var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23689;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23689","0","אסקופה בין בית לחצר","09/10/12 18:41","כג תשרי","תשע"ג","18:41","מחכים","הגמ' דיברה על אסקופה כאשר מצדה האחד רה''י שזה הבית ומצד ‏השני רה''ר, ואז הדין הוא שאסור להוציא מהבית ולהניח על האסקופה ‏ושוב לקחת מהאסקופא ולהניח ברה''ר,
והשאלה היא:
האם כאשר ‏האסקופה היא בין הבית לחצר יהיה מותר להוציא מהבית לחצר ‏ובאמצע להניח על האסקופה?‏","337","","4225","True","True","False","","903","109.64.166.174","0","0","שבת|ו ע"א",""),new Message("23694","23689","מה תעזור אסקופה בין בית לחצר?","09/10/12 20:51","כג תשרי","תשע"ג","20:51","ינון","בס"ד

הרי ממה נפשך: אם עירבו, או אם רק דיירי אותו בית דרים באותה חצר - הכל רה"י ומותר להוציא מן הבית לחצר והפוך, וגם אם יש אסקופה שם הרי היא בטלה לרה"י.

ואם לא ערבו או שיש בחצר גוי שלא ביטל את רשותו, אסור להוציא מן הבית, בין אם יש אסקופה ובין אם לאו.","301","","4225","True","True","False","","200","132.69.229.230","0","23689","שבת|ו ע"א",""),new Message("23695","23694","השאלה היא...","09/10/12 21:06","כג תשרי","תשע"ג","21:06","מחכים","האם במקרה שלא עירבו מותר להוציא מהבית ולשים באסקופה ואח''כ לקחת מהאסקופה ולשים בחצר
שהרי במקרה שהאסקופה נמצאת בין הבית לרה''ר מי שעשה כנ''ל פטור אבל אסור משום גזרה והשאלה אם גזרה זו קיימת גם בין בית לחצר או לא.","337","","4225","True","True","False","","74","109.64.166.174","0","23689","שבת|ו ע"א",""),new Message("23698","23695","האסקופה היא כעין מדרגה מתחת לדלת ובולטת","09/10/12 23:05","כג תשרי","תשע"ג","23:05","יהודי_קדום","לרה"ר ולא היה לה ד' על ד' טפחים - ובייחוד אין לה ד"ט הפונים לרה"ר - והיא מקום פטור הטפל לרה"ר ולרה"י (רש"י הק' ד"ה 'אדם עומד על האסקופה...').

אך בעירובין קא: מצינו: "איסוקפה כרמלית היא דרחבה ד' ואינה גבוהה י' ".
===========

ואחרי שראינו שאין לאסקופה בברייתא כאן ד"ט על ד"ט נלע"ד שאין היא חשובה למקום הנחה לכל עניין כמו גם בין בית לחצר כשאלתו.

ציור זה שמותר לאדם העומד על האסקופה ליטול או להעביר בידו משם לרה"ר או לרה"י הוא רק כאשר הפעולה מתבצעת בינו לבין בע"ה/העני - אבל גזרו חכמים לאסור על אדם שלישי שיעמוד על האסקופה ויעביר בין העני לעשיר. פעולה זו , המותרת מדאורייתא, אסרו חכמים "דמזלזל באיסורי שבת..." וכו' (רש"י הק' ד"ה ובלבד שלא יטול).","233","","4225","True","True","False","","234","79.177.144.51","0","23689","שבת|ו ע"א",""),new Message("23705","23695","יש אוסרים ויש מתירים","10/10/12 04:01","כד תשרי","תשע"ג","04:01","דוד כוכב","בשו"ע או"ח שמו, א:
"להחליף דרך מקום פטור ברשויות דרבנן, יש אוסרים ויש מתירים".
הכלל הוא שי"א וי"א בשו"ע הלכה כי"א בתרא. ולפי זה מותר ואפילו לכרמלית. ראה גם במשנה ברורה למשל בסימן שנה ס"ק יא, וס"ק ל.
אבל מלשון הרמ"א סימן שעב ס"ו משמע דחשש להחמיר, כ"כ במשנה ברורה שם ס"ק מט.


במבצע חומת מגן הייתי רב חטיבת השיריון שכבשה את שכם. הלוחמים שהו מספר ימים בתוך הטנקים, ונשאלתי אם מותר להשליך החוצה שקיות עם היציאות. והשבתי שמותר שיפול על דופן הטנק ומשם לארץ, כדעת המחבר שהדין בסוף דף ק אינו רק בספינה. וכשבאתי הביתה שאלתי את הרב מרדכי אליהו והסכים לפסק זה.

בלילה התחבטתי, דבשלמא לכרמלית, אבל לא לרשות הרבים.
ונזכרתי בגמרא בדף ו ע"ב: "כאן - בזמן שישראל שרויין במדבר, כאן - בזמן הזה", הרי שהדין משתנה לפי המציאות באותו זמן. והוא הדין בעיר השרויה בעוצר ואין הרבים מהלכים בה.","125","","4224","True","True","False","","104","37.60.42.246","0","23689","שבת|ו ע"א",""),new Message("23710","23705","תודה על התשובה","10/10/12 07:12","כד תשרי","תשע"ג","07:12","מחכים","מהשו''ע

ולגבי הסיפור:
יש עוד צדדי היתר בזה 1. שהרי זו מלאכה שאינו צריך לגופה שהרי אינו צריך שהשקית תהיה ברשות האחרת, אלא העיקר שלא תהיה בטנק.
2. נראה לי שבשקית של יציאות אין 'שיעור הוצאה' כי לא חזו למידי.
ומשני טעמים אלו הוי מלאכה קלה של תרי דרבנן ומותר כדי שהחיילים לא יחלו מריח השקיות.

לגבי רה''ר בזמן עוצר:
עדיין המקום רחב ט''ז אמה ומה לי שאנשים לא יוצאים ובאים - עדיין דינו כרה''ר.","337","","4224","True","True","False","","62","79.182.154.183","0","23689","שבת|ו ע"א",""),new Message("23729","23710","השיעור במשנה","10/10/12 10:18","כד תשרי","תשע"ג","10:18","דוד כוכב","במסכת שבת ח משנה ה:
"זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב דברי ר"ע וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא".

מלאכה שאינה צריכה לגופה ופחות מכשיעור זו סיבה לכך שלא יהיה איסור תורה אך לא מתירות לכתחילה.

המדבר ושדה ניר דינן ככרמלית ולא כרשות הרבים כי אין הרבים בוקעים שם.","125","","4224","True","True","False","","211","37.60.42.246","0","23689","שבת|ו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);