var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=24209;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("24209","0","אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה","28/10/12 09:43","יב חשון","תשע&quot;ג","09:43","אבי","מאמר נפלא לביאור מימרא זו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/dk/1to899/788mamar.htm'>במאמר שכתב חברי</a>.<br /><br />נראה כפשט הגמרא ומפתיע שאף אחד מהראשונים לא &quot;עלה&quot; על הביאור הזה.","119","","4206","True","True","False","","1193","81.218.104.113","0","0","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24213","24209","ברוך שמסר עולמו לשומרים","28/10/12 10:23","יב חשון","תשע&quot;ג","10:23","כדי","פירוש זה לא ניתן להיאמר מכמה סיבות:<br /><br />א. ממתי המילה 'להרצות' באה במשמעות של 'לשקול'?? ועי' סנהדרין (סח.). ואין כדאי להאריך, משום שאין זו צריכה לפנים.<br /><br />ב. אף לו יהיבנא ליה טעותיה, ממ&quot;נ במאי עסקינן: <br />אם כאשר הנר עדיין דולק, צריכא למימר? וכי גרע מהיה מחזיק נר בידו דלקמן ע&quot;ב, דהתם לא יצא יד&quot;ח רק משום דהרואה אומר שלצרכו אדלקה, וכאן ממש משתמש בנר עצמו לצרכו, ורואה אני שהדברים ק&quot;ו.<br />ואם לאחר שכבה, למה יהא אסור, וכי גרע מכל תשמישי מצווה שנזרקין (וי&quot;ל ואכמ&quot;ל).<br /><br />ג. גם מה שרצה לפרש מימרא של המרצה מעות מידו לידה וכו', דמיירי בשוקל, אין לו שחר. ששקילה ביד יכולה ליעשות דווקא ע&quot;י אדם אחד שמשווה בין שני דברים המונחים בשתי ידיו, ולא יצוייר זה בשני בנ&quot;א. ועי' רש&quot;י ביצה (כח.).<br /><br /><br /><br />ותנוח דעתו של אותו צורב, שבוודאי יבוא על שכרו משלם מאת הי&quot;ת על שניסה לברר ההלכה, אע&quot;פ שלענ&quot;ד לא כיוון לאמיתה של תורה.","249","","4206","True","True","False","","289","79.183.242.45","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24247","24209","דברי שמואל וכי נר, קדושה יש בה?","29/10/12 00:35","יג חשון","תשע&quot;ג","00:35","קותי","גם אם נאמר שיש קדושה בנר מדוע יאסר אורו? הרי אין מעילה במראה מסתמא גם לא באור המנורה (נדמה לי שיש על זה מימרא מפורשת)<br /><br />לכן חייבים לומר שמדובר בגוף הנר עצמו! ובו אין קדושה! אז מדוע לא ישתמשו בו למה שיחפצו<br />אלא אם כן יש בזה בזוי מצווה כמו בכיסוי הדם","217","","4205","True","True","False","","201","46.116.221.186","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24216","24213","נראה לי שכב' ב- ג. פירש לא נכון","28/10/12 11:18","יב חשון","תשע&quot;ג","11:18","יהודי_קדום","את המילה &quot;לשקול&quot; שכתב הכותב.<br /><br />שאפשר שהכותב התכוון למילה הארמית &quot;לשקול&quot; ולא להשוואת משקלות - דבר שבודאי לא עלה על דעת הכותב. הנה דבריו בנידון:<br /><br /><i>&quot;גם כאן אפשר להסביר שהמרצה=המונה, וכך מבאר שם רש&quot;י. אך לפי הסבר זה יש אריכות לשון מסויימת בברייתא. היה ראוי לדבר על המרצה מעות לאשה, ומאי מידו לידה או מידה לידו?<br />אנו נרצה לטעון שהמרצה מעות פירושו &quot;השוקל מעות&quot; [הלוקח מעות  י.ק], והאיסור הנאמר בברייתא בעירובין הוא דין בדיני הרחקה. הברייתא אוסרת לשקול מעות בפועל, מיד ליד - הן מידו של האיש לידה של האישה, והן בכיוון ההפוך. &quot;</i><br /><br />בייחוד המשפט האחרון מוכיח שכלל לא התכוון הכותב להשוואת משקלות:<br /><br />&quot;<b>מיד ליד </b>- הן מידו של האיש לידה של האישה, והן בכיוון ההפוך.&quot;.