var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26134;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26134","0","על שלוש פשעי ישראל","14/01/13 08:49","ג שבט","תשע"ג","08:49","אוריאל פרנק","פרק מתוך ספרי (בהכנה) הנוגע לדפים של השבוע
גופי הלכות
ההבחנה הלשונית בין מספרי זכר ונקבה אף נפסקה בשולחן ערוך (אבן העזר סימן קכו ד-ה) בדיני כתיבת שטרי גיטין וכתובּות שחייבים להִכָּתב באופן מדוקדק. אך לא רק לשם כך חשובה הבחנה זו לפסיקת הלכה. כך מוסר הרב נתן קמנצקי בשם אביו[1]:
"הגאון הרב יעקב קמנצקי ז"ל סבר שהוא [לימוד הדקדוק] נכלל במצוַת ת"ת, משום שידיעת חכמת הלשון נחוצה להגיע לפסק ההלכה הנכון. והוא הזכיר טעות בדקדוק שגרמה למחבר אחד, בעל כוונות רצויות, להציע לִבנות מקווה בכל בית יהודי. אבל עקב חוסר ידיעתו שהמלה 'אצבע' מינהּ נקבה, היו המקוואות שהמליץ עליהם פחותים מכשיעור ופסולים, והשימוש בהם היה גורם לעבירות של איסור כרת למכביר, רח"ל. לפיכך ידיעת דקדוק איננה רק אחת מ'פרפראות לחכמה'[2]... אלא כגופי הלכות, שנמשך מהם פסק הלכה".
בסוגיות רשויות השבת שבמסכתנו מוזכרים שיעורי מידות שונים, בעיקר ביחידות המדידה "טֶפַח"[3] (-מין זכר), ו"אַמָּה"[4] (-מין נקבה). חשוב מאוד לדייק בהבנה ובקריאה הנכונה של המספרים: דרך משל, "רוחב ארבעה" מכוון ליחידת אורך ממין זכר, דהיינו: ארבעה טפחים; ואילו "רוחב ארבע" מכוון לארבע אמות, בלשון נקבה. לפעמים הועתק בקיצור "רוחב ד'", וצריך לפענח מן ההֶקשר אם מדובר בארבעה (טפחים) או בארבע (אמות). את דברי אביי המודפסים בקיצור ("חקק בו ד' על ד' והשלימו לי') יש לפענח כך: "חקק בו ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה, מותר לטלטל בכולו", בהתאם ליחידת האורך "טפח" (לשון זכר).
לצערנו, נפלו פה ושם שיבושים בדפוסי התלמוד וספרי ההלכה, כתוצאה מפִענוח מוטעה של הגימטריה, וחשוב לדייק (ולתקן) בכל מקום באיזה מִספָּר מדובר[5]. אף אם קשה להקפיד בלשון הדיבור על התאמת המספרים מהמין הנכון לפי הדקדוק, יש לשאוף לדקדק בכך, עכ"פ בכתיבה ובלימוד תורה, בתפילה ובקריאת התורה.","165","","4130","True","True","False","","1226","84.229.61.148","0","0","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26135","26134","(הערות השוליים)","14/01/13 08:49","ג שבט","תשע"ג","08:49","אוריאל פרנק","[1] מובא בהסכמתו לספר "דיקא נמי - דקדוק לתלמוד בבלי ולתרגום אונקלוס" מאת אמו"ר, הרב יצחק פרנק.
[2] דבריו מכוונים ללשון רבי אליעזר בן חסמא (אבות סוף פ"ג): "קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות; תקופות וגמטריאות - פרפראות לחכמה". מדבריו נלמד שלימוד דקדוק והסברים לשוניים לתורה (כגון הנמצאים בספר זה) אינם - כפי שסבורים חלק מבני התורה - פרפראות ומוֹתרות בלבד. ידיעת דקדוק איננה כ"גימטריאות" ושאר רמזים ה"דרושים לכל חפציהם", שכל דרשן ובעל רמז וסוד יכול לדרוש כרצונו וכחפצו, אלא היא הכרחית להבנה נכונה של התורה שבכתב ושעל פה, וממילא יש ללומדה ברצינות ובשיטתיות. יש לציין שהגר"י קמנצקי נאה דרש ואף נאה קיים, כפי שאפשר להיווכח למשל מספר עיוניו במקרא, "אמת ליעקב".
