var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23782;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23782","0","&quot;שהיה צנון עיקר&quot; מה הציור?","11/10/12 11:56","כה תשרי","תשע&quot;ג","11:56","קותי","רש&quot;י<br />שהיה צנון עיקר - <b>שבשבילו התחיל האכילה, ולא אכל זית אלא להפיג חורפו של צנון, דהוה ליה זית טפל, ותנן (/ברכות/ דף מ&quot;ד א): כל שהוא עיקר ועמו טפלה - מברך על העיקר ופוטר את הטפלה.</b><br />לפי רש&quot;י במיוחד אורך לשונו אני מבין שתחילה אכל זית כדי להרגיל את פיו לחריפות ואז אכל את הצנון <br />בניגוד למנהגנו תחילה החריף ואז מנסים לכבות את השריפה <br />ולכן זה חידוש שלמרות שאוכל תחילה זית ברכת הצנון פוטרתו <br /><br />האם הבנה זו ברש&quot;י נכונה ?","217","","4221","True","True","False","","1048","89.139.212.126","0","0","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23784","23782","לענ&quot;ד נראה שלא, אלא כמ&quot;ש שהרגילות","11/10/12 12:14","כה תשרי","תשע&quot;ג","12:14","ינון","בס&quot;ד<br /><br />או לכל היותר שכורך ואוכל אותם יחד.<br />אבל אם אוכל קודם את הזית לא נראה שהצנון מטפיל אותו עד כדי כך. הרי &quot;כל הטועם בלא ברכה כאילו גוזל לקב&quot;ה&quot; (ואין מסתבר לומר שניתן לקחת בהקפה). העיקר הפוטר את הטפל אמור להיות נאכל לפני הטפל, כדי להוציא בברכה על העיקר גם את הטפל.<br /><br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=22923'>כאן</a> תוספת.","301","","4221","True","True","False","","205","132.69.229.230","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23787","23784","עדיין יש להתמודד עם לשון רש&quot;י","11/10/12 12:32","כה תשרי","תשע&quot;ג","12:32","קותי","&quot;שבשבילו התחיל האכילה&quot; <br />מה שייך התחיל? שזה עיקר אכילתו ריך להיות!<br />צריך למצוא מה היו מנהגי האכילה בזמנם<br />זה כמו יין לפני המזון וכדומה<br /><br />אין זה כל הטעום וכו' שהרי לפי הבנתי <b>מברך </b>על הצנון <b>אוכל</b> זית ואחריו <b>אוכל</b> צנון","217","","4221","True","True","False","","175","89.139.212.126","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23788","23787","אוקיי, ננסה להתמודד עם לשון רש&quot;י:","11/10/12 13:04","כה תשרי","תשע&quot;ג","13:04","ינון","בס&quot;ד<br /><br />&quot;שהיה צנון עיקר - שבשבילו התחיל האכילה&quot;.<br /><br />&quot;האכילה&quot; - ר&quot;ל כל מה שאכל (ואולי היה לו צורך ביותר מזית אחד להפגת החריפות)<br />כלומר הוא התכוון לאכול צנון והחל לאכול אותו, ואם היה יכול היה אוכל אותו ותו לא. אלא שהצנון חריף וצריך להפיג חריפותו ובחר לעשות זאת באמצעות אכילת זית (יכול היה גם לשתות משהו ואז ברי לכולם שלא יברך על המשקה).<br /><br />כלומר - התחיל לאכול צנון. מרוב חריפות חיפש משהו שירגיע את הפה, לקח זית. והיינו &quot;ולא אכל זית אלא להפיג חורפו של צנון&quot; ואז &quot;הוה ליה זית טפל ותנן וכו'&quot;.<br /><br />מעולם לא ניסיתי צנון וזית, אבל מהניסיון שיש לי עם דברים חריפים- הפגת הטעם היא אחרי (או תו&quot;כ, אם מדובר בלחם כמפיג) אכילת החריף, ולגבי מה שאכלנו קודם לכן - מאי דהוה הוה ונעלם ואין לו כלכך תועלת לגבי החריף.