var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=24477;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("24477","0","על שקורין לארון הקודש ארנא","04/11/12 03:40","יט חשון","תשע"ג","03:40","הודו_כי_טוב","תניא רבי ישמעאל בן אלעזר אומר :
בעוון שני דברים עמי ארצות מתים על שקורין לארון הקודש ארנא ועל שקורין לבית הכנסת "בית העם" .

התוספות מתקשה ושואל והרי בברכות פעמיים חזל קוראו לו כך ?
(תשעה וארון מצטרפין - ברכות מו-ב)

האם יש לו גם תשובה ?","207","","4201","True","True","False","","1672","46.117.14.249","0","0","שבת|לב ע"א",""),new Message("24479","24477","התשובה נמצאת ברש"י","04/11/12 03:56","יט חשון","תשע"ג","03:56","דוד כוכב",""ולארון הקדש ארנא - ואין קורין אותו ארון הקדש".
הבעיה אינה בעצם השם ארנא, אלא בזה שמתייחסים אליו כאל עוד סתם ארון ולא ארון הקודש.
אותו הדבר: "בית כנסת". הרי פירוש המילים הוא 'מקום התכנסות', בדיוק כמו שמועדון זה מקום שמתוועדים בו, כלומר בית העם. אבל העיקר שצריך להדגיש שמדובר בבית כנסת לצורך עניינים שבקודש, ולא כדי לדבר עם חברים.

התוספות עסק בשאלה אחרת: הרי לא קראו לו בכלל ארנא אלא תיבה! על זה הוא עונה שקראו לזה גם ארון.

אין קשר אם כן להלכות שנמסרו לעמי הארץ.","125","","4201","True","True","False","","274","95.86.91.187","0","24477","שבת|לב ע"א",""),new Message("24498","24477","ארון","04/11/12 09:45","יט חשון","תשע"ג","09:45","כדי","כתב המג"א (סי' קנד ס"ק יד) וז"ל: אמרינן בשבת פ"ב, נשים מתות בעון שקורין לארון הקודש ארנא, דצריך לומר "ארון הקודש", מיהו נמצא כמה פעמים בגמרא ופוסקים "ארון". וצ"ל דכשעוסק בלימוד שאני, שהכל דבר שבקדושה. ורש"י כתב: ארנא - כך היו קורין למגדלים שלהם, אבל ארון שם מיוחד גם לארון הקודש. עכ"ל המג"א. וביד אפרים שם הביא את דברי המהרש"א שכתב שגם "ארון" סתם אסור כיוון שכולל שאר דברים, אא"כ מוכחא מילתא שמתכווין לארון הקודש.
וע"ע באשכול כאן.","249","","4201","True","True","False","","328","79.182.220.129","0","24477","שבת|לב ע"א",""),new Message("24487","24479","עוד אפשר לומר","04/11/12 08:22","יט חשון","תשע"ג","08:22","ינון","בס"ד

שאין בעיה לקרוא לו "הארון" ביידוע או אפילו "ארון" בסתמיות, כל עוד מובן מההקשר שהעניין הוא לקדושה וכבוד.

הבעיה בקריאת הארון "ארנא" היא שהמילה "ארנא" יכולה להתפרש כ"הארון" ואז זה בסדר, אך גם, אם אינני טועה, כ"ארוני"- כלומר, הארון שלי, ואז יש כאן זלזול בכבודו של ארון הקודש: מילא לקרוא לו סתם "ארון" (מצינו כך גם בתורה, לא בכל מקום מופיעה "העדות" בצמידות לארון), אבל הארון הוא לא נכס של ההדיוט.

(ואולי זה כן מתאים דווקא לעמי הארצות, במובן עליו מדובר בפסחים - ששונאים ת"ח יותר מגויים - שעמי ארצות כאלה עלולים מתוך התנגדותם לתלמידי חכמים לפגוע גם בדבר שת"ח מחשיבים ביותר - בתורה ובמשכנה).","301","","4201","True","True","False","","408","132.69.229.230","0","24477","שבת|לב ע"א",""),new Message("24491","24487","נכון","04/11/12 08:36","יט חשון","תשע"ג","08:36","דוד כוכב","אם מן ההקשר מובנת משמעות של ארון הקודש, נראה שאין בכך כל פסול.
אבל בלשונם היו משתמשים באותה מילה - ארנא, גם לארון של חול.","125","","4201","True","True","False","","204","95.86.91.187","0","24477","שבת|לב ע"א",""),new Message("24530","24498","ולא פליגי","05/11/12 00:14","כ חשון","תשע"ג","00:14","דוד כוכב","סביר שגם המג"א כוונתו שבלימוד שאני משום דמוכחא מילתא שהרי עסקינן בדבר שבקדושה, וכדברי המהרש"א. דאם לא כן, מאי שנא? וכי מפני שעוסק במילתא דקדושה יזלזל בקודשים?! ועוד שלשונו: "וצ"ל", ומאי צריכותא איכא הא יכול לחלק בקל בחילוק המסתבר כמהרש"א.

גם בלשון "תיבה" שייך הקפידא שלא לזלזל, שסתם תיבה היא גם של חול, ובמקום שלא ברורה הכוונה צריך לומר בלשון המורה שהוא קודש. כך שהר"ת תשעה וארו"ן מתרצים את קושיית התוספות אך לא את קושיית המהרש"א.","125","","4200","True","True","False","","148","95.86.91.187","0","24477","שבת|לב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);