var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25660;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25660","0","המאכיל דם האדם לחתול נעשה חלש אותו אדם?","17/12/12 21:38","ד טבת","תשע"ג","21:38","שיננא","מאן דאמר עצי אשרה אבל דם נדה מצנע ליה לשונרא
ואידך כיון דחלשא לא מצנע ליה


רש"י:
כיון דחלשא. המאכיל דם האדם לחתול נעשה חלש אותו אדם:

נכון מבחינה רפואית?
או שמא אמונה תפילה?
או שמא נשתנו הטבעים?","146","","4156","True","True","False","","957","84.228.209.185","0","0","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25661","25660","לא זה ולא זה ולא זה.","17/12/12 21:59","ד טבת","תשע"ג","21:59","כדי","אלא מבחינה סגולית. ועי' תוס' דנדה (יז.).","249","","4156","True","True","False","","212","79.181.202.27","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25662","25660","המדליק בשמן זית זוכה לבנים תלמידי חכמים","17/12/12 23:15","ד טבת","תשע"ג","23:15","אלף בית רשי","נכון מבחינה רפואית?
או שמא אמונה תפילה?
או שמא נשתנו הטבעים?

מבחינתי ניסוח שאלה בפשט בניסוח כזה הרי שיש כאן קצת זילות וליגלוג,
אבל יש מקום לשאול את אותו שאלה בדרך אחרת, וכך היה שואל המעונין להבין דבר זה

האם זה מבחינה רפואית - ויש סימוכין לכעין זה גם בימינו?
או האם זה ענין סגולי - או שכך האמינו בזמנם וכידוע אמונה פועלת על האדם?
או זה דבר טבעי - ומה שלא מצינו היום מפני שנשתנו הטבעיים?

כל זה נכתב לא על מנת להקניט אלא לנסות להאיר ולהעיר את דרך הלימוד שעליה חונכנו ושעליה נאמר צאי לך בעקבי הצאן וכו'
וגם אני אוהב לחקור את הדברים ולהתאימם לזמנינו אנו ולקרבם יותר לאוזן, וחבל שיש החושבים שיש כאן עימות על הדיעה, מפעם לפעם אלא על הדרך שבה מוצגים הדברים, שחס ושלום לא ישמע ביקורת מפינו על חז"ל","278","","4156","True","True","False","","295","70.52.22.135","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25670","25660","".. הגופות חלשי הבניין"","18/12/12 07:24","ה טבת","תשע"ג","07:24","Almuaddib",""...תמה אני תמיהה גדולה על תלמידי חכמים יקרים עסוקים בתורה תמיד, שיסתפקו עליהם מדרגות האיסורים עד זאת המידה ולא יבדילו בין האסור מן התורה למה שהוא אסור מדבריהם ולמה שהוא מגונה בלבד ואין איסור בו.
...
והיותר תימה בשאלה הוא השוואתכם ספק נפשות הבא בידים, שדוחה מילה, לספק נפשות, שחוששים לו על דרך הניחוש והכישוף והדמיונות והדימויים, אשר במקצת הזמנים יקבלו פעולתם הגופות חלושי הבנין"


(שו"ת הרמב"ם)","107","","4155","True","True","False","","187","77.125.129.184","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25663","25661","יישר כח על מראה המקום","18/12/12 00:49","ה טבת","תשע"ג","00:49","המכריע","יש חידוש בתוס' נדה, והוא גדר הענין הסגולי. שהוא השמדת דבר היוצא מהאדם, והתוס' משוו אהדדי שריפת ציפורן להאכלת הדם לחתול.

ועד ראותי דבריהם חשבתי שיש כאן ענין רעיוני הקשור להאכלה לבעל חי בדוקא, שבזה מנמיכים את קומת האדם ומכפיפים אותו לבעל חי. אם הבע"ח אוכל את תמצית דם האדם, והבן. אבל נפל שונרא בבירא דהתוס'.

