var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23711;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23711","0","כרמלית","10/10/12 07:40","כד תשרי","תשע"ג","07:40","דוד","מה זה נקרא כרמלית","339","","4221","True","True","False","","879","95.86.120.80","0","0","שבת|ו ע"א",""),new Message("23713","23711","מה שאינו רה"י, לא רה"ר ולא מקום פטור","10/10/12 09:03","כד תשרי","תשע"ג","09:03","Almuaddib","","107","","4221","False","True","False","","131","77.127.1.77","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23723","23711","אתה יכול להבין לפי הדוגמא","10/10/12 09:55","כד תשרי","תשע"ג","09:55","יאירה","של המקומות המוגדרים ככרמלית: יער, ים, נהר וגם האוויר מעל מקום הכרמלית עד גובה של עשרה טפחים. וגם בור או חריץ ברה"ר, שעומקו שלושה טפחים ותחתיתו ארבע על ארבע טפחים.","192","","4221","True","True","False","","464","46.210.214.207","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23715","23713","אין הגדרה 'חיובית' רק 'שלילית'","10/10/12 09:31","כד תשרי","תשע"ג","09:31","מחכים","כתבת מה שלא.. ושאינו...
אין הגדרה בדרך ה'חיוב' ?","337","","4221","True","True","False","","86","79.182.154.183","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23773","23713","הגדרות כרמלית מדף ז'","11/10/12 08:56","כה תשרי","תשע"ג","08:56","מחכים","כרמלית היא מקום שיש בו ד' טפחים על ד' טפחים לפחות.
כרמלית היא רק בחלל עד י' טפחים מעל/מתחת הקרקע.
כרמלית יכולה להיות מקום ברשות הרבים שלא נוח לרבים להשתמש בו.
כרמלית שנמצאת ברשות הרבים צריכה להיות גבוהה/נמוכה ג' טפחים מהקרקע אחרת היא בטלה לרה''ר.","337","","4220","True","True","False","","138","79.182.154.183","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23725","23715","יביא כבודו הגדרה חיובית","10/10/12 09:56","כד תשרי","תשע"ג","09:56","יאירה","","192","","4221","False","True","False","","468","46.210.214.207","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23727","23715","מה לא חיובי בעיניך בהגדרה על דרך השלילה?","10/10/12 10:15","כד תשרי","תשע"ג","10:15","Almuaddib","יש הגדרות כאלו גם ברוח וגם בחומר.

הגדר, למשל, חושך; או קור.","107","","4221","True","True","False","","154","77.127.1.77","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23769","23715",""...אין לו דמות הגוף, ואינו גוף"","11/10/12 07:39","כה תשרי","תשע"ג","07:39","Almuaddib","","107","","4220","False","True","False","","174","77.127.1.77","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23758","23727","חושך הוא העדר אור?","11/10/12 04:10","כה תשרי","תשע"ג","04:10","דוד כוכב","בספר קול אליהו על שמות פרק י פסוק כא:
"בפסוק (שם י. כא) ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך. י"ל דהנה האור בריה, והחושך בריה, ולא כיש מי שאומרים שהחשך הוא העדר האור, דבאמת לא כן הוא רק ברי' בפ"ע אלא שנדחה מפני האור, כי כן שם הקב"ה בטבע הבריאה, י), ולפי"ז כאן שינה הקב"ה את הטבע שאמר וימש חשך פירוש שחשך ימש האור ולא האור החשך, ויהי' לשון ימש משורש לא מש מתוך האוהל ויהי' פועל יוצא. (תלמידו הגאון ר' ברוך משקלאוו בספרו גביעי גביע הכסף דף י"ג).
הגהה י) עיין בס' הכתב והקבלה פ' בראשית שמביא שם ג"כ בשם רבינו הגר"א זצ"ל דהחשך הוא בריאה בפ"ע וכו' ע"ש. וכן כתיב (ישעי' מה. ד) יוצר אור ובורא חשך, אמנם הרד"ק פי' שם בשם אביו ז"ל דחשך קאי על האור כי היא הגורמת החושך בעולם כשתשקע השמש וכו' ע"ש, א"כ ליכא כ"כ ראיה משם, אבל באמת כן נראה בהדיא מדברי הגמרא בריש מס' פסחים דאמרינן שם דהא דכתיב ויקרא א' לאור יום ולחשך קרא לילה, לאו לענין קריאת שם הוא אלא ה"ק קרייא רחמנא לנהורא ופקדי' אמצותא דיממא, וקרייא רחמנא לחשוכא ופקדי' אמצותא דלילה, קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו וכו' ע"ש, א"כ משמע בהדיא דהחשך הוא בריאה בפ"ע. וכן משמע מדברי התר"י בפרק קמא דמס' ברכות הובא ג"כ בש"ע או"ח ס' נ"ט ס"א דכ' שם דמש"ה תקנו חז"ל להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה להוציא מלב האפיקורסים שאומרים שמי שברא אור לא ברא חושך, דאיתא בגמרא (ע"ש במהרש"א) ההוא מינאה דאמר לרבי מי שברא אור לא ברא חושך וכו' משו"ה תקנו חז"ל וכו' ע"ש, והנה אם נאמר דהחשך הוא רק העדר האור א"כ אין כאן מקום לטעות ולמה חששו אע"כ דקים להו לחז"ל דהחושך הוא בריאה בפ"ע ועוד יש כמה וכמה ראיות ברורות לזה.
אמנם ראה זה פלא בב"ח בטור או"ח סי' ו' שכתב שם דחשך אינו כי אם העדר האור וכו' ע"ש וצ"ע, ועוד יש להאריך טובא בענין הזה".","125","","4220","True","True","False","","942","95.86.104.171","0","23711","שבת|ו ע"א",""),new Message("23768","23758","הרי אתה מחזק דברי חיזוק טפי!","11/10/12 07:36","כה תשרי","תשע"ג","07:36","Almuaddib","שהרי אף הקול אליהו אינו עוסק אלא במכת החושך של מצרים, שהיתה בריאה מיוחדת בפני עצמה, וימש חושך.","107","","4220","True","True","False","","147","77.127.1.77","0","23711","שבת|ו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);