var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26540;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","57"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26540","0","סיכום דף קיג עמ' א'","24/01/13 23:27","יג שבט","תשע"ג","23:27","המכריע","קיג.

קשירת דלי על הבור בפסקיא – מותר.
בחבל דעלמא – אסור, דמבטלו שם.
בחבל של אורגים – לרבנן אסור גזירה משום חבל דעלמא, ולר"י מותר דלא גזר.

חבל דלי שנפסק; לקושרו – אסור. לכורכו בפונדא או פסקיא – מותר.
לעונבו – לת"ק מותר (ול"ג אטו קשר דלא מיחלף), לר"י אסור (דס"ל עניבה קשר הוא).
(לת"א בתוס' להלן רב פסק כר"י, ולת"ב אין הכרח).

להביא חבל דגרדי מביתו ולקשור בפרה ובאיבוס – מימרא דרב דמותר.
(לת"א בתוס' היינו כר"י לעיל דלא גזר, ולת"ב אף לרבנן ל"ג כאן עי' תוס').
בחבל דעלמא – אסור. לקשור חבל שבפרה באיבוס או להיפך – מותר אף בדעלמא.

כלי אורגים (הקנים) – מותר לטלטלן.
כובד עליון ותחתון – לר"נ א"ש מותר, לבר ליואי אסור, לרב יהודה רפיא בידיה.
העמודים – אסור, דבבית גזרינן דאתי לאשווי גומות. (ומצד עצם עשיית הגומא ממילא אין לאסור).

הטומן לפת וצנונות תחת גפן – אינו חושש משום כלאים או שביעית או מעשר.
ליטלו בשבת – מותר אם עליו מגולין. (גומא נעשית ממילא, ובשדה לא אתי לאשוויי).

קיפול בגדים בשבת – מותר באדם אחד, בחדשים, בלבנים, ואין לו להחליף.
ומותר לצורך אותה השבת אפי' ד' או ה' פעמים. (ומספקא לר"י ביש לו להחליף אבל פחות יפה).
טלית של בית הכנסת – אסור לקפלה (אפילו ביש לו טלית אחת לחול ושבת). תוס'.
הצעת מיטות – מותרת מליל שבת לשבת. אבל משבת למוצאי שבת, אסורה.
קיפול כלים והצעת מיטות מיום כיפור לשבת – ר' ישמעאל מתיר. (ויל"ע לר"ע).
חלבי יוכ"פ להקטיר בשבת שאחריה – אסור.
חלבי שבת ביוכ"פ שאחריה – לרי"ש מותר לר"ע אסור.
מי שיש לו להחליף בגד מחול לשבת – יחליף. אין לו – ישלשל ולא מיחזי כרמות רוחא.
ולא יהא מלבושו של שבת כמלבוש חול. (בפשטות יל"פ דהיינו יחליף או ישלשל.
אבל עי' ר' נסים גאון מירושלמי פאה דצריך שיהא לו בגדי שבת מיוחדים).

הילוך של שבת – לא יהא כהילוך חול, ולקמן עמ' ב' יתפרש.
מציאת חפציו –אסור, כגון לטייל בסוף שדהו לידע מה היא צריכה.
חפצי שמים - מותרים, כגון פסיקת צדקה ושידוך תינוקות ליארס.","199","","4122","True","True","False","","805","95.86.117.44","0","0","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26541","26540","לעמוד ב'","24/01/13 23:43","יג שבט","תשע"ג","23:43","המכריע","קיג:
דיבור של שבת – לא יהא כדיבור חול.
לרש"י היינו כגון מקח וממכר וחשבונות, לתוס' למעט בדיבור (בטורח התירו שאלת שלום).
הרהור בחפציו – מותר.

