var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23880;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23880","0","אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה","15/10/12 09:45","כט תשרי","תשע&quot;ג","09:45","ינון","בס&quot;ד<br /><br />פעם אחת קרא ובקש להטות אמר וכו', ר' נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בו אלישע קריתי והטיתי נר בשבת <b>לכשיבנה ביהמ&quot;ק אביא חטאת שמנה</b>.<br />א&quot;ר אבא: <b>שאני רבי ישמעאל בן אלישע הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט</b>.<br /><br />1) איך ייתכן שרבי ישמעאל בן אלישע חי אחרי החורבן? והלא הכהן הגדול שהיה בחורבן הוא רבי ישמעאל כהן גדול, בן דורו של רשב&quot;ג ושנהרג יחד אתו על קידוש ה' (שניהם מעשרת הרוגי מלכות) ומקובל לומר שלא זהו רבי ישמעאל בן אלישע! ואולי טעיתי ואכן הוא הוא?<br /><br />2) מנין לנו שרבי ישמעאל בן אלישע משים עצמו על דברי תורה כהדיוט?<br /><br />3) ועוד- ר' אבא אמר שרבי ישמעאל בן אלישע משים עצמו כהדיוט <b>על דברי תורה</b>, והלא לא יקרא לאור הנר אלו דברי סופרים!","301","","4219","True","True","False","","1658","132.69.229.230","0","0","שבת|יב ע&quot;ב",""),new Message("23883","23880","ל (2) חשבתי ע&quot;ס עדות ר' נתן:","15/10/12 10:05","כט תשרי","תשע&quot;ג","10:05","יהודי_קדום","&quot;ר' נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה בהמ''ק אביא חטאת שמנה <b>א''ר אבא שאני ר' ישמעאל בן אלישע הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט </b>&quot;","233","","4219","True","True","False","","244","79.177.144.51","0","23880","שבת|יב ע&quot;ב",""),new Message("23896","23880","הואיל ומשים עצמו על דברי תורה","16/10/12 08:00","ל תשרי","תשע&quot;ג","08:00","דוד כוכב","1) היו שני רבי ישמעאל בן אלישע.<br />2) הדבר היה ידוע להם.<br />3) הפירוש הוא שכשהוא לומד תורה הוא שוכח מכל גינוני הכבוד ולצורך הלימוד הוא מוכן לנהוג כאחד הפשוטים שבעם, שהאהבה מקלקלת את השורה.","125","","4218","True","True","False","","247","37.60.47.104","0","23880","שבת|יב ע&quot;ב",""),new Message("23900","23896","ברשות כבודו אביא את התוס' מיבמות","16/10/12 10:44","ל תשרי","תשע&quot;ג","10:44","יהודי_קדום","<b>קד.</b> התוס' מעניין כולו אך הוא כאסמכתא לדעה דתרי רבי ישמעאל בן אלישע הוו:<br />&quot;אמר רבי ישמעאל בן רבי יוסי אני ראיתי את רבי ישמעאל בן אלישע. כך כתוב בספרים וקשיא לר''י איך יתכן שראה רבי ישמעאל בן רבי יוסי את רבי ישמעאל בן אלישע שנהרג קודם רבי עקיבא ורבי ישמעאל כפוף ויושב לפני רבי ויום שמת ר''ע נולד רבי ומיהו אין למחוק הספרים בשביל כך כי מה בכך שרבי ישמעאל ברבי יוסי היה כפוף ויושב לפני רבי כי גם רבי יוסי אביו אילו היה קיים היה כפוף ויושב לפני רבי ולמאי <b>דפירש ר''י דתרי רבי ישמעאל בן אלישע הוו </b>אתי שפיר דאותו שנהרג היה זקנו של אותו רבי ישמעאל בן אלישע שראוהו רבי ישמעאל בן רבי יוסי דאפשר שחיה הרבה אחר רבי עקיבא&quot;|<br /><br /><br />פרפרת ממוחי לכבוד ר&quot;ח החל היום ולכבוד רבי ישמעאל בן אלישע: <br /><br />המזמור שנוהגים לומר בער&quot;ח ור&quot;ח הוא מזמור  <span class='bordeaux'><b>קד </b></span> בתהילים &quot;בָּרְכִי נַפְשִׁי &quot;  כמו הדף <b>קד</b> ביבמות  שהובא לעיל.