<br /><br />אני חושב שלפי ראייתי זו צריך ללכת.","233","","4206","True","True","False","","215","79.183.167.238","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24242","24213","לא' רצה= שקילה","28/10/12 23:50","יב חשון","תשע&quot;ג","23:50","קותי","תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד הלכה ז <br /><br />ר&quot;ח רבא <b>מתקל </b>כיפי רבי חנניא <b>מתקל </b>גושייא לקיים מה שנאמר [תהילים קב טו] כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו:<br /><br />וכי אין הכוונה מתקל שוקל? <br /><br />אז לפחות לאחת השאלות נמצאה תשובה","217","","4206","True","True","False","","206","46.116.221.186","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24243","24213","אולי גם לג' יש תשובה","28/10/12 23:57","יב חשון","תשע&quot;ג","23:57","קותי","הרי מעשה יום יום שנותן מעות לידה כאשר נותן עודף ואינו חש להסתכל ביופיה שהרי חש למעותיו<br /><br />אז מה אסרו חכמים?<br /><br />מי ששם בידה מעות ואינו חש למספרם כי הוא מסתכל בינתיים ביופיה עד שהיא תגיד <br />די שהן כבר <b>שוקלות</b> מספיק","217","","4206","True","True","False","","174","46.116.221.186","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24218","24216","בסדר, נניח...","28/10/12 11:32","יב חשון","תשע&quot;ג","11:32","כדי","&quot;השוקל (=הנוטל) מעות מידו לידה&quot; - יש כאן בעייה תחבירית, לא? ראה למשל בהבדלי הפעלים במשנה הראשונה במסכתין.","249","","4206","True","True","False","","180","79.182.188.251","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24220","24218","הבה נניח לבעיה התחבירית, אם ישנה,","28/10/12 11:56","יב חשון","תשע&quot;ג","11:56","יהודי_קדום","ונשקול (בארמית...)  הכל להבנה שבִּכְתוב הכותב -&quot; <span class='lightYellow'><b>לשקול </b></span>מעות בפועל, מיד ליד&quot; <br />התכוון ל- (בעצם כתב במפורש) :<br /><br />&quot;<span class='lightYellow'><b>לקחת </b></span>מעות בפועל מיד האשה לידו או להיפך&quot;.<br /><br />יוצא (אם יסכים להבנה זו) שיש לו לדוק גם דבריו הקודמים  <br />ב- א. למשל:  המשל שהביא מסנהדרין (סח.):   &quot;...הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן ...&quot; האם עדיין יקשה על מאמר הכותב?","233","","4206","True","True","False","","171","79.183.167.238","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24221","24220","זורם איתך","28/10/12 13:05","יב חשון","תשע&quot;ג","13:05","כדי","בוודאי שיקשה, <br /><br />משום שבעל המאמר רוצה לפרש שהמילה 'להרצות' משמעה ליטול, לשקול. וזה בעייתי כשלעצמו, שזאת מנין לו. <br /><br />ולא זו בלבד, אלא שהתקדם עוד שלב, ורוצה לומר שכמו שלמילה 'לשקול' עצמה יש מגוון משמעויות  (א. משמעות של לקיחה, נטילה. ב. משמעות של מדידה, שקילה במשקל. ג. משמעות מופשטת של מחשבה וניתוח. ומקורה של משמעות זאת, לפי דבריך, היא בארמית), כך גם למילה הנרדפת שלה, לפי דבריו - 'להרצות' - יש את אותן משמעויות, או לפחות שתיים מהן - של לקיחה ושל מדידה. ואי אפשר לרחף כ&quot;כ באוויר מבלי משענת על הקרקע.<br /><br />ובגוף המאמר בעירובין שרצה לפרש שם מלשון נטילה, כוונתי היא שאין זו הדרך לומר &quot;אני <b>נוטל</b> מעות ממני אליך&quot; אלא &quot;אני <b>נותן</b> לך מעות&quot;. ולכן    שם שפתח ברישא ב &quot;מידו לידה&quot;, לפי דבריו של הכותב, לא היה לו להשתמש במינוח &quot;מרצה&quot;.","249","","4206","True","True","False","","302","79.182.188.251","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24222","24221","ונ.