[3] מִדָּה זו מנוקדת כך פעמיים במקרא (מלכים א' ז, כו; דברי הימים ב' ד, ה). בניקוד "טֹפַח" מופיעה מִדָּה זו חמש פעמים נוספות: בחומש שמות (כה, כה; לז, יב) ובספר יחזקאל, כגון: "טֹפַח אֶחָד" (מ, מג).
[4] השוה: "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם" (בראשית ז, כ). יש להקפיד להדגיש את האות מ', שהרי ל"אָמָה" משמעות אחרת: שִׁפחה (ראה רש"י לשמות ב, ה).
[5] בנוסף לתיקונים בנוסח המודפס של פירוש רש"י שנזכר לעיל (דף ב, ב, הערה 9), נציין לדברי ר' ראובן מרגליות בנושא זה (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, פרק י, עמ' ס'), וכאן נציין כמה דוגמות שמרביתן לא תוקנו אף במהדורות מתוקנות כגון שטיינזלץ וארט-סקרול: א. להלן דף צט, ב מדובר על טפחים, אך חלק מהקיצורים פוענחו בטעות בלשון נקבה: "בעא מיניה רב מרדכי מרבא: עמוד ברשות הרבים גבוה י' [=עשרה] ורחב ד' [=ארבעה]... בעי רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה י' [=עשרה] ואינו רחב ארבע [צ"ל: ארבעה!]... דאינו רחב ד' [=ארבעה]... אמר רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה י' [=עשרה] ואינו רחב ארבע [צ"ל: ארבעה!]". ב. בהמשך אותו הפרק (להלן דף קא, א) מקרה הפוך, שבו הודפס מספר זכר במקום נקבה: "אין מטלטלין בהן אלא בארבעה", ועל אתר הגיה ר' זאב בן אריה (כמופיע בסוף מהדורת וילנה): "צ"ל בארבע (בלא ה'), פי': בארבע אַמּוֹת". ג.כיוצא בזה במסכת ערובין דף ה, ב הודפס: "אבל במבוי שבעה", ומכיון שמדובר באַמּוֹת הגיה הרב יעב"ץ "שבע"! ד.כיו"ב יש להגיה ברש"י שם ד"ה "אבל במבוי שבע(ה)" וד"ה טעמא דנפשיה קאמר, ושם יב, א בנוסח התלמוד "שפירצתו ביותר מעשר(ה), אבל עשר(ה) וכו'", וכן ברש"י שם ג"פ צ"ל: עשר(ה). בכל הדוגמות הללו מתועדת הגרסה הנכונה בכתבי יד. לפעמים מקור השיבוש בחלק מכתבי היד, אך בד"כ מקורו בדפוסים, ובעיקר בדפוס וילנה (ע"פ בדיקת ר' דוד ארונובסקי ממכון התלמוד, יד הרב הרצוג). ה. דוגמה אחרונה מנוסח השו"ע, או"ח סי' שמ"ה, י': "רחב ארבע על ארבע", וצ"ל "ארבעה" כי מדובר על טפחים!","165","","4130","True","True","False","","247","84.229.61.148","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26180","26134","גם ארכיאולוגיה היא חלק מהתורה!","14/01/13 17:58","ג שבט","תשע"ג","17:58","אמלתראות","פשע ועון היא לא לקבל את נתוני שיעורי קודש עפ"י נתונים ארכיאולוגים, גם הרב טיקוצינסקי, הרב חיים נאה, ועוד השתמשו בהם, וכהיום יודעים הרבה יותר, אבל הת"ח תופסי כסאות בתי מדרש חוששין לעזוב את היכל ה', [ובצדק חששתם] ואינם מתגברים על חששתם לברר אצל יודעי עתיקות כמו שעוזבים היכל ה' לבנות מקוואות, או שאר דברים ללולב ואתרוג
ויש על זה קטרוג גדול בשמים!","267","","4130","True","True","False","","214","68.199.173.180","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26187","26134","שימו לב לשגיאה בכותרת של ר' אוריאל:","14/01/13 21:00","ג שבט","תשע"ג","21:00","יהודי_קדום","צ"ל: "על שלושה פשעי ישראל" או בניקוד: על שְׁלֹשָׁה...
