var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26556;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45"),new MostViewed("107089","הגהות הגר"א ב"מ סג","אוריאל שלמוני","01/05/24 10:28","605","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26556","0","ספרי קודש מתורגמים אין קוראים בהם","26/01/13 18:35","טו שבט","תשע"ג","18:35","הודו_כי_טוב","אז למה ניכתבו ?
מי יטרח לתרגם אם הוא יודע שלא יקראו בו .
אם הבנתי נכון גם השפה העברית נחשבת "מתורגמת"
זאת אומרת רק בארמית מותר לקרוא ?","207","","4117","True","True","False","","794","46.117.14.249","0","0","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26557","26556","היו אז כתות שונות","26/01/13 19:58","טו שבט","תשע"ג","19:58","דוד כוכב","היו בין השאר צדוקים ביתוסים ואיסיים שכתבו דברים מוזרים. אפילו השם יוחנן הנזוף או בן הנזוף אומר דרשני. יש פה מחלוקת בין החכמים אם לשלול באותה תקופה נוהג זה של כתיבת תרגומים או לאפשרו.","125","","4117","True","True","False","","205","95.86.120.124","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26559","26556","לא כולם סברו שאין לקרוא במתורגמים","26/01/13 20:54","טו שבט","תשע"ג","20:54","Almuaddib","ראה את הסוגיה במסכת מגילה.

מאחר והיו שלא רק התירו לתרגם, אלא אף ראו בכך ערך - אונקלוס כדוגמא - ברור מדוע היה מי שתירגם.


והשפה העברית, כמובן, אינה נחשבת למתורגמת.","107","","4117","True","True","False","","142","77.126.109.169","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26561","26559","תרגום אונקלוס בעל פה","26/01/13 23:05","טו שבט","תשע"ג","23:05","דוד כוכב","אונקלוס (עקילס) גם קיבל הסכמה מרבותיו רבי אליעזר ורבי יהושע (ירושלמי מגילה פ"א ה"ט), אבל, כמו שכתב רש"י בסוגייתנו לגבי יונתן בן עוזיאל, תרגומו נאמר בעל פה ולא נכתב. וכן פסק הרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים יב, יא: "ולא יתרגם מתוך הכתב אלא על פה".","125","","4117","True","True","False","","162","95.86.120.124","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26563","26561","חוששני שאתה מערב דברים שונים","27/01/13 00:05","טז שבט","תשע"ג","00:05","Almuaddib","ראשית, לא ברור כלל וכלל כי עקילס ואונקלוס, חד המה. ראה, למשל, את דברי רבי עזריה מן האדומים, מהם עולה במפורש כי עקילס תרגם את התורה ליוונית.

אם ליוונית, ודאי שאין זה "תרגום דידן" - כפי שקראו לתרגום אונקלוס בבבל.


לכן לא ברור לי מה רצת אל מגילה בירושלמי, במקום ללכת בשופי אל הבבלי, מגילה ג. , שם נכתב "תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע...".

שנית, מתי - לשיטתך - הועלה על הכתב תרגום אונקלוס?

ושלישית - פסיקת הרמב"ם היא על המתרגם העומד לצד הקורא בתורה, אין היא קשורה כלל וכלל לשאלה האם תרגום אונקלוס הועלה על הכתב או לא.","107","","4116","True","True","False","","233","77.126.109.169","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26564","26563","תשובות","27/01/13 00:37","טז שבט","תשע"ג","00:37","דוד כוכב","ראשית, ברור כי אונקלוס הוא עקילס בשיבוש מה של שמו. אותו מעשה שבבן אחותו של הקיסר מסופר על שני שמות אלו. והגר"א אפילו הגיה במעשה שבאונקלוס שבגמרא את שם הקיסר כפי המוזכר במעשה בעקילס. על שניהם מסופר שתרגמו את התורה מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. ראה במאמר קצר זה.

אמת, עקילס תרגם ליוונית, ואין זה תרגום דידן. כך מבואר בירושלמי, ודלא כפי שסברו הרמב"ם (בהלכות איסורי ביאה יב הלכה יג ובכמה מקומות במורה) ורש"י.

