var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25699;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","57"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25699","0","כדי גְּמִיאָה  או כדי גְּמִיעָה","19/12/12 05:07","ו טבת","תשע&quot;ג","05:07","יהודי_קדום","<b>1</b>.&quot;<i>איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה א''ר נחמן בר יצחק {בראשית כד-יז} הגמיאיני נא מעט מים מכדך</i>&quot; <br /><br />לא מצאתי במשניות לשון גמיאה כלל אלא גְּמִיעָה בלבד ורב נחמן בר יצחק פושט את הספק לפי לשון המקרא! <br />בלשון ימינו מקובל:<br /> <br />גְּמִיעָה  = גְּמִיאָה  = לגימה ובליעה של משקה.<br />אך גְּמִיאָה היא גם - מעבר של מרחק רב במהירות (לא מקובל 'גמיעת מרחק')<br /><br />כך גם:<br /><br />גָּמָא -  גמע, בלע,  עבר מרחק במהירות.<br />גָּמַע – רק: לגם, שתה משקה (לא מקובל 'גמיעת מרחק')<br /><br /><b>2</b><i>.&quot;איבעי' להו גראינין או גרעינין אמר רבא בר עולא {ויקרא כז-יח} ונגרע מערכך.&quot;</i><br /><br />לא מצאתי בשום מקום 'גראינין' ואולי מחליפי העייני&quot;ן והאלפי&quot;ן היו מקור השראה לשאלת רבא בר עולא – אבל היופי הוא בפירושו למקור המילה 'גרעינין': גריעה, הפחתה. שיעור ההוצאה המחייב באוכלין: כגרוגרת ללא &quot;קליפיהן וגרעיניהן...&quot; – את הגרעינים, גורעים, מפחיתים מהחלק הנאכל ורק החלק הנאכל מצטרף לשיעור.<br />(ובאמת לא לדקדק ש'גרעין' הוא שם עצם ואין לו שורש ואילו השורש של 'נגרע' קיים והוא ג.ר.ע) <br /><br /><b>3</b> <i>&quot;איבעיא להו אוממות או עוממות אמר רב יצחק בר אבדימי {יחזקאל לא-ח} ארזים לא עממוהו בגן אלהים.&quot;</i><br /><br />כאן כן מצינו 'אוממות', במסכת ברכות נג: &quot; ת''ר גחלים לוחשות מברכין עליהן אוממות אין מברכין עליהן...&quot; ומיד בהמשך שם &quot;<i> איבעיא להו אוממות או עוממות ת''ש דאמר רב חסדא בר אבדימי  ארזים לא עממוהו בגן אלהים&quot; </i> <br /><br />אותה שאלה משני חכמים שונים בעלי אותו שם משפחה הוביל אותי מיד לדק&quot;ס ושם מצאתי שיש לגרוס ר' יצחק בר אבדימי.<br /><br />ובאמת השימוש לגחלים הדועכים לאיטם הוא  עוֹמְמוֹת .","233","","4159","True","True","False","","1548","79.183.162.228","0","0","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25703","25699","לגבי הערתך ש&quot;לא מצאתי&quot;","19/12/12 08:18","ו טבת","תשע&quot;ג","08:18","הראל","אתה יוצא כנראה מנקודת הנחה שנוסח המשנה שמודפס לפנינו בבבלי הוא זה שעמד לפני האמוראים ששאלו את השאלות הנ&quot;ל שבסוגייתנו - ולכן באת והערת ש&quot;לא מצאתי... לא מצאתי... כאן כן מצינו...&quot;, ולכן ניסית להתחקות אחר המניע לשאלות האמוראים.<br /><br />אבל - ייתכן שמא ואולי, שנקודת ההנחה שלך איננה נכונה, ולפני האמוראים לא עמדה בהכרח רק הגרסה שלפנינו [ראה לדוגמא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=1&pereknum=008&masecet=12&mnusriptnum=1723&p=1&masecetindex=12&perekindex=8&numamud=1&manuscriptindex=1&k='>גרסת המשנה בכת&quot;י קויפמן</a> (לדוגמא הראשונה שהבאת)], אלא לפניהם עמדו גרסאות שונות למשנה ולכן ניסו לברר את הגרסה הנכונה.  (ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=25617'>הערתו היפה של עציוני</a> בדיון אחר לאחרונה).","46","","4159","True","True","False","","429","84.229.118.136","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25704","25699","'מאמצין תנן או מעמצין'","19/12/12 08:20","ו טבת","תשע&quot;ג","08:20","יהודי_קדום","<i>&quot;איבעיא להו מאמצין תנן או מעמצין א''ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן {ישעיה לג-טו} ועוצם עיניו מראות ברע &quot;</i><br /><br />יושם לב שכאן (ב-'מאמצין תנן או מעמצין') מעבר לשאלת חילופי האותיות הגרוניות א' ו- ע'  יש גם שׂיכול אותיות . ראיית רבי יוחנן שאומרים 'מעמצין'  מסתמכת על ע.צ.מ  ולא על ע.מ.צ  הנשאלת, כלומר רבי יוחנן פושט את הספק בלי התייחסות לשיכול האותיות. <br />ובאמת גם עִמֵּץ, מְעַמְּצִין משמעותו עצימת עיניים (נדיר בלשון ימינו אך תקין) וגם שיכול אותיות ידוע ומקובל.<br /><br />המשנה בדף קנא: אומרת מעצמין, ב- ע.צ.מ  : &quot; אין מעצמין את המת בשבת ולא בחול עם יציאת נפש והמעצים עם יציאת הנפש הרי זה שופך דמים&quot; .<br /><br /><b>***</b>במקרה של שימוש במילה מאמצין כעצימת עיניים יש קושי כפול:<b>***</b><br /><br />1. לא מצאתי אותה בשימוש זה במשנה ובגמרא.<br />2. המילה 'מאמצין' מופיעה בגמרא במובן של מאמץ כבימינו: איסוף כוחות כדי לעשות משהו. <br />סנהדרין מד: &quot;ריש לקיש אמר המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה ר' יוחנן אמר לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו ואל יהו לו צרים מלמעלה&quot;","233","","4159","True","True","False","","355","79.183.162.228","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25728","25699","אולי יש כוונה נוספת &quot;מעלה גרה&quot;","19/12/12 20:28","ו טבת","תשע&quot;ג","20:28","אלף בית רשי","ברש&quot;י על התורה גרה - כך שמו. ויתכן להיות מגזרת מים הנגרים (ש&quot;ב יד יד), שהוא נגרר אחר הפה. ותרגומו: פשרא. שעל ידי הגרה האוכל נפשר ונימוח:<br />ויתכן שזו הייתה הכוונה בשאלה האם זה גראינין (וה' שאין צורך לבטאה באמצע המילה יכולה להיכתב גם בא') וע&quot;כ הכוונה הייתה גראינין במשמעות גרירה אחר האוכל או ממשמעות גרע שנגרעים מהאוכל, ואין לפרש את השאלה באופן סתמי של חילופי גירסאות, ודבר זה מסתדר גם בהמשך הגמרא של מילים ומשמעותן","278","","4159","True","True","False","","203","70.52.22.135","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25759","25699","תוספת","22/12/12 20:56","ט טבת","תשע&quot;ג","20:56","אוריאל פרנק","להלן דברים שפורסמו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=321&category=4&massechet=284&medaf=2&addaf=157&publisher=14'>במאורות הדף היומי לפני שבע שנים</a> עם תוספת עדכנית<br /> <br />א'  או  ע'  <br /><br />&quot;חלב כדי גמיעה. איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה? א&quot;ר נחמן בר יצחק הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. <br />איבעי' להו גראינין או גרעינין? אמר רבא בר עולא וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ. איבעיא להו אוממות או עוממות? אמר רב יצחק בר אבדימי אֲרָזִים לֹא עֲמָמֻהוּ בְּגַן אֱלֹהִים. <br />איבעיא להו מאמצין תנן או מעמצין? א&quot;ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע&quot;.