var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25589;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25589","0","דינים העולים לדף סט עמ' א'","13/12/12 12:31","כט כסלו","תשע"ג","12:31","המכריע","סט.
שגגת קרבן – למונבז הוי שגגה ומביא חטאת, לרבנן לא הוי שגגה, ואין מביא חטאת.
(שגגת קרבן, היינו שעושה במזיד, אבל אינו יודע שהשוגג טעון כפרת קרבן).
הזיד בלאו ושגג רק באי ידיעה שיש כרת (אליבא דרבנן) – לריו"ח הוי שוגג חטאת, לר"ל ל"ה שוגג.
(למונבז פשיטא דהוי שוגג מקל וחומר משגגת קרבן).
מומר – אינו מביא חטאת על שגגתו. ופליגי תנאי מאיזה קרא נפקא.

אבות מלאכות בשבת – לט.
עשה כולן בהעלם אחד – מביא לט חטאות ("חילוק מלאכות"), אע"פ שהם לאו אחד. עי' מקורות ע.
ההיכי תימצי שלא יזכור שום מלאכה ובכל זאת נחשב זדון שבת לחייבו לט קרבנות -
למונבז בשגגת קרבן. לרבנן לריו"ח בשגגת כרת, לר"ל רק בידיעת תחומין ואליבא דר"ע.
תחומין – לר"ע דאורייתא, אבל אינה מלט מלאכות ואין בה קרבן.

שגג בשבת ובמלאכות – שוגג. ועי' להלן ע: אי קרבן אחד או כמנין המלאכות.
הזיד בשניהם – מזיד ואין קרבן.
שגג בשבת והזיד במלאכות – חייב אחת וכנ"ל.
שגג במלאכות והזיד בשבת - חייב כמנין המלאכות.
שכח כל המלאכות משכחת לה כנ"ל. והא דתניא בשגגת קרבן, היינו כמונבז.

שבועת ביטוי – חייב קרבן על השוגג. במזיד, אין כרת.
לשעבר, היינו נשבע שאכלתי ולא אכל או להיפך, פליגי תנאי אי חייב, ועי' בסמוך היכי משכחת לה.
להבא, נשבע שיאכל ולא קיים בשוגג (בעת האכילה שכח שנשבע), או להיפך, חייב לכו"ע.
גדר שוגג - למונבז סגי שגגת קרבן.
לרבנן, אמר אביי דמודה ריו"ח דמשכחת לה רק בשגגת לאו לבד (דאין כאן כרת לשגוג בו ושגגת קרבן לרבנן ל"ה שגגה אף בשבועה שאין בה כרת וקרבנה חידוש).
(לגירסתינו אביי לא איתותב, ויש לישנא דאיתותב ובכה"ג לריו"ח מודו רבנן למונבז בשגגת קרבן).","199","","4158","True","True","False","","795","95.86.87.239","0","0","שבת|סט ע"א",""),new Message("25590","25589","דינים העולים לדף סט עמ' ב'","13/12/12 12:33","כט כסלו","תשע"ג","12:33","המכריע","סט:
שבועת ביטוי לשעבר – לרבי ישמעאל פטור, ולרבנן חייב.
נשבע בטעות – פטור, שנאמר האדם בשבועה פרט לאנוס.
נשבע שלא אכלתי בשוגג, ששכח שאכל (וכן להיפך) – פטור לכו"ע.
וכ"ש אי שכח ששבועת שקר אסורה.
ההיכי תימצי של שוגג לשעבר – למונבז בשגגת קרבן (אבל זוכר שאכל ושאסור לישבע לשקר).
לרבנן, לר"ל לא משכחת לה (דשגגת לאו הוי אנוס), ולאביי אף לריו"ח לא משכחת לה.
(ולרש"י לרבנן דמונבז ע"כ ס"ל כרבי ישמעאל דאין ביטוי לשעבר, ולאו מטעמיה דממעט מקרא).

זר שאכל תרומה – בשוגג, משלם חומש. במזיד, חייב מיתה בידי שמים ואין חומש.
שגג בלאו – ודאי הוי שוגג לחייבו חומש, כגון סבר שהוא חולין.
שגג במיתה – לר"ל ל"ה שגגה לחייב חומש. לריו"ח, לאביי ל"ה שוגג, ולרבא הוי שוגג.

היה מהלך במדבר ואינו יודע אימת שבת;
לקידוש והבדלה – מונה ששה ימים ומשמר יום השביעי. ומ"ד להיפך איתותב.
למלאכה – בכל יום עושה רק כדי פרנסתו.
אם יודע כמה ימים עברו מאז שיצא – יכול כל יום שמיני ליום היציאה לעשות מלאכה כל היום.
אבל ביום תשיעי ליציאתו, אינו עושה, שמא נזדמנה לו שיירה ויצא ביום ששי.","199","","4158","True","True","False","","165","95.86.87.239","0","25589","שבת|סט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);