השאלה מתי הועלה על הכתב תרגום אונקלוס, חופפת לשאלה אמתי הועלו המשנה והגמרא על הכתב. אולי מעט לאחר חתימת התלמוד, אינני בקי בנקודה זו.

פסיקת הרמב"ם שייכת לעניננו משום שמבואר בה שבאופן עקרוני, תרגום התורה, כולל זה המושמע בבית הכנסת, הוא בכלל "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה" (מסכת גיטין דף ס ע"ב), וממילא אסור לכותבו, והוא נאמר בעל פה. [כל עוד לא הותר הדבר משום עת לעשות לה' שמא תשתכח תורה].","125","","4116","True","True","False","","138","95.86.120.124","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26566","26564","השבת התשובות","27/01/13 08:55","טז שבט","תשע"ג","08:55","Almuaddib","1.
ראשית, הבאתי לך דוגמא של מי שסבר שאין אונקלוס ועקילס אותו האדם. מה שלך ברור, לא היה ברור לרבי אלעזר מן האדומים. מן הראוי לראות את דבריו לפני שמבטלים אותם בהבל פה ובלא נימוק.

2.
אונקלוס תרגם לארמית, ותרגום דידן כונה בבבל, ולא על תרגום ליוונית אמרו כך.

3.
אינני יודע על סמך מה אתה קובע כי תרגום אונקלוס בעל פה נעשה לראשונה. העובדה כי אנו יודעים שעבר עריכה כלשהי בבבל, אינה קובעת כי היה בעל פה לפניכן. אין שום הוכחה, לפחות לא כזאת שהובאה לכאן, שנוצר במקור על פה.

4.
פסיקת הרמב"ם נכתבה שנים ארוכות לאחר שתרגום אונקלוס, וכן תרגום רבי סעדיה גאון - נכתבו והועתקו פעמים רבות. בפני הרמב"ם היה תרגומו של רס"ג, כתוב. אתה רוצה לטעון שהרמב"ם פסק שאי אפשר לכתוב דבר שדורו לפניו כבר היה על הכתב?","107","","4116","True","True","False","","147","84.229.64.246","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26567","26566","תשובות 2","27/01/13 12:50","טז שבט","תשע"ג","12:50","דוד כוכב","1. היו שסברו שאינם אותו אדם. הראיות שאין הדבר כך ברורות.

2. מנין שאונקלוס תרגם לארמית?! "תרגום דידן" הוא אכן בארמית.

3. חוץ מהמקרא ומגילת תענית הכל היה אצלם בעל פה, ומהדין. אפילו סידורים, כמובא בסוגייתנו. וכך כתב רש"י פה לענין תרגום יונתן.

4. הרמב"ם עוסק גם בהלכות בית הבחירה. יתכן גם שכוונת הרמב"ם שניתן לתרגם בעל פה, ואם יש לך תרגום כתוב משום היתר השעה, גם זה עובר. התמנים נוהגים שדוקא ילד מתרגם, אולי משום שאין לבוגר לתרגם מהכתב (?).","125","","4116","True","True","False","","129","95.86.120.124","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26569","26567","דבריך כדברי הנבואה","27/01/13 17:06","טז שבט","תשע"ג","17:06","Almuaddib","1.
עקילס תרגם יוונית, אונקלוס תרגם ארמית. כן, יש הטוענים ששניהם חד המה, ואילו אתה, יודע בבירור שכך הוא.
הראיות, גם כנגד דבריך, ברורות הן. לך הדבר פשוט. לאחרים לא. היכולת שלך להכריע בכך מרשימה.

2.
אין ספק כי תרגום אונקלוס הוא בארמית, זה בדיוק מה שכתבתי. אלא שעקילס - לא תרגם לארמית אלא ליוונית, ואכמ"ל.

