var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26069;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26069","0","קצת הערות","10/01/13 11:40","כח טבת","תשע&quot;ג","11:40","כדי","להעיר את הפורום מתרדמת החורף (כך נדמה לי).<br /><br /><b>דף צט ע&quot;א.</b> וגדולה חכמה שנאמרה בעליונות יותר מהתחתונות. ולכאורה מאי כולי האי ולמה הוצרכו לכך. ונביא כאן טעימה קטנה מתורתו של גאון הגאונים הרוגאצ'ובי בצפנת פענח (בהשמטות לסה&quot;מ דף נד ע&quot;א מדפי הספר) שכתב בעניין זה הסבר מדהים וזה תוכנו (ובכוונה תחילה לא העתקתיו שלשונו קצרה וארוכה, וכידוע): שהנה הקשו האחרונים דברי הרמב&quot;ם מדידיה אדידיה, דמחד פסק דאין בניין ביהמ&quot;ק בלילה וא&quot;כ תו הו&quot;ל מעשהז&quot;ג, ובאותה הלכה פסק שנשים חייבות בבניין ביהמ&quot;ק.  וכתב הרוגאצ'ובי, שגם בקטנים מצאנו סתירה כעין זו, שבסנהדרין (סט:) משמע שלא עבדו במלאכת המשכן, ואילו באדר&quot;נ פי&quot;א מבואר שגם טפילים היו מביאים למשכן וכן משמע בעוד מקומות. ולכן מחדש הגאון שישנן שתי מצוות בכלל מצוות בניין ביהמ&quot;ק: א. מצוות הבניין בפועל. ב. מצווה לבנות בית לשם הקרבת קרבנות. והנשים אינן חייבות במצווה הראשונה שהרי היא מ&quot;ע שהז&quot;ג כאמור אלא במצווה השנייה, שהרי גם הן בכלל הקרבת קרבנות ואף הן צריכות לכך. ונ&quot;מ שאינן חייבות בבניין אלא בדבר שמעכב את הקרבת הקרבן, אבל דבר שאינו מעכב, שוב חוזר להיות מ&quot;ע שהז&quot;ג שנשים פטורות. ועפ&quot;ז מסביר הסבר נפלא: בשבת (כח.) מבואר שעיקר המשכן היה היריעות התחתונות ואם קיפלה הרוח את היריעות העליונות היה המשכן כשר. והנה מבואר בתוס' גיטין (מה:) דלר&quot;ת בדבר שאינן חייבות אינן יכולות להיות שותפות גם בהכנת החפצא של המצוה כגון עשיית ציצית וכד', וא&quot;כ נמצא שלא היו יכולות לטוות אלא את היריעות התחתונות ולא העליונות, ולכן מבואר בשבת (עד: צט.) שטוו את היריעות על העיזים שזה בגדר חכמה ולא מלאכה, ואז כאשר ניתקו את הצמר מהעיזים נחשב הדבר כאילו נעשה מאליו וכשר.<br /><br /><b>שם ע&quot;ב.</b> אמר עולא לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ&quot;ש. עי' דומה לסברא זו בנדה (לה.), ושם יש שחולקים על סברא זו. ויל&quot;ע אם יחלוק כאן אדברי עולא. ועי' תוס' בנדה שם (נה.).<br /><br /><b>דף ק ע&quot;ב.</b> וצריכי כו' ואי אשמעינן בימות הגשמיפם משום דמיטנפי לא איכפת להו וכו'. עי' סברות דומות בביצה (יח.:) בטעמא דמותר לטבול בשבת ודמיחזי כמיקר בין בימוה&quot;ח ובין בימוה&quot;ג. ועי' ברש&quot;ש כאן שכתב דלעיל בפ&quot;ק (ח:) הגירסא קצת שונה. וכוונתו דשם משמע מלשון הגמ' דבימות הגשמים נכנס לרקק משום שרוצה להתנקות מטינופו, ואילו כאן משמע הטעם שנכנס לרקק כיוון שבלא&quot;ה מלוכלך הוא ולא איכפת ליה. ובאמת גם לשון הגמ' דפ&quot;ק יש לכוון לכדהכא, כמו שיעויי&quot;ש. ומיהו מגמ' ביצה הנ&quot;ל מוכח דווקא כמ&quot;ש בתחילה, שנכנס כדי להתנקות.<br /><br /><b>שם.</b> סד&quot;א ה&quot;מ היכא דהוי ד' אבל היכא דלא הואי ד' מיפסעי פסעי לה. רש&quot;י פירש דד' אמות קאמר. והרמב&quot;ם פירש ד' טפחים. והרש&quot;ש הקשה על רש&quot;י דודאי פחות קצת מד&quot;א א&quot;א לפסוע בפסיעה אחת. אכן גם לפירוש הרמב&quot;ם ק&quot;ק, דעי' ברש&quot;י לקמן (קיג:) דפסיעה בינונית היא אמה, וכ&quot;פ עוד בעירובין (מב.) ע&quot;ש. ואמה כידוע היא בת ו&quot;ט, וא&quot;כ אפילו אי הוי הרקק ד&quot;ט, מיפסע פסעי לה.<br /><br /><b>שם. </b>משפת מיא משחינן מיא ארעא סמיכתא. ובמסוה&quot;ש ציין לגיטין (ח.) [ועיי&quot;ש בחי' מהרצ&quot;ח]. וע&quot;ע דומה לזה בברכות (כה:) דמתכסה במים וקורא אוקמה דווקא במים עכורים משום דכארעא סמיכתא דמו, דאל&quot;ה ליבו רואה את הערווה. וכאן משמע שבכל מים אמרינן הכי. ויש ליישב.<br /><br /><b>שם.