var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2590;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2590","0","דרך ירידה ודרך עליה","17/06/10 08:41","ה תמוז","תש&quot;ע","08:41","מתפעל","דרך ירידה חייב ודרך עליה פטור.<br /><br />מה אם זה לא עליה ולא ירידה?<br /><br />למשל שחוטב בעץ והכפיס או הברזל עף לצדדים ישר ופוגע במישהו?<br />האם יש על כך מפורשות בגמרא או בראשונים?","148","","5064","True","True","False","","1155","80.74.119.82","0","0","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2595","2590","לכאורה","17/06/10 09:23","ה תמוז","תש&quot;ע","09:23","דוד כוכב","לשון המשנה מסכת מכות דף ז ע&quot;ב <br />&quot;זה הכלל: כל שבדרך ירידתו - גולה, ושלא בדרך ירידתו - אינו גולה&quot;.<br />לכאורה משמע שאם אינו ירידה ואינו עליה, אינו גולה, כי רק כל שבדרך ירידתו גולה.<br /><br />אלא שלפי זה הגמרא היתה צריכה לומר לאיתויי כהאי גוונא, ולא לאיתויי עניינים אחרים רחוקים יותר.<br /><br />ונראה שאין דברים שאינם לא ירידה ולא עליה.<br />כי ירידה ועליה כאן הם לאו בדוקא, אלא כל שנעשתה השגגה בכיוון ובצורה של דרך פעולתו נקרא דרך ירידה, וכל שנעשה מעצמו שלא כתוצאה ישירה מפעולתו נקרא דרך עליה או שלא דרך ירידה.<br />לכן החוטב בפעולה אופקית ממש וכוחו גרם להריגה, נחשב לדרך ירידה.","125","","5064","True","True","False","","149","213.151.37.192","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2603","2590","דרך ירידה השתתפות בין כח האדם לכח המשיכה","17/06/10 11:52","ה תמוז","תש&quot;ע","11:52","משיב מאורות דף היומי","א. לדברי הרב דוד כוכב, החוטב בפעולה אופקית בכיוון אחור כדי לאגור כח, נחשב לדרך עלייה. <br />לא הסתכלתי בראשונים, אבל בפשט הגמרא בבקיאות, הייתי חושב שכל הנושא של דרך ירידה ודרך עלייה, הוא שונה לגמרי: <br /><br />ב. דרך ירידה ועליה הוא תלוי אם תנועת הגרזן היא נגד כח המשיכה [דרך עליה], או עם כח המשיכה, [דרך ירידה אפ' אם הוא לצורך עליה], וממילא בחוטב בפעולה אופקית, בין מאחורה בין מקדימה, הוא תמיד מנוגד לכח המשיכה, כל שאינו משתתף בכח המשיכה. <br /><br />ג. ויש קצת ראיה לביאור זה מהרמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ו הל' יב', <br /><br />מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו או שהיה עולה בסולם ונפל על חבירו והרגו פטור מן הגלות, שזה כמו אנוס הוא שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העתים אלא כמו פלא הוא. אבל אם היה משלשל את החבית ונפלה על חבירו והרגתהו, היה יורד בסולם ונפל על חבירו והרגו, היה מעגל במעגלה ונפלה על חבירו והרגתהו, גולה, שנ' +במדבר ל&quot;ה כ&quot;ג+ ויפל עליו וימת, עד שיפול דרך נפילה, <b>שהרי דרך נפילה מצוי ברוב העתים להזיק ודבר קרוב הוא להיות שהרי טבע הכבד לירד למטה במהרה </b>והואיל ולא זירז עצמו ותיקן מעשיו יפה בשעת ירידה יגלה, וכן כל כיוצא בזה.","142","","5064","True","True","False","","272","85.130.130.141","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2608","2590","תירוצים","17/06/10 17:00","ה תמוז","תש&quot;ע","17:00","אבינועם","ערוך לנר בדיבור הראשון בעמוד ב.