(וברור שהערתי זו באה בגלל תוכן דבריו על חשיבות "ההבחנה הלשונית בין מספרי זכר ונקבה".)
כשראיתי זאת בבוקר רציתי מיד להגיב בפניה אישית שיתקן אך לאחר שקראתי את תוכן דבריו חשבתי שאולי יש כוונה בשגיאה מכוונת זו.
ועד עתה איני יודע מה הכוונה בשגיאה זו.","233","","4130","True","True","False","","165","79.182.145.217","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26189","26134","יש לבדוק אם מדייק הכותב בכותבו :","14/01/13 21:20","ג שבט","תשע"ג","21:20","יהודי_קדום","" והוא הזכיר טעות בדקדוק שגרמה למחבר אחד, בעל כוונות רצויות, להציע לִבנות מקווה בכל בית יהודי. אבל עקב חוסר ידיעתו שהמלה 'אצבע' מינהּ נקבה, היו המקוואות שהמליץ עליהם פחותים מכשיעור ופסולים..."
לענ"ד טעותו של אותו מחבר לא הייתה בכך שפירש את המילה אצבע כזכר - אותו יהודי טעה בכך שפירש את המילה "אַמָּה" כאצבע האמצעית של כף היד. וזו הייתה לו למידת היסוד של 40 סאה.
אני מניח שאותו יהודי רק משל היה.","233","","4130","True","True","False","","148","79.182.145.217","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26148","26135","יישר כוח גדול והערות להערות [2], [4] .","14/01/13 13:33","ג שבט","תשע"ג","13:33","יהודי_קדום","[2] הערה זו היא עיקר! איננה שולית כלל ועיקר! וראוי שתבוא בגוף הספר במקום המשפט הסלחני: "... אף אם קשה להקפיד בלשון הדיבור על התאמת המספרים מהמין הנכון לפי הדקדוק, יש לשאוף לדקדק בכך" בכל גילוי הבנה ("...אם קשה... יש לשאוף...עכ"פ...") מסתתר אחד האוייבים המסוכנים של עם ישראל: הבינוניות שכבר הפילה חללים.
הנה אצטט מדבריו בהערה שם: "שלימוד דקדוק והסברים לשוניים לתורה (כגון הנמצאים בספר זה) אינם - כפי שסבורים חלק מבני התורה - פרפראות ומוֹתרות בלבד. ידיעת דקדוק איננה כ"גימטריאות" ושאר רמזים ה"דרושים לכל חפציהם", שכל דרשן ובעל רמז וסוד יכול לדרוש כרצונו וכחפצו, אלא היא הכרחית להבנה נכונה של התורה שבכתב ושעל פה, וממילא יש ללומדה ברצינות ובשיטתיות."
[4] לגבי: אַמָּה ו- אָמָה: אולי יש לציין גם ששם האצבע בין האצבע לקמיצה נקראת אף היא אַמָּה . (...דְאָמַר מָר זוֹ זְרְת וְזוֹ קְמִיצָה זוֹ אַמָּה זוֹ אֶצְבַּע זוֹ גוּדָל. מנחות יא. ).
אכן למעיין ברש"י הק' שם יובן אֲמָתָהּ, ככתוב ומנוקד בפסוק, במשמעות שפחה ואילו המדרש "התעלם" מהניקוד ודרש "אַמָּתָהּ" היינו אמת היד (שנתארכה וכו').","233","","4130","True","True","False","","160","79.182.145.217","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26181","26180","צריך להזהר מאד מאד בנושא זה","14/01/13 18:26","ג שבט","תשע"ג","18:26","Almuaddib","חובה לדעת מדעים ולהשתמש בהם, אבל לא ברור שיש לכך נפקות הלכתית.
הנה, מצאו בחפירות תפילין לפי שיטת רבינו תם משלהי תקופת בית שני.
וכי יודעים אנו למי היו שייכות תפילין אלו?
מצאנו מקווה ושיעורו כך וכך. ומי יתקע לידינו שלא היה זה המקווה שנזנח משום שלא היה כשר, והקבלן טעה במדידות?
אבל יתר על יתר, גם כשמדובר בעובדות מדעיות ברורות, לא פשוט לקבוע כיצד תהיה ההשפעה הלכתית.
למשל, האם ידיעתנו את דרכי הרביה של הכינים, תשנה את ההלכה לגבי הריגת כינה בשבת?