ב.","28/10/12 13:14","יב חשון","תשע&quot;ג","13:14","כדי","כתבת שהאפשרות שהכותב התכוון להשוואת משקלות היא &quot;דבר שבוודאי לא עלה על דעת הכותב&quot;.<br /><br />ובכן, אני מצטט:<br /><br /><b>&quot;כעת נוכל לשוב לסוגייתנו. רב אסי קובע שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. לפי הפרשנות שלנו, שיעור הדברים כך הוא: אסור להשתמש בנר חנוכה - בכלי החרס הזה - כדי לשקול כנגדו מעות&quot;.<br /></b><br /><br />אם כוונתו אינה להשוואת משקלות, אודה ולא אבוש שיש לי בעייה חמורה בהבנת הנקרא, ואטמון פניי בקרקע.","249","","4206","True","True","False","","246","79.182.188.251","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24224","24222","ומה בכך שכאן הכותב משתמש במילה לשקול","28/10/12 14:40","יב חשון","תשע&quot;ג","14:40","יהודי_קדום","כשקילה?<br />זו בדיוק כוונתו והרצאת דבריו וכן במעבר וביציאה מתוך דיוקו ברש&quot;י הק' (מעילה כא. ד&quot;ה נתן) שמפרש לנו &quot;נר&quot; <b>לא ככלי חרס אלא  כ'נר' של ימינו </b>או עכ&quot;פ לא כלי החרס שהוא ה&quot;נר&quot; בכל מקום בלשון חכמים.<br />הנה המשנה שם: &quot;נתן לו פרוטה אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות&quot;<br /><br />והנה ע&quot;כ רש&quot;י הק': &quot;כלי חרס שמדליקין בו את הנרות&quot;   - שמדליקין <span class='bordeaux'><b>בו </b></span>הנרות !!! (ואינני נכנס למה ראה רש&quot;י הק' לפרש ככה).<br /><br /><br />וכשעסק הכותב ב-&quot;מיד ליד...&quot; וכו' כלל וכלל לא עסק בהשוואת משקלות בידיים שהיא דבר שלא יעלה על דעת כל בר בי רב ונראה שלפנינו ודאי וודאי ת&quot;ח.<br /><br />וכאן חידושו הגדול היפה <span class='lightYellow'><b>והמאיר:</b></span><br /><br /><span class='bordeaux'><b>&quot;אסור להשתמש בנר חנוכה - בכלי החרס הזה - כדי לשקול כנגדו מעות&quot;</b></span> <br /><br />כמה יפה ! באמת !<br /><br />וכך אני מבין:  'רב אסי קובע : אסור לשים על כף אחת של המאזניים נר חנוכה - כלי החרס - ועל הכף השניה מעות כדי לשקול (וכאן הוא נקרא גם 'להרצות') כי בכך יש בזיון לנר חנוכה. <br /><br />במילים אחרות:<br /><br />רב אסי קובע: גם אם הנר ריק אבל משמש עתה למצות ההדלקה בחנוכה אסור לבזות אותו במעשה חולין  וק&quot;ו אם הפתילה עדיין דולקת בו במצות נר חנוכה.<br /> <br />אני רואה בדעה פרשנית זו לדברי רב אסי דעה שקולה ובנויה היטב ששוה לי לקרוא בפעם השלישית את נמאמר ולנסות להגיע לחקר האמת.<br /><br />בכל מקרה ודאי מגיע לכותב (לא מצאתי שמו) המאמר יישר כוח גדול !","233","","4206","True","True","False","","175","79.183.167.238","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24235","24224","מחמאות","28/10/12 21:47","יב חשון","תשע&quot;ג","21:47","כדי","מחמאות - אני רואה כאן, ואשרי כותב המאמר שזכה להן (ברצינות).<br />חזרה על דברי הכותב - גם אני רואה.<br />ניסוח במילים שונות - גם קלטו עיניי.<br /><br /><br />אך התקשיתי להבחין במענה על שאלותיי.","249","","4206","True","True","False","","188","79.182.188.251","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24241","24235","יישר כוח לכם על בירור המאמר","28/10/12 22:30","יב חשון","תשע&quot;ג","22:30","אבי","כדי - מסכים איתך שישנו קושי מסוים בפירוש המילה להרצות, אולם לדעתי הקושי לא מספיק גדול על מנת לסתור את כל פירושו של המחבר. <br />פירושו מבהיר ומאיר את הסוגיה בצורה חדשנית ועל כך מגיע לו יישר כוח!","119","","4206","True","True","False","","141","94.159.138.149","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24266","24241","לצערי אין תחילת אחיזה לרעיון שבמאמר","29/10/12 04:01","יג חשון","תשע&quot;ג","04:01","דוד כוכב","להרצות פירושו להציג לצורך הבטה, כדברי היד רמ&quot;ה במסכת סנהדרין דף סח ע&quot;א: &quot;ואין שולחני להרצותן אם טובים הם ואם לאו&quot;. וזהו המכנה המשותף בין מעות החנוכה לבין המעות לאשה.