var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23470;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23470","0","הערות לדף נט","30/09/12 08:42","יד תשרי","תשע&quot;ג","08:42","המכריע","נט.<br />א. אין הבור מתמלא מחולייתו. חזינן מהכא דאין זה דבר טבעי בעלמא (שהחול כשנחפר מצטמצם משום ביטול חללים וכדומה), אלא מציאות היא שיסודה בשרש עליון שכך גזרה חכמתו, דבאופן טבעי רחוק מאד לפרש שהכוכבים הצטמקו ולא יוכלו למלא את החלל המקורי. ובכלל כל הסוגיא רחוקה מפשוטה, שהגשם בא מכימה והכוכבים הן כעין &quot;פקק&quot; לבריכה העליונה.<br />ומה שאמרו אין קטיגור נעשה סניגור, היינו דכוכבים אלו שימשו להפעלת מדת הדין בעולם, של המבול, ולא יתכן דהם עצמם בהחזרתם ישמשו לביטול הדין והשבת החסד והרחמים.<br />ומה שאמרו דלעתיד לבוא יחזירם לה, לכאורה היינו שדרשו תנחם מלשון נחמה, למרות שזה מנוקד בלשון הנחייה. ולא נתבאר לעת&quot;ל להיכן הלכו חוליית הבור וקטיגור סניגור.<br />ב. גנח גוהא. היה ניתן לפרש שמתייחסים כאן ל&quot;גוהא&quot; כמו לדבר שיש בו תופעות שונות, והוא הגונח, אבל רש&quot;י מאס בזה ולכן טרח הרבה לפרש דהוי כפל לשון שבא לומר שהיתה גניחה חזקה ורעידה עוצמתית.<br />ומה שאמר רב קטינא סופק כפיו, לכאורה היינו ג&quot;כ בשעה שנזכר בצער בניו, וכן למ&quot;ד אנחה. ואולי אף למ&quot;ד בועט ודוחק. והעירוני שלכאורה לפ&quot;ז עד גלות ראשונה לא היו בעולם רעידות אדמה.<br />ומ&quot;ד אנחה לכאורה פירש והניחותי מלשון אנחה.<br />ויש להעיר שכדאי עכשיו לשנן ולדמות בנפשו מצב של רעידת אדמה ולשנן שהברכה היא שכוחו וגבורתו מלא עולם, כדי שאם ייקלע אי פעם למצב זה לא יפסיד את הברכה הנדירה הזו עקב הלחץ. (כמובן הכוונה באופן שאין זה סותר את ההשתדלויות הנצרכות עקב הפיקוח נפש). דומני שהגרש&quot;ז אוירבך סיפר שהיתה רעידת אדמה ובעוד הכל מאבדים את עשתונותיהם נעמד הג&quot;ר דוד בהרן זצ&quot;ל ובירך בשלווה שכוחו וגבורתו.<br />כמו כן על כוכב שביט, ובפרט לפי תוס' דאין מחלוקת ולכו&quot;ע היינו זיקין.<br />על רוחות אולי לא ברירא לן השיעור. עכ&quot;פ רוח מסוג הוריקן וטייפון לכאורה בודאי צריך לברך שכוחו.<br />על הנהרות אולי מקילים כי חיישינן שנשתנו.<br />על הרים וגבעות ומדברות לכאורה יותר קל לדעת שלא נשתנו ופלא מדוע לא ראינו שיברכו על הרים בטבע.<br />ג. גזיזי דברזא. היעב&quot;צ גרס דברדא, וא&quot;ש טפי. <br />ד. תרתי שעי לא קאי לקיים לא תקום פעמיים צרה. צ&quot;ב שהרי שעה אינה מציאות אלא מוסכמה של חלוקת היום לי&quot;ב (ללא קשר אם יש לזה שורש מהתורה או לא), ודבר הנמשך שתי שעות אין בו מהות של &quot;פעמיים&quot;. וצ&quot;ב.<br />ה. ברוך זוכר הברית וכו'. עי' תוס' ויתכן שהיתה להם גירסא אחרת בגמרא או דפירשו שאומר גם זוכר הברית וגם נאמן אבל בסדר הפוך. ועכ&quot;פ גרסו בשבועתו במקום במאמרו.<br />ו. מברך תרתי. ראה תוס' בשם רי&quot;ף דהיינו או או. ולכאורה דבריהם גם על אביי אלא שנקטוהו על רבא דהוא להלכה, ונמצאו חולקים על רש&quot;י (ודוחק דרש&quot;י על אביי דוקא ותוס' דוקא על רבא ולא פליגי).<br />ז. (נט:) משמשי ביממא. ייתכן שאין זו לשון הרע משום דמיד אמר דגנו בבית אפל ולאו איסור קעבדי.<br />ח. נימרינהו לתרווייהו רוב ההודאות והקל ההודאות. ראה בתוס' (נדפס בעמ' א') דהיינו חתימת ישתבח. ודבריהם צ&quot;ב. ויש לפרש כוונתם דגדול בתשבחות הוא כעין רוב ההודאות, שלא כל התשבחות שלו אלא גדול הוא בחלקן או ברובן, ואח&quot;כ קל ההודאות. ודוק.<br />- ומה שאמרו ותנן על בשורות, רצה לומר וכבר תנן דהיינו ברכת השמועות הטובות.