var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26481;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","58"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","56"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26481","0","שאלות על סוגיית פסיעה גסה","23/01/13 19:53","יב שבט","תשע&quot;ג","19:53","שאינו יודע לשאול","<span class='lightYellow'><b>כדבעא מיניה ר' מר' ישמעאל בר' יוסי מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת <br />א''ל וכי בחול מי הותרה שאני אומר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי </b></span><br /><br />1. מדוע בחול  אסורה פסיעה גסה?<br /><br />2. מדוע העונש זה דוקא נטילת אחד מחמש מאות ממאור עיניו?<br /><br />3. מדוע ה&quot;תרופה&quot; לכך היא דוקא בקידושא דבי שמשי?<br /><br />4. מה בדיוק בקידושא דבי שמשי &quot;מרפא&quot;? השתתפות בקידוש או שתיית היין?","48","","4124","True","True","False","","1443","84.229.208.17","0","0","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26483","26481","קצת תשובות","23/01/13 20:56","יב שבט","תשע&quot;ג","20:56","עם הארץ","1. לא נאסרה בחול פסיעה גסה רק בשבת (אם לא לצורך מצווה)<br /><br />2 . (חשבתי) , תנסה לצלם תמונה ממצלמה תוך כדי ריצה , איך תראה התמונה?<br /><br />3. שבת , מנוחה ושקט נפשי מקצב השבוע המטורף.<br /><br />4. שתיית היין , וגם להסתכל בנרות. נר בגמטריא 250 שתי נרות 500","248","","4124","True","True","False","","302","108.132.62.161","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26545","26481","למה דוקא בקידושא דבי שמשי","25/01/13 01:42","יד שבט","תשע&quot;ג","01:42","דוד כוכב","בשטיינזלץ מובא ביאור שלאו דוקא קידוש אלא מנוחת שבת המתחילה בקידוש.<br /><br />עי&quot;ל שאור העינים נשלם בקידוש. כי תחילת מעשה בראשית במאמר יהי אור, והשלמת מעשה בראשית ב-ויכולו שהוא קידושא דבי שמשי. חוסר השלמות שבדבר שבהתחלה נשלם וחוזר בהשלמה. וביין דקידושא דוקא - בין לבית שמאי: &quot;שהיום גורם ליין שיבא&quot;, ובין לבית הלל: &quot;שהיין גורם לקדושה שתאמר&quot;.","125","","4122","True","True","False","","217","95.86.120.124","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26504","26483","אשריכם ישראל","24/01/13 00:22","יג שבט","תשע&quot;ג","00:22","המכריע","כך נראה אצלכם שאלות של &quot;אינו יודע לשאול&quot; וכך נראות תשובות של עם הארץ.<br /><br />דומני שבספרי מחשבה ביארו שפסיעה גסה מורה על השתדלות יתר, הנובעת מחוסר באמונה כי הכל מידו ית' ואין מעצור לפניו להושיע ברב או במעט, וזה נוטל את מבטו הבהיר של האדם על החיים. ושבת קדש היא המורה על כך שהוא ברא הכל, ובקידוש הלילה אנו מכריזים על כך, ובקידוש זה אם אומרו בכוונה מחזיר לעצמו את מאור העיניים הרוחני שניטל.<br /><br />אולי זה לא עונה על הכל, ובטח מלכתחילה זו לא תשובה לבעלי פשט, אבל למי שמעונין בכיוון זה אולי ימצא כאן פתח לענין.","199","","4123","True","True","False","","254","95.86.121.15","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26519","26483","לגבי תשובתך בסעיף 1","24/01/13 08:46","יג שבט","תשע&quot;ג","08:46","שאינו יודע לשאול","לא הבנתי תשובתך,<br />והרי בגמרא נאמר &quot;וכי <b>בחול </b>מי הותרה&quot;.","48","","4123","True","True","False","","295","77.124.31.137","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26505","26504","והיית לנו לעינים!","24/01/13 00:26","יג שבט","תשע&quot;ג","00:26","כדי","ובעצם, איך הגמרא לא חשבה על הפיתרון הזה??","249","","4123","True","True","False","","231","109.64.162.109","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26508","26504","אמונה נכונה","24/01/13 00:42","יג שבט","תשע&quot;ג","00:42","דוד כוכב","אמונה אמיתית אינה פוגמת בהשתדלות, אלא אדרבה, נותנת כח להתאמץ יותר.<br />(דברים ח, יח) וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן <span class='bordeaux'><b>לְךָ </b></span>כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל.<br />(שמואל ב י, יב) חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ - וַה' יַעֲשֶׂה!","125","","4123","True","True","False","","199","95.86.93.19","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26510","26508","איכה רבה פתיחתא ל","24/01/13 01:13","יג שבט","תשע&quot;ג","01:13","דוד כוכב","זבדי בן לוי פתח. לא האמינו מלכי ארץ וגו' (איכה ד יב). ארבעה מלכים היו מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן. דוד, אסא, יהושפט, וחזקיהו. <br /><span class='lightYellow'><b>דוד </b></span>אמר ארדוף אויבי ואשיגם וגו' (תהלים יח לח), אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן, הה&quot;ד ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם...<br />עמד <span class='lightYellow'><b>אסא </b></span>ואמר אני <span class='bordeaux'><b>אין בי כח</b></span> להרוג להם, אלא אני רודף אותם ואתה עושה, אמר לו אני עושה, שנאמר וירדפם אסא והעם אשר עמו וגו' כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו (דה&quot;ב  יד יב), לפני אסא אין כתיב כאן, אלא לפני ה' ולפני מחנהו.<br />עמד <span class='lightYellow'><b>יהושפט </b></span>ואמר אני <span class='bordeaux'><b>אין בי כח</b></span> לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, שנאמר ובעת החלו ברנה ותהלה נתן ה' מארבים על בני עמון מואב והר שעיר וגו' (שם כ כב). <br />עמד <span class='lightYellow'><b>חזקיהו </b></span>ואמר אני <span class='bordeaux'><b>אין בי כח </b></span>לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה שנאמר ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' (מ&quot;ב יט לה).<br /><br />האחרונים גריעי, דלא היה בהם כח.<br />וזהו ששנינו בסוף מסכת סוטה:<br />&quot;משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה...<br />על מי יש להשען על אבינו שבשמים&quot;. {בלבד}.<br />כיון שנדלדלו אנשי מעשה לא זכו ליעשות שלוחים לישועת ה'.","125","","4123","True","True","False","","554","95.86.93.19","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26515","26510","השתדלות וביטחון","24/01/13 02:32","יג שבט","תשע&quot;ג","02:32","המכריע","ביארו רבותינו דוד אמר אני יכול לרדוף וכו' ולא אחוש שזה אני בכלל. אסא אמר אם אני אהרוג אחוש כוחי ועוצם ידי, לכן אני מנוע מזה, וכך נמשכת והולכת ירידת הדורות.<br /><br />וכבר כתב החוה&quot;ל שזה בבחינת שבור את החבית ושמור יינה. היה קל יותר לא להשתדל. אבל להשתדל ועם זאת להמשיך לחוש שהכל מידו ואין אנו עושים מאומה ממש, זו עבודה קשה שבמקדש.<br /><br />דומני שכבר הבאתי כאן עובדה שסיפר הגר&quot;מ שטרנבוך עם רבו ר' משה שניידר זצ&quot;ל בענין זה.","199","","4123","True","True","False","","228","95.86.102.46","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26517","26515","יודעני בכבודו שרוח אחרת עמו","24/01/13 03:05","יג שבט","תשע&quot;ג","03:05","כדי","אך בכל זאת יואיל נא לקרוא בעניין זה את דבריו של אדמו&quot;ר הצמח צדק בספר דרך מצוותיך (מצוות תגלחת מצורע דף קו ע&quot;ב אות ג) ששם ג&quot;כ דיבר אודות מהות ומטרת ההשתדלות ותפקידה. הקטע הזה הוא חלק ממאמר שלם, ואין ספק שמי שירצה להבין העניין על בוריו, טוב יעשה אם ילמדנו במילואו. הערה: פה ושם הוא מדבר בשפה קבלית (ניסיתי כמה שיותר לחתוך את העניינים הקבליים המובהקים, ועם כל זאת לשמור על המכוון), אך דומני שכללות העניין מובנת גם ללא הבנה של אותם מושגים. ועוד הערה: הפעם אני חורג ממנהגי, הן באורך הציטוט והן במקורו, הכל למען שלימות והארת הנושא.  <br /><br />וזו לשונו:<br />ועפ&quot;ז יובן ג&quot;כ טוב טעם למה שנצרך העסק במו&quot;מ לצורך פרנסה והיינו כי אף גם שהוא נידון בכל יום לטוב שיהי' לו פרנסה, מ&quot;מ אם לא יעסוק במו&quot;מ לא יהי' לו כלום, וכמו שאמר ר' ישמעאל הנהג בהן מנהג דרך ארץ (ברכות לה:) [וגם רשב&quot;י לא נחלק עליו אלא כדי להגיע למצות ידיעת התורה לבד כמ&quot;ש תורה מה תהא עליה אבל לא במי שכבר יודע התורה גם שחובה עליו והגית יומם ולילה כמ&quot;ש הקב&quot;ה ליהושע מ&quot;מ צריך לעסוק בד&quot;א לפרנסתו ואם אי אפשר לו להשיג פרנסתו בריוח אא&quot;כ יעסוק הרבה די בפ&quot;א שחרית ופ&quot;א ערבית כמ&quot;ש רשב&quot;י עצמו במנחות פי&quot;א (דף צט:)] ופסקו כמותו הרמב&quot;ם וש&quot;ע א&quot;ח סי' קנ&quot;ו וכן אר&quot;י בנדה ע' ע&quot;ב לענינו דהא בלא הא לא סגי כו' והטעם הוא עפ&quot;י מה שנתבאר למעלה שהשפע הנמשכת בעוה&quot;ז צריכה לירד ממדריגה למדריגה עד שתתלבש בלבוש עב להיות ממנו חסד גשמי שבטובות עוה&quot;ז ולזה האדם נידון בכל יום כנ&quot;ל. והנה סיבה זו היא הנותנת ג&quot;כ למה שנצרך לעסוק במו&quot;מ, כי השפע בעוה&quot;ז נמשכת דרך לבוש הטבע פי' שהיא מתלבשת ומתעלמת ומסתתרת עד שנראה כאילו עולם במנהגו נוהג דרך הטבע ובאמת הכל בא מהש&quot;י בכבודו ובעצמו אלא שהוא מסתיר שפע אלהותו כ&quot;כ עד שלא יראה בגילוי דבר ניסיי ויוצא מנהוג העולם כ&quot;א שיראה הכל כאילו הוא דבר טבעי. למשל, כשנותן פרנסה לאיש הישראלי די סיפוקו אינו נותן לו ע&quot;י נס כמו שיוריד לו מן השמים לחם ובשר כמו לאוכלי המן שזהו דבר בלתי טבעי אלא הוא שולח ברכתו שירויח זה במו&quot;מ בעסק. <b>והנה הריוח שע&quot;י מו&quot;מ הוא דבר טבעי ר&quot;ל שיכול האומר לומר כחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה וחכמתי עמדה לי שידעתי בטוב המסחור מה לקנות ואימתי למכור וכה&quot;ג, ובאמת &quot;לא לחכמים לחם&quot; כתיב (קהלת ט' י&quot;א) אלא לאשר יצוה ה' ברכתו ויגזור בהשגחתו מוריש ומעשיר משפיל ומרומם, אלא שאינו נותן שפעו כ&quot;א ע&quot;י לבוש הטבע הנ&quot;ל ר&quot;ל שיתעלם ויסתתר ולא יתראה בגילוי אלא שאדרבה יוכל האומר לומר כחי ועוצם ידי פעל לי בטבעיות העולם כנ&quot;ל</b>. והמכוון בזה עמוק עמוק מאד כי זהו מדת גבורתו להעלים ולהסתיר חיות אלקות... אלא הענין כי שם זה הוא השולט בעשיה שבו ועל ידו נמשך חיות מא&quot;ס ב&quot;ה בעולם העשיה וההשפעה הנמשכת בעשיה <b><u>צריכה</u> להסתתר בלבוש גס ועב עד שיתראה כאילו עולם כמנהגו נוהג</b>, וזהו ענין ע&quot;ז שהוא בחי' היש וכפירה באלקות לומר אני ואפסי עוד וכחי ועוצם ידי כו'..., ולכן גם שהאדם בקש רחמים שישלח לו ה' פרנסתו ושיתגשם שפע חסד עליון שנמשך על נפשו ביוכ&quot;פ לבא לעוה&quot;ז, מ&quot;מ לא סגי אא&quot;כ יעסוק ג&quot;כ במו&quot;מ והוא שיכין לבוש שבו ועל ידו יומשך השפע מלמעלה בעשיה והיינו כשיהי' לו עסק נכון שלפי טבע העולם יכולים להרויח סך הנצרך לו בעסק זה הרי זה לבוש טוב שבו יעלים ה' ברכתו ויתננה דרך לבוש זה ר&quot;ל שישלח לו ריוח זה מחסדו העליון ית' שירד להיות ממנה שפע זה ע&quot;י אמצעות לבוש זה המסתיר על חסד זה שהרי יכולים לומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה מאחר שטבעי' העולם להרויח כך ומכיון שיכולים לומר כך הרי זה לבוש נכון לחסד זה ובו ועל ידו ישלח חסדו וברכתו כי כך היא המדה. וזהו ב' הכוונות טובות שיכוין האדם במו&quot;מ א' לבקש רחמים מה' שישלח חסדו העליון ב&quot;ה להתגשם בזה העולם להיות ממנו פרנסה, ב' בעסקו במו&quot;מ יכוין שמאמין שהשפע ברכת ה' היא כשארי הניסים הגלוים כמו שהוריד המן וכיוצא אלא שהוא עושה לבוש לו ית' להעלים ברכתו ע&quot;י עסק זה כי כך הוא רצון העליון ב&quot;ה להנהיג עולמו כך עד עת קץ הימין שתוציא ארץ גלוסקאות וכו' (שבת ל&quot;ב). עכ&quot;ל.<br /><br />והמתבונן בדבריו ימצא בהם עומק נפלא ולבבו יבין שדבריו ודברי החובה&quot;ל שניהם הולכים אל מקום אחד אלא שזה בחיצוניות וזה מאחורי הקלעים.","249","","4123","True","True","False","","271","109.64.162.109","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב",""),new Message("26534","26519","ע׳  ברכות מג ב","24/01/13 20:29","יג שבט","תשע&quot;ג","20:29","עם הארץ","פ׳ג גנאי היא לת״ח<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49640_308.pdf'>וכאן</a>","248","","4123","True","True","False","","300","108.132.62.161","0","26481","שבת|קיג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);