<br /> <br />&quot;כל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד, מתחלפות זו בזו&quot; (רש&quot;י לויקרא יט, טז). בגלל דמיון א' וע' הזהירו חז&quot;ל סופרי סת&quot;ם: &quot;שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין&quot; (להלן קג/ב). דמיון עיצורים אלו הוא הבסיס לדרשות חז&quot;ל המבוססות על חילופי א' וע', וכפי שהגמרא אומרת (ברכות לב/א): &quot;ויתפלל משה אל ה', אל תקרי אל ה' אלא על ה', שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין&quot;.<br /> <br />בעיצורים אחרים שמוצאיהם ממקום אחד (כגון ג'-כ') נשמרה בכל זאת ההבחנה ביניהם. אך ההבחנה בין א' וע' נתערערה ונטשטשה בתקופת חז&quot;ל עד כדי כך שאצל חלק מהיהודים נזדהו א' וע' לגמרי בהגייתם (כנראה בהשפעת הדיבור ביוונית, בדומה להשפעת לשונות אירופה על מבטא יהודי אשכנז), ולכן הזהירו חז&quot;ל שאנשי בית שאן, בית חיפה וטבעון - לא ישאו את כפיהם ולא ירדו לפני התיבה &quot;מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין&quot; (מגילה כד/ב; ועי&quot;ש ברש&quot;י).<br /> <br />בפי רוב היהודים בתקופת חז&quot;ל נשמרה עדיין ההבחנה בין א' וע', אך הדמיון הרב ביניהם גרם לפעמים לספקות, כמו בסוגייתנו המבררת כיצד יש לגרוס במשנה, ונזקקו להוכיח מפסוקים שיש לִשנוֹת: &quot;חלב כדי גמיאה&quot;, &quot;חוץ מקליפתן וגרעיניהן&quot;, וכיו&quot;ב (מתוך ספק זה גם נמצאנו למדים שהמשנה נמסרה על פה, ולא בכתב).<br /> <br />התערערות העיצורים הגרוניים השפיעה גם על השפה הארמית. בסוגיה סמוכה (עז/ב) מובא ההסבר למקור המילה &quot;בקתא&quot; (=בית צר וקטן, רש&quot;י), כקיצור שתי המילים: &quot;בֵּי עקתא&quot; (=בית צר, רש&quot;י; וע&quot;ע רד&quot;ק לעמוס ב, יג). בהתמזגות שתי המילים נעלמה/נאלמה האות הגרונית ע': בי עקתא ! בעקתא ! בקתא.<br /> <br />יש להבדיל בין בקתא זו (=בקתה בעברית) למילה שוות צורה &quot;בקתא&quot; במשמעות בִּקְעָה, שטח פתוח, שגם ממנה נעלמה ע' אך באופן שונה: בקעתא ! בקתא.","165","","4156","True","True","False","","251","77.126.30.207","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25705","25703","גרסת קויפמן חריגה ללשון: כתוב שם &quot;גמייה&quot;","19/12/12 08:43","ו טבת","תשע&quot;ג","08:43","יהודי_קדום","במקום 'גמיעה' או 'גמיאה' .<br /><br />התמקדתי בחילופי האותיות הגרוניות א' ו- ע', <br />שיכול אותיות, <br />משמעויות <br />ומה מקובל היום בלשון העברית.<br />השתמשתי בנוסח המשנה והגמרא ה'נפוצים' ולא התקרבתי כלל לחקירה לשונית.<br /> <br />ברור שהערתו על גרסא אחרת יש לה חשיבות בפני עצמה וכאן היא מעניינת במיוחד בגלל ייחודה. עוד בע&quot;ה אבדוק, זה מעניין.<br /><br />לגבי הערתו היפה של ר' עציוני קראתי אותה בזמנו וודאי שדבריו נכונים.