var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26060;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26060","0","דינים העולים לדף צז עמ' א'","09/01/13 01:43","כז טבת","תשע&quot;ג","01:43","המכריע","<b>צז.</b><br /><b>ויחר אף ה' בם </b>– לר&quot;ע (ועוד תנא) נצטרע אהרן, לריב&quot;ב רק ננזף.<br /><b>החושד בכשרים </b>– לוקה בגופו. כמשה שחשד בבני ישראל שלא יאמינו ולקה בצרעת בידו.<br /><b>מדה טובה</b> ממהרת לבוא ממדת פורענות. (הצרעת בוטלה ביתר מהירות משהופיעה).<br /><b>ויבלע מטה אהרן את מטותם,</b> נס בתוך נס. כלומר שבלען אחרי שחזרו להיות מטות.<br /><br /><b>הזורק מרה&quot;י לרה&quot;י דרך רה&quot;ר</b> – תנן לעיל דר&quot;ע מחייב וחכמים פוטרים.<br /><b>רבה</b> מספקא ליה אי פליגי בלמטה מעשרה בדין קלוטה או בלמעלה בדין אי ילפינן זורק ממושיט.<br />   (כלול בדבריו הבנה שחולקים רק בא' מהם ושיותר יש לחייב בלמטה).<br /><b>לרב המנונא </b>פליגי בלמטה אבל למעלה פטור לכו&quot;ע. וכעי&quot;ז (מג') לרב חלקיה ב&quot;ט ותניא כוותיה.<br /><b>לר' אלעזר</b> פליגי בתרווייהו.<br /><br /><b>ונמצא;</b><br /><b>הזורק למטה מי'</b> – לרב המנונא וסייעתו ולר' אלעזר מח' ר&quot;ע וחכמים, ולרבה יתכן שלכו&quot;ע חייב.<br /><b>הזורק למעלה מי' </b>– לרב המנונא וסייעתו ולר&quot;א מחלוקת, ולרבה יתכן שלכו&quot;ע פטור.<br /><b>הזורק פחות מג&quot;ט</b> – חייב לכו&quot;ע. (רחב&quot;ט והכי תניא ומסתבר שר&quot;ה מודה אף להצד דפליגי למטה).<br /><b>מושיט ומעביר </b>– חייב אף למעלה מי' לכו&quot;ע.<br /><br /><b>הזורק למעלה מי' </b>– דפטור לפחות לחכמים, מ&quot;מ אסור מדרבנן (אף בצמודות) ללא עירוב חצירות.<br /><b>אם שתי הרשויות שלו</b> – מותר לכתחילה, אם הן באותו הגובה.<br /><b>כשאינן באותו גובה</b> – לרב אסור (דילמא נפיל ואתי לאתויי) לשמואל מותר.<br /><br /><b>כל פחות מג' </b>– כלבוד דמי, למסקנה מהלכה למשה מסיני.<br />בזורק ברשות הרבים למטה מג', י&quot;א שתיתכן גם סברא דא&quot;א לרה&quot;ר שתילקט במלקט ורהיטני.<br />במשלשל דפנות סוכה, תיתכן סברא שתלוי אם הגדיים בוקעין בו.<br /><b>למעלה</b> – כגון הרחיק סכך מדפנות, או מקיפים חבלים וכדומה, ע&quot;כ מדין לבוד.<br /><br /><b>הזורק מרה&quot;ר לרה&quot;ר דרך רה&quot;י שאינה מקורה </b>– פטור.<br /><b>דרך רה&quot;י מקורה</b> – לרבי חייב (דביתא כמאן דמליא דמי) ולחכמים פטור.<br /><b>למ&quot;ד כמאן דמליא, אם חייבין על תולדה במקום אב</b>, חייב שתים, על ההכנסה ועל ההוצאה.<br />רב חנא (וי&quot;ג רב חסדא) קיבל בדעת רבי דחייב שתים, אבל קשיא ממכילתא מפורשת.","199","","4132","True","True","False","","809","95.86.120.67","0","0","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26061","26060","לצ&quot;ז עמ' ב'","09/01/13 02:08","כז טבת","תשע&quot;ג","02:08","המכריע","<b>צז:</b><br /><b>הזורק מרה&quot;י לרה&quot;ר ועבר ד&quot;א ברה&quot;ר קודם שנח</b> – לרבי יהודה חייב לחכמים פטור.