יש מי שקבע להחמיר בכגון דא, אך לא להקל - ולכן הרב קאפח זצ"ל נטה לאסור להרוג כינים בימינו. מנגד, יש מי שקבע כי הואיל ועל - על, וזו ההלכה.
וצריך לזכור כי ההלכה עולם בפני עצמה היא, ולא בהכרח יש השלכה לבחינה חיצונית. העובדה שאנו יודעים מה גודלם של זיתים, לא תשנה את גודלו של "כזית" הלכתי, משום שאין שום תלות בין הגודל ההלכתי - מידת נפח מסויימת - לבין גודלם של הזיתים במציאות, למרות שיתוף השם.","107","","4130","True","True","False","","308","77.125.247.204","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26188","26180","איזו ארכיאולוגיה? של מציאת באר מרים?","14/01/13 21:08","ג שבט","תשע"ג","21:08","יהודי_קדום","אגב, האם זכית ונתמלא רצונך לשתות מבארה של מרים? 
","233","","4130","True","True","False","","140","79.182.145.217","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26193","26181","לא מצאו תפילין לפי שיטת ר"ת","14/01/13 22:32","ג שבט","תשע"ג","22:32","דוד כוכב","אמנם הרב גורן כך טען, אבל אלה היו תפילין של יד - בהם אין סדר לפרשיות. ואילו תפילין של ראש נמצאו כרש"י.","125","","4130","True","True","False","","149","37.60.47.45","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26225","26181","בהחלט, רק עם זהירות, אבל חובה להתחשב!","15/01/13 22:13","ד שבט","תשע"ג","22:13","אמלתראות","והנתונים צריכים להיות מוכנים לבית דין הגדול לישב עליהם, אבל א"א להתעלם בגלל הקושי.","267","","4129","True","True","False","","176","68.199.173.180","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26217","26187","[ללא נושא]","15/01/13 16:19","ד שבט","תשע"ג","16:19","אוריאל פרנק","כבר אמרו חכמים (אשמח להכיר את המקור!) "לא מסבירים בדיחות"...
ובכל זאת:
כוונת הכותב ב"טעות מכוונת זו" היתה לעורר את תשומת לב הקוראים לשים לב לטעויות מעין אלה.
תקוותי היא שכל מי שיקרא כותרת זו יקשה מייד: רגע, והרי כתוב בספר שנים עשר: על שלושה... ועל ארבעה!..
ומכאן יפנים את מטרת המאמר.
ואגב, אני שמח שדנתוני לכף זכות.
כמו כן, ישנה כוונה נוספת בכותרת שנתתי:
שאלו הם פשעי ישראל: שאומרים שלוש במקום שצ"ל שלושה","165","","4129","True","True","False","","192","77.126.1.194","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26718","26189","תשובות הר"נ קמינצקי שליט"א","05/02/13 08:30","כה שבט","תשע"ג","08:30","אוריאל פרנק","כפי שנשלחה אלי, ועם אישור להעלות כאן בפורום:
מה כוונת המעיר במלים "יהודי_קדום"?
היהודי ההוא רצה להכשיר את כל האמבטיות שבבתים להיות מקוואות כי סבר שגודלן הן ארבעים סאה. יסוד טעותו היה בדברי הרמב"ם פ"ט ה"ט דתפילין ופירש את דבריו שאגודל הוא האצבע הבינונית (לא אצבע הנפרדת משאר הארבע). וממילא השיעור של אמה על אמה ברום שלש אמות, הוא שיעור אמבטיה. הוא פירש את דברי הרמב"ם "אצבע הבינוני" כנ"ל במקום להבינם שהוא אגודל של אדם בינוני.
ואותו יהודי לא משל היה, כי נדמה לי שאני יודע את שמו ואת שם עירו (עיין מס' ב"ב סוף ט"ו ע"א) ברוך ליטווין מסאן קלעמענס במדינת מישיגאן (ארה"ב) שפורסם ע"י מלחמתו נגד בתי כנסת בלי מחיצות בין גברים לנשים.","165","","4108","True","True","False","","290","77.126.39.85","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26195","26193","רבים וטובים לא סוברים כמוך","14/01/13 22:59","ג שבט","תשע"ג","22:59","Almuaddib","נחלקו רש"י ורבינו תם גם בסדר הפרשיות בתפילין של יד, האם אחרי קדש לי ווהיה כי יביאך, יבוא שמע והיה אם שמוע - כשיטת רש"י, או והיה אם שמוע ואחר כך שמע - רשיטת ר"ת.
