var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26602;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26602","0","סיכום לדף קטז עמ' א'  (יום ראשון)","29/01/13 01:49","יח שבט","תשע&quot;ג","01:49","המכריע","<b>קטז.</b><br /><b>פרשת ויהי בנסוע</b> – יש לה סימניות לפניה ואחריה.<br /><b>לרשב&quot;ג </b>משום שמקומה לעיל בדגלים, ונכתבה כאן להפסיק בין פורענות לפורענות,.<br />פורענות שניה מתאוננים. ראשונה לרש&quot;י שאלת הבשר, לתוס' בריחה מהר סיני כתינוק מביה&quot;ס. <br />   ועתידה ליעקר מכאן ולהיכתב במקומה.<br /><b>לרבי</b> מקומה כאן, ויש לה סימנין מפני שהא ספר בפני עצמו, ויש שבעה ספרים בתורה.<br /><br /><b>גליונין של ס&quot;ת שבלה</b> – אין מצילין אותן, (אלא אם כן יש פ&quot;ה אותיות וכנ&quot;ל).<br /><b>ס&quot;ת שנמחק ונגזזו גליוניו למעלה ולמטה</b> – אין מצילין את מקום הכתב שנמחק.<br /><b>ס&quot;ת שנמחק ויש בו גליונין חוץ ממקום הכתב</b> – בעיא דלא איפשטא אי מצילין.<br />   כגון, של מעלה ושל מטה, בין פרשה לפרשה, בין דף לדף, של תחילת הספר וסופו.<br />(בתחילת ספר מניחין כדי לגול עמוד, ובסופו כדי לגול היקף).<br /><b>כשהכתב קיים</b> – הגליונין קדושין, ונפ&quot;מ שמטמאין את הידיים בנגיעה בהם.<br />(<b>הנוגע בספרים או גליונין ונגע בתרומה</b> – פוסלה מגזירת י&quot;ח דבר).<br /><br /><b>ספרי מינין</b> – אין מצילין אותן מפני הדליקה, אפי' כתובין אשורית ולה&quot;ק, אלא נשרפין הן ואזכרותיהן.<br />(<b>מינים </b>– רש&quot;י פי' משרתי ע&quot;ז, ובר&quot;ח לא מצונזר פי' הנוצרים).<br /><b>ספרי מינים בחול </b>– לר' יוסי קודר אזכרות וגונז והשאר שורף.<br />לר' טרפון ולרבי ישמעאל שורפן עם האזכרות.<br />(לתוס' היינו בנמצאו ביד מינין. אבל בידוע שכתבו מין, לכו&quot;ע ישרף).<br /><b>הבורח מרודף או נחש</b> – עדיף להיכנס לבית ע&quot;ז ולא לבית מינים).<br /><b>מן המפולת או מן המים או דבר המאבדן</b> - אין מצילין אותן.<br />(לרש&quot;י היינו בחול, ולכ' כר&quot;ט, ואולי גם לר' יוסי גונזן כשבאו לידו אבל אין להצילן כדי לגנוז,<br />   ולתוס' היינו בשבת ולר' יוסי וקמ&quot;ל דלאו דוקא מדליקה, ומשמע דבחול מצילין לר' יוסי).<br /><b>ספרי דבי אבידן </b>(מקום ויכוח המינים עם ישראל) – מספקא לרבי אבהו אי מצילין.<br /><br /><b>הליכה לבי אבידן</b> – רב ורבא לא הלכו מפני הסכנה, שמואל ומר בר רב יוסף הלכו.<br /><b>הליכה לבי נצרפי </b>(בית ע&quot;ז) – גם שמואל לא הלך.","199","","4108","True","True","False","","702","95.86.81.110","0","0","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26603","26602","עמוד ב'","29/01/13 01:52","יח שבט","תשע&quot;ג","01:52","המכריע","<b>קטז:</b><br /><b>ירושת הבת</b> – אינה יורשת במקום שיש בן.<br />ר&quot;ג ואחותו נתנו שוחד לפילוסוף (עי' רש&quot;י תוס' ומסוה&quot;ש) לפרסם גנותו.<br /><br /><b>קריאה בכתובים;</b><b></b><br /><b>בזמן בית המדרש ובבית המדרש </b>– לכו&quot;ע אין קורין, והיינו קודם אכילה.<br /><b>בזמן ביהמ&quot;ד שלא בביהמ&quot;ד </b>– לל&quot;ק לרב קורין לשמואל אין קורין, לל&quot;ב לא נתפרש להדיא.<br /><b>שלא בזמן ביהמ&quot;ד </b>– למתניתין דטעמא מפני ביטול ביהמ&quot;ד קורין אפי' בביהמ&quot;ד.