var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=24195;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("24195","0",""וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר","28/10/12 07:18","יב חשון","תשע"ג","07:18","יהודי_קדום","נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים{ירמיה נב-טז} לכורמים וליוגבים כורמים תני רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה" .
ומפרש רש"י הק': "וליוגבים. לשון יקבים שעוצרין ופוצעין את החלזון להוציא דמו כדאמרן בפרק כלל גדול לקמן (דף עה.)..."
הייתכן שרב הטבחים, שהיה ממונה על הגזירות, ישאיר יהודים לעסוק בהפקת התכלת מהחילזון לקיום מצות ציצית?
לכן מוסיף רש"י הק' בפירושו שם : " ...והניחם נבוזראדן ללבושי המלך:".
והנה רש"י הק' כותב שני פירושים על הפסוק במקום:
1. "'וליוגבים' חופרין בארץ" כפירוש המקובל ל-'יוגב' היינו איכר, עובד אדמה, חקלאי.
2. "רבותינו אמרו צדי חלזון" ","233","","4208","True","True","False","","858","79.183.167.238","0","0","שבת|כו ע"א",""),new Message("24198","24195","דיוק מדויק ברש"י","28/10/12 08:02","יב חשון","תשע"ג","08:02","אלף בית רשי","יפה מאוד אינך צריך ציונים אבל מה שכתבת מתאים מאוד לדרכי","278","","4208","True","True","False","","220","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24200","24195","וכי זו דרשה ראשונה בה מוציאים פסוק מפשטו","28/10/12 08:18","יב חשון","תשע"ג","08:18","Almuaddib","?!
פשט הכורמים אינו מגדלי אפרסמון, ולא פשט היוגבים כן, ודרש רב יוסף אומר דרשני מדוע נדרשתי.","107","","4208","True","True","False","","206","87.68.64.129","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24205","24195","קושיית תני דרב יוסף","28/10/12 09:24","יב חשון","תשע"ג","09:24","דוד כוכב","אם לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים כפשוטו למה להשאיר אותם בארץ? יכלו לעסוק במלאכתם בבבל!
אלא שמילות הפסוק מרמזות רק על אופן ההפקה - איסוף, וחליבת הצוף. שכן במיוחד נצרכו למלכות ספקים של משאבי הטבע שנתברכה בהם ארץ ישראל, חלזונות תכלת וארגמן, ושמן אפרסמון.","125","","4208","True","True","False","","172","213.151.35.97","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24199","24198","וכי למה להשוות בין דרכינו? שה'","28/10/12 08:13","יב חשון","תשע"ג","08:13","יהודי_קדום","יהא בעזרך ללמוד ולדייק ברש"י הק'.","233","","4208","True","True","False","","128","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24202","24200","אין הכי נמי! זה מה שחשתי ברש"י הק':","28/10/12 09:02","יב חשון","תשע"ג","09:02","יהודי_קדום","שאולי ראה בדברי רב יוסף משהו רחוק, דרשני מדי, דברים שבאו אחר תיאור תכונתו של שמן האפרסמון להיות דליק ולאחר הסיפור הקשה שבא ל'אמת' את "מפני שהוא עף" .","233","","4208","True","True","False","","173","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24203","24202","תמשיכו להינות אחד מדבריו של השני","28/10/12 09:10","יב חשון","תשע"ג","09:10","אלף בית רשי","יהודי קדום מדוע גם ברכה צריכה להיענות מצידך בעקיצה?","278","","4208","True","True","False","","185","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24207","24203","ראה איוב פרק יב פסוק ב","28/10/12 09:35","יב חשון","תשע"ג","09:35","Almuaddib","","107","","4208","False","True","False","","268","77.127.6.42","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24210","24203","כבר אינני יודע איך ל'אכול' אותך...","28/10/12 09:43","יב חשון","תשע"ג","09:43","יהודי_קדום","איך הגעת לכך שדברי הברכה שלי הם עקיצה? איך?","233","","4208","True","True","False","","136","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24206","24205","ואע"פ כן, אין מקרא יוצא מידי פשוטו","28/10/12 09:34","יב חשון","תשע"ג","09:34","Almuaddib","וראה התרגום לארמית על הפסוק, וכן איזה פירוש בחר רש"י להביא ראשון - ואיזה שני.