ואכן, נמצאו תפילין של יד בהם הסדר אינו לפי סדר הפרשיות בתורה - כשיטת רש"י - אלא לפי שיטת ר"ת.
טענתך כי בתפילין של יד "אין הסדר מעכב" - זו טענה לגבי יציאה ידי חובה בדיעבד, לא לגבי כתיבת התפילין מראש.
למעוניינים להרחיב בממצאים - כדאי לקרוא","107","","4130","True","True","False","","166","77.125.247.204","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26204","26195","ממש לא","15/01/13 12:00","ד שבט","תשע"ג","12:00","דוד כוכב","אין הסדר מעכב, ולא רק לענין יציאה ידי חובה בדיעבד.
פרשיות תפילין של ראש מושמות בבתים שונים, וסדר עמידת הבתים מעכב.
פרשיות תפילין של יד יכולות להכתב בין בקלף אחד ובין בקלפים שונים, ואותם הקלפים מושמים בבית היחיד ללא סדר. כך שגם אם הם נכתבות על קלף אחד אין חשיבות לסדר מיקום הפרשיות בקלף.","125","","4129","True","True","False","","112","95.86.93.19","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26215","26204","ראה בפנים:","15/01/13 13:34","ד שבט","תשע"ג","13:34","Almuaddib","שו"ע או"ח סי' ל"ב, :
א. מצות תפילין שיכתוב ארבע פרשיות שהן קדש לי כל בכור עד למועדה והיה כי יביאך עד למועדה מימים ימימה כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים ופרשת שמע עד ובשעריך ופרשת והיה אם שמוע עד על הארץ.
הגה: וצריך לכתבם כסדר הזה לכתוב תחלה הקודמת בתורה. ואם שינה פסול. ולכתחלה יכתוב של יד קודם של ראש:
ב. של ראש יכתוב כל אחת בקלף לבדה ושל יד כותבן כולם בקלף אחד:
הנה כי כן, לכתחילה צריך לכתוב תפילין של יד על קלף אחד, כבסעיף ב' כאן.
וכן גם בהמשך, בסעיף הבא, בו מוזכר במפורש ההבדל בין לכחילה לבין בדיעבד:
מז. אם כתב כל הארבעה פרשיות בקלף אחד כשרים אפילו אין ריוח ביניהם ובלבד שיהא חוט או שמיחה בין כל בית ובית ושל יד כותב הארבעה פרשיות בקלף אחד וגולל אותן מסופן לתחלתן וכורך קלף עליהם ושער עגל ומכניסן בביתם כמו של ראש. אם כתבם על ארבעה קלפים והניחם בארבעה בתים יצא והוא שיטלה (פירוש, יכסה) עור על ארבעה בתים שיהיו נראים כבית אחד. הגה: והמנהג לדבקם בדבק שיהא הכל כקלף אחד ויזהרו ליטול דבק כשר (ברוך שאמר ואגור סימן נ''ז): ","107","","4129","True","True","False","","162","192.114.91.244","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26223","26215","יש פה מספר ענינים שונים","15/01/13 20:30","ד שבט","תשע"ג","20:30","דוד כוכב","א. מה שכתב הרמ"א "וצריך לכתבם כסדר" מדובר בענין אחר - בסדר זמן הכתיבה, לא בסדר המיקום בקלף. והרמ"א הביא את דעת ר"ת, והר"ן חלק עליו. ובתפילין שמצאו דוקא נהגו כר"ן וכמשמע בירושלמי, שכן יש שם מילים תלויות. כך כתב הרב גורן.
ב. מז (1). כתב הביאור הלכה סימן לב סעיף מז ד"ה * אם כתבם: "עיין בפמ"ג שכתב דלדעת המחבר אם הם {הפרשיות של יד} כולם בבית אחד אפילו לכתחלה אין צריך לדבק".
