var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23828;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23828","0","מדוע נדחק רש"י לפרש כך?","12/10/12 15:16","כו תשרי","תשע"ג","15:16","Almuaddib","למדנו בבריתא:

אחרים אומרים:
אסקופה משמשת שתי רשויות;
בזמן שהפתח פתוח - כלפנים
פתח נעול - כלחוץ.



בשל שאלת הגמרא אודות הלחי, ראינו כי העמיד רב את הבריתא הזו במבוי:

אמר רב יהודה אמר רב: הכא באיסקופת מבוי עסקינן, חציו מקורה וחציו שאינו מקורה, וקירויו כלפי פנים.
פתח פתוח - כלפנים, פתח נעול - כלחוץ.



אם כן, יש בפנינו מבוי - רחוב צר - שיש לו אסקופה הפונה לרשות הרבים, והמבוי עצמו, רשות היחיד הוא.
למבוי זה יש גם דלת.

מהו הקירוי?


בפשטות, משמעות המלה היא כיסוי בתקרה. בדיוק כפי שלמדנו פעמים רבות בגמרא. למשל, במסכת עירובין ראינו כי "בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה...", והסביר רש"י כי "מקורה - מכוסה בגג חלק...".

אבל כאן, מסביר רש"י אחרת. "הכא באסקופת מבוי עסקינן. כדקאמרת אבל לא במבוי שהכשרו בלחי אלא במבוי שהכשרו בקורה וקורת המבוי שיעור רחבה טפח... וכגון שהניח הקורה כלפי פנים לצד המבוי..."


עד כאן שאלה ראשונה על רש"י - מדוע לקבוע דוקא קורה בקצה המבוי, ולא להסביר, בפשטות, כי המדובר במבוי מכוסה תקרה, מבוי מקורה, אלא שהקרוי אינו מגיע עד קצה האסקופה אלא עד חלקה בלבד.


אבל ההמשך קשה עוד יותר:

"...הלכך פתח פתוח כלפנים מחוד החיצון של קורה ולפנים וסבר לה כמ''ד מותר להשתמש תחת הקורה או משום טעם ההיכרא מלבר כדמפרש פלוגתייהו בעירובין (דף ח:) אי משום דקורה משום מחיצה דאמרינן חודה החיצון יורד וסותם: פתח נעול. והדלת שוקף בפני האסקופה הפנימית וכל האסקופה חוץ לדלת כלחוץ ואפילו תחת הקורה דכיון דנסתם המבוי בטלה לה קורה וליכא למימר יורד וסותם דכל מחיצה שאין בין חלל המחיצות ד' אינן מחיצות ולא שייכא בהו תורת גוד אחית ולהכי לא אוקמא באסקופת בית דסתם בית פתח שלו יש לו משקוף מלמעלה ונמצא עובי הפתח כולו מקורה ואפילו פתח נעול אמרינן יורד וסותם שהרי יש בחלל עביו ד' מן הדלת לסתימת פי התקרה וה''ה דמצי לאוקמא כולו מקורה אלא שאין ברחב עביו ד' אלא משום דסתם עובי החומה אינו פחות מד'"



כלומר, לשיטת רש"י, כאשר הדלת פתוחה, מותר לבני המבוי להשתמש באסקופה, לכל היותר, עד החלק של המבוי הנמצא מתחת לקורה.

לפי הרמב"ם, והמאירי ועוד; כאשר הפתח פתוח - מותר להשתמש בכל האסקופה, גם בחלק שאינו מתחת לקרוי, משום ששאר האסקופה נמשכת אחרי החלק המותר.


ואילו מדברי רש"י כאן, עולה קושי, שכולה בנויה על הנחה בדבר עובי האסקופה, מה שאינו כן בבריתא.


ואילולא נדחק רש"י לפרש שקורה ולא תקרה, לא היה צורך להגיע למסקנה הדחוקה. ואינני יודע מה דחקו לכך.","107","","4226","True","True","False","","1049","84.228.45.182","0","0","שבת|ט ע"א",""),new Message("23853","23828","אילו לא פירש "קורה",","14/10/12 09:47","כח תשרי","תשע"ג","09:47","ינון","בס"ד

עדיין לא היה בזה תירוץ לקושיית הגמרא על ה"לחי", שהובאה קודם.","301","","4224","True","True","False","","249","132.69.229.230","0","23828","שבת|ט ע"א",""),new Message("23870","23828","אנסה לדחוק הבנתי למבוי הסתום ולפתוח פתח","14/10/12 22:32","כח תשרי","תשע"ג","22:32","יהודי_קדום","תשובה לשאלתו.
אתחיל ב"תאום כוונות" כדי לוודא שהבנתי את שאלתו ואין קורה בין עיניי.

