var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26101;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26101","0","תָּמִים = תַמִּים?","11/01/13 08:36","כט טבת","תשע&quot;ג","08:36","אוריאל פרנק","דברים שפירסמתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=324&category=4&massechet=284&medaf=2&addaf=157&publisher=14'>במאורות הדף היומי</a> לפני שבע שנים<br /> <br />תָּמִים = תַמִּים?<br /> <br />ת&quot;ר: קרשים מלמטן עוביין אמה, ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע, שנאמר (שמות כו,כד): יִהְיוּ תַמִּים עַל ראשׁוֹ, ולהלן הוא אומר (יהושע ג,טז): תַּמּוּ נִכְרָתוּ (רש&quot;י: מה תַּמּוּ הנאמר להלן לשון כלייה - אף תַמִּים האמור כאן לשון כלייה), דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: כשם שמלמטן עוביין אמה - כך מלמעלן עוביין אמה, שנאמר יחדיו (שמות שם). והכתיב תַמִּים! ההוא דליתו שלמין ולא ליתו דניסרא (רש&quot;י: דלא לייתי דנסרא. קרש אחד מב' חתיכות).<br /> <br />נחלקו התנאים בביאור המִלה &quot;תמים&quot; שנכתבה ביחס לקרשי המשכן. המִלה &quot;תמִים&quot; כתובה בתורה 21 פעמים. בדרך כלל מנוקד תָּמִים (קמץ ומ' רפה), ופירוש המִלה הוא שָלֵם, שאין בו חיסרון או מום ופגם מוחשיים (כמו: תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ, ויקרא כב,כא) או מופשטים / רוחניים (כמו: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, בראשית ו,ט; וכן תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' eלֹהֶיךָ (דברים יח יג) - פירושו כתרגום אונקלוס: היֵה שלֵם ביראתך את ה'). רק לגבי קרשי המשכן (פעמיים: בציווי שבפרשת תרומה, ובביצוע שבפרשת ויקהל) כתובה המִלה בניקוד אחֵר: תַמִּים (פַתח ודגש חזק במ'), וכאן נחלקו בפירושו:<br /> <br />לפי רבי נחמיה, הרי זה ככל שאר &quot;תָּמִים&quot; שבתורה (על אף הניקוד השונה), ורצונו לומר שיש להביא את הקרשים מעץ שלם, ולא להביא קרש מורכב מכמה נְסרים. ואילו לרבי יהודה, &quot;תַמִּים&quot; זה שונה מ&quot;תָמִים&quot;, והוא מלשון כלייה, שעוביים הולך ומצטמצם כלפי מעלה. יתכן שמחלוקת זו נעוצה בשאלה אִם יש אֵם למקרא או אֵם לְמסורת הכּתיב (עיין פסחים פו/ב וברש&quot;י שם ד&quot;ה ת&quot;ל בבית אחד: &quot;ואני שמעתי חילוף: ר' יהודה סבר יש אם למקרא...&quot;).<br /> <br />יש לציין, כי בעברית המדוברת היום משמשים &quot;תמים&quot; ו&quot;תם&quot; תְארים למי שאינו ממולח, חסַר פִקחות וערמומיות (נאיבי).<br /><br /> <br />פירורים:<br />תוס' סנהדרין ד/א ד&quot;ה כולהו סבירא להו יש אם למקרא. הא דלא חשיב הכא רבי יוחנן בן ברוקא דמסכת סוכה ...ונראה דדוקא הכא שמקרא ומסורת מכחשי אהדדי אית להו יש אם למקרא אבל היכא דלא מכחשו אהדדי דרשי תרווייהו...<br />להלן קג: תם. שלם כהלכתה<br />לכאורה שתי המשמעויות של תמים נובעות משורש תמ&quot;מ, ולא נחלקו מהו השורש. אך אולי אחד מהם סובר שהשורש שונה (תא&quot;מ / תו&quot;מ)???<br />מהי כוונת רש&quot;י בפירושו לתורה: ויחדו יהיו תמים. כמו תאומים: - האם היינו ר' נחמיה או ר&quot;י?<br />מעניינים דברי תורה תמימה, שמביא רק שיטת ר&quot;י הואיל ו&quot;הלכה כמותו&quot;! (ר&quot;י ור&quot;נ הלכה כר&quot;י) - הוסף לרשימת המקורות על פסיקת הלכה בעניינים שאינם הלכה.<br />איכה ג כב חַסְדֵּי[1] ה' כִּי לֹא-תָמְנוּ כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו. <br />רש&quot;י: כי לא תמנו. כמו כי לא תמו, ויש מפרשים כי לא תמנו כמו (במדבר טז) האם תמנו לגוע חסדי ה' הם אשר לא תמנו ולא כלינו בעונינו: <br />ראב&quot;ע: כמשמעו או הנו&quot;ן תחת חסרון הכפל:  <br /> <br />--------------------------------------------------------------------------------<br /><br />[1] חַסְדֵי מופיע 4 פעמים במקרא ובכולן הד' רפויה. כנראה הכלל שאחרי ס' בגדכפת במשקל מַלְכֵי (סמיכות רבים של סגוליים) דגוש - נכון רק לגבי כסף ונסך","165","","4127","True","True","False","","828","84.229.66.72","0","0","שבת|צח ע&quot;ב",""),new Message("26102","26101","תגובות שקיבלתי","11/01/13 08:36","כט טבת","תשע&quot;ג","08:36","אוריאל פרנק","הרב אליהו לוין: <br />בענין תָּם תַּם נראה שהשורש בשניהם תממ וגם תמים אותו שורש.