var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25437;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25437","0","מהו שורש נחש? לא נ'ר ש'ל ח'נוכה","09/12/12 04:40","כה כסלו","תשע&quot;ג","04:40","אלף בית רשי","האם כל ניחוש איסורו מהכתוב &quot;לא תנחשו&quot; והאם כל דבר שאינו רפואה ממש נקרא ניחוש על כך בדיוק ברש&quot;י (מאחר שיש תקלה בהעלאת חומר לאתר אני מביא כאן את הדיוק)<br />רש&quot;י ד&quot;ה דרכי האמורי. ניחוש הוא וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא יח):עיין ברש&quot;ש שתמה על לשון רש&quot;י ניחוש, וכתב שלא דק דא&quot;כ היה צריך לומר את הפסוק לא תנחשו (ויקרא יט), והפשט ברש&quot;י הוא על פי הספרא ( ובתוספתא שבת פרקים ז' וח' מובא בפירוט מה הוא משום מנחש ומה הוא מעונן ומה הוא דרכי האמרי) וכן ברש&quot;י על התורה על הפסוק ובחוקותיהם לא תלכו מביא וז&quot;ל רבי מאיר אומר: אלו דרכי האמורי שמנו חכמים: (והגירסא במשנתינו בירושלמי שרבי יוסי מתיר ורבי מאיר אוסר) והאיסור לא תנחשו ולא תעוננו הוא קביעת זמנים ועשית דברים ע&quot;פ ניחוש בחולדה וכדומה כדאיתא במסכת סנהדרין דף סו ע&quot;א, ורש&quot;י קורא גם לכל דבר הנעשה שלא בדרך של רפואה, שהוא כעין מנחש שחושב או שיועיל או שלא - ובודאי לא יזיק וע&quot;כ גם זה נקרא מנחש, אבל זה לא נכלל באיסור של לא תנחשו, (ובעמוד ב' רש&quot;י חוזר כמה וכמה פעמים בהקשר לדרכי האמורי שנקרא ניחוש ולא יתכן לומר שלא דק, ואלו הם הוא בשמה והיא בשמו. הוא ואשתו מחליפין שמותיהן זה בזה בלילה משום ניחוש: המבקעת ביצים בכותל. ואית דגרסי ביצים מקבעת לאחר שיצאו האפרוחים מחזרת הקליפות במקל וקובעתן בכותל לפניהם וזהו לנחש שלא ימותו: המרקדת לכותח. כשעושה כותח מרקדת. לפניו והוא ניחוש שיתחזק: ה''ג אבל נותנין קיסם של תות. מוריי''ר וחזק הוא כחומץ ומועיל לבשל ואין זה לנחש: בול של מלח. מלא אגרוף מלח בשביל שתאיר ותדליק שאין זה ניחוש אלא מסייע ממש שהמלח צולל את השמן וימשך אחר הפתילה).","278","","4162","True","True","False","","756","70.52.22.252","0","0","שבת|סז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);