var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25293;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25293","0","למי יש פתרון לקושיית הרש&quot;ש על מבנה הפרק?","04/12/12 11:26","כ כסלו","תשע&quot;ג","11:26","הראל","פרק ו<br /><br />משנה א - <span class='bordeaux'><b>דברים שלא תצא בהם אשה לכתחלה ואם יצאה אינה חייבת חטאת</b></span>:<br />במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה <span class='darkYellow'><b>לא תצא </b></span>אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה ולא תטבול בהן עד שתרפם ולא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין ולא בכבול לרשות הרבים ולא בעיר של זהב ולא בקטלא ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה <span class='darkYellow'><b>ואם יצאת אינה חייבת חטאת</b></span>: <br /><br />משנה ב - <span class='bordeaux'><b>דברים שלא יצא בהם איש לכתחלה ואם יצא אינו חייב חטאת</b></span>:<br /><span class='darkYellow'><b>לא יצא</b></span> האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה ולא בתפילין ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים <span class='darkYellow'><b>ואם יצא אינו חייב חטאת</b></span>: <br /><br />משנה ג - <span class='bordeaux'><b>דברים שלא תצא בהם אשה ואם יצאה חייבת חטאת</b></span>:<br /><span class='darkYellow'><b>לא תצא</b></span> אשה במחט הנקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכוליאר ולא בכובלת ולא בצלוחית של פלייטון ו<span class='darkYellow'><b>אם יצתה חייבת חטאת</b></span> דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון: <br /><br />משנה ד - <span class='bordeaux'><b>דברים שלא יצא בהם איש ואם יצא חייב חטאת</b></span>:<br /><span class='darkYellow'><b>לא יצא</b></span> האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח <span class='darkYellow'><b>ואם יצא חייב חטאת </b></span>רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי שנאמר (ישעיה ב') וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה בירית טהורה <span class='lightYellow'><b>ויוצאין בה</b></span> בשבת כבלים טמאין ואין יוצאין בהם בשבת: <br /><br />משניות ה-י - <span class='bordeaux'><b>דברים שיוצאין בהן לכתחלה באשה ובאיש</b></span>:<br />[ה] <span class='darkYellow'><b>יוצאה </b></span>אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חבירתה בין משל בהמה ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין בכבול ובפאה נכרית לחצר במוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנדתה בפילפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת ואם נפל לא תחזיר שן תותבת ושן של זהב רבי מתיר וחכמים אוסרים: <br />[ו] <span class='darkYellow'><b>יוצאה </b></span>בסלע שעל הצינית הבנות קטנות <span class='darkYellow'><b>יוצאות </b></span>בחוטין ואפילו בקיסמין שבאזניהם ערביות <span class='darkYellow'><b>יוצאות </b></span>רעולות ומדיות פרופות וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה: <br />[ז] פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת: <br />[ח] הקיטע <span class='darkYellow'><b>יוצא </b></span>בקב שלו דברי ר&quot;מ ורבי יוסי אוסר ואם יש לו בית קיבול כתותים טמא סמוכות שלו טמאין מדרס <span class='darkYellow'><b>ויוצאין </b></span>בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהם בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן: <br />[ט] הבנים <span class='darkYellow'><b>יוצאין </b></span>בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה: <br />[י] <span class='darkYellow'><b>יוצאין </b></span>בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אף בחול אסור משום דרכי האמורי: <br /><br />רש&quot;ש:<br /><span class='lightYellow'><b>... ולכן תימה על סדרו בבא זו דבירית שיוצאין בה לכתחלה במשנה זו הלא מקומה הנאות לה במשנה שאח&quot;ז וי&quot;ל.