כב' יוצא מדברי ר' מאיר בברייתא מ דף ו. " ...חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין... אחרים אומרים איסקופה משמשת ב' רשויות בזמן שהפתח פתוח כלפנים, פתח נעול כלחוץ. ואם היתה איסקופה גבוהה י' ורחבה ד' ה''ז רשות לעצמה"

מכאן הוא מדלג אל תירוצו של רב שהביא רב יהודה: " הכא באיסקופת מבוי עסקינן" .
כשהתירוץ הוא על הקושיא: מדוע ר' מאיר מתיר טלטול ע"ג האסקופה למרות שאין לאסקופה לחי חיצונה נוספת על הלחי הפנימית הקיימת העומדת להיכר רק כלפי פנים?
כך הבנתי ביסודות הקושיא:
1. לרב חמא בר גוריא המחיצה הד' של המבוי היא הפאה הפנימית של הלחי והטלטול יהא מותר במבוי עד המקום שמול אותה פאה.
2. השטח שמול הלחי אסור בטלטול בהיותו נחשב כמוקף רק משלושה צדדים וכדי להתיר בו טלטול יש להוסיף לחי נוסף שפאתו (חודו) הפנימית תהא שווה ופונה לפאה החיצונה (לכיוון המבוי) של הלחי הראשון.

יסודות התירוץ של של רב שהביא רב יהודה הם:


3. מדובר באסקופת מבוי ובדלת ללא משקוף.
4. לא מדובר בלחי אלא בקורה שרוחבה פחות מד' טפחים.
ואז:
5. "בזמן שהפתח פתוח – כלפנים" הקורה מתירה טלטול מפאתה החיצונה דוקא (בניגוד ללחי המתירה טלטול מפאתה הפנימית)
6. ובמצב "פתח נעול – כלחוץ" לא יכולה הקורה למלא מטרתה להתיר טלטול תחתיה.

אם עד כאן אנו רואים עין בעין נפנה לנסיון להשיב על שאלתו:
"... מדוע לקבוע דוקא קורה בקצה המבוי, ולא להסביר, בפשטות, כי המדובר במבוי מכוסה תקרה, מבוי מקורה, אלא שהקרוי אינו מגיע עד קצה האסקופה אלא עד חלקה בלבד."

נסיון:אם לא היה קיים סעיף 4. לעיל אלא כעין מה שכתב בסוף שאלתו, שיש קירוי ברוחב ד' על ד' לפחות, הרי שהיה מותר לטלטל מתחת קירוי זה ככל רה"י גם במצב "פתח נעול – כלחוץ", ( היינו כשהדלת סגורה וזאת משום שיחול כאן התיקון של "פי תקרה") והרי נקבע בסעיף 6 שבמצב דלת נעולה אסור הטלטול – וכיצד אסרנו אם יש תקרה? מכאן שמדובר בקורה!

ההסברים מבוססים בעיקר על הבנתי את רש"י הק' ועל השרטוטים של פי' הרב שטיינזלץ.


מ.ש.ל (מקווה בע"ה)","233","","4224","True","True","False","","220","79.177.144.51","0","23828","שבת|ט ע"א",""),new Message("23885","23870","המממ","15/10/12 19:16","כט תשרי","תשע"ג","19:16","Almuaddib","כתבת:

אם לא שלא מדובר בלחי אלא בקורה שרחבה פחות מ-4 טפחים, אלא שיש קרוי, הרי שהיה מותר וכו'.

ודאי שתחת הקרוי מותר לטלטל. אלא שלפי הציור שלי, המבוי יכול להיות מקורה כולו - והואיל והוא ממילא רה"י - אין בכך רבותא כלשהי.
הקרוי ממשיך גם אל מעל חלק מהאסקופה, ובקצה הקרוי - הדלת.
כאשר הדלת פתוחה, האסקופה היא יחידה אחת, והואיל וחלקה הותר בטלטול - החלק שתחת הקרוי - הותרה כולה.
בזמן שהדלת סגורה, הרי כל האסקופה שבחוץ אינה מקורה, והיא כרה"ר.