<br /><b>רב יוסף </b>קיבל (מר&quot;י בשם שמואל) דלר&quot;י חייב שתים, משום הוצאה ומשום העברה. ולרבנן אחת.<br />(רצינו להכריח דאי לר&quot;י רק חדא מדוע רבנן פוטרים, <br />   ודחינו די&quot;ל דרצה שתנוח מיד ולרבנן קלוטה לאו כמי שהונחה ולא איתעבידא מחשבתו.<br />עוד רצינו לסייע משובט ומדקדק שמצינו שר&quot;י מחייב אתולדה במקום אב, ודחינו).<br />לשיטה זו, מיירי באומר כל מקום שתרצה תנוח, אבל בלא&quot;ה חייב גם לר&quot;י רק אחת על ההוצאה.<br />   (דאי רצה שתנוח מיד הרי בהעברה לא איתעביד מחשבתו, ואי רצה לאחר ד' הוי הוצאה אריכתא).<br /><b>לרבה ורב יוסף</b> ר&quot;י מחייב רק אחת וחכמים פוטרים לגמרי.<br />(ולכאורה היינו שרצה שתנוח מיד ולר&quot;י קלוטה כמי שהונחה וחייב על הוצאה, <br />   ופטור מהעברה, הן מצד דזה לא רצה והן מצד שאין לחייב על תולדה במקום אב.<br />ולחכמים פטור אפילו על ההוצאה כיון דקלוטה לאו כמי שהונחה ולא איתעבידא מחשבתו כלל).<br /><br /><b>ונמצא;</b><br /><b>רצה שתנוח מיד</b> – לא שייך לחייב שתים. לר&quot;י ודאי חייב אחת. ולחכמים פלוגתא דאמוראי.<br /><b>רצה בכל מקום </b>– לרב יוסף בשם רבו, לר&quot;י שתים לחכמים אחת, ולרבה ורב יוסף לכו&quot;ע אחת.<br /><br /><b>שובט ומדקדק </b>– לרבי יהודה הוו אבות (וחייב עליהם במקום מיסך ואורג) ולחכמים תולדות.<br /><br /><b>נתכוון לזרוק ח' וזרק ד' </b>– ס&quot;ד דחייב (כשם משמעון) ומסקי' דפטור.<br /><b>נתכוון לזרוק ד' וזרק ח'</b> – ס&quot;ד להסתפק ומסקי' דפטור.<br /><b>נתכוון לכתוב שמעון וכתב שם</b> – חייב.","199","","4132","True","True","False","","188","95.86.120.67","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26070","26060","ביתא כמאן דמליא","10/01/13 12:19","כח טבת","תשע&quot;ג","12:19","מתפעל","כתב רש&quot;י:<br />&quot;כמאן דמלי. מתוך שהוא חושך ומלא הבלא&quot;.<br /><br />מה רוצה רש&quot;י עם החושך וההבל? <br /><br />ובדף ה' ביאר אחרת:<br />&quot;כמאן דמלי. דבר סתום מכל צד הוי כמלא חפצים עד גגו דאין אוירו חשיב אויר הלכך כל הנזרק לתוכו הוי כמונח&quot;.","148","","4131","True","True","False","","271","212.29.198.117","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26071","26061","כל מקום שתרצה תנוח","10/01/13 12:27","כח טבת","תשע&quot;ג","12:27","מתפעל","&quot;א''ל רבינא לרב אשי: ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דמחייב היה ר' יהודה שתים, אי להכא קבעי לה, להכא לא קבעי לה, אי להכא קבעי לה, להכא לא קבעי לה? אמר ליה: באומר כל מקום שתרצה תנוח&quot;.<br /><br />קשיא לי בתרתי:<br /><br />א: אם לא היה איכפת לו לזורק היכן תנוח, ומצד קלוטה כמי שהונחה חייב בס&quot;מ הראשון של רה&quot;ר, אם כן למה חייב שוב על מעביר ד' אמות והרי לא היה לו ענין שהחפץ ימשיך לזוז ולעבור ד' אמות שהרי היה מרוצה ממה שנח בס&quot;מ הראשון וע&quot;כ חייב שם מצד מוציא מרה&quot;י לרה&quot;ר. ואמנם לא איכפת לו שלבסוף זז עוד ד' אמות ונח שם, אבל הרי לא רצה את זה.