</b> שופכין דידיה היכי שדי להו. לכאורה יש תקנה לזורקם לים דרך למעלה מעשרה. עי' בסמוך ברש&quot;י ד&quot;ה אבל.","249","","4126","True","True","False","","896","79.180.200.131","0","0","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26073","26069","אתה לא חושש מבל תוסיף?","10/01/13 12:28","כח טבת","תשע&quot;ג","12:28","מתפעל","כבר למדת גם את דף ק' של מחר???","148","","4126","True","True","False","","208","212.29.198.117","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26090","26069","חכמה יתירה ביריעות עליונות","10/01/13 23:56","כח טבת","תשע&quot;ג","23:56","המכריע","אני חשבתי לומר בדרך דרוש שבאו כאן ללמדינו ענין גדול.<br /><br />הרבה פעמים ניצבים בפני קושיה או בעיה מסויימת שיש לפותרה. ואנו רואים אנשים (או ספרים) משיבים בצורה מאד מורכבת הנראית כמלאת חכמה, ולעומתם יש אנשים הפותרים בצורה מאד פשוטה, באיזה תיקון קטן או אוקימתא וכדומה, ועל פניו נראה שהחכמה עם הראשונים. אבל באמת לרוב דוקא אנשים יותר עמוקים מגיעים לפתרונות יסודיים יותר פשוטים. וזה רמזו באומרם שיריעות תחתונות לכאורה יש בהם תכלת וארגמן וכו' וכו' אבל דוקא יריעות עליונות שהן מעשה עיזים נטו, הן באות מנשיאות לב יתירה. ודוק.<br /><br />יש בספר של גוי אחד דבר חכמה. אנשים פשוטים חושבים שפרח זה פרח ואבן זו אבן וכדומה. אנשים יותר חכמים כבר יודעים שהדברים הם לא מה שהם נראים. האבן היא לא בדיוק אבן וכו'. אבל החכמים ביותר חוזרים ויודעים שאחרי הכל האבן היא אבן והפרח פרח...","199","","4126","True","True","False","","158","95.86.120.67","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26098","26069","מי יבוא אחר המלך (הצ&quot;פ) במסיבו","11/01/13 05:37","כט טבת","תשע&quot;ג","05:37","קותי","אולי כבר רמב&quot;ם חש לקושיה כדי שלא ימצא מוקשה בתוך אותה הלכה עצמה וכך דבריו<br /><br />רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה יב <br /><br />אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה, ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים <b>כמקדש המדבר</b>, ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין, ואין בנין ב&quot;ה =בית המקדש= דוחה יום טוב. <br /><br />כלומר זה האופן שבו נתנה המצווה <br />אולי זה כמו מצוות אכילת מצה לנשים מי שישנוו באיסור חמץ ישנו גם במצוות מצה (?)","217","","4125","True","True","False","","240","89.139.169.179","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26074","26073","למה לא?","10/01/13 12:36","כח טבת","תשע&quot;ג","12:36","כדי","ועי' בהוריות (יב.) גרסו מתניתא וברש&quot;י שם.<br />ואין לחשוש מבל תוסיף, שהיא הנותנת, דכיוון שהוא שלא בזמנו בעי כוונה וליכא למיחש כמ&quot;ש בעירובין (צו.) ועי' תוס' ר&quot;ה (טז:).","249","","4126","True","True","False","","176","79.180.200.131","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26077","26074","זה לא תרדמת חורף","10/01/13 12:57","כח טבת","תשע&quot;ג","12:57","עם הארץ","זה הדפים האלו שמרדימים  <img src='/icon/4.gif'><br />על כל דף ק מצאתי רק את מאמרו של משה רענן על האגוז.","248","","4126","True","True","False","","204","108.132.62.161","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26092","26090","ודו&quot;ק היטב.","11/01/13 00:16","כט טבת","תשע&quot;ג","00:16","כדי","מה שכתב הרב היא נקודה דקה ועדינה והיטיב להגדירה.<br />הגאונות והתיחכום לעיתים הם לא בראש הפיסגה אלא הם שלבי ביניים. מעליהם נמצא העניין הפשוט כפי שהיה בהתחלה. מה שאומר שיתכן ששניים יכולים לראות דברים עין בעין, אך בכל זאת כל אחד מסתכל ממדרגה אחרת. האחד דווקא מתוך חוסר העיון וההעמקה, והשני לעומתו היה או חווה בשלב מסויים את ה'איפכא מסתברא', ואע&quot;פ נסק ל... מקור-תחתית (ואפשר לעשות אנלוגיה לסיפור עם הגר&quot;א ור' חיים מוואלאז'ין בעניין הגלות).