וחוזרת שאלתי אם כך: מדוע קורה ולא תקרה?","107","","4223","True","True","False","","204","84.228.169.141","0","23828","שבת|ט ע"א",""),new Message("23887","23885","מה שכתב שכתבתי, לא כתבתי!","15/10/12 21:22","כט תשרי","תשע"ג","21:22","יהודי_קדום","מה שכתבתי ב-4 הוא: שלא מדובר בלחי וזה לא משתמע ממה שכתב:
אם לא שלא מדובר...

1. ה׳אם׳ אין לו מקום בדבריי כלל וגם משום שאין תנאי לקביעה ב-4.
2. ׳לא שלא׳= ׳שכן׳ ? מה אז משמעות כל המשפט שכתב?

נעצרתי בהבנתי במשפט הראשון שכתב.
אודה לו מאוד אם ינסחנו כמשפט פשוט.","233","","4223","True","True","False","","170","79.177.144.51","0","23828","שבת|ט ע"א",""),new Message("23904","23887","אם יורשה לי","16/10/12 12:33","ל תשרי","תשע"ג","12:33","ינון","בס"ד

סדר הקורות ( ) היה כך:

יהודי קדום כתב:
"4. לא מדובר בלחי אלא בקורה שרוחבה פחות מד' טפחים.
...
6. ובמצב "פתח נעול – כלחוץ" לא יכולה הקורה למלא מטרתה להתיר טלטול תחתיה.
...
נסיון:אם לא היה קיים סעיף 4. לעיל אלא כעין מה שכתב בסוף שאלתו, שיש קירוי ברוחב ד' על ד' לפחות, הרי שהיה מותר לטלטל מתחת קירוי זה ככל רה"י גם במצב "פתח נעול – כלחוץ", ( היינו כשהדלת סגורה וזאת משום שיחול כאן התיקון של "פי תקרה") והרי נקבע בסעיף 6 שבמצב דלת נעולה אסור הטלטול – וכיצד אסרנו אם יש תקרה? מכאן שמדובר בקורה!
..."

וכדי לקצר את הציטוט אלמואדיב עשה "רימיקס", וכוונתו למה שעולה מדברי יהודי:
אם לא היה קיים סעיף 4 לעיל - כלומר: אם אין זה כך שלא מדובר בלחי אלא בקורה,
אלא כעין מה שכתב בסוף שאלתו - כלומר: אלא הפירוש הוא שלא מדובר בלחי אלא בקירוי ברוחב ד' על ד' לפחות,
הרי שהיה מותר וכו' - שהיה מותר לטלטל תחת הקירוי גם כאשר הפתח נעול מטעם "פי תקרה".

מכאן יהודי קדום הוכיח שלא מדובר בקירוי, שהרי הברייתא בכל זאת אסרה טלטול באיסקופה כאשר הפתח נעול.

על זה כתב אלמואדיב:
מדובר בקירוי של המבוי, שהוא מגיע עד מעל לפתח, שהוא נמצא על האסקופה, כלומר- חלק מהאסקופה לפנים מן הפתח ותחת הקירוי וחלקה מחוץ לפתח וללא קירוי. כאשר הפתח פתוח, האיסקופה היא יחידה אחת ומתוך שהותר לטלטל בחלקה המקורה (שלפנים מן הפתח) הותר גם חלקה הלא מקורה; וכאשר הפתח נעול, אין בכלל שום קירוי מעל לחלק האסקופה שנמצא מחוץ לפתח ולכן יהיה כלחוץ ואסור לטלטל.

ועל זה רציתי לשאול את אלמואדיב:
למה שנתיר לטלטל בחלק הלא מקורה כאשר הפתח פתוח? הא אפילו הפתח עצמו "צריך לחי להכשירו" כל שכן החלק של האסקופה שנמצא מחוץ לפתח ואין לו שום דבר - לא לחי, לא קורה ולא תקרה!
מלבד זאת - אם אינני טועה גם מבוי מקורה צריך היכר - לחי או קורה. לא?","301","","4222","True","True","False","","276","132.69.229.230","0","23828","שבת|ט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);