מז (2). פה מדובר בדין נוסף, שאם הפרשיות של יד נמצאות בארבעה בתים שצריך לכסותם בעור.","125","","4129","True","True","False","","130","95.86.93.19","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26219","26217","בדף היומי של היום שבת קד. נאמר מפורשות:","15/01/13 19:53","ד שבט","תשע"ג","19:53","יהודי_קדום",""... סימנין עשה בתורה וקנה אותה..."!
ובמסכת עירובין נד: נאמר: "...אמר רב חסדא אין תורה נקנית אלא בסימנין שנאמר שימה בפיהם אל תקרי שימה אלא סימנה שמעה רב תחליפא ממערבא אזל אמרה קמיה דר' אבהו אמר אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה {ירמיה לא-כא} הציבי לך ציונים שימי לך וגו' עשו ציונים לתורה ומאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא..."
אז הנה אפילו יש לו אסמכתא לדרך לעורר את תשומת לב הקוראים ","233","","4129","True","True","False","","138","79.182.145.217","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26228","26223",""... ושל יד כותבן כולם בקלף אחד"","15/01/13 22:27","ד שבט","תשע"ג","22:27","Almuaddib","אלו דברי המחבר.
ודבריך לעיל - סותרים אותם בהדיא.","107","","4129","True","True","False","","165","77.125.104.110","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26269","26225","[ללא נושא]","17/01/13 00:09","ו שבט","תשע"ג","00:09","אמלתראות","ראה בקישור זה
תודה על ה'בשם אומרו' אכן חיבור יפה מאוד, וזה לא סותר לכך שברור שהמחבר לא שאב את כל הידע שלו מהחזו"א (שהוא כשלעצמו ודאי למד גם הוא מספרות מקצועית, ואכן לא ר"ח קנייבסקי הוא הראשון שמסתיר את המקור, גם החזו"א עשה כך, וכנראה יש להם סיבה מוצדקת).
ולפלא שגם הרמב"ם בעצמו היה לו סיבה מוצדקת להסתיר מקורותיו מפילון היווני
כלפי שחור כדיו לגבי תכלת","267","","4127","True","True","False","","236","68.199.173.180","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26231","26228","ראה את דברי המיוחס לרשב"א","16/01/13 01:29","ה שבט","תשע"ג","01:29","דוד כוכב","חידושי הרשב"א מסכת מנחות (מיוחס לו) דף לד ע"ב:
"אבל אם חלקם בד' קלפים כל פרשה ופרשה בעור אחד בפני עצמה כ"ש דעדיף טפי".
בכל אופן אין נ"מ. גם למנהג האשכנזים שעדיף לכתחילה שיהיו בעור אחד, עצם האפשרות שאפשר כותבם בד' עורות ולהניחם ללא סדר מראה שאין חשיבות לסדר ההנחה, בשונה מבתפילין של ראש שכל שינוי קטן בסדר פוסל לגמרי.","125","","4128","True","True","False","","166","95.86.93.19","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26245","26231","אתה שב ומבלבל","16/01/13 08:41","ה שבט","תשע"ג","08:41","Almuaddib","ראשית, אני מביא לך סעיף מפורש בשו"ע, ואתה משיב לי מחידושי הרשב"א על מנחות.
אני מביא לך סעיף בשו"ע - דברי המחבר לא הגהות הרמ"א - ואתה עונה לי עם מנהג האשכנזים.
ואחרון - אתה שב ומבלבל בין בדיעבד לבין לכתחילה. העובדה שאפשר לכותבם בדיעבד בארבעה עורות, אינה אומרת שלכתחילה זה עדיף. מאחר ובמפורש כתוב בשו"ע סדר הפרשיות, ועור אחד, אי אפשר לכתוב כדבריך.","107","","4128","True","True","False","","141","77.125.104.110","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26246","26245","נעשה סדר","16/01/13 09:25","ה שבט","תשע"ג","09:25","דוד כוכב","א. אתה נתפס ללשון השו"ע שמשמע ממנו כאילו קיים פה דין של לכתחילה ובדיעבד. ואני הראתי לך מדברי הביאור הלכה והרשב"א שבסוגיה זו למרות שמהניסוח (בש"ס וממילא בשו"ע) נראה כאילו זהו דין לכתחילה, זה אינו כך בהכרח.