אינני חושב כי דרשה זו באה לענות על קושי פרשני בפסוקים, שכן אלו מתבארים יפה בלי דרשה זו. את הסיבה לדרשה זו יש לחפש במקום אחר. פשט - ודאי אינה, ויעידו הפסוקים לפני ואחרי.","107","","4208","True","True","False","","194","77.127.6.42","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24214","24205","היש עדות שצדו חלזונות לצביעת בגדים?","28/10/12 10:33","יב חשון","תשע"ג","10:33","יהודי_קדום","בכמויות של "שפע"?
ועוד קשה לי: האם א"י נתברכה בחלזונות תכלת וארגמן?
הרי ברור שרב יוסף אמר דבריו ע"ס ידיעה - ואולי התכוון לומר שנשארו אנשים מומחים מדלי העם (שעבדו בכך למצות ציצית) שאותם ניצל נבוזראדן להפקת צבע תכלת ללבושיו?
ולכן אין לענ"ד הכרח לדבר על "משאבי הטבע שנתברכה בהם ארץ ישראל" אלא אם באמת יש עדות לשפע חלזונות.","233","","4208","True","True","False","","192","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24208","24206","לא חלקתי על נקודה זו","28/10/12 09:37","יב חשון","תשע"ג","09:37","דוד כוכב","","125","","4208","False","True","False","","154","213.151.35.97","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24225","24206","מהו פשוטו של מקרא במילה יוגבים?","28/10/12 14:57","יב חשון","תשע"ג","14:57","אלף בית רשי","זה שהסקתם מרש"י בנביא ומהקדמת פירושו לפירוש רבותינו וכן מהתרגום לא סותר שהמילה יוגבים היא בעלת משמעויות נוספות כמו שפירשוה בתלמוד והמקרא לא יצא מידי פשוטו מהיכן למר לדעת מהו פשוטו של מקרא,(האם מבן יהודה?) המילה יוגבים היא מילה מורכבת מאחר שמשורת הדין היו צריכים לומר יוקבים או נוקבים וע"כ המילה זו היא לא "פשוטה" ויש מקום לפרשה בכמה אופנים, אגב פסוק זה מובא גם במלכים ב' בשינויי לשון ושם רש"י אפילו לא הביא את דברי רבותינו (והסיבה לכאורה שלא הביא שם כי שם הכתיב של הפסוק אחרת לא כתוב יוגבים אלא גובים, ופעמים שהקרי והכתיב רומזים על דרשני במשמעות נוספת ואינני יודע פיתרונה)","278","","4208","True","True","False","","552","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24211","24210","תמים תהיה עם ה' אלוקיך","28/10/12 09:46","יב חשון","תשע"ג","09:46","אלף בית רשי","","278","","4208","False","True","False","","227","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24215","24214","[ללא נושא]","28/10/12 10:41","יב חשון","תשע"ג","10:41","כדי","עי' בסנהדרין (צא.) ונתמלא כולו חלזונות וברש"י שם.","249","","4208","True","True","False","","178","79.183.242.45","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24273","24214","עדויות ארכאולוגיות כנראה שדוקא יש","29/10/12 09:05","יג חשון","תשע"ג","09:05","Almuaddib","למיטב זכרוני, נמצאו בחפירות באיזורי צור וצידון פסולת רבה של קונכיות החלזון. מדובר בכמויות המעידות על תעשיה בקנה מידה גדול מאד.","107","","4207","True","True","False","","133","77.126.199.15","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24219","24215",""..שיוצא מן הים אחד לשבעים","28/10/12 11:34","יב חשון","תשע"ג","11:34","יהודי_קדום","שנה וצובעין בדמו תכלת ולכתחלה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד"
תודה לרב כדי שהפנה לרש"י הק' בסנהדרין צא. : חלזון.
תולעת. שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת ולכתחלה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד: ולמחר. שהגשמים יורדין מתמלא כולו חלזונות ונראה למורי שביצי חלזון (ראשון) משריצין כולן אלמא יש בידו לחיות לפי שעה:"
אם כן לפי זה יש תקופה מסויימת בשנה, גם אם אולי קצרה מאוד שאכן יש שפע חלזונות, כפי הבנתי את דברי הרב כוכב.","233","","4208","True","True","False","","161","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24254","24219","אקוה שתשמח שוב","29/10/12 02:18","יג חשון","תשע"ג","02:18","דוד כוכב","כבר שמחת בעבר בברכת נפתלי.
