var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=24290;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("24290","0","בענין מדליקים מנר לנר","29/10/12 12:54","יג חשון","תשע"ג","12:54","מתפעל",""מתיב רב ששת (ויקרא כד) מחוץ לפרוכת העדות יערוך וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו? אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. והא הכא כיון דקביעי נרות לא סגיא דלא משקיל ואדלוקי? קשיא בין למאן דאמר משום בזוי מצוה ובין למ"ד משום אכחושי מצוה, תרגמא ר"פ: בפתילות ארוכות. סוף סוף למ"ד משום אכחושי מצוה קשיא? קשיא.

א: לכאורה היה ניתן לתרץ, בהדלקת נרות המקדש, היה נס גדול שהנר המערבי נשאר דולק אף שהיה בו שמן בדיוק כמו שאר נרות והם כולם כבו. וזאת היתה הסיבה להדליק מנר המערבי בדוקא בכדי להראות את הנס וזו עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל, לכן בודאי ענין זה היה חשוב הרבה יותר מהבעיה של אכחושי מצוה, וביותר, אם יש בנר המערבי כח לדלוק בלי גבול, באמת אין בו בעיה של אכחושי שהרי לא לא נכחש כלל, ורק בנר רגיל שפועל על פי הטבע, שם שייך אכחושי. ולכן לא מובן ההשוואה לנר חנוכה ששם כמובן אין את ב' העניינים האלו.

ב: לעצם דרשת רב ששת, מה פירוש השאלה: וכי לאורה הוא צריך? ולמה לא ניתן לשאול כנ"ל לגבי השולחן ולחם הפנים, וכי ללחם הוא צריך? אלא מה התשובה שם? שיש כאן עבודה של בית המקדש כמו שיש קרבנות ואין הקב"ה צריך את זה, וכן הקטורת וכן כל העבודות. אז התורה מצוה על העבודות של ביהמ"ק שכך עובדים ובודאי שאין הקב"ה זקוק לכל אלו וזוהי המצוה. מדוע נתפס רב ששת והתעורר להקשות דוקא במנורה משאר כלי המקדש?","148","","4203","True","True","False","","911","212.29.198.117","0","0","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24303","24290","אם יורשה לי להוסיף שאלה על השאלה","29/10/12 22:38","יג חשון","תשע"ג","22:38","ינון","בס"ד

לפני שנכנסים לדרשה, בכלל על המחלוקת: למ"ד משום אכחושי מצוה - מאי מכחיש? והלא "נר לאחד נר למאה", לא? ואולי ניתן לומר אפילו להפך - שמעלה את הקיסם מחול (שהיה עד עכשיו) לקודש (מכשירי מצוה או תשמישי מצוה)!

ובנוגע לדברים על הדרשה, ל-ב: נלענ"ד שבכל שאר העבודות - יש מי שנהנה בסופו של דבר מהתוצרת. כלומר- נכון שהקב"ה ציווה לעשות כך, וזהי עבודתו למרות שאינו צריך את זה, אבל בסופו של דבר הדבר הקרב (או לפחות חלק ממנו) מגיע להנאת הכהנים. אך מכיוון שבמנורה אין האור מגיע בסופו של דבר להנאת אף אחד, חזרנו לשאול לשם מה נצטווינו בכך.","301","","4203","True","True","False","","211","132.69.229.230","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24321","24290","רש"י: "אכחושי - דמיחזי כמאן דשקיל נהורא"","30/10/12 05:25","יד חשון","תשע"ג","05:25","דוד כוכב","בזה מתורצות שתי השאלות. וגם זו של ינון.","125","","4202","True","True","False","","92","31.44.135.181","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24327","24303","ומי נהנה מהקטורת?","30/10/12 07:00","יד חשון","תשע"ג","07:00","מתפעל","ואם כבר הנאה לכהנים, תוכל לומר שהם גם נהנים מהאור של המנורה.","148","","4202","True","True","False","","186","212.29.198.117","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24328","24321","לא הבנתי כלל איך מתורצת הקושיא","30/10/12 07:05","יד חשון","תשע"ג","07:05","מתפעל","השאלה היתה שלא ניתן ללמוד מהמנורה.
במנורה יש שיקול נכבד להראות שהשכינה שורה בישראל ולכן לא התחשבו בבעיה של: מיחזי כמאן דשקיל נהורא. הרי מה הבעיה במיחזי? זו גזירה של חכמים, לא מדובר באיסור דאורייתא. אז הם מחילים את הגזירה הזו רק בדין דרבנן של חנוכה ששם אין שום ענין להדליק מנר לנר. אבל במקדש היה ענין ענק להראות הנס ולכן לא חששו במקרה הזה לאכחושי.

