var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26420;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26420","0","דינים העולים לדף קי עמ' א'","22/01/13 01:57","יא שבט","תשע"ג","01:57","המכריע","קי.
העובר על נידוי חכמים – ישכנו נחש ואין רפואה למכתו.
בשנה הראשונה לפטירת רב גזרו למעט בשמחת נישואין, ונידו על כך.

חמישה ענייני נחשים;
א. נכרך עליו נחש – מים וסל.
ב. כועס עליו נחש – רכיבה על חבר, קפיצת תעלה, מעבר נהר,
ובלילה, מיטה על מים, ללא קורת גג, חתולים קשורים וקיסמים על הקרקע.
ג. רץ אחריו נחש – חולות.
ד. אשה שנתן נחש דעתו עליה – בירור, ע"י בגדיה.
טיפול – שימוש לפניו, י"א שמועיל וי"א שמזיק. שער צפורניים ואמירת לחש.
ה. נכנס בה נחש – חביות, ריח של בשר צלוי ושחליים ויין, ושריפת הנחש.

טחול לשיניים וכרשינין לבני מעיים – מותר בשבת, ולא ניכר רפואתן.
מי צלפין בחומץ – מותר. מי רגליים - אסור.

מי דקלים – אסור, שניכר שהן לירוקה, וכנ"ל. ונקראים גם מי דקרים, שדוקרים את המרה.
לרבה ב"ב היינו שבאים ממעיין הנובע בין שני דקלים בא"י,
(שיכרא דבבלאי, מועיל יותר למי שלא הורגל בהם מ' יום).
לרב יוסף היינו זיתום המצרי.
זיתום המצרי – שעורים (לר"י וחיטים לר"פ) כרכום ומלח, בין פסח לעצרת.

כוס עיקרין – אסור, וכנ"ל, שניכר שהן לירוקה.
והיינו שרף אלכסנדריה צריף וכרכום גינה. ומועיל לזבה ולירקונא כדלהלן.","199","","4119","True","True","False","","867","95.86.121.15","0","0","שבת|קי ע"א",""),new Message("26421","26420","לדף קי עמ' ב'","22/01/13 01:59","יא שבט","תשע"ג","01:59","המכריע","קי:

יב רפואות סגוליות לזבה;
א. כוס עיקרין הנ"ל, משלושת המינים, וגורם עקרות. (וראה להלן מצד האיסור שבזה).
ב. בצל פרסי, יין, ואמירת הלחש (קום מזוביך).
ג. פרשת דרכים, כוס יין, הבעתה ולחש.
ד. כמון, כרכום, תלתן, יין ולחש.
ה. ששים מכסי חביות, שרייה במים, (שפשוף הגוף) ואמירת הלחש.
ו. עשב מתפשט, בישול ביין, שפשוף, ואמירת הלחש.
ז. עשב החרנוגה הגדל ליד קוץ רומאי, שריפה, נטילת האפר בפשתן או צמר גפן (לפי העונה).
ח. שבע בורות, קליית ענפי כרם צעיר, הושבה והקמה ולחש.
ט. קמח סולת, סיכת פלג גוף תחתון, ולחש.
י. ביצת בת יענה קלייה, נטילת האפר בפשתן או צמר גפן כנ"ל.
יא. שתיית יין הרבה.
יב. שעורה הנמצאת בגללי פרדה לבנה, החזקה ביד.
(החזקת יום מועילה ליומיים, יומיים לשלושה, שלושה לעולם. וי"ג החזקת גרעין אחד וכו').

עשר רפואות לירקונה;
א. שנים ממרכיבי כוס עיקרין הנ"ל, בשכר, ולא מעקר.
ב. ראש דג מלוח, בישול בשכר ושתייה.
ג. ציר חגבים (או ציר עופות קטנים), שפשוף בבית המרחץ.
ד. אם אין בית מרחץ, העמדה בין תנור חם לקיר.
ה. קינוח (ועטיפה) בסדין (שלו או של חולה אחר).
ו. תמרים פרסיים, שעווה שנטפה מכוורת, אהל אדום, בישול בשכר ושתייה.
ז. עייר בן אתון, גילוח ראש החולה, הקזת דם ממצח העייר, מריחה בראש המגולח (וזהירות מהעין).
ח. ראש כבש כבוש, בישול בשכר, ושתייה.
ט.חזיר מנומר, קריעה, הושבה על הלב.
י. כרישים מאמצע הערוגה ((בשילוב שינה בגלימת הזולת).

