var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26250;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","56"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26250","0","בן סטדא- קושי במהלך הגמ' ויישובו.","16/01/13 11:42","ה שבט","תשע&quot;ג","11:42","לימוד יומי","בגמ' מבואר, שר&quot;א מוכיח מ&quot;בן סטדא&quot;, שחריטה על בשרו היא דרך כתיבה, שהרי בן סטדא הבריח כך כשפים ממצרים. וחכמים דוחים, שבן סטדא היה שוטה, ומבאר רש&quot;י, שמסר נפשו על כך, ובכך הוא שוטה. <br /><br />כל מהלך הגמ' נראה לכאורה תמוה, וכפי שמקשה השפת אמת: ראשית, מה הראיה שמביא ר&quot;א מבן סטדא, הרי הוא עשה את מעשהו מחוסר ברירה על מנת להבריח כשפים ממצרים, וכיצד ניתן להוכיח מכאן שדרך כתיבה בכך? ועוד, מדוע הוצרכו להשיב לר&quot;א שבן סטדא &quot;שוטה היה&quot; (ומסביר רש&quot;י, שהיה שוטה שמסר נפשו על כך), הרי גם אם מסירות הנפש של בן סטדא לא נבעה משטות, האם ניתן להוכיח &quot;דרך כתיבה&quot; מאדם שעושה דבר בדרך לא שגרתית כל כך? [ושמעתי גם שאלה נוספת- אדרבה, מכך שהמצרים לא תפסוהו, סימן שלא העלו בדעתם שיהיה אדם משונה כל כך, ואם כן מוכח עוד יותר שאין דרך כתיבה בכך..].  <br /><br />כך מקשה כאמור השפת אמת, והוא כותב שלולא הסבר רש&quot;י, הוא היה מפרש את הגמ' כך: לבן סטדא היו סממנים המשמשים לעשיית כשפים, ואותם היה צריך להבריח ממצרים. כשהיה צריך להבריחם, היה מחביא אותם באותיות החקוקות בבשרו; אך לא מדובר באותיות שנחקקו בבשרו לשם כך, אלא באותיות שכבר היו חקוקות לו זה מכבר, ללא קשר להברחה הנוכחית (רק שכעת נוצלו לשם ההברחה). ומכאן מוכיח רבי אליעזר שדרך כתיבה בכך, שהרי בן סטדא היה רגיל לחקוק בבשרו. על כך ענו לו, בן סטדא היה שוטה, אך אנשים שפויים אינם חוקקים בבשרם. <br /><br />אמנם רש&quot;י כאמור לא פירש כך (אלא פירש שהחקיקה נעשתה לשם ההברחה, וזה הפירוש של &quot;שוטה&quot;, שמסר נפשו לחרוט בבשרו וכו'). וכדי ליישב את רש&quot;י משאלות השפת אמת נראה לבאר, שכוונת הגמ' לפי רש&quot;י היא כך: חכמים סוברים, שאדם פטור על חריטה בבשרו מפני שהיא מסוכנת או מזיקה מאוד, ולכן אנשים נמנעים מכך, וממילא &quot;אין דרך כתיבה בכך&quot;. על כך הקשה רבי אליעזר, הרי בן סטדא חרט כדי להבריח כשפים, ואילו היה בדבר נזק גדול או סכנה כדבריכם, לא מסתבר שבן סטדא היה חורט על מנת להבריח כשפים. על כך ענו לו, בן סטדא היה שוטה, אך אדם שפוי מודע לנזק או הסכנה שבחריטה ונמנע מכך, ולכן &quot;אין דרך כתיבה בכך&quot;.<br /><br />דעתכם?..","252","","4131","True","True","False","","717","212.76.116.131","0","0","שבת|קד ע&quot;א",""),new Message("26254","26250","על חלק משאלות אלו","16/01/13 13:03","ה שבט","תשע&quot;ג","13:03","דוד כוכב","התייחסתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=26226'>בפורום לשון</a>.","125","","4131","True","True","False","","95","95.86.93.19","0","26250","שבת|קד ע&quot;א",""),new Message("26257","26250","היום היא&quot;צ של השפת אמת! ו...סיפור","16/01/13 13:32","ה שבט","תשע&quot;ג","13:32","המכריע","ודבר בעיתו מה טוב לעסוק בתורתו.<br /><br />אגב. מתוס' בשם ר&quot;ת נראה שבא לרמוז דהוא אותו האיש שהדיח והסית וכישף את ישראל, והיה קשה לרש&quot;י א&quot;כ מדוע סקלוהו הא הוי שוטה? ותירץ דלא היה שוטה כלל, אלא בר דעת גמור האחראי למעשיו, אלא במעשה זה נהג כשוטה מרוב מסירות נפשו להשגת הכשפים.<br /><br />שמעתי מהגה&quot;צ רבי זאב איידלמן זצ&quot;ל מדמויות ההוד של צדיקי בני ברק, שהוא הפך חסיד מובהק של השפת אמת בעקבות אימרה אחת שלו. וכך היה מעשה. יום אחד נכנס ר' זאב לבית של יהודי אחד חסיד גור ובהמתינו לבעל הבית שייכנס ראה על השולחן שפת אמת. פתח וקרא בו קטע קצר וכך נאמר שם. על הפסוק אם תחנה עלי מחנה לא יירא ליבי אם תקום עלי מלחמה <b>בזאת </b>אני בוטח, שואלים המפרשים שלכאורה לא נאמר לפני כן שום דבר שעליו הולך ה&quot;בזאת&quot;. ואמרו מה שאמרו כל אחד לפי דרכו. ואילו השפת אומר אכן אין מה לחפש קודם. לא כתוב קודם כלום. כאן זה כתוב. אם תקום עלי מלחמה, בזאת, בעצם העובדה שהמלחמה קמה עלי, אני בוטח, שאוכל לעמוד בה, כי אילו חלילה לא יכולתי לעמוד בה, לא היה הקב&quot;ה מקימה עלי!.  וסיים הצדיק הנ&quot;ל, בכל פעם בחיי שנתרגשה עלי צרה או מצוקה, וחישב ליבי ליפול עלי, מיד הייתי נזכר, &quot;בזאת אני בוטח&quot;, אם נזדמנו לי כאלה, משמע יכול אני וצריך אני לעמוד בכך, והייתי מתחזק. <br /><br />יהיו נא הדברים לע&quot;נ השפ&quot;א ולע&quot;נ הגה&quot;צ רבי זאב ב&quot;ר אברהם שנלב&quot;ע ללא זש&quot;ק. עוד שני משפטים על ר' זאב זצ&quot;ל. הוא היה צם כל יום שני וחמישי כל חייו. הוא היה בתענית דיבור מר&quot;ח אלול ועד יוכ&quot;פ, וגם כל חמישי ושבת, וביום ששי עד סיימו שנים מקרא (שזה היה סיפור מההפטרה בפני עצמו). ולא עלה על מיטה כל השבוע מלבד בליל ש&quot;ק! רק היה מתנמנם מעט לסירוגין על כסא בחדר לימודו. אולי בהזדמנות אספר עליו עוד קצת.","199","","4131","True","True","False","","427","95.86.121.15","0","26250","שבת|קד ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);