<br />אינני מיודעי ח&quot;ן, אך אם אינני טועה נקודה זאת מדוברת ע&quot;י חכמי הרז, כד&quot;א: הסוף נעוץ בהתחלה, וההתחלה בסוף, כדמיון העיגול.<br /><br />ודומה שאעפ&quot;כ עדיין לא יצאנו ידי חובתינו בביאור העניין הנשגב הזה, משום שהוא דק מן הדק, וקשה להסברה מילולית וכ&quot;ש כתובה, אלא כל חד כפום מה דמשער בליביה.<br /><br />וכל זה אפילו בענייני דעלמא, אבל בתורה הוא עמוק עמוק מי ימצאנו.","249","","4125","True","True","False","","228","79.180.200.131","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26097","26090","סנסן נחמד לתוספת","11/01/13 05:30","כט טבת","תשע&quot;ג","05:30","אלף בית רשי","אמנם הברייתות כותב רש&quot;י שהם נפרדות וכוונתי לברייתא שבדף הקודם צח ע&quot;ב תנא דבי ר' ישמעאל למה משכן דומה לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה ,<br />והברייתא הזו שבדף צט ע&quot;א  ת''ר יריעות התחתונות של תכלת ושל ארגמן ושל תולעת שני ושל שש ועליונות של מעשה עזים וגדולה חכמה שנאמרה בעליונות יותר ממה שנאמרה בתחתונות דאילו בתחתונות כתיב {שמות לה-כה} וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ואילו בעליונות כתיב {שמות לה-כו} וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים, <br />יכול להיות שזה כעין המשך שהיריעות העליונות הם כנגד הלב (לב האישה) וכפי שנאמר בפסוק וְכָל-הַנָּשִׁים--אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה, בְּחָכְמָה:  טָווּ, אֶת-הָעִזִּים. אפשר לדרוש זאת כך  שבחכמת הלב טוו את העיזים ולא כתוב כאן שעם הידיים הרי שהעליונות כנגד הלב.<br />והתחתונות הם כנגד הידים (ידי האישה) וכפי שאמר בפסוק וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; כאן מוזכר ג&quot;כ לב אבל כתוב שבידים טוו<br />והמשכן עצמו דומה לאישה (גוף האישה)<br /><br />והוא הוא רומז לכך אהרן הכהן שושבינא דמטרוניתא","278","","4125","True","True","False","","323","70.55.67.195","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26094","26092","פלוגתא דאמוראי גבי אחשוורוש","11/01/13 04:53","כט טבת","תשע&quot;ג","04:53","המכריע","בימי חורפי שמעתי מחכם אחד זצ&quot;ל לבאר בזה פלוגתא דרב ושמואל חד אמר אחשוורוש מלך חכם וחד אמר טיפש. ופלוגתתם אי עביד בחכמה שעבד קודם משתה גדול לכל העולם ורק בסוף משתה שבעת ימים לבני עירו. ולכאורה מה רוצים מאחשוורוש, הרי העובדה לפנינו וא&quot;כ רב ושמואל גם חולקים אם זו חכמה או טיפשות, וא&quot;כ וכי לפי רב שמואל לא חכם ולפי שמואל רב טיפש???<br /><br />אלא רב ושמואל היה להם ויכוח קודם אי חכם היה או טיפש, וכל אחד היה מביא ראיה לשיטתו, חד רואה כאן חכמה, כי זה יכול לבוא מחכמה, והשני עונה לו וכי סבור אתה שעשה זאת מאותה סיבה שאתה היית עושה זאת? לא ולא! הוא עשה אמנם את אותו דבר אבל מרוב טיפשותו...","199","","4125","True","True","False","","301","95.86.120.67","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26096","26092","האם כמו במתמטיקה?","11/01/13 05:02","כט טבת","תשע&quot;ג","05:02","קותי","כל משפט מוכח כבר היה מלכתחילה שם לפני ההוכחה<br />ולכל הוכחה יש הוכחה קצרה יותר","217","","4125","True","True","False","","192","89.139.169.179","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26100","26092","יש מספר מעשים בגר&quot;א על דרך זה","11/01/13 07:52","כט טבת","תשע&quot;ג","07:52","דוד כוכב","וכן בחידושים רבים שכתב.","125","","4125","True","True","False","","111","37.60.47.45","0","26069","שבת|צט ע&quot;א",""),new Message("26104","26098","יש כאלו שתירצו כך. אבל זה פשוט מדי...","11/01/13 09:21","כט טבת","תשע&quot;ג","09:21","כדי","עי' בשו&quot;ת מנחת אלעזר ח&quot;ב (סי' מז) ובספר כלי חמדה (פרשת כי תשא אות ה).","249","","4125","True","True","False","","168","79.180.200.131","0","26069","שבת|צט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);