<br />   לרבי נחמיה דטעמא כדי למנוע קריאת שטרי הדיוטות, אין קורין.<br />והלכה כמתניתין (דאף שמואל שהביא דברי ר&quot;נ, באתריה נהגו כמתניתין לקרוא בכתובים במנחה).<br /><b>לשנות ולדרוש בהן ולהביא מהן ראיה</b> – מותר.<br /><br /><b>שטרי הדיוטות</b> – אין קורין בהן. לרש&quot;י היינו  גם איגרות בעלמא,<br />   ולתוס' איגרות שרי ואסור רק שטרי חובות וחשבונות או מקח וממכר וכדומה.<br /><b>ספרי מלחמות </b>– אסור לקרוא כמו כתב שתחת הצורה והדיוקנאות. ואף בחול הוי מושב לצים. תוס'.<br /><br /><b>תיק הספר והתפילין</b> – מצילין עמהן, ואף כשיש בתוכן מעות. ועי' להלן קיז.<br /><b>הצלת כתבי קדש </b>– למבוי שאינו מפולש, מותר לכו&quot;ע. למפולש לת&quot;ק אסור לבן בתירא מותר.<br />(ועי' להלן דגם אינו מפולש אינו מתוקן כראוי והקילו בכתבי קדש, להבדיל מאוכלין וכדלהלן).<br /><br /><b>הפשטת הפסח בע&quot;פ שחל בשבת </b>– לרי&quot;ש בריב&quot;ב רק עד החזה, כדי להוציא אימוריו בלא נימין,<br />(והקטר חלביו דוחה שבת).<br />לרבנן מפשיטין את כולו. מפני כבוד שמים. לר&quot;י שלא יסריח, לרבא שלא יהו מוטלין כנבילה.<br /><b>מנח אפתורא דדהבא</b> – לר&quot;י מותר לרבא אסור. <b>ביומא דאיסתנא</b> – לר&quot;י אסור לרבא מותר.<br />למסקנה מיירי דלא בעי לעור ושקיל ליה בברזי (חתיכות) והוי רק שבות והתירו דומיא דתיק הספר.<br /><b>הפשט כדרכו </b>– הוי אב מלאכה. ולא מהני אינו מתכון דהוי פסיק רישיה. ולא התירו.<br /><b>טלטול העור</b> – למסקנה אסור משום בסיס לדבר האסור.<br />רש&quot;י פירש דמחובר, והבשר מוקצה כיון דאסור באכילה וצלייה עד הלילה. <br />(ועיין תוס' דהבשר מותר בטלטול מפני כבוד שמים, ועור מחובר מותר, <br />וס&quot;ד דפליגי בעור אחר הפשט, ומשכח&quot;ל לרי&quot;ש בעבר והפשיט או תמידין, ומסקי' דהוי בסיס מחיים).<br /><b>עור בהמה גסה </b>– מותר בטלטול, דראוי לשוטחו ולהיסמך עליו.","199","","4108","True","True","False","","170","95.86.81.110","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26633","26602","לא הבנתי את ספרי דבי אבידן","30/01/13 13:22","יט שבט","תשע&quot;ג","13:22","מתפעל","רש&quot;י אומר שאלו הטענות שהמינים כתבו.<br />למה שתהיה הוא אמינא להציל את זה?","148","","4107","True","True","False","","344","212.29.198.117","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26627","26603","הפשט כדרכו - לא פשוט שאסור","29/01/13 22:17","יח שבט","תשע&quot;ג","22:17","amdavid","ראה תוס' שרק לדידיה דרי&quot;ש קאמרי, ולדידהו מותר אפי' כדרכו <br />(ד&quot;ה דשקיל ליה בברזי השני. ובדיבור הראשון כתבו בשם ר&quot;י שבברזי אפי' שבות ליכא)<br /><br />ולכאורה כך גם משמע מדברי הרמב&quot;ם שלא זכר מ&quot;ברזי&quot; כלל (<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=9202'>ועיין באריכות במפרשיו</a>).<br /><br />ויש גם שמוכיחים מכאן שאם יש דרך שלא יהיה פסיק רישיה, דהיינו בברזי, זה כבר מוציא מידי פסיק רישיה, ואז אפי' כשלא מפשיט בברזי אלא בשלימות, מותר, כי לא מתכוון. <br /><br />(&quot;ונסתייע ממ&quot;ש בשלטי הגבורים (ס&quot;פ האורג) דכל מעשה שאפשר לעשות זולת הפ&quot;ר אז אפי' עביד אותו מעשה בפ&quot;ר שרי כשאינו מתכוין לעשותו. ע&quot;ש. וע&quot;פ זה יישב ג&quot;כ דברי הרמב&quot;ם בה' קרבן פסח שהשמיט תי' הגמ' (שבת קיז) דשקיל ליה בברזי, ומשום דמפרש דכיון דמצי עביד בברזא דליכא הפשט, הילכך א&quot;נ מפשיט כדרכו כיון שאין כוונתו להפשיט אלא להוציא הפסח לא חשיב פ&quot;ר.