<br />ט. דאיכא אשתו בהדיה. יייתכן שבאו לאפוקי שלא מתה, אבל אין צורך שתהיה עמו ממש, ויל&quot;ע בפוסקים.","199","","4229","True","True","False","","1140","79.177.170.104","0","0","ברכות|נט ע&quot;א",""),new Message("23473","23470","אולי חולית הבור - האבן שמונחת על פי הבור","30/09/12 10:25","יד תשרי","תשע&quot;ג","10:25","קותי","ובתוכה פתח עגול לשאיבת המים כמו חולית השדרה שבאמצעה נקב לחוט השדרה <br /><br />אין הבור מתמלא מהמים שנכנסים דרך החוליה אלא מזרימה של מי גשם על פני הקרקע שמתנקזים לבור מתחת לחוליה <br />חוליות כאלו ראיתי פעם בשעלבים בחפירות שהיו שם. <br /><br />נדמה לי שראיתי הסבר כזה אצל אחד הראשונים לפני שהארכאולוגים אמרום את דברם. <br /><br />מבחינה הגיונית לא יתכן שמדובר בחול היות ואת הבורות חצבו באבן ולא הוציאו ממנו חול אלא אבנים או חצץ","217","","4229","True","True","False","","329","89.139.168.164","0","23470","ברכות|נט ע&quot;א",""),new Message("23474","23470","לגבי ברכה על רעידת אדמה","30/09/12 10:33","יד תשרי","תשע&quot;ג","10:33","קותי","יתכן ומדובר בתופעה שהיתה בתחילת הבריאה של רעידות אדמה קטנות ותדירות <br />(ראה פליניוס הזקן היסטוריה נכון הוא היה גם מגזימן לא קטן)<br />שרק נתנו הרגשה של כוחו וגבורתו אבל לא החריבו או המיתו.<br /><br />מה ההגיון לברך על חורבן בהתרחשותו? דיים שיברכו דיין האמת<br /><br />אין הקב&quot;ה קורא את שמו על הרעה מדוע שאנחנו נקרא את שמו על הרעה?","217","","4229","True","True","False","","268","89.139.168.164","0","23470","ברכות|נט ע&quot;א",""),new Message("23482","23470","דזזזזזז","30/09/12 12:37","יד תשרי","תשע&quot;ג","12:37","כדי","ד. עיין <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/17108-sFile.pdf'>כאן</a>.<br /><br />ז. הערה נחמדה מאוד. ויש להוסיף דרבא גופיה הוא דאמר ההיתר דבית אפל בשבת (פו.). אלא שיש להעיר שהלשון היא דיירי ביית אפל ולאו דווקא השינה, ומסתבר שלא היה אפל לגמרי שלא יראו איש את אחיו. וסבור הייתי לומר דזה שלבניהם יש מראה אדמומית אינו עניין סגולי, אלא משום מה שרואים בשעת תשמיש כהך דגיטין (נז.) ותנחומא פרשת נשא ועוד. ועי' כתובות (ס:). ולפ&quot;ז ע&quot;כ שהיה קצת אור","249","","4229","True","True","False","","233","79.182.203.107","0","23470","ברכות|נט ע&quot;א",""),new Message("23496","23470","ב. השיעור לחיוב בברכת הראייה","02/10/12 11:27","טז תשרי","תשע&quot;ג","11:27","דוד כוכב","כשבא לכלל התפעלות.<br /><br />ח. רוב ההודאות. הפירוש הוא המהולל בהודאות רבות. גם הוא בלשון מקרא, ובדרך כלל גם בלשון חז&quot;ל. אלא שקיימת גם משמעות שונה ובעייתית של רוב = מרבית, ורצו להמנע ממנה.","125","","4227","True","True","False","","117","31.44.142.254","0","23470","ברכות|נט ע&quot;א",""),new Message("23498","23470","ל-א ו-ב","02/10/12 14:48","טז תשרי","תשע&quot;ג","14:48","ינון","בס&quot;ד<br /><br />א. מש&quot;כ &quot;ולא נתבאר לעת&quot;ל להיכן הלכו חוליית הבור וקטיגור סניגור.&quot; לגבי קטיגור וסניגור י&quot;ל שלעת&quot;ל שתימלא הארץ דעה את ה' ו&quot;לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי&quot; לא יהיה מה שיקטרג, וגם- מצד שאין אומרים לבעל תשובה &quot;זכור מעשיך הראשנים&quot;, אותם כוכבים לא ייזכרו כקטרוג.<br />ולגבי חולית הבור - הבור אינו מתמלא מחולייתו בגלל מציאות עצם החסרון. כאשר לעת&quot;ל לא תהיה מציאות של חסרון, הוא יוכל שוב להימנות ולמלא את החסר.<br /><br />ב. בהפטרה של יו&quot;ט ראשון של סוכות קראנו &quot;כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה מלך יהודה&quot; - מכאן בהכרח שהיו רעידות אדמה לפניקודם גלות ראשונה<br />ועוד - אצל אליהו בהר חורב &quot;ואחר הרוח- רעש&quot; והוא היה עוד קודם לכן.","301","","4227","True","True","False","","248","87.68.246.114","0","23470","ברכות|נט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);