<br /><br />דוקא השימוש של &quot;לא <b>מצאתי</b>&quot; הוכיח את עצמו אני לא מצאתי - גדולים ממני כן !","233","","4159","True","True","False","","180","79.183.162.228","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25706","25705","התכוונתי בעיקר להסב את תשומת ליבך","19/12/12 08:46","ו טבת","תשע&quot;ג","08:46","הראל","לכך שלא בהכרח דפוס המשנה שמודפס בדפוסי הגמרא הנפוצים הוא זה שעמד לפני האמוראים.","46","","4159","True","True","False","","266","84.229.118.136","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25707","25706","אנמק מדוע השוואת גרסאות כאן אינה","19/12/12 09:34","ו טבת","תשע&quot;ג","09:34","יהודי_קדום","הכרחית:<br /><br />אם נקבל את גרסת קויפמן שהיא &quot;גמייה&quot; איך תכתוב הגמרא את האיבעיא &quot; כדי גמיאה או כדי גמיעה &quot;?  ב-&quot;גמייה&quot; אין לא א' ולא ע'.<br /><br />אין מדובר כאן בהשוואת טקסט מול טקסט כמו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=25610'>שהביא כאן</a> .<br /><br />כאן כל אחת מארבע ה'איבעיה להו' דנה בשאלה אחת: האם כותבים את המילה X ב-א' או ב-ע'?<br />כל שינוי (גרסא) נוסף במילה X לא יעלה ולא יוריד ממטרת השאלה (להוציא &quot;גמייה&quot; שודאי מוריד)<br /><br />מאוד מעניין לבדוק אם המילה 'גראינין' מופיעה באחת הגרסאות. ההנחה שלי הייתה שלא, כפי שמשתמע ממה שכתבתי: &quot;ואולי מחליפי העייני&quot;ן והאלפי&quot;ן היו <b>מקור השראה </b>לשאלת רבא בר עולא&quot;.","233","","4159","True","True","False","","194","79.183.162.228","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25710","25707","הבהרה","19/12/12 09:58","ו טבת","תשע&quot;ג","09:58","הראל","אני לא כל כך מבין כוונתך.<br />לא התכוונתי להשוות גרסאות.<br /><br />בהביאי את כת&quot;י קויפמן - רציתי רק להראות לך שיש גרסאות שונות למשניות, ולכן לא ניתן להיות משוכנעים שגרסת המשנה שבדפוסי הבבלי המצויים היא הגרסה שעמדה מול האמוראים.<br />בהחלט יכול להיות שהאמוראים הכירו 2 נוסחים רווחים - אחד של &quot;גמיאה&quot; ואחד של &quot;גמיעה&quot; - ולכן באו כאן לברר מה הנכון יותר, ולכן הערתך ש&quot;לא מצאתי במשניות וכו'&quot; איננה הכרחית, כי אתה מכיר ומורגל רק לנוסח אחד של המשנה - אך אולי לפניהם כן היו 2 נוסחים.<br /><br />אגב, בירושלמי משתנה הרבה פעמים האל&quot;ף קודם יו&quot;ד ואחר יו&quot;ד ליו&quot;ד. יניי, יינון, זכיי ... במקום ינאי, אינון, זכאי - ודומני שכך גם בכת&quot;י קויפמן ופארמה תמצא חילופים רבים מאשר לשון המשנה המוכרת לך [ולפי זה: גמייה = גמיאה <img src='/icon/2.gif'>]. <br /><br />[<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%96%22%D7%9C'>ראה גם כאן</a> דברים ידועים: &quot;לשון המשנה כפי שהגיעה לידינו מתחלקת לשני ענפי נוסח: הענף הארצישראלי, המשתקף בכתבי יד ומסורות לשון של המשנה כשהיא לעצמה, והענף הבבלי, המיוצג במשניות המשולבות בתוך מקורות הנוסח של התלמוד הבבלי. יש הבדלים ניכרים הן בלשון והן בעריכה בין שני ענפים אלו. חלק מן התופעות המאפיינות את הענף הבבלי הן תוצאות של השפעה מלשון המקרא או מארמית בבלית, אך יש בה גם תופעות מקוריות המייצגות מסורת לשונית עצמאית שמקורה עוד בארץ ישראל. הענף הארצישראלי מתחלק בפני עצמו לשני ענפי משנה, הענף המערבי המשתקף בכתבי יד ומסורות לשון מאיטליה ומסביבתה, והענף המזרחי העולה מכתבי יד ומסורות מקהילות המזרח, לרבות כתבי יד המנוקדים ניקוד