<br /><br />ב: בסוגיא של מהלך כעומד הקשה תוס' דאם כן לבן עזאי היכי משכח&quot;ל מעביר ד' אמות ברה&quot;ר והרי כל ס&quot;מ שהולך הוא מניח ושוב עוקר ותירץ שמדובר בקופץ ד' אמות בבת אחת.<br /><br />לפי זה קשה כאן טובא, אם אכן קלוטה כמי שהונחה, הרי זה כמי שמעביר ס&quot;ב אחד ומניח ושוב עוקר ס&quot;מ אחד ומניח כח בכל ס&quot;מ שהחפץ זז, יש קלוטנ כמי שהונחה ומדוע חייב על העברה ברה&quot;ר?","148","","4131","True","True","False","","263","212.29.198.117","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26076","26070","רש&quot;י לא ביאר שם אחרת","10/01/13 12:50","כח טבת","תשע&quot;ג","12:50","כדי","אלא השלים את דבריו כאן, ששם ביאר את עצם הדין וכאן ביאר סברת העניין, וזהו שיעור דבריו במלואם: שכיוון שבית סתום חשוך ומלא הבל (אינו מלשון הבל וריק, אלא כמוסיף הבל וכיוצ&quot;ב), למרות שאלו אין בהם הרבה ממשות, מ&quot;מ קצת ממשות יש בהם, ולכן ס&quot;ל לאותו תנא שמבחינה הלכתית אני רואה את הבית כאילו מלא חפצים שיש בהם ממש. ולא כתב רש&quot;י את סברת חושך והבל אלא כדי לקרב את סברת 'ביתא כמאן דמלי' אל השכל.<br />ויתכן שהדברים נוגעים בשאלה האם החושך הוא העדר או מציאות. ואינו מוכרח.","249","","4131","True","True","False","","192","79.180.200.131","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26075","26071","תשובות","10/01/13 12:43","כח טבת","תשע&quot;ג","12:43","כדי","א. ההגדרה היא לא: לא איכפת לו היכן החפץ ינוח. אלא: כל מקום שתנוח - רצונו בו. ולכן אם נח בב' מקומות, רצונו בשניהם.<br /><br />ב. אחר המחילה, תוס' עצמם שם התייחסו לזה, ול&quot;ק ולא מידי.","249","","4131","True","True","False","","192","79.180.200.131","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26080","26075","רצונו בשניהם?","10/01/13 13:09","כח טבת","תשע&quot;ג","13:09","מתפעל","נשמע לי משונה לומר כך. מה יש לו מזה ששהה כהרף עין במקום א'? <br /><br />לגבי ב'<br />יישר כח<br />לא זכרתי היכן התוס' ורק כתבתי מזיכרון, עכשיו עיינתי ולהבנתי הדלה התוס' אומרים שלבבלי לא היה קשה מידי כי יש כאן הללמ&quot;מ, אבל לירושלמי שהקשה על בן עזאי, האם לא יקשה לר&quot;ע?","148","","4131","True","True","False","","213","212.29.198.117","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26078","26076","למה בית מקורה חשוך?","10/01/13 13:01","כח טבת","תשע&quot;ג","13:01","מתפעל","ואם התיקרה היתה מזכוכית?