var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25655;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25655","0","דינים העולים לדף עד עמ' א'","17/12/12 17:52","ד טבת","תשע&quot;ג","17:52","המכריע","<b>עד.</b><br /><b>זורה בורר ומרקד</b> – עניינם שווה, הפרשת אוכל מפסולת, ומ&quot;מ הוו ג' אבות כיון דהוו במשכן.<br /><b>כותש</b> – אינו אב נפרד כיון דעני אוכל בלא כתישה.<br />והיינו דהכותש חייב משום דש (וכותש ודש בהעלם אחד חייב רק אחת).<br /><br /><b>בורר ואוכל או בורר ומניח לבו ביום</b> – חייב חטאת, אם אינו לאלתר כדלהלן.<br />(כמו דפשיטא דאופה או מבשל לבו ביום חייב חטאת).<br /><b>בורר פחות מכשיעור גרוגרת לאכול או להניח</b> – אינו חייב חטאת אבל אסור מן התורה.<br />(כמו שאסור לאפות פחות מכשיעור).<br /><b>בורר ביד לאכול ולהניח </b>– אינו חייב, ובצירוף תנאים נוספים דלהלן אף מותר.<br /><b>בורר בקנון ותמחוי</b> – אסור מדרבנן, בכל אופן. <b>בנפה וכברה</b> – חייב חטאת.<br /><b>בורר אוכל מפסולת </b>– אינו חייב , ובצירוף דלהלן, אף מותר. <b>פסולת מאוכל </b>– חייב חטאת בכל אופן.<br /><b>בורר לאכול או להניח לאלתר </b>– מותר. והיינו כשבורר ביד ובורר אוכל מפסולת.<br />(מספקא לן בדעת רב ביבי דאולי אוסר אוכל מפסולת אף ביד ולאלתר).<br /><br /><b>הבורר תורמוסים מתוך פסולת שלהן</b> – לחזקיה חייב. דנחשב כפסולת מאוכל.<br />תורמוסין מתבשלים שבע פעמים ונחשבים פסולת משום דמסריחים במצבים מסויימים.<br />לפי' א' ברש&quot;י משום דע&quot;י הבישול אי <b>לא שקלי</b> ליה מתוך הפסולת מסרח. (וצ&quot;ב אמאי השאר אוכל).<br />לפי' ב' אי <b>לא שלקי</b> מסרח. והם נחשבים פסולת כיון שצריכים בישול והנותר שלא מתבשל עוד הוי אוכל.<br />לפי' ג' <b>אי שקלי</b> מסרח. כשנוטלו נימוח ונמאס והנשאר שלם עדיין.","199","","4155","True","True","False","","880","95.86.87.239","0","0","שבת|עד ע&quot;א",""),new Message("25656","25655","דינים העולים לדף עד עמ' ב'","17/12/12 17:55","ד טבת","תשע&quot;ג","17:55","המכריע","<b>עד:</b><br /><b>המחתך סלק לחתיכות דקות</b> – חייב משום טוחן.<br />לתוס' דוקא בסלק. אבל שאר אוכלין מותר, ועי' בפוסקים.<br /><b>המקצץ עצים דקים להבערת האש</b> – חייב משום טוחן.<br />   ואם מקפיד על המידה, אף משום מחתך.   <br /><br /><b>המכניס יתד לחה לתנור</b> – חייב משום מבשל.<br />(אף דבסופו מתקשה ומתחזק, חייב משום הרפיון בתחילת התהליך.    וצ&quot;ע להרמב&quot;ם שכתב דכל פעולה ע&quot;י אש, אף המקשה דבר רך, הוי מבשל, וכן משמע להלן בחרס דא&quot;צ רפיון).<br /><b>מתיך זפת</b> – חייב משום מבשל, אע&quot;פ שחוזר ומתקשה.<br /><br /><b>העושה חבית חרס</b><b></b> – חייב שבע חטאות.<br />טוחן, בורר, מרקד, לש, ממחק, מבעיר ומבשל. וליכא מכה בפטיש, דנגמר מאליו בתנור.<br />ומשום חופר ליכא, דא&quot;צ לעפרה והוי מקלקל.<br /><b>העושה תנור חרס </b>– חייב שמונה חטאות. בתוספת הטיוח הסופי דהוי מכה בפטיש.<br /><b>העושה כוורת קנים</b><b></b> – חייב יא חטאות.<br />קוצר, נוטע, מעמר, בורר, ממחק, טוחן, מחתך, מיסך, עושה בתי נירין, אורג ומכה בפטיש.<br />(הטחינה, י&quot;מ קדיחת נקבים בקנים, ולרש&quot;י עשייתם דקות)<br /><b>תפר את פיה</b> – חייב עוד שתים. תופר וקושר.<br />לרש&quot;י אין בונה בחבית תנור וכוורת, דאין בנין בכלים, ו<b>לתוס' </b><b></b>יש בונה בכה&quot;ג, <br />והערוך מוסיף בונה ומוריד ממחק. (וזה בכוורת. ובחבית יל&quot;ע את מה מוריד).<br /><br /><b>הטווה צמר על גבי בהמה בשבת</b><b></b> – לריו&quot;ח חייב משום גוזז, מנפץ וטווה, לר&quot;כ הכל כלאחר יד.