<br />מנין להפיל על המילה להרצות - לשקול, למה לא 'לסובב' למשל?<br /><br />לפי הסברה שלהרצות זה לשקול, הכיצד באשה מדובר בשקילה = לקיחה, ואילו בחנוכה בשקילה של כובד?<br /><br />וכי נר חרס יש לו משקל קבוע? וכי שמענו שמשתמשים בו לצורך קביעת משקל?<br /><br />אם רוצים לומר שאין להשתמש בנר, למה להביא דוגמא דוקא של שקילה, ולא לומר פשוט שלא להשתמש?<br /><br />הביטוי &quot;נר חנוכה&quot; מוזכר פעמים רבות, ותמיד מוכח שהכוונה לנר הדולק.<br /><br />בדברים הבאים נפלה שגגה גדולה:<br /><span class='darkYellow'><b>תמיהתו של שמואל תמוהה טובא. האם שמואל הגיע למימרא של רב אסי בדף כב., לפני שהוא למד את הגמרא בדף כא:? וכי לא ידע שמואל שאסור להשתמש לאורה, כפי שנפסק בעמוד הקודם?</b></span><br />שמואל כידוע היה לפני האמוראים שהובאו בדף כא, כך שאותה סוגיה טרם נולדה בימיו.","125","","4205","True","True","False","","244","213.151.35.97","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24291","24241","חוששני שהקושי בפירוש המלה מפיל את הבניין","29/10/12 13:11","יג חשון","תשע&quot;ג","13:11","Almuaddib","כאשר בא מישהו להציג פירוש חדש למלה, עליו לעשות זאת בלוויית חיזוקים לדבריו.<br /><br />חיזוק יכול להיות גילוי מקור נוסף בו יש שימוש באותה המלה, או לפחות בשורש זה, למשמעות החדשה.<br /><br />חיזוק יכול להיות השוואה למלה ארמית/ערבית מאותו השורש, בה המשמעות היא זו אליה הוא טוען.<br /><br />הפועל &quot;הרצה&quot; מוכר הוא, ומשמעויותיו ידועות. <br /><br />1. לשון ריצוי  - כמו ב&quot;ההוא להרצאת אדון הוא דאתא&quot;.<br /><br />2. נגזר מהפירוש הקודם - זריקת הדם, ועוד פעולות הקשורות בקרבנות; כמו &quot;...&quot;במילה, בטבילה ובהרצאת דם&quot;, או &quot;אף הרצאת פסול...&quot;.<br /><br />3. נשיאת דברים בפני אנשים. כמו המרצה באוניברסיטה, ומקורו עתיק - &quot;רבי יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי&quot;.<br /><br />4. מניה, ספירה, וכמו מי שהרצה מעות ליד האשה.<br /><br /><br /><br />לא הצלחתי למצוא שום תימוכין לטענה הלשונית של מחבר המאמר, וחוששני שטעות עלתה בידו.","107","","4205","True","True","False","","198","77.126.199.15","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24245","24242","זה מעניין מאוד. מחר בע״ה אעמיק יותר.","29/10/12 00:11","יג חשון","תשע&quot;ג","00:11","יהודי_קדום","","233","","4205","False","True","False","","111","79.183.167.238","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24281","24242","לאט לנו","29/10/12 11:08","יג חשון","תשע&quot;ג","11:08","כדי","אין הפירוש כמו שחשב.<br />אלא כך היא הצעתן של דברים: ידוע שבעברית ישנם שורשים שמשמשים דבר והיפוכו, בהתאם למשקל. לדוגמא: שורש ס.ק.ל. בבניין קל משמש למשמעות של רגימה, הוספת אבנים. ואילו בבניין פיעל משמש דווקא למשמעות של הסרת אבנים.<br /><br />והנה השורש &quot;תקל&quot; בארמית משמעו גם מכשול. וכשאמר בירו' שרבא או ר' חנינא &quot;מתקל כיפי&quot; או &quot;מתקל גושייא&quot;, הכוונה היא שסילק את המכשול-התקלה של הסלעים או רגבי העפר. ועי' בש&quot;ס דילן בשלהי כתובות (קיב.) מתקן מתקליה וברש&quot;י שם, ותיווכח שכך הם פני הדברים.