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40276&st=&pgnum=261'>תפארת ישראל אות ז</a>.","45","","5064","True","True","False","","324","84.228.26.4","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2613","2590","דין החוטב בשכיבה על הגב","17/06/10 22:12","ה תמוז","תש&quot;ע","22:12","משיב מאורות דף היומי","אם הוא חוטב בשכיבה על הגב, לכיוון מעלה, למשל אדם שוכב על הגב שמתקן מכונית שהיא קצת מוגבהת, האם הוא דרך עליה או ירידה? <br /><br />לכא' הייתי אומר שהוא מוגדר כדרך עליה כי הוא נגד כח המשיכה...","142","","5064","True","True","False","","224","85.130.130.141","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2615","2603","מחלוקת הרב כוכב ו'משיב'","17/06/10 22:47","ה תמוז","תש&quot;ע","22:47","ברוך","כמדומני, מחלוקת הרב כוכב ו'משיב מאורות הדף היומי' היא בדיוק דיונה של הגמרא לגבי העולה בסולם, ונפלה אחת השליבות.<br />אם דרך ירידה חייב שכן הרוצח בשוגג צריך היה לחשוב שכח הכבידה יגרום לנפילה, וכדעת 'משיב', הרי שגם במקרה זה היה עליו להבין כי דברים עלולים ליפול, ולא לעלות על סולם כשיש מישהו למטה.<br />אך אם דרך ירידה הכוונה לכיוון הפעולה, שרק עליו מתחייב הרוצח בשגגה, וכדעת הרב כוכב, הרי שכאן פעולתו של האדם מכוונת כלפי מעלה, ועליו להפטר.<br /><br />למסקנה - הגמרא מחליטה כי זהו למעשה הספק העומד גם ביסוד שאלת עליה צורך ירידה, ולהלכה נחלקו הראשונים. לדעת רש&quot;י חייב, ואילו לדעת הרמב&quot;ם (רוצח ו,יד) פטור.","86","","5064","True","True","False","","241","212.76.125.151","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2616","2615","תודה רבה, והערה","17/06/10 23:08","ה תמוז","תש&quot;ע","23:08","משיב מאורות דף היומי","תודה על דבריך, המכריחים אותי לברר יותר את דעת הראשונים בעיון. (לא כ&quot;כ מתאים לדף היומי לענ&quot;ד).<br /><br />הערה לבנתיים: אם כדבריך, למה הרמב&quot;ם מדגיש שכח המשיכה הוא סיבת החיוב בדרך ירידה, זה לא מתאים עם זה שירידה לצורך עליה פטור, לפי הביאור של מעכ&quot;ת.","142","","5064","True","True","False","","196","85.130.130.141","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2626","2615","ביאור המח' רש&quot;י ורמב&quot;ם","20/06/10 00:15","ח תמוז","תש&quot;ע","00:15","משיב מאורות דף היומי","<b>א. דעת רש&quot;י, </b><br />כנ&quot;ל, שדרך ירידה הוא עם כח המשיכה ודרך עליה הוא להיפך, ולמדנו שגם ירדה היא לצורך עליה, שנחשב שעם כח המשיכה למרות שתנועה זו היא רק כדי לאגור כח לדרך הפכית מכח המשיכה. וכנ&quot;ל בדברי ברוך. <br /><br /><b>ב. דעת הרמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ו' </b><br /><br /><u>ב.א. הלכה יב</u><br />מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו או שהיה עולה בסולם ונפל על חבירו והרגו פטור מן הגלות, שזה כמו אנוס הוא שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העתים אלא כמו פלא הוא. אבל אם היה משלשל את החבית ונפלה על חבירו והרגתהו, היה יורד בסולם ונפל על חבירו והרגו, היה מעגל במעגלה ונפלה על חבירו והרגתהו, גולה, שנ' +במדבר ל&quot;ה כ&quot;ג+ ויפל עליו וימת, עד שיפול דרך נפילה, <b>שהרי דרך נפילה מצוי ברוב העתים להזיק ודבר קרוב הוא להיות שהרי טבע הכבד לירד למטה במהרה והואיל ולא זירז עצמו ותיקן מעשיו יפה בשעת ירידה יגלה, וכן כל כיוצא בזה. </b><br /><br />בהלכה יב' מגדיר הרמב&quot;ם שדרך ירידה הוא עם כח המשיכה ודרך עליה נגד כח המשיכה. <br /><br /><u>ב.