לרבה תנאי דמתני' ס&quot;ל כר&quot;י, ופליגי בלחי א' אי מצילין כתבי קדש.<br />(ודחינן דלא בהכי מיירי, דבמתוקן כדין מצילין אפילו אוכלין ומשקין.<br />ומ&quot;מ יתכן דלפי ר&quot;י אם יהא רק לחי אחד יחלקו תנאי. ויל&quot;ע לרבנן דר&quot;י אי יש איזו קולא).<br /><br /><b>קיז:</b><br /><b>הצלת מזון אדם ובהמה</b> – כפי הנצרך לשבת. (והיינו לחצר מעורבת כדין. להלן קכ.).<br />והיינו בליל שבת קודם אכילה, ג&quot;ס. בשחרית, לת&quot;ק ב' לר' יוסי ג'. במנחה, לת&quot;ק א' ולר&quot;י ג'. <br />ואע&quot;פ דהוי היתרא, אין להציל טפי משום גזירה דיבוא לכבות.<br /><br /><b>נשברה חבית בראש גגו</b> – מביא כלי אחד ומניח תחתיה.<br />ואסור להביא כלי אחר ולקלוט או לצרף, גזירה שמא יביא דרך רה&quot;ר.<br /><b>אם נזדמנו לו אורחין או זימנם כעת </b>– מותר להביא כלי אחר.<br /><b>לקלוט ואחר כך להזמין</b> – לת&quot;ק אסור לרבי יוסי בר&quot;י מותר.<br />   (ואין זה תלוי בפלוגתא דהערמה דבסמוך, דאין צעב&quot;ח, ומאידך אין עצה אחרת).<br />(נסדקה החבית ולא נשברה – מותר להביא כלים הרבה. תוס').<br /><br /><b>אותו ואת בנו שנפלו לבור ביו&quot;ט </b>– לר&quot;א מעלה אחד &quot;מ לשוחטו והשני עושה לו פרנסה במקומו,<br />   ולרבי יהושע מעלה א' ומערים ומעלה שני, ושוחט איזה שרצה.<br /><br /><b>הציל פת נקיה</b> – אין מציל פת הדראה. פת הדראה – מציל נקיה.<br />(ועי' תוס' גבי אפייה ביו&quot;ט דיכול לאפות הדראה ואח&quot;כ נקיה ולא להיפך).<br /><b>ביוכ&quot;פ</b> – מצילין לשבת שאחריה<br /><b>בשבת</b> – אין מצילין אף ליוכ&quot;פ וכ&quot;ש ליו&quot;ט או לשבת שאחריה.<br />(ליוכ&quot;פ, לרש&quot;י היינו לאכילת מוציו&quot;כ, ולכ' לקטנים ביוכ&quot;פ שרי, ולת&quot;ג בתוס' שרי.<br />ועי' רשב&quot;א בשם ירושלמי דחולק ומתיר להציל למוציו&quot;כ כסברת התי' השני בתוס').<br /><br /><b>שכח פת בתנור וקידש היום</b> – מצילין לג&quot;ס, ואומר לאחרים הצילו לכם. ורודין בסכין ולא במרדה. <br /><b>רדייה</b> – אינה מלאכה מה&quot;ת (ואסורה מדרבנן כשופר) ומשנין אף בשעת דליקה.<br />(<b>תקיעת שופר</b> – אסורה מדרבנן, ובר&quot;ה אין מעכבין תינוקות מלתקוע).<br /><br /><b>הכנת סעודות שבת </b>– יש להשכים כדי להתעסק בהן.<br /><b>בציעה</b> – לרבי אבא על שתי ככרות, רב כהנא ברך על ב' ובצע אחת.<br />רבי זירא בצע לכל הסעודה, ולא מיחזי כרעבתונתא, כיון דבחול לאעביד הכי.<br />(לרש&quot;י בצע פרוסה, ואין זה ענין למחלוקת הקודמת, וקי&quot;ל כרב כהנא דסגי לבצוע אחת.<br />   ולהרשב&quot;א בצע שתים וכך הלכה, וכך הכריע הגר&quot;א ועוד פוסקים., מלבד טעמי הנסתר בזה.<br />ויש שהעירו דאם בלאו הכי יבצעו עוד ככר בהמשך הסעודה, ראוי להדר כשיטה זו).<br /><b>ככר של עירוב </b>– ראוי לברך ולבצוע עליו, הואיל ואיתעביד ביה כבר חדא מצוה.<br /><b>סעודות השבת</b> – לת&quot;ק שלש לרבי חידקא ארבע.","199","","4108","True","True","False","","700","95.86.81.110","0","0","שבת|קיז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);