var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23577;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23577","0","הערות לדף סג","05/10/12 06:05","יט תשרי","תשע&quot;ג","06:05","המכריע","סג.<br />א. ויברכו שם כבודך. עי' רש&quot;י הרגשה מופלאה. כל אמירת הברכות בעולם הזה היא כדי להרגילינו לברך ולשבח את הקב&quot;ה בעולם הנצח. לולא זה כמעט לא היתה משמעות למעשינו בתקופה הקצרה והארעית כאן בפרוזדור. מוסר השכל תואם לימי הסוכות (בהם נלמד דף זה), ימי ההיזכרות שבדירת ארעי אנו שרויים כל ימינו.<br />ב. תניא רבי אומר לעולם אל ירבה רעים וכו'. הדברים לא מתקשרים למה שקדם להם. וראיתי בספר א' שכתב שחסרות כאן ב' מימרות של רבי המובאות במקום הזה במס' קידושין והן המשך לדרשת בר קפרא האחרונה ואגבה הובאו כאן כל העצות של רבי.<br />ג. הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. הסוטה נכשלת בגלל פריצת גבולות, ולכן העצה היא להגביל את עצמו יותר מהחיוב. ומדוע דוקא מי שראה? כי אם משמים זימנו לו שיראה, כנראה הוא צריך חיזוק בענין.<br />ד. נצרך לכהן על ידי אשתו. קצ&quot;ב וכי משום שהוא חטא במעשרותיו יגלגלו משמים על אשתו נפילה שכזו. העולם אומר שבטח קמצנותה של אשתו גרמה לו שלא לתת. ועדיין הדבר צ&quot;ב.<br />ה. (סג:) לכרם ביבנה. פירש&quot;י היו יושבים שורות ככרם. נ&quot;ב בזבחים דף נז הביא זאת רש&quot;י בשם ירושלמי. <br />ו. פתחו כולם בכבוד אכסניה. לכאורה רבי יהודה לא דרש בכבוד אכסניה. <br />ז.דומה כמי שלא קרא שמע מעולם. אמנם דבר זה הוא גם אמת מצד עצמו, אבל כאן לפי הענין יתפרש על הרגשת הקורא שמרגיש כאילו לא קרא מעולם, והיינו חביבה על לומדיה כאילו היום ניתנה.","199","","4229","True","True","False","","951","79.179.176.195","0","0","ברכות|סג ע&quot;א",""),new Message("23596","23577","מאי בקלקולה?","05/10/12 13:57","יט תשרי","תשע&quot;ג","13:57","קותי","כאשר שותה או כאשר נמצאת טמאה?","217","","4229","True","True","False","","183","46.116.218.118","0","23577","ברכות|סג ע&quot;א",""),new Message("23597","23577","לד'","05/10/12 14:01","יט תשרי","תשע&quot;ג","14:01","קותי","אולי להיפך <br />קמצנותו גרמה לו לקנא לאשתו ונמצא מביאה לכהן <br />זה גם הגיוני היא מסכנה התחבאה לכדי לתת פרוסה לעני מפני קמצנות בעלה שעינו רעה בנתינה הוא קינא לה וכו' וכו'","217","","4229","True","True","False","","178","46.116.218.118","0","23577","ברכות|סג ע&quot;א",""),new Message("23601","23577","ל-ו","05/10/12 15:11","יט תשרי","תשע&quot;ג","15:11","ינון","בס&quot;ד<br /><br />אמת, התלמוד מספר &quot;פתחו כולם בכבוד אכסניא&quot; ומייד אומר דווקא &quot;פתח ר&quot;י, ראש המדברים בכל מקום, <b>בכבוד תורה</b>&quot;.<br /><br />שמעתי פעם שאכסניא המארחת כינוס רבים לדברי תורה ומשבחים בה את לומדי התורה האורחים - הוא הוא כבוד אכסניא.<br /><br />עוד ניתן לומר שר&quot;י אמר דבריו במסגרת &quot;אורח טוב מהו אומר- כל מה שטרח בעה&quot;ב לא טרח אלא בשבילי&quot; - כלומר כל טרחתם של המארחים היתה לכבוד ת&quot;ח והרי זהו רצונם- שאדבר בשבח לומדי התורה.<br /><br />עוד יש לומר שכבודו של המשנה למלך הוא בכך ששמים אותו תמיד שני. הוא לא שואף למעלה ממדרגתו להיות ראשון - כי הרי הראשון הוא המלך ועצם היותו שני למלכות הוא מכוח המלכות. על זה הדרך כבוד האכסניא הוא בכך שכולם מדברים בכבודה- אחרי שראש המדברים פתח בכבוד תורה, ונותנים לכל אחד את מקומו.<br /><br />הצד השוה בכל אלו הוא שאין חייבים לומר שר&quot;י חולק על הכלל שפותחים בכבוד אכסניא.","301","","4229","True","True","False","","982","85.64.234.131","0","23577","ברכות|סג ע&quot;א",""),new Message("23618","23577","הע'","07/10/12 00:32","כא תשרי","תשע&quot;ג","00:32","דוד כוכב","ד. לא העולם, אלא הגר&quot;א.<br />בספר קול אליהו על במדבר פרק ה פסוק יב:<br />&quot;במדרש הובא גם ברש&quot;י איש איש כי תשטה אשתו וגו' (במדבר ה. יב) מה כתיב למעלה מן הענין ואיש את קדשיו לו יהיו (שם ה. י) אם אתה מעכב מתנות כהונה חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה, ויש לומר דהענין כך הוא לפי מה שדרשו חז&quot;ל (עי' ברכות סג. וע&quot;ע תוס' תענית דף ט. ד&quot;ה עשר) על הפסוק (שם) ואיש את קדשיו לו יהיו, דמי שמעכב תרומותיו ומעשרותיו ואינו נותנם, לו יהיו המעשרות סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה וכו' כמבואר שם ברש&quot;י. ולפי&quot;ז כיון שנאבד הונו חושדתו אשתו שהוא רועה זונות, כדכתיב (משלי כט. ג) רועה זונות יאבד הון, וממילא לא יהיה לה פחד ממים המאררים, דהא אם אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו (סוטה דף כ&quot;ח), לכן סופו שיצטרך לבא אל הכהן להביא לו את הסוטה שלא תהיה לה דאגה מאימת הבדיקה ויהיה לה פתח להפקיר את עצמה. (העתקת ידינ&quot;פ הרב הגאון החו&quot;ב מו&quot;ה צבי יחזקאל נ&quot;י מיכלזאהן האבד&quot;ק פלינסק מכי&quot;ק של זקנו הגאון מו&quot;ה יוסף שמואל זצ&quot;ל בהגאון בעהמ&quot;ח ס' מעון הברכות)&quot;.<br /><br />ו. כבוד גדול הוא, שהשווה בין אכסניית כרם ביבנה שחוץ לירושלים, לאוהל מועד דמשה שהוא חוץ למחנה ישראל.","125","","4227","True","True","False","","146","95.86.73.110","0","23577","ברכות|סג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);