<br /> <br />הרב יעקב לויפר, <span class='bordeaux'><b>ותגובות אפ&quot;ר</b></span>:<br />לאוריאל שלום.<br />עיינתי במסכת שבת דף צח: ולא ראיתי שם ברש&quot;י שהוא תולה את מחלוקת רבי יהודה ורבי נחמיה בכך שכתוב כאן 'תמים' בדגש, אלא סתם שנחלקו איך לפרש כאן את מִלת תמים. <span class='bordeaux'><b>אתה צודק בהחלט, ואכן לא טענתי זאת בשם רש&quot;י או מישהו אחר. אלא כנלע&quot;ד, שמחלוקת זו אינה במקרה דוקא במִלה זו. ניתן להחליש את טענתי אם תימצא מחלוקת דומה בפירוש של אחד ה&quot;תמימ&quot;ים הרפויים (ובמיוחד אם ייחלקו בכך אותם תנאים!...)</b></span><br />היות והשורש הזה מתפרש בשני פנים. האחד של שלימות והאחד של כליון. וכפילות זו דרך אגב אינה נמצאת רק בשורש תם. אלא גם בשורש שלם שיש לו את המשמעות הפשוטה וכן את המשמעות של כליון. וחלק גדול מהלשונות של כליון מתורגמות באונקלוס עם השורש 'שלים'. כך עם השורשים 'כלה' 'גמר' וכן 'מלא' ויש בזה אריכות אלא שאין לי עדיין קובץ מסודר עלי מקלדת. <span class='bordeaux'><b>[וכמו שכתב יחיאל בן נון במאמר &quot;גמיר&quot; בכ&quot;ע בית מקרא]. [כעת בתוך ספרו ארץ המוריה, שנערך ע&quot;י בנו, ר' יואל]</b></span><br />אגב, מדוע המִלה תמים בדגש המ&quot;ם היא חריגה? <span class='bordeaux'><b>החריגה היא העובדה (1/22). לא הבנתי שאלתך.</b></span><br />האם הדגש לא בא תחת המ&quot;ם הכפולה ועיקר המִלה 'תמימים'? וכן הכתוב בשיר השירים 'יונתי' תמתי במ&quot;ם דגושה האם אינו כמו 'תמימתי'? דוגמת המִלה 'כלה' (כ&quot;ף פתוחה מ&quot;ם דגושה) ששורשה 'כלל' ולכן בא דגש בלמד ולראיה - כלולות.<br />יעקב לויפר<br /><br /><br />תוספת שבט תשע&quot;ג:<br />ע&quot;ע במה שמביא ר&quot;י בן ארזה על אתר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.dafyomi.co.il/shabbos/yosefdas/shab67-102a.pdf'>בספר יוסף דעת</a> מחידושי חדש האביב ועוד.","165","","4127","True","True","False","","267","84.229.66.72","0","26101","שבת|צח ע&quot;ב",""),new Message("26103","26102","כמה הערות:","11/01/13 09:08","כט טבת","תשע&quot;ג","09:08","Almuaddib","גם במקרה של תם=הסתיים וגם במקרה של תם=שלם, תמים, השורש אחד הוא - תמ&quot;ם.<br /><br />ניתן לראות זאת מבדיקת כמה מקורות בתנ&quot;ך. למשל, &quot;ספו תמו מן בלהות&quot; בתהילים, או &quot;תמו דברי איוב&quot;&quot;יתמו חטאים מן הארץ&quot;, ובראש כולם - &quot;במדבר הזה יתמו ושם ימותו&quot;.<br />בכל הדוגמאות הללו, תם=הסתיים, נגמר, והכתיב אצלנו הוא כאשר האות מ' דגושה.<br /><br />במקרה של תם=תמים, אין צורך בדוגמאות, האות מ' השניה היא חלק מהשורש.<br /><br />אם כן צדק מי שכתב לך כי בשניהם השורש תמ&quot;ם - וכך גם כתבו המילונאים.<br /><br /><br />לגבי הדרשה בדף אצלנו, צריך להיות זהיר בה, שאין המדובר בדרשה פרשנית לפסוק, אלא במציאת אסמכתא לדעה במחלוקת.<br /><br />כדאי לראות בפסוק את התרגומים, כדי לראות על כמה לא הלכו חכמינו בדרך הדרשה בגמרא כדי לפרשם.<br /><br />הנה, הפסוק הוא:<br />&quot;ויהיו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת...&quot;<br /><br />אונקלוס:<br />ויהון מכוונין מלרא, וחכדא יהון מכוונין על רישיהון בעזקתא חדא...&quot;<br /><br />כלומר, לפי אונקלוס, תואמים ותמים כאן, חד המה; מכוונים.<br /><br />ובדומה לאונקלוס תרגם רס&quot;ג:<br />ותכון מעתדלה מן אספל וגמיעא תכון מעתדלה מן פוק...<br /><br />שוב, תואמים = תמים. אם אצל אונקלוס זה מכוונים, אצל רס&quot;ג זה מתאימים, שווים באורכם.<br /><br />וגם רש&quot;י הולך בדרכו של אונקלוס, ומסביר במפורש כי תמים זה כמו תואמים, ומי יאמר דבר אחרי כל המלכים הללו?","107","","4127","True","True","False","","214","87.68.59.219","0","26101","שבת|צח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);