<br />מלבד מה שהקירות פרוצים שהרי זרק דרך הבית.","148","","4131","True","True","False","","177","212.29.198.117","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26079","26078","נו באמת מתפעל,","10/01/13 13:05","כח טבת","תשע&quot;ג","13:05","כדי","על הרוב ידבר הכתוב.","249","","4131","True","True","False","","179","79.180.200.131","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26081","26079","טוב, אם ניחא לך ביישוב זה","10/01/13 13:12","כח טבת","תשע&quot;ג","13:12","מתפעל","לחיי.<br /><br />לדעתי העניה מאד, דברי רש&quot;י לא מובנים כלל ומה היה חסר לו החושך וההבל. <br />ולמה לא מצא לנכון לכתוב זאת בדף ה'?<br /><br />שהבית מלא חפצים צריך להגיע לחושך? פשוט שבתוך בית שמים חפצים. ועל פי רוב יש גם ארון מהריצפה עד התיקרה.","148","","4131","True","True","False","","183","212.29.198.117","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26082","26080","כן.","10/01/13 13:18","כח טבת","תשע&quot;ג","13:18","כדי","א. הכוונה היא שאם אכן היה נח ב<u>פועל</u> במקום הזה הלא היה מתרצה, ולכן גם עתה שנח במקום זה מ<u>בחינה הלכתית</u> מכח הכלל של קלוטה כמי שהונחה, נעשית מחשבתו. ומה ששאלת מ'כהרף עין' לא שייך, שזהו לעניין ב'פועל', וכאן אנו דנים ע&quot;פ גדרים הלכתיים.<br /><br />ב. אשריך. לירושלמי לכאורה, אם אכן יש לו סברת קלוטה כמי שהונחה (יתכן שמסביר המח' אחרת) אכן יקשה, וצריך לעיין שם, אולי הוא עצמו מותיב ומפרק לה.","249","","4131","True","True","False","","195","79.180.200.131","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26083","26081","שאלת כמה שאלות","10/01/13 13:22","כח טבת","תשע&quot;ג","13:22","כדי","- מה היה חסר לו החושך וההבל?<br /><br />לענ&quot;ד כמו שכתבתי, לתת קצת הגיון לסברת ביתא כמאן דמלי.<br /><br />- למה לא מצא לנכון לכתוב זאת שם?<br /><br />שאלה טובה. אגב, לא רק לגבי רש&quot;י זה, שכן התופעה הזאת שדברי רש&quot;י עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, נפוצה מאוד. וכן, זה לא פותר מתשובה.<br /><br />- שהבית מלא חפצים צריך להגיע לחושך?<br /><br />שוב, שים לב, הבית לא מלא חפצים, הוא כמלא חפצים (אע&quot;פ שהוא ריק בפועל). והעניין של חושך - כנ&quot;ל.","249","","4131","True","True","False","","187","79.180.200.131","0","26060","שבת|צז ע&quot;א",""),new Message("26087","26083","קצת תוספת","10/01/13 21:20","כח טבת","תשע&quot;ג","21:20","דוד כוכב","הנראה שכוונת רש&quot;י להבל כגון במסכת בבא קמא דף נ ע&quot;ב: &quot;בור שחייבה עליו תורה - להבלו&quot;. והיה קשה לרש&quot;י מאי נפקא מינה לחלל הבית אם יש קירות מסביב - במה מושפע האויר אם הוא בבית או בחוץ, הרי אינו <span class='bordeaux'><b>מונח </b></span>ברשות כלשהי. וענה שאויר הבית שונה מאויר החוץ כגון בבית אפל וכגון שמצינו &quot;יש הבל לנזקין&quot; (מסכת בבא קמא דף נא ע&quot;א).","125","","4131","True","True","False","","127","37.60.47.45","0","26060","שבת|צז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);