var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23783;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","74"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23783","0","כמה שאלות בדף ט","11/10/12 12:05","כה תשרי","תשע&quot;ג","12:05","ינון","בס&quot;ד<br /><br />1) אסקופה משמשת שתי רשיות וכו' אמררב יהודה אמר רב הכא באסקופת מבוי עסקינן - למה מבוי כזה בכלל צריך קורה? הרי כל עצמה של הקורה אינו אלא להיכרא שמטלטלים במבוי ושלא יבואו להוציא לרה&quot;ר, א&quot;כ, השתא שיש דלת, שכאשר היא סגורה מוקף המבוי ב-4 מחיצות והוי היכרא מעליא גם כשהפתח פתוח - למה צריך את הקורה?<br /><br />2) אומר היה ר&quot;מ כל מקום וכו' - מה יאמר ר&quot;מ לגבי בית וחצר? האם יאסור בכ&quot;מ להוציא מבית לחצר? (א&quot;כ הרי בטל ערוב חצרות מעיקרו!)<br /><br />3) בע&quot;ב, מתני' לא יישב וכו', ברש&quot;י ד&quot;ה עד שיתפלל מסביר מה הקשר של משנה זו לכאן. וקשה - מדוע לא נשנתה משנה זו במסכת ברכות, באחד הפרקים העוסקים בתפילה? וא&quot;ת שהרי היא קשורה כאן, מצינו משניות שנויות כלשונן בשתי מסכתות משום הקשרן ושייכותן לשתיהן, כגון משנת &quot;5 חטאות המתות&quot; השנויה במסכת תמורה ושוב במסכת מעילה!<br /><br />4) לימא תיהוי תיובתא דריב&quot;ל - הרי בברכות כח: הביאה הגמרא את מימרת ריב&quot;ל רק כדי לומר שאין הלכה כמותו (הגמרא עצמה אומרת &quot;ולית הלכתא כוותיה&quot;), אז מה אכפת לנו אם תהיה או לא תהיה תיובתא דריב&quot;ל?<br /><br />5) לא קשיא הא לן והא להו - גם כשנפגשנו בזה במסכת ברכות היה קשה לי (בדף מד. זה גם היה קשה לגמרא ואכן הפכו את המימרות) - מה פתאום רב אומר את הכלל ה&quot;ארץ ישראלי&quot; ור' חנינא אומר את הכלל ה&quot;בבלי&quot; (לפי רש&quot;י)? אכן, ר&quot;ח מפרש להפך אבל הוא היחיד. [ותוס' לא עוזרים לא כאן ולא בברכות, כי הם לומדים מהדרכת החתנים של ר' יוחנן לכל שאר המקומות ונראה לחלק]<br /><br />6) מה פשר המשפט בדברי אביי: &quot;הני חברין בבלאי&quot;?","301","","4224","True","True","False","","910","132.69.229.230","0","0","שבת|ט ע&quot;א",""),new Message("23798","23783","אחלה שאלות ננסה לענות...","11/10/12 19:15","כה תשרי","תשע&quot;ג","19:15","צביאל","ב1 ו2 אני לא למדתי אז...אולי מחר...חחח<br />3. שאלה טובה. כאן אנו עוסקים בבעלי מקצוע ושם בכלליות בזמני התפילה,לא דנו שם על מקרים ספציפיים כמו כאן. רבי דקדק לשנות שם רק את המקרים הכוללים.<br /><br />4. אולי חששו לשינויי גרסאות בעתיד כמו שאכן קרה...כלומר,אולי שם תשתנה הגירסא והתהפך הדין (&quot;ואית הלכתא כיוותה&quot;,אות אחת זה כל ההבדל...) ולכן דנו על כך גם פה...<br />אי נמי, הרבה פעמים הגמרא דנה בדברים שהוסקו עליהם מסקנות וחוזרת ודנה בהם כדי א.לנסות לשנות את המסקנה. ב.להזכיר לך את כל הצדדים הנוגעים לסוגיה ואע&quot;פ שאין הלכה כמותן...ואף פה כנ&quot;ל.<br /><br />5. אולי רשי חולק על תוס בעניין וסובר שאין חילוק בין הדרכת חתנים לשאר. וצריך לדון בסברתו למה אין לחלק ובקושיה של תוס עליו! שאלה טובה.<br /><br />6. כינוי עדין לטיפש שאתה מארץ בבל שאין בה לא חוכמה ולא תבונה.אך הכוונה בכללי שהוא מתכוון להוכיחו ,שהפעם ורק הפעם, הוא התנהג בטיפשות במה שאמר או שעשה.<br />עיין במסכתין לקמן קה ע&quot;ב 2 שורות מלמטה וברש&quot;י. והכוונה שרצה ללעוג לו על כך שהוא מבבל.עיין שוטנשטיין-חחח.לילה טוב.<br /><br />אחלה שאלות.","264","","4224","True","True","False","","111","79.180.146.212","0","23783","שבת|ט ע&quot;א",""),new Message("23835","23783","לשאלה 6) &quot;הני חברין בבלאי&quot;","14/10/12 01:36","כח תשרי","תשע&quot;ג","01:36","דוד כוכב","הביטוי הוא ראיה לפירוש הראשון שהביא רבנו חננאל:<br />&quot;מאימתי התחלת סעודה רב אמר משיטול ידיו ר' חנינא אמר משיתיר חגורו ולא פליגי בני א&quot;י שמהלכין אזורי חלצים עד שיתירו חגורתם. ובני בבל משיטול ידיו. וי&quot;א בני בבל מהלכין אזורי חלצים ועלייהו אמרו משיתיר חגורו ובני א&quot;י נטילת ידים&quot;.<br />כלומר שכשם שאמרה הגמרא במסכת ברכות, כל חכם מדבר על אנשי מקומו הוא.<br />ודברי זעירי (כך צריך לגרוס במקום אביי) עוסקים רק בחברין בבלאי, ולא בסתם בבלאי.<br /><br />ומה הם חברין?<br />מבואר בהמשך הגמרא בדף יא ע&quot;א:<br />&quot;דתניא: חברים שהיו עוסקין בתורה - מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפלה&quot;.<br /><br />ומה ענין שינוי המראה של חברין בבלאי לעומת שאר העם?<br />מבואר בהמשך המסכת, בדף קמה ע&quot;ב:<br />&quot;מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצוינין? - לפי שאינן בני תורה&quot;.<br />רש&quot;י:<br />&quot;מצויינין - מציינין עצמן בלבושים נאים.<br />מצויינין - מקושטין.<br />שאינן בני תורה - כל כך, לכבדם כבני ארץ ישראל מחמת תורתם - מכבדים אותם מחמת לבושיהן, שנראין חשובים&quot;.","125","","4221","True","True","False","","173","95.86.93.192","0","23783","שבת|ט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);