והשאלה השניה היתה מדוע היה קשה דוקא ממנורה ולא משאר הכלים במקדש,
איך קשור הרש"י שהבאת לקושיא זו?","148","","4202","True","True","False","","238","212.29.198.117","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24330","24321","אין בזה תירוץ לאף שאלה","30/10/12 08:23","יד חשון","תשע"ג","08:23","ינון","בס"ד

ניתן לסמוך על לומדי הדף שראו לפחות את רש"י על הדף. דברי רש"י אינם מתרצים את שאלותיו של מתפעל, משום ש:
א. טענתו היא שאין מקום לאכחושי במקום של נס.
ב. אין זה קשור לשאר הכלים שלא נדרש בהם אי-הצורך לגבוה.

ואינם מתרצים את שאלתי כי מה בכך דשקיל נהורא? הרי ניתן לומר שהקיסם מתעלה למצוה ואין בזה הכחשת המצוה! אדרבה- אולי אפילו יש כאן ריבוי ועיבוי מצוה!
ומעבר לזה - הרי "נר לאחד נר למאה" (כאן אני כבר ממש חוזר על דברי בשאלה), ובאף מקום אחר לא מתייחסים להדלקת נר מנר כהמעטת אשו של נר המקור. למה כאן כן? כוונתי: לכאורה אין בכלל סברא לומר שהנר מוכחש (והקושי שלי הוא על המ"ד ולא על רש"י)!","301","","4202","True","True","False","","211","132.69.229.230","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24329","24327","לא יוצא לכהנים ליהנות מאור המנורה","30/10/12 08:14","יד חשון","תשע"ג","08:14","ינון","בס"ד

משום שהיא דולקת בהיכל - אליו אין נכנסים סתם אלא רק לצורך עבודה - ורק בלילה, זמן שאין פעילות בבית המקדש, ומדליקים אותה לאחר כל העבודות, אפילו לאחר הקטרת הקטורת בין הערביים. אין בכלל היכי תימצי שייהנו ממנה.

מהקטורת ניתן לומר שריחה היה נודף גם החוצה והיו נהנים ממנו, וגם אם לא - המקטיר היה זוכה לעושר, שאמנם זו הנאה עקיפה, אבל היא נאמרה בקטורת ובכך מצינו הנאה בה, מה שאין כן במנורה, שלא נאמר בה שום שכר ואין מי שייהנה מהאור.","301","","4202","True","True","False","","204","132.69.229.230","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24331","24328","בפירוט","30/10/12 08:41","יד חשון","תשע"ג","08:41","דוד כוכב","תורץ שמה שכתבת:
אם יש בנר המערבי כח לדלוק בלי גבול, באמת אין בו בעיה של אכחושי שהרי לא לא נכחש כלל, ורק בנר רגיל שפועל על פי הטבע, שם שייך אכחושי. ולכן לא מובן ההשוואה לנר חנוכה ששם כמובן אין את ב' העניינים האלו.
אינו כך, אלא אף פעם אין הכחשה אמיתית, כדברי ינון (אלא שהמונח: "נר לאחד וכו" הוא ענין אחר - העוסק בשימוש באור. והמונח המדויק הוא: המדליק נר מנר הראשון אינו נחסר).

ועתה לשאר ההסברים בפירוט:
א: כיון דמיחזי כמאן דשקיל נהורא, זהו ביזוי של שימוש במצוה. הנר המערבי ידלק ממילא זמן רב ותהיה עדות לישראל על הנס. אין סיבה להתיר משום כך הדלקה מנר לנר. התוספת של רב: "וממנה היה מדליק ובה היה מסיים" היא רק את"ל שאין בכך בעיה, וממנה היה מדליק כי הנר הרי היה דולק, אך אין צורך בעצם ההדלקה לצורך העדות.

