var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2485;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2485","0","קושי בהבנת דברי רבא","09/06/10 14:38","כז סיון","תש&quot;ע","14:38","בבא רגל","מתני' משלשין בממון ואין משלשין במכות כיצד העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו זוממין משלשין ביניהם אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים:<br />גמ' מנא ה''מ אמר אביי נאמר {דברים כה-ב} רשע בחייבי מלקיות ונאמר {במדבר לה-לא} רשע בחייבי מיתות ב''ד מה להלן אין מיתה למחצה אף כאן אין מלקות למחצה <b>רבא אמר בעינן {דברים יט-יט} כאשר זמם לעשות לאחיו וליכא אי הכי ממון נמי ממון מצטרף מלקות לא מצטרף</b>: <br /><br />רש&quot;י:<br />כאשר זמם. שיקבל הנדון מלקות שלימה:<br /><br />הקושי שלי:<br />אני לא מצליח להבין את ההבדל בין ממון למלקות.<br />הרי לגבי העדים הזוממין - בממון: כל אחד משלם חצי, במלקות: כל אחד לוקה 40 (ולא חצי).<br />לגבי מי שהעידו עליו - בממון: רצו שישלם הכל, במלקות: רצו שילקה 40.<br /><br />מה בדיוק הכוונה ש&quot;ממון מצטרף מלקות לא מצטרף&quot;? לא מובן לי ההבדל!","51","","5078","True","True","False","","1394","77.127.2.167","0","0","מכות|ה ע&quot;א",""),new Message("2486","2485","הצעה","09/06/10 15:59","כז סיון","תש&quot;ע","15:59","משיב מאורות דף היומי","המכות של כ' כ' שהעדים מקבלים אינן מצטרפין כלל ביחס לארבעים שרצו לחייב את הנידון, כלומר זה שכל אחד מקבל כ' אינו יוצר הצטברות בכמות המכות כדי שיתקיים הדין של כאשר זמם, שהרי הם רצו להלקות אותו מ', ולא כ'. כלומר, זה שהעד השני מקבל כ', אינו עושה שהכ' של העד הראשון, הם מצטרפין לכאשר זמם של מ'. <br /><br />בממון, שני העדים יכולים לתת חצי הסכום, וכך מצטרפים לקיים את הדין דכשאר זמם, ע&quot;י שנותנים כל אחד חצי ממה שרצו להפסיד לנידון, וכך הנידון מקבל את הסכום המלא שרצו להפסיד אותו. <br /><br />במלקות מכיון שאין כאן החזרה של ממון לנידון, אין יכולת במציאות לצבור את המכות שכל אחד מקבל, כדי להגיע למ' מכות של כאשר זמם. <br /><br />לסיכום:<br />הדין דכאשר זמם בממון, מתקיים ע&quot;י החזרת ממון לנידון, ושם שייך הצטרפות של הסכום, עד כדי ליצור החזרה של הסכום המלא של כאשר זמם.<br /><br />הדין דכאשר זמם במלקות, מתקיים אצל כל עד בנפרד, מכיון שאין במלקות תשלום אל הנידון, אלא עונש על כל עד בנפרד, וכלפי כל עד בנפרד, אין שום הצטרפות של הכמות שהעד השני מקבל, ולכן כל אחד חייב לקבל מ' לקיים דין דכאשר זמם. <br /><br />יותר ברור?","142","","5078","True","True","False","","267","82.166.18.134","0","2485","מכות|ה ע&quot;א",""),new Message("2490","2485","תשובת הבית הלוי שמות יז, ח","09/06/10 19:49","כז סיון","תש&quot;ע","19:49","דוד כוכב","תנן משלשין בממון ואין משלשין במכות כיצד העידוהו שחייב מאתים זוז ונמצאו זוממין משלשין ביניהם. אבל אם העידוהו שחייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין כל אחד מהם לוקה ארבעים ומפרש שם רבא הטעם משום דבעינן כאשר זמם לעשות לאחיו ופריך א&quot;ה ממון נמי ומשני ממון מצטרף מלקות לא מצטרף. <br />וכבר שמעתי לאחד מגדולי החכמים שנדחק להבין החילוק שביניהם בסברא. <br />ובאמת החילוק פשוט דבממון