בבלי. ההבדלים בין שני ענפי נוסח אלה מתבטאים בעיקר בתחום תורת ההגה והצורות, ולא בנוסח ובעריכה&quot;]","46","","4159","True","True","False","","417","84.229.118.136","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25732","25710","החילוף בין א' ל-י' שהביא, משכנע לחלוטין!","19/12/12 21:04","ו טבת","תשע&quot;ג","21:04","יהודי_קדום","אני מתכוון שלפי זה: גמייה = גמיאה. <br /><br />איך לא חשבתי על זה?!","233","","4159","True","True","False","","151","79.183.162.228","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25747","25710","מפסיקין לְקִרְיַית שמע","20/12/12 19:48","ז טבת","תשע&quot;ג","19:48","דוד כוכב","הציטוט שהבאתי בכותרת הוא דוגמה טובה לחילוף האל&quot;ף ביו&quot;ד, המקור <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=2&pereknum=001&masecet=12&mnusriptnum=1723&p=1&masecetindex=12&perekindex=1&numamud=2&manuscriptindex=1&k='>פה בסוף משנה ה'</a> (מסכת שבת פרק א). וכך גם כותב הרמב&quot;ם בכתב ידו במשניות. האל&quot;ף שבמקור היא מהשורש [קרא] והיא מונעת בתנועה [בניקוד] = נשמעת בקריאה.<br />ואילו בכיתובים יניי או ינאי, ודיי או ודאי, האל&quot;ף והיו&quot;ד היתרים רק באים לציין שהניקוד הוא פתח ולא חיריק.","125","","4158","True","True","False","","136","95.86.106.169","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25760","25759","המשך","22/12/12 20:57","ט טבת","תשע&quot;ג","20:57","אוריאל פרנק","תוספת תשע&quot;ג:<br /> <br />בנוסח המשנה ע&quot;פ כתי&quot;ק הרמב&quot;ם (מהדורת הר&quot;י קאפח) גמיאה, ופירשו הר&quot;מ: לגימה.<br /> <br />במשניות ע&quot;א: גמיעה, ובש&quot;נ העירו שבכי&quot;א: גמיאה; בכי&quot;ק: גמייה.<br /> <br />רמב&quot;ם הלכות שבת – מהדורה מנוקדת ע&quot;פ מסורת תימן (מפעל משנה תורה+בני ציון, וכן הנוסח במהדורת הר&quot;י קאפח) פרק יח הלכה ב: יין כדי רובע רביעית ואם היה קרוש בכזית, חלב בהמה טהורה כדי  גמיאה  וחלב טמאה כדי לכחול עין אחת, חלב אשה ולובן ביצה כדי ליתן במשיפה <br />- הוער שם, שיש קוראים בעין. <br /><br />ביסל&quot;מ כ' שגירסת הערוך (ערך גם, ד') בא' וכרנב&quot;י. <br /><br />במלאכת שלמה כתב שגרס' בא', כמסקנת הבבלי. והביא הרמב&quot;ן בדברים כא, יד שאעפ&quot;כ מצוי בל&quot;ח גמ&quot;ע. <br /><br />אפ&quot;ר: אולי כוונת הרמב&quot;ן של&quot;ת לחוד ול&quot;ח לחוד, ולכן אין להתפלא שמוצאים גמ&quot;ע, בניגוד להכרעת רנב&quot;י ע&quot;פ לה&quot;כ.<br /> <br />בתלמוד מהדורת ארטסקרול יש כאן כמה הערות חשובות, עי&quot;ש (כמו בנוגע לאטימולוגיה של גרעין/גלעין).<br /> <br />הרהורי אפ&quot;ר:<br /> צ&quot;ע מהי שאלת הגמ', ומהי תשובת רנב&quot;י. <br />לכאורה, הם ידעו שיש שני נוסחים, ורצו לברר איזו מדוייקת. ובא רנב&quot;י ומוכיח מלה&quot;כ שיש לומר גמ&quot;א. אם כך קשה: אין מקום לנוסח בע'! <br />אולי נוסח המשנה בע' הוא נוסח א&quot;י, ובבבל גרסו בא'. ואולי ה&quot;איבעיא&quot; בבבלי נובעת מכך שהיו מודעים לנטייה של בני בבל שהתקשו לבטא את הגרוניות, ולכן רצו לברר האם בעצם הנוסח הנכון הוא בע', והגורסים בא' מתרשלים בהגיית הע', או שבאמת