הרי לך עוד מברכות השבטים,
ברש"י דברים לג, יט:
"ושפני טמוני חול - כסויי טמוני חול טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולן היה...
כי שפע ימים יינקו - זבולן ויששכר הים נותן להם ממון בשפע".","125","","4207","True","True","False","","140","213.151.35.97","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24227","24225","אפשר בבקשה לקבל הפניה למילה "גובים"","28/10/12 16:15","יב חשון","תשע"ג","16:15","יהודי_קדום","במלכים ב' שכתבת? לא הצלחתי למצוא.
אמנם המילה גֵּבִים (בלי ו, לא חולם וכו') מופיעה 112 פעמים ו-"גובים" אף לא פעם אחת.
זה כדי להבין מה שכתבת: "(והסיבה לכאורה שלא הביא שם כי שם הכתיב של הפסוק אחרת לא כתוב יוגבים אלא גובים, ופעמים שהקרי והכתיב רומזים על דרשני במשמעות נוספת ואינני יודע פיתרונה)"","233","","4208","True","True","False","","155","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24228","24225","יש לך תנ"ך אחר מאשר לשאר היהודים?","28/10/12 16:46","יב חשון","תשע"ג","16:46","Almuaddib","מלכים ב', פרק כה:
וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ, הִשְׁאִיר רַב-טַבָּחִים, לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.
ירמיהו פרק לט:
וּמִן-הָעָם הַדַּלִּים, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם מְאוּמָה, הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים, בַּיּוֹם הַהוּא.
ירמיהו פרק נב:
וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ--הִשְׁאִיר, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים: לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.
שאלת מהיכן אנו לומדים את פשוטו של המקרא - קיבלת את הדוגמאות הנוספות.
היוגב אינו נוקב ואינו יוקב, אלא - כפי שעולה בבירור מהפסוק בפרק לט, מי שעובד ביגב. הכורם הוא העובד בכרם, והיוגב הוא העובד ביגב.","107","","4208","True","True","False","","151","77.126.75.54","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24229","24228","אם כך התנ"ך שלי בסדר, ולא נפלתי לגב","28/10/12 17:08","יב חשון","תשע"ג","17:08","יהודי_קדום","עכשיו אני שמח שאין לי גובים.","233","","4208","True","True","False","","149","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24232","24229","איך זה שתרי צנטרי דדהבה אין להם תנך קורן","28/10/12 18:42","יב חשון","תשע"ג","18:42","אלף בית רשי","מלכים ב פרק כה פסוק יב מצאתי בשבילכם היברובוקס
ושוב עצמת הרצון לענות תפסה אותכם בקלקלתכם שאפילו ספר תנך בהוצאת קורן אתם לא פותחים ורק מדפדפים באינטרנט שאכן בכל הקישורים שחיפשתי מופיע יוגבים כדעתכם ולגבי החולם לא דקדקתי כי אין לי נקוד אצלי ע"כ כתבתי גובים ולא גבים כמו שכתוב וכאמור","278","","4208","True","True","False","","260","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24233","24232","מצורף שער הספר ממנו "ראייתך" שאינה","28/10/12 19:11","יב חשון","תשע"ג","19:11","יהודי_קדום","כלל ראיה הואיל וגם שם לא כתוב "גובים" !! איך הגעת לכך... ועוד מפלפל פילפולים...
מה דעתך לעבור לכתר למשל ...