היה מהלך ופגע באמת המים – לרב (או ר"ה) לא יקפוץ,
לרבא עדיף לקפוץ מאשר להקיף או להכניס רגלו במים.
פסיעה גסה (יותר מאמה) – אסור. ולמסקנה היינו הילוך של חול דאסור בשבת.
פסיעה גסה – אף בחול נוטלת ממאור עיניו וחוזר בקידוש. (לרש"י שתיית יין מקידוש ליל שבת,
ועי' בפוסקים די"א הבטה ביין, וי"א ניתנת יין על גב עינו, וי"א הבטה בנרות בעת הקידוש).

לאכול אדמה בשבת – לא נתבאר להדיא אי אסור מצד רפואה.
לאכול בחול – אסור משום שמזיק, ותלוהו (בבבל) כאילו אוכל בשר אבותיו או שקצים ורמשים.
שנער – כינוי לבבל על שם ננערו מתי מבול. מצולה – על שם שצללו לשם.

אגדתא דרות;
ושמת שמלותיך, בגדי שבת.
(תן לחכם ויחכם עוד, רות שלבשה בגורן, ושמואל שלא אמר דבר ה').
ותלך ותבוא, עם בני אדם מהוגנין.
למי הנערה, ראה בה חכמה שלא לקטה ג' או צניעות שלא שחה לנופלות.
וכה תדבקין, ראויה לידבק בה נגד שדבקה בנעמי.
גושי הלום, רמז שתצא ממנה מלכות בית דוד שאמר הלום.
בחומץ, שיפה לשרב, ורמז למנשה שעתיד לצאת ממנה.
מצד הקוצרים, רמז למלכות בית דוד שתתחלק.
ותאכל ותשבע ותותר, בימי דוד שלמה וחזקיה וי"א אף רבי, וי"א עוה"ז ימות המשיח ועוה"ב.

ותחת כבודו יקד יקוד וגו' (נבואת העתיד לסנחריב)
לריו"ח הגוף שתחת הבגדים (ותחת היינו תחתית כמו תחת רגליו וכבודו הייינו הבגדים).
לר"א ג"כ הגוף נשרף, (אבל הפירוש תחת כמו חילוף וכבודו היינו גופו עצמו, שהגוף יתחלף לאפר).
לרשב"נ שריפת נשמה וגוף קיים (דמפרש תחתית גופו, תחת כריו"ח וכבודו כר"א).","199","","4122","True","True","False","","157","95.86.117.44","0","26540","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26548","26541","האם מאור עיניו חוזר בקידוש","25/01/13 07:05","יד שבט","תשע"ג","07:05","יהודי_קדום","אם באותה שבת הילך בפסיעה גסה?","233","","4121","True","True","False","","108","109.65.148.132","0","26540","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26549","26548","אולי הסבר קצת מודרני","25/01/13 07:50","יד שבט","תשע"ג","07:50","קותי","נעשו מחקרים לגבי חלוקת הקשב של האדם (כולל ראיה לא רק שמיעה)
והתברר שפעולות שונות מצמצמות את מה שהעין רואה (בעצם מה שהמוח קולט)
לדוגמא שיחה בנייד בזמן נסיעה
זה כנראה דומה מאוד להליכה מהירה שמצמצמת את תכולת הקשב של העין
קצת מנוחה קצת קדושה (קידוש) מחזירים לאדם את מנוחת הנפש
והוא יכול לשוב ולראות באופן מלא ובתשומת לב ראויה
ראה בספר "הגורילה הבלתי נראית"

ועל דרך המוסר נאמר שכאשר פוסעים פסיעה גסה לא רואים את האחרים בקידוש הוא מוציא אחרים ואחרים יוצאים בקידושו ממילא הוא חוזר לראות כפי שמצווה לראות גם את האחרים.

לגבי אותה השבת ניתן להסיר את קושיתך ע"י החיוב (לייקים?) לעשות קידוש גם בסעודה שלישית ולאחרים באכילת דג מלוח בסעודה שלישית בחברותא.","217","","4121","True","True","False","","209","79.183.101.246","0","26540","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26551","26549","ב"ה לי אין את החשש לפסיעה גסה לא","25/01/13 09:24","יד שבט","תשע"ג","09:24","יהודי_קדום","בחול ולא בשבת

אף לא פעם אחת קרה לי שאיבדתי קשב כאשר קראתי את דבריך.
גם עכשיו כמובן נשארתי קשוב.

