var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2619;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2619","0","&quot;לא&quot; או &quot;הדר ביה&quot; ?","19/06/10 21:47","ז תמוז","תש&quot;ע","21:47","שאינו יודע לשאול","גמרא:<br /><i>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו <br />אמרו לו אמרת <br />אמר להו לא <br /><b>אמר רבה האלהים אמרה</b> וכתיבא ותנינא כתיבא {במדבר ה-ב} וישלחו מן המחנה [וגו'] ולא יטמאו את מחניהם תנינא הבא למקדש טמא <b>אלא מאי טעמא קא הדר ביה</b> משום דקשיא ליה אונס דתניא </i><br /><br />רש&quot;י:<br /><i>אמרו לו. אחרים ששמעוהו משמו ולא שמעוהו מפיו אמרת דבר זה: אמר להם לא. חזר בו:</i><br /><br />קשה לי, שהרי ר' יוחנן ענה בפירוש &quot;<b>לא</b>&quot;, כאשר שאלו אותו אם אמר מימרה זו.<br />ואילו בהמשך רבה אומר שהוא <b>כן </b>אמר זאת, אך חזר בו בגלל קושיה מסויימת.<br />אז אם רבה צודק, אז מדוע ר' יוחנן לא אמר בהתחלה שאכן כך אמר אלא שחזור בו - מדוע היה צריך לענות &quot;לא&quot;?","48","","5066","True","True","False","","1222","77.127.80.39","0","0","מכות|טו ע&quot;א",""),new Message("2621","2619","הצעת תשובה","19/06/10 22:38","ז תמוז","תש&quot;ע","22:38","משיב מאורות דף היומי","שבוע טוב<br /><br />נדמה לי שתשובתה בצדה ברש&quot;י שהבאת.<br /> <br />רש&quot;י מסביר שכוונת רבי יוחנן במילה &quot;לא&quot; היא גופא שחזר בו, כלומר, שאינו מסכים לנאמר, ולכן רבי יוחנן עונה שזה כאילו לא אמר. <br /><br />ת&quot;ח כרבי יוחנן בכלל אינו מתייחס לעובדה ההיסטורית אם כן אמר או לא אמר, [את זה הוא משאיר לחוקרי התלמוד], אלא הוא רק מתייחס לאמת של הדברים בהווה, דהיינו אם הוא סובר שהם נכונים או לא. וכן היא כוונת הרבב&quot;ח השואל את רבי יוחנן, ואין כוונתו האם ר&quot;י כן אמר או לא אמר, אלא האם הוא חושב שזה אמת או לא, ורבי יוחנן שהבין שזו כוונת השואל, עונה: &quot;לא&quot;, כלומר אני לא מסכים לזה היום.<br /> <br />אצל האמוראים אין היסטוריה, יש רק את ההווה של האמת בלימוד. ואם היום זה לא נכון, זה כמו לא אמרתי.","142","","5066","True","True","False","","201","85.130.130.141","0","2619","מכות|טו ע&quot;א",""),new Message("2622","2619","תשובה","19/06/10 23:41","ז תמוז","תש&quot;ע","23:41","דוד כוכב","אילו היה אומר אכן אמרתי וחזרתי בי, הוא היה מותיר מקום לשומע להכריע כדעתו קמייתא.<br />ואולם הוא רצה שיכירו ויפסקו רק כדעתו בתרייתא.<br />מצינו מקומות רבים בהם אמוראים שינו בדיבורם, כדברי שו&quot;ת מהרלב&quot;ח סימן קכא ד&quot;ה אמנם בהלכה<br />&quot;דדרך האמורא לומר מימרא בשם רבו שלא אמרה מעולם רבו&quot;.<br /> <br />וכן אמר ר&quot;ע לרשב&quot;י במסכת פסחים דף קיב. <br />אם בקשת ליחנק - היתלה באילן גדול.<br />פירש רש&quot;י:<br />אם בקשת ליחנק - לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך.<br />היתלה באילן גדול - אמור בשם אדם גדול.<br /><br />מסכת שבת דף קטו.<br />דבי רב יהודה מקנבי כרבא, דבי רבה גרדי קארי. כיון דחזא דהוו קא מחרפי, אמר להו: אתא איגרתא ממערבא משמיה דרבי יוחנן דאסיר.<br />פרש&quot;י: אתא איגרתא ממערבא כו' - כי היכי דלקבלו מיניה.<br /><br />מסכת עירובין דף נא.<br />רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא. אמר ליה רבה לרב יוסף: תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה, ואמרי לה: תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא. (ידע ליה מר) אמר ליה: לא ידענא ליה. אמר ליה: סמוך עלי. דתניא, רבי יוסי אומר: אם היו שנים, אחד מכיר ואחד שאינו מכיר - זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר, זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני. ולא היא, לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה, משום דרבי יוסי נימוקו עמו.<br />פרש&quot;י: ולא היא - הא דאמר ליה משמיה דר' יוסי ליתא, דלא תניא ליה בשם ר' יוסי אלא סתמא תניא ליה לעיל, ומשום הכי אמרה בשם ר' יוסי כי היכי דליקבלה מיניה.