var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23774;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23774","0","מדוע קובע רש"י כי גזע העץ - מקום 4X4 ?","11/10/12 08:58","כה תשרי","תשע"ג","08:58","Almuaddib","על מחלוקת רבי וחכמים בבריתא, בזורק לזיז, קובע אביי:

"אמר אביי:
ברשות היחיד, דכולי עלמא לא פליגי כדרב חסדא. אלא הכא - באילן העומד ברשות היחיד,י ונופו נוטה לרשות הרבים, וזרק ונח אנופו
"


רש"י על אתר כותב כך:

"שדי נופו וכו': דחשיב אגב עיקרו דאית ביה ד'"



והשאלה מיד קופצת מאליה: הרי בבריתא כך נכתב:
"זרק ונח על גבי זיז כל שהוא, רבי מחייב וחכמים פוטרים"



מדוע מתעקש להוסיף רש"י שגזעו של העץ האמור, כפי שהעמיד אביי את הבריתא, חייב להיות ברוחב של לפחות ארבעה על ארבעה טפחים?


נלע"ד שלרש"י אין ברירה אלא לקבוע כי כך הגזע. שכן גזע פחות מ- 4X4, הריהו כקנה. ומאחר ולדברי אביי אין חולק על כך שקנה הנעוץ ברשות היחיד - כרשות היחיד הוא, והסיבה לכך שהוא כרשות היחיד היא משום שהוא באוירהּ של אותה רשות יחיד, הרי קנה זה, אם יטה סעיף מהקנה אל מעל רשות הרבים - יצא מגדרה של אותה רשות יחיד. לפיכך, לשיטת רש"י, כדי שרבי יסבור שהענף הולך אחרי הגזע, צריך להיות שהגזע מקום בפני עצמו הוא, ולא שהוא סעיף של הקרקע - שהיא רשות היחיד - בלבד.

ולפי זה, לשיטת רש"י, גם רבי האומר שדי נופו בתר עיקרו, לא יאמר כך כשהגזע דק, אלא יאמר כי במקרה כזה מודה רבי לחכמים.","107","","4217","True","True","False","","906","77.127.1.77","0","0","שבת|ח ע"א",""),new Message("23776","23774","אולי אין צורך להכריח כך","11/10/12 11:00","כה תשרי","תשע"ג","11:00","ינון","בס"ד

לענ"ד נראה לומר שדברי רש"י "דחשיב אגב עיקרו דאית ביה ד'" פירושם שמכיוון שהאילן הוא כולו יחידה אחת, בטל הנוף לגבי הגזע (משמע כך מתוך שאמר דחשיב אגב עיקרו ולא נקט בתר עיקרו, היינו שאין צורך ברוחב 4X4 והגזע מוגדר מקום חשוב לגבי הנוף בכל מקרה) ונחשב כאילו הוא ממוקם במקום בו עומד הגזע, ואפילו אם אין בגזע עצמו 4X4, הרי הוא עומד ברה"י, שזה מקום דאית ביה ד'.

כך גם מתיישב המשך דברי רש"י "ודרב חסדא דלא כרבי ודלא כרבנן" שרבי יניח הסתעפות נוף כטפלה לגזע ואולי נדמה זאת לכל מה שמוגדר כיחידה אחת, ואז גם קנה הנעוץ ברה"י ומסתעף לרה"ר יחייב רבי דומיא דאילן, ואילו רב חסדא אמר "ונח על גביו"- באויר רה"י, אבל אם מסתעף הקנה לאויר רה"ר לא יחייב רב חסדא, וזהו דלא כרבי, ודלא כרבנן - לפי הפירוש הראשון ברש"י - שמצריכים גם ברה"י מקום 4X4 (או שאולי נותנים גבול לגובה רה"י). [משמע כך מתוך שבפירוש השני אומר רש"י שחכמים מודים ברה"י כדרב חסדא].","301","","4217","True","True","False","","299","132.69.229.230","0","23774","שבת|ח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);