<br />ועי' בהגהות ר' גדליה ליפשיץ (נדפסו בסוף המסכת בדפוס ווילנא) לב&quot;ב (נד.) שביאר כן גמ' דשם &quot;דאתקיל תקלא&quot;, ושם ציין לרש&quot;י ב&quot;מ (לח.) ד&quot;ה והדביש. וכבר כתבתי בזה בעבר בפורום <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=16234'>כאן</a>, וגם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=16427'>פה</a>.<br /><br />ותל&quot;מ.","249","","4205","True","True","False","","281","79.182.188.251","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24244","24243","ברור שתיארת איש לא שקול...","29/10/12 00:09","יג חשון","תשע&quot;ג","00:09","יהודי_קדום","","233","","4205","False","True","False","","96","79.183.167.238","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24246","24244","כשמדובר בנשים שקילות הדעת נעדרת","29/10/12 00:25","יג חשון","תשע&quot;ג","00:25","קותי","בדיוק כפי שכתוב בפרשת בראשית <br />בראשית פרק ב <br /><br />(כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:<br />(כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:<br /><br />אין קשר בין הטענה ובין המסקנה כי לא היה שקול בדעתו והלך אחר תאוותו","217","","4205","True","True","False","","232","46.116.221.186","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24288","24281","ואולי כפירוש ר&quot;ח קנייבסקי בירושלמי","29/10/12 12:07","יג חשון","תשע&quot;ג","12:07","קותי","ואעתיק לשונו <br />&quot;מתקיל כיפי ביב שוקל האבנים לידע אם עומד בארץ ישראל משום שאבני ארץ ישראל כבדים מאלו שבחו&quot;ל ר&quot;ח מתקיל גושיא היה שוקל גושי עפר&quot; <br /><br />וכן בפירוש תולדות יצחק (תבונה) לשביעית <br />וכן מהר&quot;ש סיריליאו בפירושו לירושלמי <br />וכן בעוד מפרשים בתלמוד ירושלמי מכון אוד מוצל מאש<br /><br />עוד אתמול ידעתי שישועתי תבוא מר&quot;ח קנייבסקי <br />אך התעצלתי לקום ולחפש <br />בזכות עצלותי זכיתי להתייחסותך <br /><br />מאי &quot;ותל&quot;מ&quot;? .","217","","4205","True","True","False","","249","46.116.221.186","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24289","24288","עתה רואה אני","29/10/12 12:35","יג חשון","תשע&quot;ג","12:35","כדי","שבעצם היא מחלוקת רש&quot;י ותוס' (ומכאן מקורם של הגרח&quot;ק ועוד) בסוף כתובות שציינתי, והמעיין  יראה שהיא תלויה במחלוקת גירסאות - &quot;מתק<b>ן</b> מתקליה&quot; או &quot;מתק<b>ל</b> מתקליה&quot;, והתוס', לפי פירושם, הוכרחו לגרוס אחרת ממה שכתוב אצלינו בגמ'.<br /><br />ואף למטוניה דמר, עדיין אין מכאן ראיה שפירשו &quot;רצו&quot; מלשון שקילה, אלא הוא כפשוטו מלשון רצון, אלא שמעשה השקילה הוכיח על החיבה. ובפרט, דיעויי&quot;ש במהר&quot;ם שיף על התוס' שהקשה באמת לפירושם מאי קמ&quot;ל ומה באו להראות בזה, ותירץ שבאמת לפ&quot;ד צ&quot;ל שהיה מנשקם ע&quot;ש. ולפ&quot;ז קרא דמייתי עלה, הוא להראות עניין החיבה, ושפיר מתפרש &quot;רצו&quot; כפשוטו. וכמעט מוכח כן, שאם באמת היו מפרשים &quot;רצו&quot; מלשון שקילה, בוודאי לא הוו שתקי מיניה וכל כי הא הו&quot;ל לאודועי.<br />מה גם שגמ' דב&quot;ב (נד.) הנ&quot;ל, היא סיוע שיש בו ממש לפירוש רש&quot;י, אף אם נגרוס כגי' התוס'. ודו&quot;ק.<br /><br />סוף דבר, דומה שמעולם לא עלה על דעת אף אחד לפרש &quot;רצו&quot; מלשון שקילה.