ב: בשאלה מהמנורה דוקא העיקר הסיפא: "והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו" - "לאורו של עמוד האש כדאיתא בברייתא דמלאכת המשכן" (תוספות מסכת מנחות דף פו ע"ב).","125","","4202","True","True","False","","146","31.44.135.181","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24332","24330","כפי שכתבתי","30/10/12 08:46","יד חשון","תשע"ג","08:46","דוד כוכב","א. גם במקום נס מחזי כאכחושי. אכחושי אמיתי באמת אינו קיים בשום מקרה - וכמו שטענת.
ב. כפי שהסברתי עכשיו, לא זו השאלה.

לא "ניתן לומר שהקיסם מתעלה וכו", כך אתה רואה את הדברים. אך הגמרא קובעת שלסתם בני אדם מחזי כאכחושי.","125","","4202","True","True","False","","134","31.44.135.181","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24338","24331","לגבי א, ביזוי מצוה זו הדעה האחרת.","30/10/12 09:11","יד חשון","תשע"ג","09:11","ינון","בס"ד

מ"ד משום אכחושי מצוה לביזוי מצוה לא חושש. ועדיין נותר לבאר את דעתו.

ובנוסף, הגמרא אומרת שכאשר מדליק מפתילה ופתילה אין חשש לביזוי אבל יש חשש להכחשה. אם כבודו הסכים אתי שלמעשה אין בכלל הכחשה, אז מה עומד מאחורי דברי מ"ד משום אכחושי? נכון שרש"י אומר ש"נראה כמאן דשקיל נהורא", אבל גם דבריו לא מבארים את הסברא, שהרי אם הבעייתיות היא "נראה"- למה מ"ד משום אכחושי לא חושש לביזוי? ואם הבעייתיות היא "דשקיל"- הרי אמרנו שאין למעשה הכחשה, אז מה בכך דשקיל? וכעת שמתי לב שמקודם לא דייקתי בשאלתי, כי אין כאן כלל קיסם אמצעי אלא מדליק מנר מצוה לנר מצוה ואין למעשה כל הכחשה, אז למה לאסור? הרי יש כאן ריבוי ועיבוי מצוה!","301","","4202","True","True","False","","235","132.69.229.230","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24347","24331","במטותא רבי דוד","30/10/12 11:10","יד חשון","תשע"ג","11:10","מתפעל","כל הענין של עדות לישראל, זה בגלל שמדליקים מהנר המערבי וזה מראה שהוא דולק בנס. אחרת, למה באמת מדליקים ממנו? מה הענין?

ועוד, רש"י בהסבר של אכחושי מוסיף גם: "ושואב קצת מלחלוחית שמנו".
האם גם כאן אתה לומד שזה רק מיחזי כשואב קצת?","148","","4202","True","True","False","","198","212.29.198.117","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24339","24338","לדעת מ"ד אכחושי","30/10/12 09:13","יד חשון","תשע"ג","09:13","דוד כוכב","יש ביזוי רק כאשר נראה כאילו מכחישים את הנר, ולא כשמשתמשים בו סתם.","125","","4202","True","True","False","","82","31.44.135.181","0","24290","שבת|כב ע"ב",""),new Message("24353","24347","איני סבור כך","30/10/12 13:00","יד חשון","תשע"ג","13:00","דוד כוכב","העדות היא מכך שהוא דולק בנס. אין בעצם ההדלקה דבר שיעיד. וסיבת ההדלקה ממנו: למה להביא אש מן ההדיוט אם נר המערבי דולק ונקבע שאין איסור להדליק ממנו? וגם את"ל שיש ענין בעצם הפרסום שתמיד מדליקים ממנו, אין זה עיקר העדות.

אכן, ניתן לפרש שמילת "דמיחזי" עולה גם על "ושואב קצת מלחלוחית". תדע, שבודאי ניתן להיזהר שלא יגע כלל בפתילה ולא ישאב לחלוחית.
א"נ אפשר לפרש שרש"י בפירושו השני אכן מפרש שהגדלת האש בנר הראשון בזמן הדלקת השני גורמת להגדלת הלהבה ושאיבת שמן יתירה. לפי זה הוא הדין שמחלל בזה את הנר המערבי, גם אם השמן שנותר ימשיך לדלוק זמן בלתי מוגבל בנס.","125","","4202","True","True","False","","119","31.44.135.181","0","24290","שבת|כב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);