var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25083;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25083","0","טרסקלין","24/11/12 18:39","י כסלו","תשע&quot;ג","18:39","שלמה השואל","הגמ' מקשה <br />מיתיבי לא יצא הסוס בזנב שועל ...  <br />     <b>ולא סייחים בטרסקלין שבפיהם לרה&quot;ר</b> <br /><br />קתני מיהת ולא סייחין בטרסקלים שבפיהם לרה&quot;ר. לרה&quot;ר הוא דלא הא בחצר שפיר דמי ? מאי לאו בגדולים ומשום תענוג ?<br />ומכאן קושיה לשמואל ור' יוחנן שאסרו טרקסלין<br /><br /><span class='bordeaux'><b>שאלתי : מי אמר שר' יוחנן ושמואל אסרו ברשות היחיד אולי כל דבריהם היו ברה&quot;ר <br />וברה&quot;י כולם מודים שמותר </b></span>","323","","4178","True","True","False","","676","212.179.87.186","0","0","שבת|נג ע&quot;א",""),new Message("25090","25083","גם ה'מיתיבי' וגם הביאור לו ב'קתני מיהת'","25/11/12 08:15","יא כסלו","תשע&quot;ג","08:15","יהודי_קדום","מקשים על שמואל ורבי יוחנן שאסרו <b>נתינת </b>טרסקל על הבהמה משום שאינו מיועד למנוע צער מהבהמה אלא לתענוג.<br /><br />ה&quot;קתני מיהת&quot; מדגיש ש רק במקרה זה הברייתא מוסיפה 'לרה&quot;ר' :  &quot;ולא סייחין בטרסקלים שבפיהם <b>לרה&quot;ר</b>&quot;<br /><br />ותוספת זו, 'לרה&quot;ר' אצל סייחים<span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> - הנראית מיותרת (שהרי כל הברייתא מדברת על איסור יציאה לרה&quot;ר) -  באה ללמד שיציאה לרה&quot;ר היא האסורה אבל<b> נתינת </b>הטרסקל על צואר הבהמה בחצר מותרת. <br />ולענ&quot;ד לכן כך יש לגרוס:<br />&quot;קתני מיהת 'ולא סייחין בטרסקלים שבפיהם לרה&quot;ר', לרה&quot;ר הוא דלא&quot; <b>יצאו</b><br />&quot; הא בחצר שפיר דמי &quot; - <b>לתלות</b>. כלומר הבנה זו נובעת, כאמור, מכך שכל הברייתא  מדברת על איסור יציאה לרה&quot;ר. <br /><br />עוד צריך לזכור שני דברים בעניין זה:<br />1. שהטרסקל נחשב משאוי ולא נועד לשמירה על הבהמה.<br />2. הברייתא מדברת על איסור יציאה בטרסקל <b>דוקא לרה&quot;ר</b> <br /><b>ונלע&quot;ד </b>להשיב לשאלתו: אכן שר' יוחנן ושמואל מסכימים שאם בחצר &quot;שפיר דמי&quot; ברה&quot;י טובא שפיר.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>(1) </b></span>תשובתי מבוססת גם על התוס' (ד&quot;ה מאי...) הלמדים מייתור 'לרה&quot;ר' בסייחין, שבעצם איסור הטרסקל הוא רק ברה&quot;ר אבל בחצר אין שום איסור לא בתלייתו ולא בהליכה.","233","","4177","True","True","False","","151","79.182.153.61","0","25083","שבת|נג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);