<br /><br />מסכת ברכות דף מג: (לגירסת רש&quot;י)<br />רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא, אייתו לקמייהו שמן והדס, שקל רב פפא בריך אהדס ברישא והדר בריך אשמן. אמר ליה: לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע? - אמר ליה, הכי אמר רבא: הלכה כבית הלל. ולא היא, לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד.<br />פרש&quot;י: ולא היא - לא אמר רבא הלכתא כבית הלל, אלא רב פפא אכסיף לפי שטעה, והשמיט עצמו בכך.<br /><br />מסכת בבא בתרא דף נה.<br />אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: שאילתינהו לספרי דרבא, ואמרו לי: הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ולא היא, התם לאוקומי מילתיה הוא דאמר.","125","","5066","True","True","False","","215","95.86.92.1","0","2619","מכות|טו ע&quot;א",""),new Message("2628","2619","ריטב&quot;א וערוך לנר","20/06/10 09:04","ח תמוז","תש&quot;ע","09:04","לינקוש","יש לציין עוד שהריטב&quot;א מוסיף להקשות שהרי ר' יוחנן בעצמו תירץ להלן בסוגיה את הקושיה, אז אם כך מדוע היה צריך לחזור בו?  (וראה שם שהציע לתרץ שבשעה שחזר בו ר' יוחנן לא עלה בדעתו תירוץ לקושיה זו אלא רק לאחר מכן).<br /><br />עוד הובא בריטב&quot;א תירוץ נוסף בשם רבותיו:<br />ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=6914'>כאן במאמר</a> את התירוץ המובא, ואת דברי הערוך לנר - ולהלן הציטוט של החלק הרלוונטי:<br />...לפנינו אמרו, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, כל לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו. לימים אמרו לו, 'אמרת' – האם אמרת דבר זה? אמר להם, לא, והגמרא מבארת כי לעולם אמר שמועה זו – אך חזר בו מחמת קושיה. וכתב ה&quot;ערוך לנר&quot; כי לפי פירוש רש&quot;י הרי שהנשאל אם אמר דין זה או לא – היה רבי יוחנן והוא שאמר שלא אמר כן, משום שחזר בו. אך הערוך לנר מקשה, מפני מה אמר בלשון זו, היה לו לומר שאכן אמר כך בעבר וחזר בו מחמת קושיה. ומביא שהריטב&quot;א מפרש שהנשאל היה רבה בר בר חנה – תלמידו של רבי יוחנן, והוא שאמר שלא אמר שמועה זו - מכח אותה קושיה שהגמרא מביאה בסמוך. והערוך לנר מבאר, שמפני כבוד רבו רבי יוחנן שינה מן האמת כפי שמותר לשנות מפני השלום וכדי שלא יראה רבי יוחנן כטועה חלילה.","58","","5065","True","True","False","","184","77.126.87.87","0","2619","מכות|טו ע&quot;א",""),new Message("2627","2621","&quot;לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי&quot;","20/06/10 08:58","ח תמוז","תש&quot;ע","08:58","הראל","סגנון התירוץ שלך מזכיר בהחלט את הדברים המובאים פעמים בגמרא: &quot;לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי&quot;.<br />ועל פי זה, נבאר שכאן יש לומר &quot;לא אמרתי כלומר לא סבירא לי&quot; - כלומר, כעת לא סבירא לי (ובכלל לא משנה אם אמרתי בעבר או לא אמרתי). <br />זאת אומרת: כאשר ר' יוחנן כאן ענה שהוא לא <b>אמר </b>זאת בעבר, אין לפרש שהוא מתכוון לומר שלא <b>אמר </b>אלא הוא מתכוון לומר שהוא לא <b>סובר </b>כך (וכעת).<br /><br /><br />[ואגב, במאמר &quot;על מטבע הלשון 'לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי' בתלמוד הבבלי&quot; מאת אבינועם כהן, תרביץ שנה נג תשמד עמ' 472-467 - טען לפרש שהמילים &quot;כלומר לא סבירא לי&quot; הם תוספת מאוחרת/סבוראית.<br />בהתחלה, הביטוי &quot;לא שמיע לי&quot; היה מובן, אך מכיון שעלה חשש מאוחר יותר שיהיה מי שיפרש שהכוונה היא שלא <b>שמע </b>באוזניו, אז נוספה התוספת המבארת שהכוונה היא שלא <b>סבירא </b>לי.<br />(ושם במאמר גם עמד על 2 ביאורים שונים בביאור המילה &quot;כלומר&quot; בדברי חז&quot;ל בתקופות השונות).]","46","","5065","True","True","False","","271","77.126.87.87","0","2619","מכות|טו ע&quot;א",""),new Message("2624","2622","וכן","19/06/10 23:48","ז תמוז","תש&quot;ע","23:48","דוד כוכב","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=2304'>בהודעה זו.</a>","125","","5066","True","True","False","","99","95.86.92.1","0","2619","מכות|טו ע&quot;א",""),new Message("2630","2627","יישר כוחך","20/06/10 16:06","ח תמוז","תש&quot;ע","16:06","משיב מאורות דף היומי","","142","","5065","False","True","False","","174","82.166.18.134","0","2619","מכות|טו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);