ב. הלכה יג </u><br />קצב שהיה מקצב והגביה ידו בקופיץ לאחוריו והחזירו לשבר העצם כדרך שהקצבים עושין, כל שימות בהולכה שהיא הגבהה מלפניו וירידה מאחוריו אינו גולה עליו וכל שימות בהחזרה שהיא עלייה מאחוריו וירידה מלפניו גולה, זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה שלא בדרך ירידתו אינו גולה, <br /><br />כאן הרמב&quot;ם מגדיר שתנועת הירידה מאחוריו כהמשך של עליה מלפניו, היא חלק במציאות מהדרך עליה מלפניו נגד כח המשיכה ולכן אינו גולה, בגלל שהירידה מאחוריו היא המשך וחלק בלתי נפרד מהדרך עליה מלפניו, וכן הדרך עליה מאחוריו הוא הכנה והתחלה של דרך ירידה מלפניו עם כח המשיכה ולכן הוא גולה. <br /><br />ומסיים הרמב&quot;ם: ואילו בירידה שהיא צורך עלייה אינו גולה. <br /><br /><u>ב.ג. הלכה יד</u><br />כיצד, היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחת רגלו ונפלה והמיתה פטור מן הגלות, וכן המתכוין לזרוק בצד זה והלכה לה בצד אחר או שהיתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה והמיתה וכן א הסומא שהרג בשגגה כל אלו פטורין מן הגלות מפני שהן קרובין לאונס. <br /><br />גדר ירידה שהיא צורך עליה, כשתנועת האדם היא נגד כח המשיכה ולא תנועת החפץ. <br /><br /><b>ג. נחזור לעניינינו לגבי שאלתו הראשונה של מתפעל: </b><br /><br />תנועה שהיא לא דרך ירידה ולא דרך עלייה, לכו&quot;ע, בין לרש&quot;י ובין לרמב&quot;ם, פטור מגלות כי הוא בהכרח נגד כח המשיכה, ואין בשאלה זו מחלוקת רש&quot;י ורמב&quot;ם כלל. <br /><br />שבוע טוב","142","","5061","True","True","False","","550","85.130.130.141","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב",""),new Message("2617","2616","הצעה לפום ריהטא:","17/06/10 23:28","ה תמוז","תש&quot;ע","23:28","ברוך","אף על פי שהרמב&quot;ם מחייב את ההורג דרך ירידה, משום שהיה צריך לחשוב על כח הכבידה, הרי שמי שהיה עולה בסולם ונפל והרג פטור, שכן כפי שכותב הרמב&quot;ם בתחילת דבריו, נפילתו היא כעין פלא ודבר שלא מצוי והרי הוא כאנוס.<br />אמנם, כח הכבידה פועל באופן שווה גם על העולים, ולא רק על היורדים. ומדוע לא יזהרו גם העולים?<br />נלענ&quot;ד, שיש לדקדק בדברי הרמב&quot;ם, שאין הוא חושש מכח הכבידה, אלא ש'טבע הכבד לירד למטה <u></u>במהרה<u></u>'. אדם צריך לדעת שכשהוא יורד הוא עלול למצוא את עצמו למטה יותר מהר ממה שתכנן. כלומר, אדם צריך להיות מודע להשלכות האפשריות של מעשיו, ולא של כח הכבידה. כח הכבידה הוא רק דוגמא להשתלשלות אפשרית של מעשיך. אמנם, בדבר שכלל אינו מוקד המעשה שלך, כגון הדורך על שליבה בסולם ונפלה למטה - פטור, אף שנפלה על ידי כח הכבידה.","86","","5064","True","True","False","","241","212.76.125.151","0","2590","מכות|ז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);