ועוד לו"ד התוס' היה אפשר לדחוק בלשון רש"י ובכוונת הגמ' דאין זה אמת ואינשי חוששין לזה בלא טעם, אבל זה סגי לומר שמכח אמונתם זו אינם מצניעים לאותו דם. וכעין זה דנו בראשונים בהא דכיסי וארנקי לא מושלי אינשי וסמכו על זה בחמורות דהיתר עגונה, דיתכן דאין בזה כלום ומ"מ מאחר שכו"ע חיישי לזה אנן סהדי דלא אושיל.","199","","4155","True","True","False","","191","95.86.87.239","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25671","25662","ההיסטוריה מוכיחה שר' שיננא מעולם","18/12/12 07:33","ה טבת","תשע"ג","07:33","יהודי_קדום","אבל מעולם לא הביע אפילו לא "..קצת זילות וליגלוג" בדברי חכמים .

במה טוב יותר ניסוחך מניסוחו?

להיפך: ניסוחך מצמצם את מרחב התשובות האפשריות לכל שאלה!
ודוק!


האם מחוייב שדרך הלימוד עליה חונכת היא גם דרך הלימוד עליה חונכתי אני? ר' שיננא?
כשאתפנה אולי אוסיף עוד.","233","","4155","True","True","False","","184","79.183.162.228","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25677","25662","יפה כתבת","18/12/12 08:20","ה טבת","תשע"ג","08:20","שיננא","אתה צודק שהייתי צריך לנסח את הדברים באופן שחלילה וחס לא יישמע מהם בטעות אבק דאבק דאבק של זילות ולגלוג.
סהדי במרומים שלא לכך נתכוונתי, ואף ברור לי שלא חשבת כך, אלא רק הערת בצדק רב על אופן הניסוח.
תודה!","146","","4155","True","True","False","","213","84.229.107.30","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25678","25662","בקצה העליון מתקיים הנכון לכל זמן","18/12/12 08:46","ה טבת","תשע"ג","08:46","קצדי","נכון מבחינה רפואית?
או שמא אמונה תפילה?

אני ה' רופאך

נכון מבחינה רפואית?
בודאי לא חלק ממדע הרפואה
ובודאי לא אמונה תפילה","360","","4155","True","True","False","","103","132.66.45.141","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25667","25663","הרמב"ן נותן טעם לא סגולי וללא פיקפוק:","18/12/12 05:22","ה טבת","תשע"ג","05:22","יהודי_קדום","ויקרא יח,יט " ואל אשה בנדת טומאתה.... והוא סם המות ימית כל בעל חיים שישתה אותו או יאכלנו..."

וקשה על זה מהגמרא שלנו : האם האדם מתכוון להמית את החתול? ועוד בשבת? האם החתול עמיד בפני סם זה?

כמובן אפשר ליישב לפי הסיפא בדבריו: "...דאין זה אמת ואינשי חוששין לזה בלא טעם..." !","233","","4155","True","True","False","","176","79.183.162.228","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25668","25667","לא החתול מת מהדם אלא המאכיל נחלש","18/12/12 06:28","ה טבת","תשע"ג","06:28","אלף בית רשי","ומה הביא ראיה? אתמההה
וע"כ יותר נראה שמדובר על דבר סגולי אולי?
אבל מה שכבודו הביא מהרמב"ן מדבר על קשר ישיר בין אכילת הדם לאוכלו שעל זה הרמב"ן כתב את מה שציטט מדבריו","278","","4155","True","True","False","","202","70.52.22.135","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25669","25668","אתמהה על תגובתו:","18/12/12 07:23","ה טבת","תשע"ג","07:23","יהודי_קדום","א. לא הבאתי שום ראיה ולא הייתה לי כל כוונה לכך.
ב. הרמב"ן במפורש אומר: "...ימית כל בעל חיים שישתה אותו או יאכלנו.." וכידוע חתול הוא בע"ח.
בהחלט נכון מה שכתב שהבאתי "...מהרמב"ן מדבר על קשר ישיר בין אכילת הדם לאוכלו..." ואצלנו 'אוכלו' הוא החתול שלפי רמב"ן זה הוא שימות ואין כל קשר בין אכילת החתול לאיש.