סירוס באדם ובהמה – אסור, ואפילו באופן של ממילא.
נטילת כרבולת תרנגול – מותרת, שאינו סירוס אמיתי.
מעשה סירוס בסריס או זקן – אסור.
באשה - אין איסור סירוס. (ומצד ביטול פריה ורביה ראה בסמוך).
אשה בפריה ורביה – קי"ל דאינה מצווה, ולריוחב"ב מצווה.
סירוס באשה – לדידן שרי, ולריוחב"ב שרי רק בזקינה או עקרה (שבלאו הכי אינה בת פ"ו).
וזה האופן שאפשרי כוס עיקרין לירקונה (דהיינו רק לאשה, ולריב"ב בלבד שהיא זקינה או עקרה).","199","","4119","True","True","False","","253","95.86.121.15","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26424","26421","לגבי סירוס באשה","22/01/13 02:23","יא שבט","תשע"ג","02:23","כדי","באמת קשה מה שתלתה הגמ' האיסור בציוויה בפו"ר, דאטו גרעה מבהמה שאינה מצווה בפו"ר ובוודאי יש לאו בסירוסה. אתמהה.","249","","4119","True","True","False","","230","109.64.162.109","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26426","26424","עוד קשה","22/01/13 02:38","יא שבט","תשע"ג","02:38","דוד כוכב","שדין פו"ר באשה הוא במחלוקת רבי יוחנן בן ברוקה וחכמים (בב"ר ר' אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרה הוא דעת חכמים). ואילו סירוס באשה הוא מחלוקת בין תנאים אחרים בספרא אמור פרשה ז פרק ז: "מנין שהנקיבות בסירוס תלמוד לומר כי משחתם בהם מום בם, רבי יהודה אומר בהם אין נקיבות בסירוס, כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם, מלמד שאין מרצים".","125","","4119","True","True","False","","185","95.86.93.19","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26429","26424","אחר החיפוש (עם תוספת)","22/01/13 02:58","יא שבט","תשע"ג","02:58","כדי","שוב מצאתי שעמדו בזה התוס' רא"ש בסוגיין והמנחת חינוך במצווה רצא אות ג, ותורף דבריו הוא שבאמת איסור סירוס אינו תלוי בפו"ר, ובנקיבות יש גזה"כ שאינן בכלל איסור זה. אלא שאף אי פלטינן מאיסור סירוס עדיין פש בידן איסור ביטול פו"ר, ולכן צריך לומר שאשה אינה מצווה בפו"ר. ומכח דבריו אלו יצא לתמוה על רש"י בסוגיין דמשמע ממנו שבאמת איסור סירוס תלוי בפו"ר, וקשה כנ"ל.