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>חודש טוב</b></span>","233","","4218","True","True","False","","192","79.177.144.51","0","23880","שבת|יב ע&quot;ב",""),new Message("23903","23896","עדיין קשה","16/10/12 12:05","ל תשרי","תשע&quot;ג","12:05","ינון","בס&quot;ד<br /><br />2) היכן מצינו שהדבר היה ידוע להם? במקומות אחרים כאשר מביאה הגמרא תירוץ של &quot;שאני ר' פלוני&quot; בגלל משהו, היא מביאה ראיה לדבריה. מהיכן דבר זה היה ידוע להם?<br /><br />3) אם כך, איך אמר &quot;אני אקרא ולא אטה&quot;? זה אינו משפט של הדיוט! מקום נוסף שמצינו דבר איסור ומי שאמר &quot;אני אעשה ולא אעבור&quot; הוא שלמה המלך! הדיוט קורא את דברי חכמים וטעמם ואומר &quot;כמה רחבה ועמוקה דעתם של חכמים שיודעים להרחיק את האדם מן העבירה&quot;.<br />ועוד - היכן מצינו שעשה עצמו כהדיוט? כלומר- האם יש לנו מקרה כלשהו שיש בו הבדל של &quot;אדם חשוב שאני&quot; והוא לא נהג כיוצא מן הכלל של אדם חשוב אלא ככלל של ההדיוטות?<br /><br /><br />ואחרי שחשבתי קצת על דברי, עלו בדעתי שתי אפשרויות, שייתכן שיש בהן כדי להשיב (ואולי לא) :<br /><br />א - מתוך שכתב על פנקסו &quot;חטאת שמנה&quot; משמע שכוונתו לשעירה כשל הדיוט ולא לפר ככהן גדול (למרות שאין מכאן ממש ראיה, כי גם העולה, שבאה רק זכר תמים, נקראת בלשון נקבה &quot;זאת תורת העולה היא העולה וכו'&quot;).<br /><br />ב - על דברי רבא &quot;ואם אדם חשוב הוא מותר&quot; אומר רש&quot;י (ד&quot;ה מותר) : שאינו רגיל להטות נר בחול מפני חשיבותו - והיינו או משום שמאירים לו תמיד באור גדול או משום שנמצאים סביבו אנשים שידאגו להטיית הנר עבורו, ואם נניח כמו שכבודו כתב, שכשהיה רבי ישמעאל בן אלישע לומד תורה היה מתנהג כהדיוט, לא היו סביבו אנשים שישמשוהו ויטו עבורו והיה מסתפק גם באור קטן וחלש ואז נוצרה לנו היכי תמצי שאכן בקש להטות או ממש הטה. אבל באדם חשוב המתנהג בחשיבותו (כמו למשל רבא עצמו, לפי מה שכבודו הביא במקום אחר) אכן אין חשש שיבוא להטות ומותר לקרוא לאור הנר.","301","","4218","True","True","False","","273","132.69.229.230","0","23880","שבת|יב ע&quot;ב",""),new Message("23911","23903","לענ&quot;ד","16/10/12 23:27","ל תשרי","תשע&quot;ג","23:27","דוד כוכב","בסוף כתבת שני דברים יפים.<br />אבל עצם הקושיות אינן קשות. הגמרא מלמדת הרבה דברים הסטוריים, ולא שואלים מאין להם. גם כאן, למרות שזה נאמר בדרך של תירוץ אין חובה למצא מקור נוסף.<br />בכל זאת חיפשתי, ומצאתי במסכת מכות דף כד ע&quot;א: &quot;מואס בבצע מעשקות - כגון ר' ישמעאל בן אלישע&quot;, ואולי יש קצת קשר.<br />וגם המשפט &quot;אני אקרא ולא אטה&quot;, אמנם מוצאים משפט כזה רק במעשים בהם נכשלו לבסוף, אבל היו גם אלפים שאמרו לעצמם משפט זה, וזה לא הובא כי הם לא נכשלו. וחלק מהמקרים נאמרו בלא ציטוט משפט מפורש זה, כגון בעמוד הבא &quot;עולא כי הוי אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחוותיה&quot;. ויותר מפורש במסכת ברכות דף כ ע&quot;א: &quot;רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר להו: הכי טבילו והכי טבילו. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מיצר הרע?&quot;. ורב אחא מרכיב לה אכתפיה ומרקד במסכת כתובות דף יז ע&quot;א. וכדומה.","125","","4218","True","True","False","","145","37.60.47.104","0","23880","שבת|יב ע&quot;ב",""),new Message("23933","23911","אני מקבל את עצם התשובה, אבל לגבי המקרים","17/10/12 11:16","א חשון","תשע&quot;ג","11:16","ינון","בס&quot;ד<br /><br />שהובאו כדוגמא למי שלא נכשל - לענ&quot;ד אין הם ראיה:<br /><br />עולא סבר שאין בזה איסור כלל (ואפילו לכל אדם ולאו דווקא אדם חשוב) כדמוכח מההמשך &quot;ופליגא דידיה אדידיה&quot; שמאמרו האוסר חולק על מעשיו המתירים [לעצם העניין אולי מדובר ב&quot;מחשבה שניה&quot; בה הגיע למסקנה לאסור ואז אולי באמת הפסיק את נוהגו הנ&quot;ל מאותו מאמר ואילך].