&quot; מתוך שו&quot;ת יביע אומר חלק ד - אורח חיים סימן לג)","175","","4108","True","True","False","","338","79.182.196.144","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26629","26627","יישר כח והבהרה","30/01/13 00:05","יט שבט","תשע&quot;ג","00:05","המכריע","ראשית יישר כח על ההערה החשובה. כן ירבו.<br />שנית, מה שכתבתי הוא מרש&quot;י, ואני מסכם בעיקר לשיטת רש&quot;י (אם כי משתדל לרוב להביא גם את שיטת התוס'). ויעויין היטב בלשון רש&quot;י שם.<br />שלישית גם בתוס' זה רק תירוץ אחד משלושה, והשנים האחרים לא סבירא להו.<br />דברי הרמב&quot;ם, בפרט אלו שאינן מפורשים בו, איני מתיימר כלל להביאו.  <br /><br />בכל אופן הוספתי כעת אצלי שלפי התי' השלישי בתוס' מותר בלא ברזי.","199","","4107","True","True","False","","130","95.86.81.110","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26635","26633","לא זה מה שרש&quot;י אומר","30/01/13 16:07","יט שבט","תשע&quot;ג","16:07","המכריע","הוא אומר ספרים (כלומר ספרי קדש) שכתבו להם המינים להתווכח עם ישראל (כלומר לצורך הויכוחים שרובם נסובים על פשטי מקראות שונים וצריך לאתויי ספר וליחזי).<br /><br />ואגב לתוס' אם ברור שכתבו מין ישרף, וכאן מיירי שלא ידוע מי כתבן, וזה נמצא בבית הויכוחים. וכך פירש ר&quot;ח להדיא &quot;בי אבידן חצר ידועה ויש בה ספרי חכמות מכל אומה ויש בה ספרי תורה קדש וספרי נביאים וכתובים כתובים בלה&quot;ק, ומפני שאינו ידוע מי כתבו או ישראל או זולתן, אמרו על רבי אבהו שהיה הדבר רפיא בידיה להורות עליהן להצילן או לא&quot;.","199","","4107","True","True","False","","202","95.86.81.110","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26638","26633","אולי אפשר להעמיד את זה במה","30/01/13 17:32","יט שבט","תשע&quot;ג","17:32","קותי","שהיה בויכוחים עם הנוצרים בימי הביניים<br />הם כתבו קונקורדנציה של התנ&quot;ך כדי שיוכלו למצוא בקלות <br />את הפסוקים שהם צריכים <br />ספרי טענות אין הוא אמינא להציל<br />אולי ספרי הטענות פחות חמורים מספר תורה  <br />כי לטענה יש פרכא אבל ספר תורה פשוט נפסל.","217","","4107","True","True","False","","228","79.183.173.193","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26641","26635","אכן רבינו חננאל מובן אבל","31/01/13 07:02","כ שבט","תשע&quot;ג","07:02","מתפעל","קצת קשה להכניס הפשט שלו ברש&quot;י.<br />רש&quot;י כתב: &quot;שכתבו להם המינים&quot;. ולא שיש ספק מי כתבם ולכן זה קשה. גם אם כתבו ספר תורה בלבד בלי הביאור שלהם זהו ס&quot;ת שכתבו מין.","148","","4106","True","True","False","","213","212.29.198.117","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א",""),new Message("26639","26638","ברבינו חננאל אכן כתוב שהכוונה לנוצרים","30/01/13 17:52","יט שבט","תשע&quot;ג","17:52","המכריע","אבל בר&quot;ח שלפננו זה צונזר. לאחרונה החזירו את זה במהדורות חדשות.","199","","4107","True","True","False","","174","95.86.81.110","0","26602","שבת|קטז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);