3.
ערבך ערבא צריך. אתה בטוח שהכל היה בעל פה? והספרים החיצוניים? בן סירא נלמד על פה? ומגילת הסתרים?
כדאי לך לעיין ב"מבוא למשנה" של אלבק, כדי לראות הוכחות לקיומם של קבצי משניות בכתב בכמה בתי מדרש, בטרם חתם רבי את המשנה.


4.
דברי הרמב"ם ברורים, לא ברור הנסיון שלך להסיק מהם מה שאין בהם.
אצל התימנים נהוג שילד מתרגם. אצל האשכנזים נהוג שילד עובר לפני התיבה בקבלת שבת, ובשירת אנעים זמירות.
האם אתה חושב שאצל האשכנזים ילד עובר לפני התיבה משום שאסור לכתחילה להתפלל קבלת שבת לבוגר?","107","","4116","True","True","False","","186","84.229.64.246","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26570","26569","חכמה עדיפה מנבואה","27/01/13 20:55","טז שבט","תשע"ג","20:55","דוד כוכב","1. לעיל הבאת ראיות שהם אותו אדם. אלו ראיות יש להיפך?

2. לא ענית. מנין לך מקור שאונקלוס תרגם לארמית? התרגום הנקרא "אונקלוס" אינו שלו.

3. נהגו אז על פי הכלל של דברים שבעל פה וכו', וראה בסוגייתנו. אכן היו מספר "מגילות סתרים", וזה תואם לטענתך על 'כמה קבצים בכמה בתי מדרש'. היוצא מן הכלל מעיד על הכלל שאצל רובא דעלמא היה בע"פ. ואם הרמב"ם פוסק שמתרגמים בעל פה, למה פשוט לך שבזמן התלמוד עשו דוקא להיפך, דוקא כאשר הרוב המכריע של תורה שבע"פ היה בעל פה?

4. דברי היו תשובה לשאלתך הכיצד עסק הרמב"ם בתרגום בע"פ בזמנו. הוספתי גם הצעה להרחבת דברי הרמב"ם ולפירוש המנהג, ואפילו הוספתי סימן שאלה, לא ניסיתי פה 'להסיק' - כדבריך.","125","","4116","True","True","False","","106","95.86.120.124","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26574","26570","אונקלוס ועקילס","27/01/13 23:36","טז שבט","תשע"ג","23:36","יהודי_קדום","אונקלוס – עקילס

להלן מאמרו של הרב שטיינזלץ: (ההדגשות שלי )

מדרש תנחומא בפרשת משפטים מביא משא ומתן בין אונקלוס לדודו אדריאנוס הקיסר. במדרש זה מוזכר אונקלוס גם כן בשם 'עקילס'. בתלמוד הבבלי לא מוזכר כלל השם עקילס, ומצד שני מובא שדודו של אונקלוס היה טיטוס הקיסר. לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי לא מוזכר כלל השם אונקלוס אלא רק השם עקילס. הסיפורים על עקילס בתלמוד הירושלמי דומים מאוד לסיפורים על אונקלוס בתלמוד הבבלי. הבבלי מייחס לאונקלוס את התרגום של התורה לארמית. לעומת זה, בירושלמי מייחסים את התרגום של התורה ליוונית לעקילס. כל הנתונים הללו מעלים את השאלה האם אונקלוס ועקילס הם אדם אחד או שני בני אדם. החוקרים משך הדורות חלקו בשאלה זו. ייתכן לומר שהיו שני אנשים עם שם דומה, ממשפחת האצולה הרומאית. אחד היה אחיינו של אדריאנוס והשני היה אחיינו של טיטוס. שניהם התגיירו, האחד כתב תרגום יווני לתורה והשני כתב תרגום ארמי. צד שני ייתכן כי הכל סיפור אחד, על אדם אחד, שלתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי הייתה מחלוקת בקשר לפרטים שונים בזהותו. השימוש בשני השמות בקטע אחד של המדרש מחזק לכאורה את הטענה שמדובר באדם אחד.