עכשיו אתה שופך קצת אור על כמה וכמה דברים.","233","gif","4208","True","True","False","","146","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א","0-gif"),new Message("24234","24232","אלף בית, עצור בעצמך וחשוב לרגע:","28/10/12 21:20","יב חשון","תשע"ג","21:20","Almuaddib","כתבת למעלה בהאי לישנא:
"זה שהסקתם מרש"י בנביא ומהקדמת פירושו לפירוש רבותינו וכן מהתרגום לא סותר שהמילה יוגבים היא בעלת משמעויות נוספות כמו שפירשוה בתלמוד והמקרא לא יצא מידי פשוטו מהיכן למר לדעת מהו פשוטו של מקרא,(האם מבן יהודה?) המילה יוגבים היא מילה מורכבת מאחר שמשורת הדין היו צריכים לומר יוקבים או נוקבים וע"כ המילה זו היא לא "פשוטה" ויש מקום לפרשה בכמה אופנים, אגב פסוק זה מובא גם במלכים ב' בשינויי לשון ושם רש"י אפילו לא הביא את דברי רבותינו (והסיבה לכאורה שלא הביא שם כי שם הכתיב של הפסוק אחרת לא כתוב יוגבים אלא גובים, ופעמים שהקרי והכתיב רומזים על דרשני במשמעות נוספת ואינני יודע פיתרונה)"
להניח דעתך, הבאתי לך שלושה פסוקים, ואילו היית מעיין בהם במקום לרדוף אחרי המריבה, היית מוצא תשובה לשאלותיך, שהתשובה פשוטה וברורה היא, לפחות לדוברי עברית.
בסוף מלכים ב', נכתב:
וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ, הִשְׁאִיר רַב-טַבָּחִים, לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים (1)
התרגום לארמית: ומחשיכי עמא דארעא אשאר רב קטוליא למהוי מפלחין בחקלין ובכרמין.
הנה כי כן, התרגום ברור: כורמים הם העובדים בכרמים, יוגבים הם העובדים בשדה.
ורש"י על אתר: וליגבים. חופרי הארץ. לשון יקבים שהם חפירות בקרקע.
נדלג לרגע לפסוק המקביל בירמיהו, בפרק נב:
וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ--הִשְׁאִיר, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים: לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים
התרגום לארמית:
ומחשיכי עמא דארעא אשאר נבוזראדן רב קטוליא למהוי מפלחין בחקלין ובכרמין.
המתרגם לא חש לדקדקנותך, ותירגם בדיוק נמרץ, אותו תרגום. יוגבים, גם כאן, הם העובדים בשדה.
גם רש"י לא חש לכך, כפי שהוזכר לעיל. פירושו מתחיל בפשט: יוגבין - חופרין בארץ.
אם כן, יש לנו כורמים - העובדים בכרם, ויוגבים - העובדים ביגב, בשדה. מאחר ובירמיהו לפניכן מופיע לפנינו גם היגב עצמו, הפירוש אינו דחוק אלא יציב וברור.
הנה, כך התיאור הראשוני בירמיהו, בפרק לט:
וּמִן-הָעָם הַדַּלִּים, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם מְאוּמָה, הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים, בַּיּוֹם הַהוּא.
ותרגומו:
ומן עמא חשיכיא דלית להון מדעם אשאר נבוזראדן רק קטוליא בארעא דבית יהודה ומגינון למהוי מפלחין בחקלין ובכרמין ביומא ההוא.
יגב = שדה. פשוט וברור. יוגב הוא העובד בשדה. נהיר כאור החמה בארץ הקודש.
אלולי דמסתפינא הייתי אומר שכשם שבבל השמועות חשוכות, כך גם לנושמים את אוירא דארץ העמים, וכידוע.
נ.ב.
לו היית לומד תנ"ך, לא רק שבכאן לא היית נופל, אלא גם שלא היית כותב "צנתרי" בשגיאת כתיב.
ואם כבר - דדהבא ולא כפי שכתבת.