וברור שאין דבריי מתייחסים לתוס' ד"ה 'שורפן' במסכת נדה יז. שהביא הרב כדי.

אני לא מצליח להבין איך על הרמב"ן כאן אפשר להגיד "יותר נראה שמדובר על דבר סגולי..." אולי לכבודו יש ראיה שאיני רואה ואשמח לראות מה שאיני מסוגל לראות כאן משהו סגולי.
כל דבריי כוונו רק להרמב"ן ולא לדעות נוספות מהן מושפעת תגובת כבודו.","233","","4155","True","True","False","","161","79.183.162.228","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25672","25669","לא היתה כוונה על הרמב"ן","18/12/12 07:35","ה טבת","תשע"ג","07:35","אלף בית רשי","אולי כבודו לא הבין כל כך דברי, וזה אשר התכוונתי מאחר שהרמב"ן דיבר על קשר ישיר בין אוכל הדם קרי החתול למוות ועל זה כתב הרמב"ן שזה לא נכון , על כן כתבתי שעל כן אצלנו שלא מדובר על קשר ישיר בין אוכל הדם למאכיל שהוא נהיה חלש בעקבות זה, בוודאי שזה נראה יותר כדבר סגולי ולא פיזי או טבעי או רפואי, על כל פנים מעומק תשובתכם ומניסוחה המכובד נראה שהינכם מבינים כבר יותר טוב מדוע אני ממהר להגיב כשתחושותי מרגישים פגיעה בדברי חז"ל, ודי לי בזה","278","","4155","True","True","False","","222","70.52.22.135","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25673","25670","ציטוט מעולה אין צורך בהסכמה","18/12/12 07:36","ה טבת","תשע"ג","07:36","אלף בית רשי","","278","","4155","False","True","False","","182","70.52.22.135","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25682","25670","הואיל וכבר עלה עניין הקטלנית","18/12/12 10:50","ה טבת","תשע"ג","10:50","Almuaddib","הנה תשובתו, מלאה יותר, של הרמב"ם, שלא היסס לפסוק כך להלכה במפורש:

"תמה אני תמיהה גדולה על תלמידי חכמים יקרים עסוקים בתורה תמיד, שיסתפקו עליהם מדרגות האיסורים עד זאת המידה ולא יבדילו בין האסור מן התורה למה שהוא אסור מדבריהם ולמה שהוא מגונה בלבד ואין איסור בו.
...
והיותר תימה בשאלה הוא השוואתכם ספק נפשות הבא בידים, שדוחה מילה, לספק נפשות, שחוששים לו על דרך הניחוש והכישוף והדמיונות והדימויים, אשר במקצת הזמנים יקבלו פעולתם הגופות חלושי הבנין...
אך לא ביאור אלו העניינים הוא כוונת התשובה, אלא דעתנו, שזאת המוחזקת מגונה שתנשא לשאר האנשים, אבל אין איסור בזה כלל, ואין הבדל בין אדם, שישא מוחזקת או יאכל מכישא דאסר גנאה (שבת פ"ב א') וכיוצא בזה. והלכה למעשה אצלנו בכל ארצות אנדלוס תמיד, (שאם) ימות לאשה בעל אחר בעל, מספר בעלים, היא לא תימנע מלהנשא, ביחוד כשהיא בשנות הבחרות, בגלל ההפסד שיש לחשוש בזה...."