ואלה המשפטים זה שאמר הכתוב: מגיד דבריו ליעקב וגו', לא עשה כן וגו אונקלוס הגר בן אחותו של אדריאנוס, היה מבקש להתגייר והיה מתיירא מן אדריאנוס דודו. אמר לו: אני מבקש לעשות סחורה. אמר לו: שמא אתה חסר כסף וזהב, הרי אוצרותי לפניך. אמר לו: אני מבקש לעשות סחורה לצאת לחוץ לידע דעת הבריות, ואני מבקש לימלך בך היאך לעשות. אמר לו: כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ, לך עסוק בה, שסופה להתעלות ואת משתכר. בא לו לארץ ישראל ולמד תורה. לאחר זמן מצאוהו רבי אליעזר ורבי יהושע, ראוהו פניו משתנות. אמרו זה לזה: עקילס לומד תורה. כיון שבא אצלם, התחיל לשאול להם שאלות הרבה, והן משיבין אותו. עלה אצל אדריאנוס דודו. אמר לו: ולמה פניך משתנות, סבור אני שהפסידה פרקמטיא שלך, או שמא הצר לך אדם? אמר לו: לאו. אמר לו: אתה קרוב לי ואדם מצר לי. אמר לו: ולמה פניך משתנות? אמר לו: שלמדתי תורה, ולא עוד, אלא שמלתי את עצמי. אמר לו: ומי אמר לך כך? אמר לו: בך נמלכתי. אמר לו: אימתי? אמר לו, בשעה שאמרתי לך מבקש אני לעשות סחורה, ואמרת לי, כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ, לך ועסוק בה, שסופה להתעלות. חזרתי על כל האומות ולא ראיתי אומה שפלה נתונה בארץ כישראל, וסופה להתעלות. שכן אמר ישעיה: כה אמר ה' גואל ישראל קדושו, לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען ה' אשר נאמן קדוש ישראל ויבחרך. אמר ליה סקנדרוס שלו: עתידין אלו שאמרת, שיהו מלכים עומדים מפניהם, שנאמר: מלכים יראו וקמו. הכהו אנדריאנוס על לחיו, אמר ליה: יש נותנין רטיה אלא על גב המכה. עכשיו אם רואין גילורר אחד אין עומדין מלפניו, שהיית אומר שהמלכים רואין אותם ועומדין בפניהם. אמר ליה סקנדרוס: אם כן מה תעשה? טמנהו, הואיל ונתגייר הרגהו. אמר ליה: עקילס בן אחותי, עד שהוא במעי אמו היה ראוי להתגייר. מה עשה סקנדרוס שלו? עלה לגג ונפל ומת, ורוח הקודש צווחת: כן יאבדו כל אויביך ה. אמר ליה אנדריאנוס: הרי מת סקנדרוס, אין אתה אומר לי על מה עשית הדבר הזה. אמר ליה: שבקשתי ללמוד תורה. אמר לו: היה לך ללמוד תורה ולא לימול. אמר לו עקילס: נתת לאסטרטלירוס אנונה, אלא אם כן נטל זינו שלו. כך, לעולם אם אין אדם נימול, אינו יכול ללמוד תורה, שנאמר:, מגיד דבריו ליעקב, למי שהוא מל כיעקב. לא עשה כן לכל גוי, משום שהם ערלים." (מדרש תנחומא משפטים, סימן ה')","233","","4116","True","True","False","","318","109.65.148.132","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26575","26574","עקילס אחיינו של אדרייאנוס","28/01/13 00:18","יז שבט","תשע"ג","00:18","דוד כוכב","הגר"א הגיה בבבלי שגם דודו של אונקלוס היה אדרייאנוס, לדבריו אין כלל ספק אם זהו אותו אדם.
בבבלי מוזכר תרגום אונקלוס ולא מוזכר כלל שהיה עקילס, בעוד שבירושלמי ובמדרשי א"י מוזכר עקילס ולא אונקלוס. ואדרבה, אמרו בירושלמי מסכת מגילה פרק א ה"ט: "בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית בורגני אחד בידא להם ארמית מתוך יוונית רבי ירמיה בשם רבי חייא בר בא תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע וקילסו אותו". כלומר שהתייחסו לתרגום ארמי, ולא הזכירו תרגום 'אונקלוס' אלא של "בורגני אחד", למרות שהתרגום המכונה אונקלוס היה קיים באותו זמן.
בבבלי במסכת מגילה דף ג ע"א אמרו: "תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע". גם פה מוזכר שתרגם לפני רבי אליעזר ורבי יהושע. וכי היו שנים שתרגמו לפני אותם חכמים, ושניהם אחייני שני קיסרים שונים? מה גם שטיטוס היה בזמן קדום יותר.
בתוספתא נאמר על אונקלוס כי "חלק עם אחיו והחמיר על עצמו והוליך חלקו לים המלח". הדברים נמצאים באותה לשון בירושלמי דמאי פ"ו ה"ז, אבל על עקילס.
השם עקילס מוכר כשם היווני Ακυλας שמשמעותו נשר. השם 'אונקלוס' הוא אותו שם ששוּנה לרמז שקילסוהו על תרגומו.","125","","4115","True","True","False","","199","95.86.120.124","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26585","26575","אתה שב ומביא השערות כאילו הן עובדות","28/01/13 08:44","יז שבט","תשע"ג","08:44","Almuaddib","","107","","4115","False","True","False","","106","84.229.64.246","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26587","26585","בהחלט השערות, אך מבוססות מאוד","28/01/13 09:14","יז שבט","תשע"ג","09:14","דוד כוכב","כמקובל במשא ומתן התלמודי.","125","","4115","True","True","False","","112","95.86.120.124","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26588","26587","אני מצרף את הערך 'אונקלוס הגר' מתוך","28/01/13 14:15","יז שבט","תשע"ג","14:15","יהודי_קדום",""תולדות תנאים ואמוראים חלק א" .