ב. אמנם למנהג האשכנזים כותבים לכתחילה על קלף אחד, כמו שהבנת, אבל גם לשיטה זו, פרט זה אינו רלוונטי לענין המקורי בו עסקנו - אין מזה ראיה שגם אם תכתוב בעור אחד יש חשיבות (לכתחילה או בדיעבד) לסדר הפרשיות מבחינת מיקומם בקלף.","125","","4128","True","True","False","","130","95.86.93.19","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26719","26718","אנקדוטה משעשעת","05/02/13 11:10","כה שבט","תשע"ג","11:10","המכריע","יש להניח שר' אוריאל שלח את ההודעה של יהודי קדום לר' נתן קמינצקי כמות שהיא כולל הכותרת (בהעתק הדבק), וכך זה הופיע לפני הרב קמינצקי;
"יש לבדוק אם מדייק הכותב בכותבו יהודי קדום" (אצלינו רואים כותרת; יש לבדוק אם מדייק הכותב בכותבו, ובאותיות שונות שם הכותב; יהודי קדום.
אבל הרב קמינצקי תהה מה התכוון המעיר במילים יהודי קדום.... ודומני שהוא עדיין לא קיבל הבהרה...","199","","4108","True","True","False","","261","95.86.64.130","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26721","26718","תודה על התשובה.אם כן הר"נ קמינצקי שליט"א","05/02/13 14:35","כה שבט","תשע"ג","14:35","יהודי_קדום","מאשר דבריי שאותו יהודי התייחס לאצבע האמצעית של כף היד. שכן כותב הרב בתשובתו שאותו יהודי פירש את דבריו של הרמב"ם שאגודל הוא האצבע הבינונית (לא אצבע הנפרדת משאר הארבע)"
אודה מאוד לרב פרנקל שישתדל להעלות את המקור או יפנה אל המקור (אלא אם זהו סיפור שמקורו בע"פ) ובכך ודאי יובהרו שאלות כמו :
1. איך יכול להיות מקווה כשר ממים שאובים? האם יהיו אוצרות, המשכה,השקה וכו' בכל בית? הלואי.
2. מה עם "רום שלוש אמות "?
3. האם השתמש למדידת נפח ב-"אצבעיים" לחישוב 40 סאה? (מסכת שקלים ט.)
ברור שהשאלה העיקרית היא איך אותו יהודי (שלא כונה "רב" לא ע"י הרב פרנקל ולא ע"י הרב קמינצקי שליט"א שקראו "היהודי ההוא") שאינו מתמצא בהלכות מקווה מגיע למחשבה לבנות מקווה. וכן השאלה על קהילתו.","233","","4108","True","True","False","","274","109.65.126.57","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26722","26719","ברור שכך היה.","05/02/13 14:37","כה שבט","תשע"ג","14:37","יהודי_קדום","","233","","4108","False","True","False","","136","109.65.126.57","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26724","26721","רום זה בדווקא?","05/02/13 20:02","כה שבט","תשע"ג","20:02","המכריע","לגבי השאלה השניה, כמה שידוע לי מקוה יכול להיות גם אמה על שלוש ברום אחת, (וישכב בה אם יש צורך), בקיצור אין דין לעיכובא בצורה של המקוה ובלבד שתכיל מ' סאה באופן שיהא אפשר טכנית ליכנס בה כל גופו כאחת.
אם אני טועה אשמח ללמוד.","199","","4108","True","True","False","","151","95.86.64.130","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26726","26724","אכן כן.","05/02/13 20:15","כה שבט","תשע"ג","20:15","כדי","עי' ביו"ד סי' קצח סל"ז ובסי' רא סעיף סו. ואף הפוסלים לא פסלו מטעם שהמקווה גופו פסול אלא משום אופן הטבילה. ומדוחק קצרתי.","249","","4108","True","True","False","","206","79.183.180.87","0","26134","שבת|צט ע"ב",""),new Message("26727","26726","לענ"ד מדובר בדיעבד וכשאין מקווה אחר","05/02/13 21:11","כה שבט","תשע"ג","21:11","יהודי_קדום","ובודאי נשות ישראל קדושות ולא יכניסו עצמן לספק. ונכון מה שהעיר הרב המכריע שאמנם אין חובה לרום שלוש אמות אך בתנאי שתכסה כל גופה בבת אחת.
יעויין במסקנת הגמרא בחגיגה יא.","233","","4108","True","True","False","","146","109.65.126.57","0","26134","שבת|צט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);