הנוסח צ&quot;ל בא', או שיש מקום גם לנוסח בא'. <br />ורנב&quot;י מוכיח מלה&quot;כ, שגמ&quot;א לגיטימי, אך אולי לא בא לבטל את הנוסח בע'. ואולי זוהי כוונת הרמב&quot;ן שלשון תורה לחוד ול&quot;ח לחוד (כדברי ר' יוחנן בחולין ובע&quot;ז), ולכן אין להתפלא שמוצאים גמ&quot;ע, בניגוד להכרעת רנב&quot;י ע&quot;פ לה&quot;כ. ואולי היה מחלוקת בין א&quot;י לבבל, האם לשון תורה לחוד ול&quot;ח לחוד: בא&quot;י שהדיבור היה בעברית עד ראשית תקופת האמוראים ייחסו חשיבות לדיבור של זמנם, ל&quot;ח. אך איסי בר היני, בן מחלוקתו של ר' יוחנן, שהגיע מבבל, סבר שיש רק לשון התורה, ואין להתחשב ב&quot;עברית החדשה&quot; והמומצאת מבית מדרשו של (בן)[רבי] יהודה [הנשיא]...<br /> <br />בשיעור בדף היומי אצלנו שאלו על סוגיין למאי נפק&quot;מ.<br />מעביר השיעור, הרב אלחנן כתב לי:<br />אני קצת נפגעתי מהשאלה ששאלו &quot;למאי נפקא מינא&quot;<br />כשם שאין שואלים על הלכה למעשה &quot;למאי נפק&quot;מ&quot; כי התשובה ברורה.<br />כך גם כאן הגירסא הנכונה היא בעצמה הנפק&quot;מ.","165","","4156","True","True","False","","138","77.126.30.207","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25761","25760","נראה שיש נפק&quot;מ להלכה מחילופי א' ו-ע'","22/12/12 21:23","ט טבת","תשע&quot;ג","21:23","יהודי_קדום","בכתיבת גט!<br /><br />למשל:<br /> <b>א</b>מירם/<b>ע</b>מירם<br /><br /><b>ע</b>ירית/<b>א</b>ירית<br /><br />אשמח מאוד לשמוע כיצד יראה דבריי הרב אלחנן.<br />(בקשתי באה על מה שכתב בסוף דבריו: <br /><i>&quot;בשיעור בדף היומי אצלנו שאלו על סוגיין למאי נפק&quot;מ.<br />מעביר השיעור, הרב אלחנן כתב לי:<br />אני קצת נפגעתי מהשאלה ששאלו &quot;למאי נפקא מינא&quot;<br />כשם שאין שואלים על הלכה למעשה &quot;למאי נפק&quot;מ&quot; כי התשובה ברורה.<br />כך גם כאן הגירסא הנכונה היא בעצמה הנפק&quot;מ.&quot;</i> )","233","","4156","True","True","False","","175","79.183.162.228","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25768","25761","[ללא נושא]","23/12/12 08:19","י טבת","תשע&quot;ג","08:19","אוריאל פרנק","תודה על התגובה.<br /><br />אני מעבירה לרב אלחנן, אף שאיני מבין מה היא מוסיפה. <br /><br />השאלה היתה מאי נפק&quot;מ מהנוסח גמיאה/גמיעה.","165","","4155","True","True","False","","152","84.228.74.102","0","25699","שבת|עז ע&quot;א",""),new Message("25769","25768","אנסה להבהיר יותר:","23/12/12 08:33","י טבת","תשע&quot;ג","08:33","יהודי_קדום","הרב אלחנן נפגע  מהשאלה ששאלו אותו &quot;למאי נפקא מינא&quot;?<br />ולפי הבנתי מסוף מתשובתו: &quot; גם כאן הגירסא הנכונה היא בעצמה הנפק&quot;מ&quot; יש להסתפק (לא מלשון ספק) בלימוד גמיאה/גמיעה ואין יותר נפק&quot;מ ללימוד הלכה למעשה נוסף.<br /><br />ראיתי לנכון, ע&quot;כ, לציין  מקום בו יש חשיבות רבה ומשמעותית להחלפה בין האותיות א' ו-ע' (או אחרות) והוא בדין כתיבת שמות מקומות ושמות בגט שאז החלפת אותיות בנ&quot;ל יוצרת בעיית כשרות בגט.","233","","4155","True","True","False","","194","79.183.162.228","0","25699","שבת|עז ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);