<br /><br />עוד נלענ&quot;ד לומר, שהחידוש בעיקר וטפלה הוא שאפילו אם יודע שזה מה שהולך להיות, כלומר שרוצה לאכול חריף ויודע שיצטרך משהו נוסף להפגת החריפות <b>ומראש מתכוון לאכול את המפיג</b>, ואעפי&quot;כ פוטר את המפיג בברכת החריף. שהרי אם לא הכיר את טעם הצנון מעולם ואכל אותו ופתאום החל פיו לבעור מחריפות הצנון וחיפש משהו &quot;רק לדחוף לפה שיירגע&quot; ואפילו לקח לחם לצורך זה - פשיטא שאינו מברך עליו, שהרי אינו נהנה מאכילתו וייחשב כתרופה ואפילו ברכה אחריו אינו צריך.","301","","4221","True","True","False","","227","132.69.229.230","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23824","23787","&quot;שבשבילו התחיל האכילה&quot;, פירוש:","12/10/12 13:23","כו תשרי","תשע&quot;ג","13:23","דוד כוכב","בגלל רצונו לאכול צנון הוא החליט לשבת ולהתחיל לאכול.","125","","4220","True","True","False","","134","95.86.104.171","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23791","23788","שים לב אתה מלביש על לשון רש&quot;י","11/10/12 14:17","כה תשרי","תשע&quot;ג","14:17","קותי","את ההתנהלות המקובלת עלינו<br /><br />תנסה להלביש על לשון רש&quot;י את ההתנהלות שאני הצעתי <br />ותראה שזה יוצא טוב מאוד <br /><br />ההגיון מחייב שקודם לוקחים משהו מרגיע כדי שיעמוד בעומס החריפות ולא להיפך כפי שאנו נוהגים","217","","4221","True","True","False","","177","89.139.212.126","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23802","23791","ניסית להלביש את ההתנהלות הנ&quot;ל על הלשון?","11/10/12 21:11","כה תשרי","תשע&quot;ג","21:11","ינון","","301","","4221","False","True","False","","214","132.69.229.230","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23815","23802","הנה הצעתי כיצד זה משתלב ברש&quot;י","12/10/12 01:59","כו תשרי","תשע&quot;ג","01:59","קותי","זאת לשון רש&quot;י <br />שהיה צנון עיקר - שבשבילו התחיל האכילה (של זית) , ולא אכל זית (תחילה)אלא להפיג חורפו של צנון (שיאכל אחר כך) , דהוה ליה זית טפל, ותנן (/ברכות/ דף מ&quot;ד א): כל שהוא עיקר ועמו טפלה - מברך על העיקר ופוטר את הטפלה.<br /><br />וכן היה מספיק לכתוב <br />שהיה צנון עיקר - ולא אכל זית אלא להפיג חורפו של צנון, דהוה ליה זית טפל, ותנן (/ברכות/ דף מ&quot;ד א): כל שהוא עיקר ועמו טפלה - מברך על העיקר ופוטר את הטפלה.<br /><br />בהשמטת &quot;שבשבילו התחיל האכילה&quot;<br /><br />וכן משמע רמב&quot;ם הלכות ברכות פרק ג הלכה ז <br /><br />כיצד היא הטפלה <b>שאינה מעורבת</b>, הרי שצריך לאכול דג מליח ואכל הפת עמו <b>כדי שלא יזיק המלח גרונו ולשונו </b>הרי זה מברך על המליח ופוטר את הפת מפני שהפת טפלה לו וכן כל כיוצא בזה. <br /><br />משמע בפשטות שאוכל הפת <b>לפני</b> המליח  להגנת גרונו ולשונו מן המליח ולא אחר כך <b>להצלת</b> גרונו מן המליח <br />הרמב&quot;ם מדבר על עיקר וטפל מעורבים וגם על לא מעורבים ואינו מדייק מי בא קודם<br />לכן ברור שהטפל יכול לבוא לפני ונפטר בברכת העיקר שיאכל אחריו","217","","4220","True","True","False","","233","46.116.218.193","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("23819","23815","ראשית, התכוונתי בשאלתי לדבר אחר:","12/10/12 09:13","כו תשרי","תשע&quot;ג","09:13","ינון","בס&quot;ד<br /><br />במה ששאלתי קודם, התכוונתי אם ניסית להלביש את ההגיון הנ&quot;ל על ה<b>לשון</b>, לא לשון רש&quot;י, אלא הלשון שלך, כלומר - יצא לך פעם לאכול משהו שטעמו &quot;פרווה&quot; או &quot;בינוני&quot; לפני אכילת חריף, וזה עזר שהגרון לא יבער? (ב&quot;דבר חריף&quot; הכוונה משהו שאתה ספציפית לא יכול להכניס לבד לפה).<br /><br />שנית, מלשון הרמב&quot;ם שהבאת &quot;ואכל הפת <b>עמו</b>&quot; משמע בפשטות שאוכל הפת <b>עם</b> המליח, דהיינו או יחד עם המליח (כמו שיש כאלה שאוכלים דג מלוח עם קרקר), או אחריו. למה דווקא אחריו ולא לפניו? כי כשאומרים &quot;אני אתך&quot; הכוונה: מאחוריך ותומך בך.","301","","4220","True","True","False","","307","132.69.229.230","0","23782","ברכות|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);