<br /><br />רב גידל עשה זאת לצורך מצווה - כדי שלא יקרה מצב בו לא עלתה לאשה טבילתה ותבוא הביתה מבלי לדעת זאת ויכשלו. ובתשובתו משמע שכל מי שיכול להגיע למצב בו דומות הנשים עליו כי קאקי חיורי יכול ללמוד הלכות טבילה בדקדוק ולשבת על פתח המקוה ולייעץ לנשים כיצד לטבול (שוב- כלא אדם ולאו דווקא אדם חשוב).<br /><br />ורב אחא אמר לתלמידיו במפורש שאם הכלה תדמה עליהם כקורה יוכלו גם הם להרכיבה על כתפיהם (ולא אמר להם שמכיוון שהוא אדם חשוב דינו שונה).<br /><br />מבחינת הרעיון העומד מאחורי האמירה הזו-<br />חכמים קבעו כלל לנהוג בו מטעם כלשהו של זהירות וכך עושים כולם ע&quot;מ שלא להכשל, ובא אדם אחד וטוען: אני אוכל לשמור על עצמי שלא אכשל גם אם לא אנהג כמו כלל הזהירות. בכך שונה אני מכל שאר אדם.<br />משום כך יש באמירה זו איזושהי הצבעה על ערך מוסף שיש באומר לדעתו. ואין כאן ביקורת על האומר מכיוון שבאמת היה בו איזשהו ערך מוסף (שלמה המלך, רבי ישמעאל בן אלישע).<br />לענ&quot;ד- אדם פשוט שאומר זאת מפיל את עצמו למדרגת &quot;חכם בעיניו&quot; ששלמה המלך עצמו בספר משלי &quot;נכנס בו&quot; ללא רחמים.","301","","4217","True","True","False","","262","132.69.229.230","0","23880","שבת|יב ע&quot;ב",""),new Message("23942","23933","לא כך","17/10/12 15:41","א חשון","תשע&quot;ג","15:41","דוד כוכב","בעולא, הראשונים מסבירים שלא היתה אצלו &quot;מחשבה שניה&quot; כמו שכתבת, אלא שהכיר בעצמו שלא יחטא. אין כאן קשר ל&quot;אדם חשוב&quot; אלא למידת היצר.<br />רב גידל לא היה עושה מה שעשה אם לא שאמר לעצמו שלא יכשל. לא היה מותר לו אילו היה חשש.<br />גם רב אחא אמר לעצמו שלא יכשל כי אינו מרגיש גירוי, והוא צפה שהמצב לא ישתנה בעתיד.<br />גם רבי ישמעאל ושלמה סברו שלא יכשלו אלא שהם טעו בהערכת המצב.<br /><br />מה שכתבת בסוף נכון, רבי ישמעאל ושלמה נכשלו בדבר שהיה אסור להם להקל בו. וכדברי הגר&quot;א המובאים בספר קול אליהו על דברים פרק יז פסוק יז:<br /><span class='bordeaux'>בפסוק (שם יז. יז) ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וגו', איתא בגמרא במס' סנהדרין (דף כ&quot;א ע&quot;ב) אר&quot;י מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם, כתיב לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור, וכתיב (מלכים א' יא. ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וגו' ע&quot;ש, לפי&quot;ז יש לפרש מה דאיתא במס' שבת (דף י&quot;ב ע&quot;ב) לא יקרא לאור הנר שמא יטה א&quot;ר ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה פעם אחד קרא והטה (כפי עדותו של ר' נתן שם) אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר וכו' ע&quot;ש, יש לפרש דה&quot;ק דהנה שם (דף י&quot;א ע&quot;א) בהמשנה נאמר סתם לא יקרא לאור הנר, בלי נתינת טעם וסבה על איסור הקריאה לאור הנר, ואולם בברייתא מפורש הטעם דמפני זה לא יקרא לאור הנר שמא יטה, והנה ר' ישמעאל בראותו סבת האיסור חישב בדעתו אני אקרא ולא אטה, כדרך שאמר שלמה המלך ע&quot;ה אני ארבה ולא אסור, כנז&quot;ל, ולכן לבסוף אחר שנכשל רבי ישמעאל, אז אמר כמה גדולים דברי חכמים ר&quot;ל דברי חז&quot;ל במשנתנו שאמרו לא יקרא לאור הנר, ולא נתנו הטעם על האיסור כי ע&quot;י הנתינת הטעם הי' הפתח והמבוא לטעות ולהכשל, אבל בלא זה הי' גזרת חכמים. (חי' מהר&quot;ץ חיות על הש&quot;ס. דמשק אליעזר. ביכורי אביב).</span>","125","","4217","True","True","False","","403","37.60.47.104","0","23880","שבת|יב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);