var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25694;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25694","0","דינים העולים לדף עו עמ' א'","19/12/12 01:53","ו טבת","תשע&quot;ג","01:53","המכריע","<b>עו.</b><br /><br /><b>שיעורי הוצאה;</b><br /><b>תבן</b><b></b> – כמלוא פי פרה (פחות מפי גמל).<br /><b>תבן כמלוא פי פרה לגמל</b> – למסקנה לכו&quot;ע חייב.<br /><b>עצה</b> (תבן של מיני קטנית) – כמלוא פי גמל.<br /><b>עצה כמלא פי פרה לפרה</b> – לריו&quot;ח פטור, לר&quot;ל (וי&quot;ג רבי אושעיא) חייב.<br /><b>עמיר</b> - כמלוא פי טלה. (גדול מפי גדי, ושווה לגרוגרת).<br /><b>עשבים</b> – כמלוא פי גדי.<br /><b>עלי שום ועלי בצלים לחים </b>– כגרוגרת (היינו כפי טלה הגדול מפי גדי).<br /><b>עלי שום ועלי בצלים יבישים</b> – כמלוא פי גדי.<br /><br /><b>צירוף שיעורים;</b><br />החמור (ששיעורו קטן) מצטרף להשלים לקל (לשיעורו הגדול).<br />כגון; <b>תבן מצטרף עם עצה</b> להשלים לפי גמל (או דתבן ראוי לגמל ולפחות בצירוף העצה. תוס').<br /><b>עצה אינה מצטרפת לתבן</b> להשלים לפי פרה.<br />(ואע&quot;פ שאין שווין בשיעוריהן, מצטרפין, כיון דראויין יחד לדוגמא).<br /><br /><b>שיעורים למשכב המדרס</b> (תוס' על פי תוספתא קצת דלא כרש&quot;י);<br /><b>הבגד </b>– שלושה טפחים על שלושה. <b>השק </b>– ד' על ד'. <b>העור</b> – ה' על ה'. <b>המפץ </b>– ו' על ו'.<br />(לתוס' הבגד לטומאת מת ג' אצבעות. שיעור השק העור והמפץ גם למת).<br /><br /><b>בגד ושק</b> – מצטרפין, והיינו הבגד משלים שיעור השק.<br /><b>שק</b> משלים לשיעור העור.<b> עור</b> משלים לשיעור המפץ.<br /><b>והטעם</b>, משום דראויין למושב. <br />(לתוס' טעם  זה רק לצירוף למת. וצירוף עור ומפץ א&quot;צ לטעם זה עי' תוס'.<br />אבל למדרס סגי שראויין יחד למדרס במציאות ולא גרע מכופת שאור).<br /><b>לרש&quot;י </b>היינו דבטלאי חמור אין מקפידים ומצרפים שני מינים לשיעור טפח.<br /><b>ולתוס' </b>היינו משום דלשיעור מושב שווים שיעור כולן בטפח.<br />לתוס'; בגד מצטרף רק לשק. שק רק לעור. עור רק למפץ. ואפילו למדרס, באופן אחר בטלה דעתו).<br /><br />(<b>המקצע למושב</b> – טפח מכל אחד מהם. <b>המקצע למעמד </b>– בכל שהוא).","199","","4153","True","True","False","","742","31.44.131.126","0","0","שבת|עו ע&quot;א",""),new Message("25695","25694","דינים העולים לדף עו עמ' ב'","19/12/12 01:55","ו טבת","תשע&quot;ג","01:55","המכריע","<b>עו:</b><br />אוכלים – כגרוגרת. ומצטרפים כל האוכלים.<br />קליפות גרעינים עוקצין סובין ומורסן – אין משלימים לשיעור גרוגרת.<br />(לחלה – חמשת רבעים קמח ועוד, כולל סובין ומורסן).<br />קליפות עדשים הפנימיות – לת&quot;ק אין מצטרף, לרבי יהודה מצטרף.<br />קליפות פולין – לת&quot;ק אין מצטרף, לר&quot;י דחדתי מצטרף, דעתיקי אין מצטרף.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>פרק המוציא</b></span><br /><br />יין חי – לת&quot;ק כדי מזיגת הכוס, והיינו רובע רביעית הלוג. (יין מזוג – רביעית הלוג).<br />חלב – לת&quot;ק כדי גמיעה. (י&quot;א דהיינו כמלוא לוגמיו ודחוהו התוס').<br />(ועי' תוס' דחלב לגבינה שיעורו כגרוגרת דהוא פחות מכדי גמיעה).<br />דבש – לת&quot;ק כדי ליתן על כתית (לרבותיו דרש&quot;י מכה בגב היד ורגל, לרש&quot;י גב הסוס והגמל).<br />שמן – לת&quot;ק כדי לסוך אבר קטן.<br />מים – לת&quot;ק כדי לשוף בהן את הקילור.<br />לרבי שמעון כל אלו לסתם אדם ברביעית.<br /><br />אם הצניע בפחות מרביעית – לר&quot;ש חייב רק המצניע, ובלבד שיש שיעורים הנ&quot;ל.<br />לרבנן אם הצניעו – חייב כל אדם (וגם בפחות משיעורים אלו).<br />שאר המשקין וכל השופכין  - ברביעית לכולי עלמא.<br /><br />כוס של ברכה – צריך יין חי רובע רביעית, וכשימזגנו ג' רבעים מים, יעמוד על רביעית הלוג.<br />(לפ&quot;א בתוס' אף בקידוש, וטעימה מלוא לוגמיו היינו שייראה מלוא לוגמיו.<br />ולפ&quot;ב בקידוש צריך מלוא לוגמיו ממש דהוי טפי מרביעית).<br />וצריך עיטוף ועיטור הדחה שטיפה חי ומלא.<br />חי, היינו לרש&quot;י שימזגנו בכוס, לר&quot;ת יסיים מזיגתו בברכת הארץ, וי&quot;מ כוס שלימה.","199","","4153","True","True","False","","161","31.44.131.126","0","25694","שבת|עו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);