מאה זוזים הם ממש החצי מן מאתים וכשמשלמין ביחד הוא ממש כאשר זמם דב' פעמים מנה הם מאתים. <br />אבל מלקות ההכאה השניה מכאבת יותר הרבה מן הראשונה וכן השלישית קשה הרבה יותר משתים הראשונות וכן כולם יען כי באים על בשר המוכה ונכאב כבר מן הראשונות והכאה אחת איננה החצי מן שתי הכאות דהשניה היא כפלי כפלים מן הראשונה, וכיון דהעדים רצו לחייבו בשקר ל&quot;ט מלקות לא מהני מה שילקו זה החצי מן ל&quot;ט וזה החצי דבשני חצאים אינו מגיע להיסורים כפי אשר הם ביחיד ואי אפשר לטעום הכאב מן המכה האחרונה השלשים ותשיעית אם לא ילקוהו מקודם כל הראשונות.","125","","5078","True","True","False","","181","95.86.66.116","0","2485","מכות|ה ע&quot;א",""),new Message("2488","2486","התלבטות","09/06/10 17:45","כז סיון","תש&quot;ע","17:45","שיננא","דבריך ברורים ומובנים<br /><br />אך לי עדיין קשה - מדוע מסתכלים בממון על מה שהנידון מקבל, ומדוע לא מסתכלים על העדים הזוממים על מה שהם משלמים/נענשים?<br /><br />אם נסתכל על מה שהם משלמים/נענשים (&quot;<b>ועשיתם לו</b> כאשר...&quot;) אז הקושיה שלעיל עדיין קיימת.<br />על כרחנו יוצא שמסתכלים על מה שהנידון &quot;מקבל&quot; (&quot;לעשות לאחיו&quot;), אך מדוע?","146","","5078","True","True","False","","209","77.127.2.167","0","2485","מכות|ה ע&quot;א",""),new Message("2489","2488","הצעה","09/06/10 18:38","כז סיון","תש&quot;ע","18:38","משיב מאורות דף היומי","א. מוכח לכא' משאלתך, שאם הדין דכאשר זמם יכול להתקיים כלפי הנידון, די בכך, אפי' אם אינו מתקיים כלפי העדים.<br />אבל אם מסיבה טכנית, אין הדין דכאשר זמם יכול להתקיים כלפי הנידון, וחייב להתקיים כלפי העדים מצד עצמם, לא שייך הצטרפות וצריך כאשר זמם על כל עד לחוד. <br /><br />ב. ולכן, בממון שניתן להחזיר את הממון לנידון, וכך לקיים את הכאשר זמם, ממילא מתבצע הכאשר זמם מול הנידון, במלואו, ע&quot;י הצטרפות העדים להחזיר את כל הסכום, אפי' שכלפי העדים עצמם אין כאשר זמם, אבל כלפי הנידון יש, וזה מספיק, כי אם כלפי הנידון שזממו לעשות לו רע, מתקיים כאשר זמם, די בכך. <br />אבל במלקות שא&quot;א להחזיר את המלקות לנידון, ממילא הדין של כאשר זמם אינו יכול לקרה מול הנידון אלא אצל כל עד לבד עם עצמו. <br /><br />ג. ואולי הטעם, כי יסוד הדין דכאשר זמם הוא מול הנידון שרצו לעשות לו רע, ולכן די בכך אם כלפיו יש כאשר זמם, כשמקבל את הכסף, אבל אם א&quot;א לתת כסף לנידון עצמו, ממילא הדין דכאשר זמם קורה רק אצל העדים בינם לבין עצמם, ולכן הדין דכאשר זמם הוא בהכרח מ' לכל עד.","142","","5078","True","True","False","","242","82.166.18.134","0","2485","מכות|ה ע&quot;א",""),new Message("2491","2489","וכך משמע בחידושי הריטב&quot;א","09/06/10 19:55","כז סיון","תש&quot;ע","19:55","דוד כוכב","&quot;ממון מצטרף. פירוש מצטרף בידו של זה שהיו מחייבין מיהת, אבל במלקות שאין הנענש הראשון מקבל כלום אינו מצטרף ביד הזוממין&quot;.<br /><br />אם כי לענ&quot;ד ביאור דבריו מעט שונה - שכיון שמגיע הממון כולו ליד אחת, יש דבר שמאחדו, מה שאין כן במלקות, שאין שום דבר שיצרפם יחד.","125","","5078","True","True","False","","144","95.86.66.116","0","2485","מכות|ה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);