var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=24084;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("24084","0","מה התועלת בסיפור על שני הזקנים מצידן?","23/10/12 13:00","ז חשון","תשע&quot;ג","13:00","שאינו יודע לשאול","<span class='darkYellow'><b>ב''ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך <br />וב''ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך <br />אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא <br />חד אמר טעמא דב''ש כנגד ימים הנכנסין וטעמא דב''ה כנגד ימים היוצאין <br />וחד אמר טעמא דב''ש כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין </b></span><br /><span class='bordeaux'><b>אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כב''ש ואחד עשה כדברי ב''ה זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין </b></span><br /><br />מה בא <span class='bordeaux'><b>הקטע האחרון </b></span>ללמדנו? מה תועלת יש בו? מה מטרתו?","48","","4206","True","True","False","","1336","77.124.175.26","0","0","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24085","24084","התועלת","23/10/12 13:33","ז חשון","תשע&quot;ג","13:33","כדי","ז&quot;ל הגר&quot;א בביאורו לשו&quot;ע סי' תרעא ס&quot;ב: <br />וי&quot;א. כ&quot;כ הרמב&quot;ם להלכה נראה שכן הוא דעת הרי&quot;ף מדהביא מימרא דרבב&quot;ח אר&quot;י שני זקנים כו' כנגד פרי החג כו' דמעלין בקודש ואין כו' דלהאי טעמא לא חיישינן להיכרא דימים הנכנסין או היוצאים שכתב התוספות שם. וכ&quot;מ בגמרא שם חד אמר כו' וחד אמר טעמא כו' דנ&quot;מ בכה&quot;ג כנ&quot;ל ומסקנא דב' זקנים כמ&quot;ד דמעלין בקודש כו'. עכ&quot;ל.<br /><br />וכוונתו מבוארת, דהתוס' כתבו דהמהדרין מן המהדרין קאי דווקא אנר איש וביתו, כלומר שרק אחד מבני הבית מדליק ומוסיף והולך לב&quot;ה או פוחת והלך לב&quot;ש. וטעמם, כדי שיהא היכר לתוספת האור או לחסרונו. אך דעת הרמב&quot;ם שהמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך או פוחת והולך, לכ&quot;א אחד מבני הבית (או כמנין בני הבית לדעת הגליא מסכת ודעימיה).<br /><br />וכתב הגאון שמחלוקתם תליא בשני טעמי הגמ', שלטעם הראשון של ימים הנכנסין והיוצאין, צריך שיהא היכר בנרות לעיני הרואים כמו ימים חלפו או נשארו, וא&quot;כ ע&quot;כ כהתוס' שרק אחד מבני הבית מדליק, דאי כהרמב&quot;ם, הרי אין היכר. אך לטעם השני, לא חיישינן להיכר של ימים הנכנסים והיוצאין, וכהרמב&quot;ם.","249","","4206","True","True","False","","318","79.180.210.158","0","24084","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24104","24084","שהרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה,","24/10/12 07:45","ח חשון","תשע&quot;ג","07:45","Almuaddib","וכדברי בית הלל - גם כן עושה.<br /><br />חיזוק לאותה אמירה מפורסמת.","107","","4205","True","True","False","","190","84.228.15.210","0","24084","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24112","24104","לא מדויק","24/10/12 12:02","ח חשון","תשע&quot;ג","12:02","עם הארץ","הרי למדנו (בברכות נא ב) שהלכה כבית הלל בכל מקום ושני זקנים אלו חיו בתקופת רבי יוחנן ואולי פה אין מחלוקת על דין מצוות ההדלקה אלא רק על ההידור ולכן התירו כב״ש.","248","","4205","True","True","False","","218","184.32.253.163","0","24084","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24184","24104","כך כתב בב&quot;ה כאפשרות ולא למעשה","27/10/12 19:06","יא חשון","תשע&quot;ג","19:06","שלמה שטרסברג","ביאור הלכה סימן תרעא <br /><br />* וי&quot;א דכ&quot;א מבני הבית וכו' - עיין בביאור הגר&quot;א שכתב דגם דעת הרי&quot;ף כן הוא מדהביא המימרא דרבה בב&quot;ח אמר ר&quot;י וכו'. <b>ולולי דברי קדשו היה אפשר לומר עוד דדעת הרי&quot;ף דזה לא נכנס בכלל מה דקי&quot;ל בעלמא דהלכה כב&quot;ה בדינא אחרי דאינם מחולקים בענין הלכה אלא בענין הידור בעלמא ולזה הביא מה שאמר ר' יוחנן על שני זקנים ומשמע לכאורה דהיו בימיו שכבר נפסק בעלמא דהלכה כב&quot;ה ואפ&quot;ה זקן אחד עשה כב&quot;ש. אכן מדלא הוזכר ד&quot;ז בשום פוסק אין לצרף ד&quot;ז להלכה כלל ולא כתבתי רק לעורר לב המעיינים: </b>","205","","4202","True","True","False","","265","95.86.102.216","0","24084","שבת|כא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);