(ההדגשה אינה במקור)","107","","4155","True","True","False","","215","192.114.91.244","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25675","25671","הכל כפי הבנת הקורא","18/12/12 07:44","ה טבת","תשע"ג","07:44","אלף בית רשי","ואין מה להוסיף ובוודאי לא טרחתי לבדוק את היסטוריה שיננא ולא בדקתי אחריכם ואפילו לא את אלמואדיב שעל האחרון אין ספק שידיו רב לו, ואם היה כותב את ציטטותיו ללא כותרות ודברי קישור נוספים הרי שהייתי אפילו נהנה מאוד, אבל שוב אני מרגיש שרק השפה עושה את ההבדל ואף אחד לא דיבר על מי חונך יותר טוב אבל את הקוד הישיבתי הישן והפשוט המלא חן וודאי שנאבד כאן בין הכתלים הוירטואלים, אני מקווה שהבנתם את דברי","278","","4155","True","True","False","","171","70.52.22.135","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25679","25672","הרמב"ן כתב "שזה לא נכון"? אני בטוח","18/12/12 09:40","ה טבת","תשע"ג","09:40","יהודי_קדום","שבקריאה נוספת כבודו ישנה את דעתו. כאן אין מקום לפרשנות אחרת, הנה דבריו כולם:

{יט} "ואל אשה בנדת טומאתה. אסר הכתוב הנדה מפני טעם שהזכרתי (לעיל בפסוק ו) שלא התירה התורה המשכב רק לקיום הזרע והנה הולד נוצר מדם האשה כולו או רובו כאשר הזכרתי כבר (לעיל יב ב) ומדם הנדות לא יהיה נוצר כלל ואיך יעשה ממנו ולד והוא סם המות ימית כל בעל חיים שישתה אותו או יאכלנו והנה בהיות ברחם דם נדה הרבה לא תתעבר ממנו כי לא יוצר כלל ואף אם תתעבר מדם אחר ויהיה נזון מזה הוא ימיתנו וכבר הזכירו הרופאים עוד שאם יהיה נזון מדם משובח וכל מזונו מדם טוב אלא שנשתקע בתוכו מדם הנדות יחמיץ אותו ויוליד בולד שחין ואבעבועות למיניהם ועל דעת רבותינו (תנחומא מצורע א) אם ישאר ממנו בגופו קצת יהיה הולד מצורע ומכל הפנים האלו ראוי שתרחיק התורה משכב הנדה ועוד הגידו בו נסיון אמיתי והוא ממפלאות תמים דעים בתולדה כי הנדה בתחילת זובה אם תביט במראה של ברזל הבהיר ותאריך לראות בה יראו במראה טיפות אדומות כטיפות דם כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי ורוע האויר ידבק במראה והנה היא כאפעה הממית בהבטתו וכל שכן שתזיק לשוכב עמה אשר תדבק גופה ומחשבתה בו ובמחשבתו ולכך גזר עליו הכתוב (לעיל טו כד) ותהי נדתה עליו כי רעתה רוע מתדבק והוא שאמר "בנדת טומאתה" ויאמר טומאת הנדה (יחזקאל לו יז) כי יזכיר בה לעולם טומאה שהיא כשרץ וכאיש המצורע שטומאה להם בגופם ויתכן שזהו טעם את מקורה הערה והיא גלתה את מקור דמיה (להלן כ יח) כי המקור המושחת ההוא ראוי להסתם לא שיגלה וישאב ממנו מים הרעים המזיקים מאד והנה נאסר לזרע הקודש כל ימי טומאתה עד שתטבול במים כי אז תטהר גם במחשבתה ותהיה נקיה לגמרי "","233","","4155","True","True","False","","181","79.183.162.228","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25687","25672","עוד נזכה ללמוד שוב בע"ה:","18/12/12 12:03","ה טבת","תשע"ג","12:03","יהודי_קדום",""...הדר אוקים רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי" (עירובין קד.)