</b></span>","46","","4165","True","True","False","","1200","77.126.54.46","0","0","שבת|סג ע&quot;א",""),new Message("25296","25293","משום גרירא דכבלים שאחר בירית כמבואר בגמ'","04/12/12 14:54","כ כסלו","תשע&quot;ג","14:54","דוד כוכב","וכבלים נשנו עם כלי זיין, כי בכלל כבלים גם אזיקים, כבמסכת עבודה זרה דף טו ע&quot;ב:<br />&quot;תניא: אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין, ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל, אחד עובד כוכבים ואחד כותי&quot;.","125","","4165","True","True","False","","148","95.86.104.82","0","25293","שבת|סג ע&quot;א",""),new Message("25312","25293","הבדל נוסף מעניין שטמון בו תירוץ","04/12/12 22:07","כ כסלו","תשע&quot;ג","22:07","אלף בית רשי","זה הדבר היחידי &quot;בירית&quot; שלא כתוב אם זה לאיש או לאישה, וע&quot;כ יתכן שהתנא סידרם דוקה ליד כלי מלחמה שהם מיוחדים לאיש, וכאשה לובשת כלי מלחמה עוברת באיסור לא תלבש אבל דינם בדין הוצאה בשבת שווה וע&quot;כ ייתכן שבירית מיוחדת לאישה ויכול ללובשם גבר ויעבור איסור לא תלבש אבל בשבת דינם שווה, משא&quot;כ שאר הדברים הקשורים לדיני תכשיט וכשילבשם גבר לא יהיה שייך כלל שיחשב לתכשיט ועל כן גם כלפי שבת דינם יהיה שונה","278","","4165","True","True","False","","217","70.52.22.252","0","25293","שבת|סג ע&quot;א",""),new Message("25313","25293","חשבתי כעת אולי ושמא","04/12/12 22:34","כ כסלו","תשע&quot;ג","22:34","הראל","אם קטע המשנה: &quot;בירית טהורה ויוצאין בה בשבת כבלים טמאין ואין יוצאין בהם בשבת&quot; לא היה מופיע בסוף משנה ד אלא בתחילת משנה ה - אז הכל היה מסתדר, נכון?<br /><br />אם אכן כך, אז לא כל כך קשה, כי אולי החלוקה למשניות לא &quot;מחייבת&quot; והכרחית.<br /><br />וכבר כתב ע&quot;צ מלמד (פרקי מבוא לספרות התלמוד, עמ' 133-134):<br />חלוקת הפרק להלכות בכתבי יד ישנים היתה בשימת ריוח קטן בין הלכה להלכה; ולפעמים הוסיף הסופר עגול קטן לסימן; אך ההלכות לא היו מסומנות במספרים. אח&quot;כ התחילו הסופרים לרשום בסוף כל פרק את מספר ההלכות בפרק. אח&quot;כ נהגו להוסיף מספר גם לפני כל הלכה והלכה.<br /><span class='bordeaux'><b>חלוקת הפרק להלכות, למשניות, לא באה אלא לשום ריווח לשונה, לפיכך חלקו משנה גדולה לשתים ולשלש</b></span> (...)<br />אבל גם בחלוקת הפרק להלכות היתה החלוקה לפעמים חיצונית ולא לפי הענין. ולפעמים נתחלקה הלכה לשתים (...)<br />וגם בסדרן של משניות בתוך הפרק יש כמה חלופים בין כתבי היד השונים.<br /><br />וראו אף <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=4005'>מאמר זה</a> בנושא זה","46","","4165","True","True","False","","304","77.126.54.46","0","25293","שבת|סג ע&quot;א",""),new Message("25298","25296","יפה, אבל","04/12/12 15:19","כ כסלו","תשע&quot;ג","15:19","הראל","בגמרא בע&quot;ב מבואר מהו כבלים שבמשנתנו:<br /><br />יתיב רבין ורב הונא קמיה דרב ירמיה ויתיב רב ירמיה וקא מנמנם ויתיב רבין וקאמר בירית באחת כבלים בשתים א''ל רב הונא אלו ואלו בשתים ומטילין שלשלת ביניהן ונעשו כבלים ... משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות <br /><br />בפשטות עולה שלא מדובר כאן על כלי זיין או משהו הקשור לזה, ולכן האסוציאציה שציינת לא מספיק משכנעת לענ&quot;ד.<br />ואם כבר באסוציאציה עסקינן - אז לאור הסיפור עם אותה המשפחה מדוע שלא תלך בכיוון של &quot;אשה כלי זיינה עליה&quot;?","46","","4165","True","True","False","","302","77.126.54.46","0","25293","שבת|סג ע&quot;א",""),new Message("25299","25298","יש כבלים ויש כבלים","04/12/12 15:34","כ כסלו","תשע&quot;ג","15:34","דוד כוכב","כתבתי לעיל: &quot;בכלל כבלים <span class='bordeaux'><b>גם </b></span>אזיקים&quot;.<br />מסקנת הגמרא היא שגם כבלים של אשה הם בכלל &quot;עביד מעשה&quot;, כמו גם כבלים של מאסר.<br /><br />משמעות: &quot;אשה כלי זיינה עליה&quot; שאשה אינה זקוקה לכלי זיין כדי להתגונן.<br />אבל יש קישור יותר מעניין בין כבלי אשה לבין כבלים רגילים.<br />תנחומא פרשת וישב סימן ו:<br />&quot;מהו אסורים ידיה? אלולי שכתוב בה אסורים ידיה {מחמת שהיא בושה} היתה תופסת לאדם בשוּק&quot;.<br />במדבר רבה פרשת נשא פרשה ט, יב:<br />&quot;לבה - שהיא תובעת בלבה. אסורים ידיה - אלמלא שאסורים ידיה שאינה תובעת בפה לא היתה מנחת לאדם שלא תהא תובעתו&quot;.<br />קהלת רבה פרשה ז, ג:<br />&quot;אסורים ידיה, א&quot;ר אלעזר אילולי שכתב בה אסורים ידיה היתה אוחזת באדם בשוק, ואומרת בא והזקק לי, {משל} לכלבה נושכת שאחזהּ בעליה בשלשלת, אף על פי שהיא קשורה אוחזה באדם בשוק בבגדיו, כך אילולי שכתב בה אסורים ידיה היתה חוטפת באדם בשוק, ראה מה כתיב (בראשית ל&quot;ט) ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי&quot;.<br />וכן בעוד מדרשים.","125","","4165","True","True","False","","216","95.86.104.82","0","25293","שבת|סג ע&quot;א",""),new Message("25315","25313","לא יצא, לא תצא, יוצאה","05/12/12 01:48","כא כסלו","תשע&quot;ג","01:48","דוד כוכב","כל המשניות ודיני הפרק מתחילים בפועַל ולא בחפץ - לא יצא, לא תצא, יוצאה, הקיטע יוצא, הבנים יוצאים.<br />ומדוע תשתנה משנה זו לפתוח בחפץ - בירית טהורה וכו'?<br />ולפי מה שכתבתי ניחא שהבירית והכבלים הוזכרו כהמשך, גרירא, ופירוט של כלי הזין שהוזכרו לפני כן.","125","","4164","True","True","False","","124","164.138.123.108","0","25293","שבת|סג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);