בערך כשלושה עמודים כפולי טור.

הערך נפתח אמנם ב-"זה דבר ברור שהשם אונקלוס ועקילס הוא של איש אחד..."
מכיל מקורות רבים ומסתיים ב-"והנה אם התרגום שבידינו היום בשם תרגום אונקלוס יצא מעט אונקלוס הגר אם לא, כבר האריך בזה הגאון בעל נתינה לגר ואין להוסיף עליו." שהוא סיוע למשפט הפתיחה.

אציין שעיינתי באנצקלופדיה המקראית, כרך ח', (בערך תנ"ך, תרגומים) ושם ראיות לכאן ולכאן. [עמ' 742 בתחתית הטור הימני יכול להיות נקודת התחלה לענייננו).","233","pdf","4115","True","True","False","","186","109.65.148.132","0","26556","שבת|קטו ע"ב","0-pdf"),new Message("26589","26588","דוגמא יפה לכשל של הנחת המבוקש","28/01/13 17:55","יז שבט","תשע"ג","17:55","Almuaddib","","107","","4115","False","True","False","","182","84.229.64.246","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26590","26589","לא הבאתי דעתי בנידון כלל, רק","28/01/13 18:27","יז שבט","תשע"ג","18:27","יהודי_קדום","הבאתי מקור. (כדי להביע דעה נחרצת ראיתי שעלי ללמוד נושא זה לפחות חודש.)
אמנם בסופו כתבתי "שהוא סיוע למשפט הפתיחה." אבל בשום פנים ואופן אין זו דעתי אלא פירוש כוונת הספר שם ע"ס משפט הכתוב שם.
את "נתינה לגר" לא קראתי.","233","","4115","True","True","False","","167","109.65.148.132","0","26556","שבת|קטו ע"ב",""),new Message("26591","26590","לא עליך דברי, אלא על המקור שהבאת","28/01/13 18:34","יז שבט","תשע"ג","18:34","Almuaddib","שפותח בקביעה הטעונה הוכחה - ואחר כך מחזק אותה בלי להוכיח דבר.","107","","4115","True","True","False","","128","84.229.64.246","0","26556","שבת|קטו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);