(1) כן, אני מודע להבדל בין הקרי לבין הכתיב, אולם לא בכדי הקרי כאן הוא בדיוק כמו שהכתיב והקרי בירמיהו.","107","","4208","True","True","False","","359","77.126.75.54","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24240","24233","נכון לא כתוב לגובים אלא לגבים ולא ליגבים","28/10/12 22:30","יב חשון","תשע"ג","22:30","אלף בית רשי","מה אתה מפלפל סתם כאילו שלא הבנת, אינני חושדך בטיפשטות אלא בפטפטנות","278","","4208","True","True","False","","183","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24239","24234","יפה מאוד אכן הנצחנות פוצעת את החילזון","28/10/12 22:27","יב חשון","תשע"ג","22:27","אלף בית רשי","ושוב שניכם נופלים באותה מלכודת אכן אני לא דובר עברית בדר"כ ואין אני מקפיד כל כך על דיוקי לשון העברית , ושניכם לענין עצמו לא ענית אלא העמסתם עוד ועוד על הקורא ואני בס"ה הבאתי את הכתיב שהוא שונה מן הקרי במלכים ואין כאן שום ראיה לכלום, אלא אך ורק להורות שמדובר כאן על מילה שאינה נדרשת דווקא בפשט אחד, ואני הקטן למרות המובאות הנוספות לא יכול לזוז מהפשט ש"האמוראים" עצמם נתנו לפסוק זה גם לפני רש"י וגם לפני המתרגם וע"כ בענין זה מבחינתי וירא הקהל וישפוט","278","","4208","True","True","False","","168","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24252","24234","בזכריה ד, יב שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב","29/10/12 02:07","יג חשון","תשע"ג","02:07","דוד כוכב","הביטוי צנתרי / צנתרא / צנתרות -- דדהבא / דזהב / זהב / הזהב לקוח ממחברי הדורות. וכבר נמצאו כמה וכמה שכתבו גם ב-ט'.","125","","4207","True","True","False","","258","213.151.35.97","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24275","24239","עד מתי תתעקש להפגין בורות בפומבי?","29/10/12 09:12","יג חשון","תשע"ג","09:12","Almuaddib","ראשית, אתה טועה כאשר אתה מייחס למי שחולק על דבריך נצחנות. הפוסל - במומו פוסל, ואכמ"ל.
שנית, הואיל ואינך דובר עברית, זהירות משנה אתה צריך לפני שאתה מתעקש לקבוע מסמרות, וכשמעירים לך על טעות - כדאי שתבדוק את עצמך היטב בעדי בדיקה מהימנים.
שלישית, אכן - כדבריך - בהבדל הקרי וכתיב במלכים אין כלום, כשם שלא המתרגם ולא רש"י חשבו שיש בכך משהו.
רביעית, אתה נצמד לדברי רב יוסף כאילו הם פשט, וזונח את תרגומו של יונתן בן עוזיאל - תנא שקדם בזמנו לרב יוסף - ועוד מתעקש לקבוע שהאמוראים חיו לפני התנאים.
"... אוטם שפתיו נבון"","107","","4207","True","True","False","","200","77.126.199.15","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24276","24254","אכן שמחתי! והנה מצאתי גם זאת:","29/10/12 09:15","יג חשון","תשע"ג","09:15","יהודי_קדום","ירושלמי, מסכת כלאים דף מב: פרק ט הלכה ג:
" והלא אין ארצות החיים אלא צור וחברותיה וקיסרין וחברותיה תמן זולת תמן שובעא"
אם כן מפורשות כתוב שבאיזור עליו מדבר רב יוסף יש הזול והשובע.
ריקן (1) זחלתי והנה מילאוני שפע חכמה הרבנים כדי וכוכב ברכת ה' עליהם.
(1) " ולכן אין לענ"ד הכרח לדבר על "משאבי הטבע שנתברכה בהם ארץ ישראל" אלא אם באמת יש עדות לשפע חלזונות."","233","","4207","True","True","False","","149","79.183.167.238","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24277","24273","נמצאו אתרים רבים","29/10/12 09:15","יג חשון","תשע"ג","09:15","דוד כוכב","כמובא באתר זה.","125","","4207","True","True","False","","126","213.151.35.97","0","24195","שבת|כו ע"א",""),new Message("24279","24275","צודק !ובשלישי טוב שהודה וברביעי טעיתי","29/10/12 10:16","יג חשון","תשע"ג","10:16","אלף בית רשי","ואכן משגרה כתבתי לפני הרש"י ולפני המתגם עכ"פ מקום טוב באמצע בוודאי מוצא לעצמו רב יוסף ודעתו ג"כ בפשוטו של מקרא
ובין עברית ללשון הקודש המרחק גדול וידיעה השפה עברית היא לא דווקא מעלה לגבי לשון הקודש, ואני לא ישנה את דעתו המלומדה והוא לא ישנה את דעתי בעני עברית ולשון הקודש ,ודרכינו יפרדו לשלום ושיהיה לך רוב נחת ממשפחתך לך ולחברך המחרה תמיד אחריך ואך טוב וחסד ישכנו בביתכם לאורך ימים ושנים בבריאות איתנה וסברה ישרה אמן כן יהי רצון","278","","4207","True","True","False","","223","184.145.211.65","0","24195","שבת|כו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);