var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23709;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23709","0","דין זורק ד&quot;א ברה&quot;ר -עזרה בפרטי הדין","10/10/12 06:46","כד תשרי","תשע&quot;ג","06:46","בעזרתו יתברך","שלום וברכה, ותודה לעוזרים.<br />כשרציתי לצייר את הדף היומי התלבטתי בשני דינים בזורק ד&quot;א ברה&quot;ר:<br />1. האם היד של הזורק נחשבת כחלק מד&quot;א, דהיינו שמחשיבים אותה כגוף הזורק ומגופו מונים ד&quot;א, או מתום היד?<br />2. האם גודלו של החפץ משנה, אם אדם זרק ערימת חציר, האם צריך שכל הערימה תעבור את הד&quot;א, או מספיק שחלקה עברה ד&quot;א.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/19187-sFile.pdf'>כאן</a> הקישור לציור להבנה של קושייתי.<br /><br />כשצירתי סברתי שידו כגופו דמי, ולכן מתום גופו מונים ד&quot;א, וצריך שכל החפץ יעבור ד&quot;א. אבל אם טעיתי אשמח ללמוד ולתקן","307","","4226","True","True","False","","861","87.68.50.250","0","0","שבת|ז ע&quot;א",""),new Message("23716","23709","סברת ד' אמות","10/10/12 09:36","כד תשרי","תשע&quot;ג","09:36","מחכים","לפי מה שאני מבין מה שבפחות מד' אמות לא חייב משום שמעשהו קטן מדי ודמי לחצי שיעור, וכאילו לא עשה כלום, וא''כ יצא שצריך למדוד מסוף ידו ומסוף החפץ , ואחר שהחפץ נח אנו נמדוד את המרחק בין סוף ידו לתחילת החפץ ואם יש ד' אמות אזי עשה הוצאה חשובה אבל בפחות מזה פטור.<br /><br />כך היה נראה לי בתחילה אבל:<br /><br />עיין בשולחן ערוך אורח חיים סימן שמ&quot;ט וז''ל: <br /> כל אדם יש לו ארבע אמות ברשות הרבים שיכול לטלטל בהם. ומודדים לו באמה <b>שלו</b>, ואם אמתו קטנה נותנים לו ארבע אמות בינוניות של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחים (וע&quot;ל סי' שצ&quot;ו). <br /><br />וביאר המשנה ברורה וז''ל:<br />(א) כל אדם יש לו וכו' - הטעם דכתיב שבו איש תחתיו והכונה ישיבת כל איש ביום השבת יהיה <b>כשיעור תחתיו </b>דהיינו כשיעור אורך כל גופו ושיערו חז&quot;ל דאורך האדם שהוא שיעור תחתיו הוי ג' אמות ועוד אמה כדי לפשוט ידיו ורגליו ובשיעור זה יכול אדם לטלטל חפצים מכאן לכאן:<br /><br />יוצא שהשיעור הוא כדי גופו ועוד קצת ולא ד' אמות חוץ מגופו.<br />והאירו עיני אם טעיתי.","337","","4226","True","True","False","","57","79.182.154.183","0","23709","שבת|ז ע&quot;א",""),new Message("23721","23709","מתוך הסוגיות שראינו לעיל ושנראה לקמן י&quot;ל","10/10/12 09:50","כד תשרי","תשע&quot;ג","09:50","ינון","בס&quot;ד<br /><br />מכיוון ש&quot;ידו לא נייח&quot; ו&quot;ידו בתר גופו גרירא&quot; מסתבר שמודדים את ארבע האמות ממקום עמדו ולא מסוף ידו.<br /><br />לקמן בסוגיית &quot;כוורת&quot; מסיקה הגמרא שאם לא נפלה כולה בתוך רה&quot;ר (כשיש קרומיות של קנה לדעת רבא, או כשכפאה והויא לבוד וארוכה יותר משבעה טפחים ומשהו) הרי אין זה נחשב הנחה ברה&quot;ר, ועל פי אותו עקרון נלענ&quot;ד לומר שאם חלק מהחפץ עדיין בתוך ארבע האמות לא יתחייב (ואולי יהיה בזה איסור דרבנן), כלומר לגבי הדוגמה- כל ערימת החציר צריכה לצאת מארבע האמות.","301","","4226","True","True","False","","229","132.69.229.230","0","23709","שבת|ז ע&quot;א",""),new Message("23757","23709","הנראה","11/10/12 04:05","כה תשרי","תשע&quot;ג","04:05","דוד כוכב","מיקום היד אינו משנה.<br />ד' אמות נחשב ל'מקום', והאיסור הוא להוציא את החפץ ממקומו.<br />לכן האיסור הוא בהזזת החפץ ד' אמות - ממקום עומדו הראשון עד למיקום מנוחתו השני. מהעקירה עד ההנחה. ואין הבדל אם זה נעשה בבעיטה או בנטילה ביד והנפתה.<br />כל נקודה בחפץ צריכה לנוע ד' אמות, שאם לא כן באנו לדין זירזא דקני (מסכת שבת דף ח ע&quot;ב) ופטור.","125","","4225","True","True","False","","93","95.86.104.171","0","23709","שבת|ז ע&quot;א",""),new Message("23781","23757","האם אין חשיבות למקומו של האדם המטלטל?","11/10/12 11:45","כה תשרי","תשע&quot;ג","11:45","ינון","בס&quot;ד<br /><br />וכל העניין במעביר ד&quot;א ברה&quot;ר הוא האם החפץ זז 4 אמות?","301","","4225","True","True","False","","202","132.69.229.230","0","23709","שבת|ז ע&quot;א",""),new Message("23812","23781","כך אכן טענתי","12/10/12 01:03","כו תשרי","תשע&quot;ג","01:03","דוד כוכב","","125","","4224","False","True","False","","130","95.86.104.171","0","23709","שבת|ז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);