והנה אע"פ שכתב הגאון הנז' דהא דאין באשה איסור סירוס הוא גזה"כ כהלכתא בלא טעמא, מ"מ נראה להטעים קצת הדבר לפי מה שהובא כאן בשם הגאון הרוגאצ'ובר שהוכיח דאיכא דס"ל שאין אברי זריעה באשה רק אברי עיבור. ע"ש. וא"כ י"ל דאיסור סירוס לא נאמר אלא כאשר פוגע באברי הזרע, ואלו אינן באשה.","249","","4119","True","True","False","","191","109.64.162.109","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26427","26426","דומני שהמחלוקת בתו"כ","22/01/13 02:43","יא שבט","תשע"ג","02:43","כדי","היא לעניין סירוס בבהמות נקבות ולא באדם.
ובזה תגדל התימה.","249","","4119","True","True","False","","172","109.64.162.109","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26428","26427","ק"ו באדם","22/01/13 02:50","יא שבט","תשע"ג","02:50","דוד כוכב","ראיתי בפוסקים שדנים באיסור זה גבי אדם.","125","","4119","True","True","False","","99","95.86.93.19","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26430","26428","ואכן, כמה פוסקים הביאו דברי הגר"א לאסור","22/01/13 02:59","יא שבט","תשע"ג","02:59","דוד כוכב","ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ה סעיף יא (ס"ק כה) "והמסרס את כו' [הנקבה, בין באדם בין בשאר מינים, פטור אבל אסור]. ת"כ שם מנין שאף הנקבות בסירוס ת"ל כי משחתם רי"א בהם ואין הנקבות בסירוס ופ' כת"ק אלא דאין בהם מלקות כיון דלא נכללו בל"ת דלא תעשו".","125","","4119","True","True","False","","102","95.86.93.19","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26431","26429","שם במנ"ח","22/01/13 03:14","יא שבט","תשע"ג","03:14","דוד כוכב","הביא יש מפרשים את הת"כ רק לענין הקרבה. לפירושם האיסור אכן רק בבהמות, ואינו ענין לסוגיין.","125","","4119","True","True","False","","85","95.86.93.19","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26432","26429","עדיין קשה","22/01/13 03:34","יא שבט","תשע"ג","03:34","דוד כוכב","לפי דברי המנ"ח, למה העמידו בזקינה ועקרה, די ביש לה כבר בן ובת.
וכן קשה, במעשה דיהודית דביתהו דר' חייא במסכת יבמות דף סה ע"ב צריך לפרש לדבריו שידעה שאין איסור סירוס באשה בשתיית כוס של עקרין, רק חששה שמא יש איסור משום פו"ר. וקשה, דאפילו אי הלכה כריב"ב דחייבת בפו"ר, הרי היו לה כבר היו לה יהודה וחזקיה אחי, פזי וטוי אחוותא.
(ואל תשיבני משום 'לערב', שהרי כתבו כמה ראשונים שאינו חובה. וגם י"א דדין הערב כדין הבוקר והרי היו לה תרי זוגי).","125","","4119","True","True","False","","112","95.86.93.19","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26435","26429","כעין הצ"פ","22/01/13 08:38","יא שבט","תשע"ג","08:38","המכריע","כן משמע מאד מלשון התוס' הקצר בסוגיין ד"ה בזקינה.","199","","4119","True","True","False","","118","95.86.121.15","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26539","26429","תשובה אפשרית לענ"ד לקושית המנ"ח..","24/01/13 22:29","יג שבט","תשע"ג","22:29","לימוד יומי","בעלי חיים אמנם אינם מצווים בפרו ורבו, אך מכל מקום אמר להם הקב"ה "פרו ורבו", בדרך של ברכה (ואמנם בתורה כתוב כך בפירוש רק ביחס לתנינים וכו', אך מבואר ברש"י בפרשה שכך היה רצון הקב"ה גם לגבי חיות היבשה, אלא שלא רצה שייכלל נחש עמהם בברכה. נמצא שהקב"ה גילה את רצונו ביחס לחיות שיפרו וירבו, רק שלא אמר זאת לחיות היבשה במפורש), מה שאין כן באדם יש מיעוט מפורש המלמד שעיקר האמירה "פרו ורבו" מופנה כלפי הגבר ולא כלפי האישה, כמובא ברש"י, "איש דרכו לכבוש וכו'".

אני יודע שזה נשמע דחוק, אבל זו לענ"ד ממש כוונת ספר החינוך, שכותב: "משרשי המצוה, לפי שהשם ברוך הוא... היה מרצונו ובירך בעלי החיים להיותם פרים ורבים, וגם ציווה הזכרים ממין האדם על זה"].","252","","4117","True","True","False","","160","213.151.63.24","0","26420","שבת|קי ע"א",""),new Message("26433","26432","אפשר משום","22/01/13 03:52","יא שבט","תשע"ג","03:52","כדי","דלא סגי במה שקיימה פו"ר להתיר האיסור, ובעינן שלא תהיה בת פו"ר בדווקא.
וטעמא, דקיי"ל כר"י ביבמות (סב.) שאם מתו לא קיים פו"ר, וחיישינן למיתה בזמן ארוך (גיטין כח. וכו').
ועוד י"ל לקושיא הראשונה כעין שתירץ מרן החיד"א בספר עין זוכר (מערכת האל"ף) לדברי הריטב"א יעויי"ש. ומה שהקשה מיהודית, י"ל שהיא לא ידעה שתלוי בביטול פו"ר אלא בחיוב, דאטו כולהו נשי דינא גמירי (קידושין יג.). וע"ש בקידושין (יב:) מעשה דיהודית. ודו"ק.
וכתבתי זה בלא עיון כל הצורך מחמת השעה. ובלנ"ד כשאפנה אשנה.

לילה טוב!","249","","4119","True","True","False","","176","109.64.162.109","0","26420","שבת|קי ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);