<br /><br />תל&quot;מ - תו לא מידי. הכוונה בד&quot;כ שיותר אין מה להשיב. וכאן הוכחת דתו אית מידי.","249","","4205","True","True","False","","285","79.182.188.251","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24293","24289","אכן זה לא מחויב מהפסוק","29/10/12 13:51","יג חשון","תשע&quot;ג","13:51","קותי","אבל במחשבה שניה אין הדברים זרים  זה לזה לגמרי  <br /><br />מי רוצה? מי שחסר לו <br />ועד כמה הוא רוצה? עד כדי מילוי חסרונו<br />זאת בעצם פעולת השקילה <br /><br />אז תרצה הארץ את שבתותיה <br />היא תקבל בחזרה את השבתות שהחסירו ממנה <br />לא יותר ולא פחות כמספר (כמשקל)  השבתות שחסרה","217","","4205","True","True","False","","205","46.116.221.186","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24313","24291","3 = 4","30/10/12 04:39","יד חשון","תשע&quot;ג","04:39","דוד כוכב","מסתבר שהרצאת דברים (3) היינו הצגת הדברים, ממש כמו הרצת מעות בחנוכה ובאשה (4).","125","","4204","True","True","False","","94","31.44.135.181","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24295","24293","הדרש ידרש והאמת תיאמר","29/10/12 15:09","יג חשון","תשע&quot;ג","15:09","כדי","","249","","4205","False","True","False","","156","79.182.188.251","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24317","24313","אם הבנתי נכון הרי שהוא מפרש","30/10/12 05:02","יד חשון","תשע&quot;ג","05:02","יהודי_קדום","הרצאה = הצגה ודבריו על בסיס מכנה משותף של הפעולה הנעשית ב'הרצאה'.<br /><br />וקצת קשה לי ללכת בכיוון זה (אולי מקוצר זמן...) כי:<br /><br />3.  הוא בלשון ימינו,  4. בלשון חכמים","233","","4204","True","True","False","","156","79.183.178.229","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24323","24313","אינני מסכים עמך","30/10/12 06:57","יד חשון","תשע&quot;ג","06:57","Almuaddib","הרצאת המעות היא ספירתן, לא סתם הצגתם בפומבי.<br /><br />כמובן, אתה יכול לטעון שמקורם משותף, אך אנו עוסקים בשתי משמעויות שהן כבר נפרדות לגמרי, כפי שהודגם לעיל.<br /><br /><br />בין כך ובין כך, לא הצלחתי למצוא תימוכין לטענה עליה מתבסס מחבר המאמר, וחוששני כי בכך קרס המבנה שבנה כולו.","107","","4204","True","True","False","","179","77.126.174.190","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24319","24317","3. - הוא לא רק בלשון ימינו","30/10/12 05:16","יד חשון","תשע&quot;ג","05:16","דוד כוכב","1.  משנה מסכת יבמות פרק טז משנה ז<br />וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל<br /> 2.  משנה מסכת נזיר פרק ז משנה ד<br />וכשבאתי והרציתי דברים לפני רבי יהושע  <br /> 3.  תוספתא מסכת פאה (ליברמן) פרק ג הלכה ב<br />וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר' לעזר בן עזריה <br /> 4.  תוספתא מסכת חלה (ליברמן) פרק א הלכה ו<br />וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר' לעזר בן עזריה  <br /> 5.  תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ב הלכה ז<br />וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר' עקיבא <br /> 6.  תוספתא מסכת מעילה (צוקרמאנדל) פרק א הלכה ה  (*2)<br />וכשבאתי והרצתי הדברים לפני חברי בגליל <br /> 7.  תוספתא מסכת נדה (צוקרמאנדל) פרק ו הלכה ו<br />כשבאתי והרציתי דברים לפני ר' עקיבא <br /> 8.  תלמוד בבלי מסכת פסחים דף לח עמוד ב<br />כשבאתי והרציתי דברים לפני רבי אליעזר <br /><br /> 9.  תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד עמוד ב<br />והתניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה הרצאות הן: רבי יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא הרצה לפני רבי יהושע, חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבא. ואילו רבי אלעזר בן ערך לא קא חשיב? - דארצי וארצו קמיה - קחשיב, דארצי ולא ארצו קמיה - לא קא חשיב. - והא חנניא בן חכינאי דלא ארצו קמיה וקא חשיב! - דארצי מיהא קמיה מאן דארצי. <br /><br /> 10.  