מי שלא לומד לא טועה בלימודו. הלוואי ואזכה שיעירו לי על טעויותיי לתקנם!","233","","4155","True","True","False","","131","79.183.162.228","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25681","25673","עוד ציטוט, ברשותך:","18/12/12 10:35","ה טבת","תשע"ג","10:35","כדי","(רק אקדים מה שלא אמר קודמי, דהרמב"ם קעסיק ואתי בדין קטלנית. והנה ציטוט אחר בעניין זה:)

"ומ"ש נשאת לאחד ומת, לב' ומת, לשלישי לא תנשא, הלכה היא, ומי שרוצה לעבור על זה מונעים אותו, ואם יאמר אני רוצה לסכן עצמי אין שומעין לו, שאין לו רשות לסכן בעצמו, ואין ראוי לנו להניחו לעשות זה, בפרט הואיל ואסרו אותו חז"ל, והנה היה זה מכלל דברים האסורים שאין לו לשום אדם לעבור עליהם, וגם אין מניחין אתו לעבור". עכ"ל.

נמצא אם כן, שלפחות רבו של הרמב"ם, הר"י מגא"ש בתשובה סי' נח, חלוק על תלמידו הגדול.
וגם בגוף דין זה של קטלנית, כתב בשו"ת תשובה מאהבה ח"א (סי' צב) לדייק מלשון הרמב"ם בתשובה, דלא דיבר אלא בב' זימני, אבל בג' יודה אף הוא שיוציא אף בדיעבד.
זאת ועוד, גם הרמב"ם בתשובה לא שלל כלל דין זה, אלא תמה תמה יקרא על החכמים שמשווים דין זה לדין גמור של ספק נפשות, אך בהחלט לא ביטל עניין זה לחלוטין במחי יד.","249","","4155","True","True","False","","217","79.181.202.27","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25676","25675","הנה הקוד הישן הפשוט והחכם:","18/12/12 08:08","ה טבת","תשע"ג","08:08","יהודי_קדום",""דע כי אתה חייב לדעת, כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה, ולישא פני אומרה, ולקבל דעתו בלי עיון והבנה לעניין אותו דעת אם אמת אתה אם לא, שזה מן הדעות הרעות, והוא נאסר מדרך התורה וגם מדרך השכל.
אינו מדרך השכל מפני שהוא מתחייב גירעון וחסרון בהתבוננות מה שצריך להאמין בו.
ומדרך התורה, מפני שנוטה מדרך האמת ונוטה מעל קו הישר..."
(רבי אברהם בן הרמב"ם על דרשות חז"ל.).

"...ולפי הקדמה זו לא נתחייב [לא נתחייב=אנחנו לא מחוייבים י.ק.] מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלמות תכונתם בפירוש התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה, שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורותה לבני אדם, כעניין שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" וגו'. ..."
(רבי אברהם בן הרמב"ם על דרשות חז"ל.).

בעברית של ימינו ר' אברהם אומר:
אל לך לחשוש מלהטיל ספק בדברי חכמי התלמוד בהביאם דברים מתחום הרפואה, חכמת הטבע והתכונה - אינך מחוייב לקבל דבריהם בנושאים אלה כמו פירושיהם על התורה שאת האחרונים מקבלים ללא עוררין.

ודע כי אני מודה לה' שנפלה לידי הזכות הגדולה ללמוד מכל מה שכותב הרב אלמואדיבּ הי"ו וחבל מאוד שאינך מבין ששורשיו, יונקותיו ואמריו באים ממקור עליון זך וטהור שכדאי לך להכיר.","233","","4155","True","True","False","","197","79.183.162.228","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25689","25677","הכל כפי הבנת הקורא ...","18/12/12 12:41","ה טבת","תשע"ג","12:41","יהודי_קדום","","233","","4155","False","True","False","","83","79.183.162.228","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25691","25677","בא הרוג ברגליו ","18/12/12 17:49","ה טבת","תשע"ג","17:49","אלף בית רשי","","278","","4155","False","True","False","","164","70.52.22.135","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25690","25679","סליחה כך הבנתי מציטוט כבודו שציטט מהרמבן","18/12/12 15:39","ה טבת","תשע"ג","15:39","אלף בית רשי",""דאין זה אמת ואינשי חוששין לזה בלא טעם" ואני לא בדקתי אחריו ועל כן כתבתי מה שכתבתי לגבי הרמב"ן , והעיקר כפי ההבנה","278","","4155","True","True","False","","169","70.52.22.135","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25697","25681","מחלוקת בדעת הר"י מיגאש","19/12/12 04:17","ו טבת","תשע"ג","04:17","דוד כוכב","זה לשון ההערות על ברכי יוסף הנ"ל שהוציא לאור הרב דוד אביטן, אבן העזר סימן ט הערה ה:

"ה. גם באמרי בינה הל' אישות סוף סי' ג', העיר כן. ולא זכר שקדמו רבינו. ולענ"ד אעיקרא מסתברא דהרמב"ם היה בקי בפסקי הר"י מיגש טובא, כל שכן שמעיד על מעשה שעשה, ובכל כה"ג מסתברא דאמרי' לאו הר"י מיגש חתים עלה דהך תשו'. ועי' היטב בתשו' חתם סופר אה"ע סי' כ"ג".","125","","4154","True","True","False","","150","95.86.106.169","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25685","25682",""איסור" אין. "העניין" ישנו.","18/12/12 11:05","ה טבת","תשע"ג","11:05","כדי","ע"כ לומר שהרמב"ם לא ביטל לחלוטין דין זה, שהרי כך כתב בפכ"א מאיסו"ב הל"א: אשה שנשאת לשני אנשים ומתו. לשלישי לא תנשא ואם נשאת לא תצא. ע"כ.

ולפ"ד, דבריו בתשובה ובשביד סתראי נינהו. אלא כמו שהסבירו האחרונים שהרמב"ם סובר שדין זה הוא ע"ד מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה. והיינו דבאמת ישנו נזק סגולי שיכול להיגרם לה, אלא שאם היא אינה מקפידה, מעצם היות הנזק סגולי, פועל בו גם החוק הסגולי של: מאן דלא קפיד וכו'. (וישנם עוד הסברים).
וזה מלבד דברי התשובה מאהבה הניתנים למעלה.","249","","4155","True","True","False","","253","79.181.202.27","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25686","25682","אין סתירה בין משנ"ת לתשובה זו","18/12/12 11:33","ה טבת","תשע"ג","11:33","Almuaddib","כדאי לשים לב ולדקדק בלשון רבינו, שבהלכות איסורי ביאה, מה שאסור כתב עליו במפורש "אסור".

למשל - "אסור לאדם לישא אישה, ודעתו לגרשה", או "כוהן זכר, הוא שאסור לישא חללה וזונה"

אבל על הקטלנית - כתב בלשון אחרת, "... לא תינשא".","107","","4155","True","True","False","","197","192.114.91.244","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25688","25686","אחה"מ, זהו דקדוק קלוש","18/12/12 12:14","ה טבת","תשע"ג","12:14","כדי","ומאוד חוששני לכילוי הזמן בהארכת ביטולו.


רק אסתפק בכמה דוגמאות מאותו הפרק:

שם הלכה יז: לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק כו'.

שם הלכה כ: ולא יסתכל בבהמה ובחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה כו'.

באף אחד מהם לא כתוב לשון איסור, ואעפ"כ הן הנה הלכות פסוקות בגמ'.


ואם נפשך דווקא בעניין נישואין:

פי"א הלכה י: כל אשה שרצתה כשתבעוה להנשא לא תנשא עד שתספור ותטבול.

ויש עוד רבות דוגמאות לעשרות ולמאות המורות באצבע שדקדוק זה אינו אלא מן המתמיהין. אלא העיקר כמו שכתבתי למעלה בשם האחרונים.","249","","4155","True","True","False","","388","79.181.202.27","0","25660","שבת|עה ע"ב",""),new Message("25712","25697","יתכן. יישר כח.","19/12/12 10:15","ו טבת","תשע"ג","10:15","כדי","","249","","4154","False","True","False","","154","79.181.202.27","0","25660","שבת|עה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);