אבל...
1. כידוע לכבודו קצת מתימטיקה אני יודע ולפי נוסחה מסובכת שהרכבתי מצאתי שב- 500 פסיעות גסות האדם יתעוור (בהנחה שכל פסיעה נחשבת נפרד שאם לא כן אחליף הנוסחה בחישובי גבול). ראה תוס' בתענית י:
2. את ההצעה לגבי אותה שבת "לעשות קידוש גם בסעודה שלישית ולאחרים באכילת דג מלוח בסעודה שלישית בחברותא" אני לוקח במלוא חפניים (במיוחד ההצעה השניה) למרות שקצת לא מסתדר לי עם לשון הגמרא "..בקידושא דבי שמשי" שהרי דיני בין השמשות מיוחדים מדיני ס"ג וכו'.

ובאמת הנקודה העקרונית מדבריך ברורה ומקובלת: "קידושא" היינו קדושה והכל בא על מקומו בשלום.

שבת שלום.
נ.ב. בשבת זו בע"ה נשבות במקום המוזכר בדף היומי של מחר...","233","","4121","True","True","False","","171","109.65.148.132","0","26540","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26552","26551","בתוס' תענית שם","25/01/13 09:33","יד שבט","תשע"ג","09:33","כדי","מפורש להיפך, שדעתם שהאחד מחמת מאות בכל פעם הוא ממה שנשאר ולא מהשלם הכולל. וכעי"ז ג"כ אמרו בנדרים (לט:) גבי נוטל אחד משישים בחוליו.","249","","4121","True","True","False","","202","109.64.162.109","0","26540","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26553","26552","והתוס' שם כחישוב הגבול שאמרתי","25/01/13 09:41","יד שבט","תשע"ג","09:41","יהודי_קדום","כך התוס' בתענית י:

"פסיעה גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ואין להקשות אם כן בחמש מאות פסיעות גסות יהיה ניטל כל מאור עיניו של אדם והא קא חזינן דלאו הכי הוה ונראה לפרש דהפסיעה ראשונה נוטל אחת מחמש מאות והפסיעה שניה נוטל פחות מן הראשונה ששניה אינה נוטלת אלא אחד מחמש מאות הנשארים כמו בעישורייתא דבי רבי ..."

וברור: א. דבריו מדוייקים ב. מקוצר זמן לא יכולתי להאריך בדבר.

את ההמשך כאמור אראה בעיר המוזכרת בדף של מחר...","233","","4121","True","True","False","","188","109.65.148.132","0","26540","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26554","26553","מעניין לעניין באותו עניין","25/01/13 09:46","יד שבט","תשע"ג","09:46","כדי","כנראה לקחת את הדברים של הדף יומי של אתמול יותר מדי לתשומת ליבך, והחלטת לשבות בעיר ש"טובה ראייתה" .

ויתכן, ע"ד ההלצה, לומר שדווקא אותה עיר טובה ראייתה, שהרי כאמור, החזרת מאור עיניו לאיתנו נעשית ע"י קידושא דבי שימשי, ובטבריא הקדימו להכניס את השבת כדלקמן (קיח:), ונמצאו זריזים ונשכרים, שע"י הקדמתם להכניס השבת וממילא לקדשה, חוזרת ראייתם מוקדם יותר משאר אינשי.","249","","4121","True","True","False","","293","109.64.162.109","0","26540","שבת|קיג ע"א",""),new Message("26555","26554","מעל אדמת הקודש כאן אני משתאה היכן","25/01/13 13:29","יד שבט","תשע"ג","13:29","יהודי_קדום","נקודת התורפה שלו בחידות.","233","","4121","True","True","False","","121","37.26.147.241","0","26540","שבת|קיג ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);