<br />(ואע&quot;פ דחכמי לב טווים ע&quot;ג בהמה, להדיוט אין דרכו בכך. וכ' תוס' דבטלה דעתם).<br /><b>תולש נוצה מכנף </b>– חייב משום גוזז.<b> קוטמו</b> – משום מחתך. <b>מורטו </b><b>משיער – משום ממחק.</b><br /><b>קושר ע&quot;מ להתיר</b> – פטור. (למסקנה מצינו במשכן קושר ומתיר בצדי החילזון).<br /><b>תופר שתי תפירות</b> – חייב רק אם קשר. (ביותר תפירות, עי' פוסקים דא&quot;צ קשירה).","199","","4155","True","True","False","","174","95.86.87.239","0","25655","שבת|עד ע&quot;א",""),new Message("25708","25656","לגבי המכניס יתד לחה לתנור","19/12/12 09:42","ו טבת","תשע&quot;ג","09:42","מתפעל","הוקשה לי לפי זה על רש&quot;י במשנה שלא היה אופה במשכן, <br />הרי היו יתדות של עץ לחזק את אהל המשכן ואם הם נרטבו היו צריכים להכניסם לתנור לחזקם והרי לנו אופה במשכן.","148","","4153","True","True","False","","201","213.8.188.152","0","25655","שבת|עד ע&quot;א",""),new Message("25711","25708","ועוד להעיר לגבי לישה","19/12/12 10:07","ו טבת","תשע&quot;ג","10:07","מתפעל","כך כתב רש&quot;י שם:<br />&quot;האופה. לא הוה במשכן דלא שייך אלא בפת ופת לא שייכא במלאכת המשכן אבל כולהו קמייתא הואי בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני&quot;.<br /><br />אם כן כל המלאכות הראשונות (סידורא דפת) היו במשכן בשביל הסממנים.<br />חורש, זורע שיח שיוצא ממנו צבע, וכנראה יש בזה גרעינים ועושים גם דישה וזורה ומנפה וכו', אבל האם יש בתהליך ייצור הצבעים גם לש? הרי לישה עושים בכדי ליצור לחם מוצק, אבל כאן התוצר הסופי הוא צבע שהוא נוזלי. אם אחרי כל הפעולת נוצר איזשהו קמח של צבע, מדוע צריך ללוש אותו ולא לשפוך את הקמח כמות שהוא למים רותחים וליצור את הצבע?","148","","4153","True","True","False","","185","213.8.188.152","0","25655","שבת|עד ע&quot;א",""),new Message("25729","25708","לא רגילים לעשות כך אלא פשוט מחליפים יתד.","19/12/12 20:43","ו טבת","תשע&quot;ג","20:43","דוד כוכב","","125","","4153","False","True","False","","89","95.86.106.169","0","25655","שבת|עד ע&quot;א",""),new Message("25736","25729","זו לא סיבה להיחשב מלאכה","20/12/12 01:25","ז טבת","תשע&quot;ג","01:25","המכריע","זה ש&quot;אם&quot; תתרטב הקורה יכניסוה לתנור אין זו מלאכה. כי הרבה דברים נוספים יכולים לקרות שמחייבים פעולות שונות שאינן אבות מלאכות. מלאכה היא רק פעולה שהיא <b>מוכרחת</b> להקמת המשכן. <br /><br />בכלל משום מה לא הוגדרו מלאכות על ידי עשיית היתידות והאדנים. הרי יציקה אינה אב מלאכה למרות שכך מייצרים אדן. וכן הרבה.","199","","4152","True","True","False","","156","95.86.86.157","0","25655","שבת|עד ע&quot;א",""),new Message("25744","25736","מאי שנא מקשירת הרשתות","20/12/12 16:07","ז טבת","תשע&quot;ג","16:07","דוד כוכב","מאי שנא מהא דמסכת שבת דף עד ע&quot;ב: &quot;שכן צדי חלזון קושרין ומתירין&quot;, וכתב רש&quot;י: &quot;<b>ופעמים </b>שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו&quot;, הרי שאין פעולה זו מוכרחת להקמת המשכן.","125","","4152","True","True","False","","133","95.86.106.169","0","25655","שבת|עד ע&quot;א",""),new Message("25746","25744","זה חלק מציד החלזונות","20/12/12 19:07","ז טבת","תשע&quot;ג","19:07","המכריע","לא שייך להתעסק ברשתות ללא קשירה והתרה מתמדת.","199","","4152","True","True","False","","142","95.86.86.157","0","25655","שבת|עד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);