תלמוד בבלי מסכת יבמות דף קכב עמוד א<br />וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר&quot;ג, <br /> 11.  תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נו עמוד ב<br />וכשבאתי והרציתי דברים לפני רבי יהושע<br /> 12.  תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לו עמוד ב<br />וכשבאתי והרציתי דברי לפני רבי, <br /> 13.  תלמוד בבלי מסכת מעילה דף ז עמוד א  (*2)<br />וכשבאתי והרציתי דברים לפני חבירי שבגליל <br /><br />ועוד רבים","125","","4204","True","True","False","","249","31.44.135.181","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24361","24319","ועדיין אני טוען, ומוכיח:","30/10/12 22:11","יד חשון","תשע&quot;ג","22:11","יהודי_קדום","ש'הרצאה' בלשון ימינו משמעותה אחת בלבד: נשיאת דברים לפני אנשים, סטודנטים וכו'.<br />.בימינו הרצאה ניתנת ע&quot;י אדם אחד <b>לרבים </b>!<br />ואילו בלשון חכמים יש כמובן <b>גם </b>את האפשרויות שהביא.<br /><br />וברור שמשמעויות מילה זו הצטמצמו מלשון חכמים ללשון ימינו רק למובן שהוזכר לעיל.","233","","4204","True","True","False","","230","79.183.178.229","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24333","24323","יש אמנם שפירשו להרצות - לספור","30/10/12 08:56","יד חשון","תשע&quot;ג","08:56","דוד כוכב","אך נראה לי שאין זה באמת משמעות המילה. וכי למה שהאיסור במסירת מעות מידו לידה יובא דוקא בדוגמא של ספירתם? אלא שכיון שעוסקים באיסור של שימוש בנר חנוכה, המילה עצמה להרצות פירושה להציג, ורק פירשו שמדובר שמביט בהם לצורך חול, בספירתם למשל.","125","","4204","True","True","False","","139","31.44.135.181","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24344","24333","&quot;יש שפירשו&quot; ? וכי יש מי שפירש אחרת?","30/10/12 10:23","יד חשון","תשע&quot;ג","10:23","Almuaddib","ראה גם אצלנו, גם במסכת עירובין. מרצה = מונה.","107","","4204","True","True","False","","125","77.126.174.190","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24345","24344","למשל הר&quot;י מיגאש","30/10/12 10:40","יד חשון","תשע&quot;ג","10:40","דוד כוכב","במסכת בבא בתרא דף מח ע&quot;ב: <br />&quot;דלא ארצי זוזי כלומר שלא <b>עיין </b>בהם אי טבי או לא כדאמרינן התם אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה...<br />ואיכא נוסחי דאית בהו ולא אמרן אלא דלא ארצי <b>ליה </b>זוזי. ופי' כלומר ולא אמרן אלא דלא <b>יהיב </b>ליה זוזי כדאמרינן התם המרצה מעות מידו ליד האשה לא ינקה מדינה של גיהנם&quot;.<br /><br />ובבית הבחירה למאירי מסכת בבא בתרא דף מ ע&quot;ב:<br />&quot;וענין ארצי ליה זוזי יש מפרשים שמנה הוא המעות מלשון המרצה מידו ליד האשה ויש מפרשים <b>שבדק בהם</b> אם טובים אם רעים מענין אסור להרצות מעות כנגד נר חנכה שפירושו אף בבדיקה&quot;.","125","","4204","True","True","False","","155","31.44.135.181","0","24209","שבת|כב ע&quot;א",""),new Message("24349","24345","יש אמנם שפירשו שלהרצות אינו לספור","30/10/12 11:28","יד חשון","תשע&quot;ג","11:28","Almuaddib","זו תהיה כותרת ראויה יותר.","107","","4204","True","True","False","","116","77.126.174.190","0","24209","שבת|כב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);