var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23058;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23058","0","מה הסיבה שלא מזמנים עם עם הארץ?","18/09/12 22:10","ב תשרי","תשע&quot;ג","22:10","שלמה שטרסברג","לפי דינא דגמרא שלא מזמנים עם עם הארץ מה הסיבה לכך? במיוחד לפי השיטה שמדובר באדם שקרא ושנה ולא שימש ת&quot;ח","205","","4242","True","True","False","","1095","212.76.121.86","0","0","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23064","23058","מאותה סיבה שאין מזמנים עם נשים","18/09/12 23:27","ב תשרי","תשע&quot;ג","23:27","דוד כוכב","ונשים עם עבדים, ועבדים עם קטנים.<br />אין מן הראוי לעודד ישיבה וסעודה בחבורה כזו.","125","","4242","True","True","False","","129","31.44.134.246","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23117","23058","הנה משהו קרוב אך קשה מאוד לעיכול:","19/09/12 16:58","ג תשרי","תשע&quot;ג","16:58","יהודי_קדום","האם מותר להסב בשבת לשולחן שיושבים בו יהודים מעשנים?","233","","4241","True","True","False","","130","79.177.170.104","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23124","23058","יש אומרים שנשים מצטרפות...","19/09/12 18:31","ג תשרי","תשע&quot;ג","18:31","student","אבל דעתם לא התקבלה - מצד שני ניתן לראות בתגובות פתח מסוים.<br />ר' מאמרו של <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/dk/5770/1228maamar2.html'>יונתן גרשון</a> שפורסם באקדמות. למאמר פורסמו מאמרי תגובה של הרב יעקב מדן ושל הרב מלמד. לתגובתו של הרב מלמד הגעתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ph.yhb.org.il/10-05-07/'>באופן מקוון</a> (לפחות לחלקה).<br />וזה כבר מה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4048259,00.html'>שהעיתונות עשתה מזה</a>.","177","","4241","True","True","False","","411","87.69.59.123","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23126","23058","דיעות","19/09/12 20:06","ג תשרי","תשע&quot;ג","20:06","כדי","ברא&quot;ש משמע שהוא כעין קנס על זה שפשע ולא למד, וכן אמרו במסכת אבות שגגת תלמוד עולה זדון.<br /><br />ואולי אפשר עוד לפרש, דלעיל (מה:) מבואר שבזימון עיקר הקפידא היא על ריבוי דיעות ולאו דווקא על בני אדם בפועל. וא&quot;כ, ע&quot;ה (למרות שקרא ושנה אך לא שימש ת&quot;ח) מדלות שיכלו אינו נחשב כעוד דיעה וליכא ריבוי דיעות. ויובן הדבר היטב לפי פירש&quot;י כאן ובכ&quot;מ דשימוש ת&quot;ח הוא הגמרא, והיינו דאע&quot;פ שקרא ושנה, אם אינו נותן ליבו למישקל ולמיטרח, להקשות ולפרק, ולעשות סדר בכל החומר המונח בראשו, הרי הוא כחמור נושא ספרים ואינו בעל דיעה עצמאית לכדי שנחשיבו בעל דיעה.<br /><br />והוא הדין והוא הטעם לדברי ר' אמי בסוף העמוד, דשני ת&quot;ל המחדדין זא&quot;ז חשיבי כתלת, דאע&quot;ג דבפועל יש כאן רק שני בנ&quot;א, כיוון דבזימון אזלינן בתר עניין הדיעות, הרי בין שני ת&quot;ח אלו ישנן שלוש דיעות - דעתו של כל אחד בתחילה, והדיעה המתגבשת לאחר ההתנצחות, ולכן ס&quot;ל לר' אמי דחשיבי כתלת.<br /><br />והנה רש&quot;י פירש שם גבי שני ת&quot;ח שמצטרפין: &quot;להיות שלושה&quot;. ומה ר&quot;ל בזה, אלא דעניין הדיעות לא שייך אלא בשלושה, דכך תיקנו בתחילה שיברך על ריבוי דיעות, אבל עניין זימון בעשרה אינו מפני ריבוי הדיעות אלא מפני כבוד הזכרת השם כדלעיל (מה:) לאו אורח ארעא, ויש בזה להקל ולהחמיר, להחמיר - כדאמרן, דמדוייק מרש&quot;י הנ&quot;ל שאם ישנם ט' בני אדם, ושניים מתוכם הם ת&quot;ח המחדדין זא&quot;ז, לא יועיל להחשיבם כעשרה כיוון דזימון בעשרה לא תלי בדיעות. ולהקל - שתשעה ונראין כעשרה מצטרפין, והוא מהטעם האמור, שכיוון דכל עיקר תקנת עשרה היא משום אורח ארעא, כל עוד נראה לעין הרואה שיש כאן עשרה, סגי לן בזה כיוון שיש כאן כבוד ה', אע&quot;פ שבפועל אין עשרה. <br />ויתכן עוד לומר שזהו שורש מחלוקת ריה&quot;ג ור&quot;ע במתני' לקמן (מט:) האם משתנה הנוסח לפי כמות ריבוי האנשים, דריה&quot;ג דס&quot;ל דמברך לפי רוב הקהל, דעתו שגם תקנת עשרה היא משום דיעות, והיינו שעשר דיעות שונות במהותן משלוש דיעות, וכן מאה וכן ע&quot;ז הדרך [ועי' לקמן נח. שאין דעתם דומה זה לזה. חזינן שתיקנו ברכה על שינוי וריבוי דיעות בני אנוש. ועי' רש&quot;י מכות י. ולעיל כח. לעניין שבח ריבוי תלמידים]. ואילו ר&quot;ע ס&quot;ל כדלעיל, דמעשרה ואילך הטעם לשינוי הוא רק משום כבוד ה', ולעניין זה אין חילוק בין עשרה ליותר מעשרה.","249","","4241","True","True","False","","213","79.177.235.69","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23082","23064","צניעות? פריצות?","19/09/12 10:58","ג תשרי","תשע&quot;ג","10:58","שלמה שטרסברג","כשיש חששות כבדים יש הו&quot;א למידור כדי למנוע תקלות וכ' אבל לומר שמי שקרא ושנה ולא שימש ת&quot;ח  צריך למדרו ולא לאכול במחיצתו ולא לצרפו לזימון קצת תמוה<br /><br />ואולי כאן המקור לפתיחה של מוסדות לימוד יותר ממודרים לפי קריטריונים יותר ממדרים שהולכת ופוסעת במחוזותינו שבנים של אלו שהוריהם לומדים רק חמש שעות ביום לא ראויים לשבת עם בנים של אלו שהוריהם לומדים 18 שעות תורה ביום  (לפחות בגמרא הקריטריון הוא האדם עצמו)","205","","4241","True","True","False","","230","212.76.121.86","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23109","23082","מדרש זוטא קהלת (בובר) פרשה ז סימן ח","19/09/12 16:21","ג תשרי","תשע&quot;ג","16:21","דוד כוכב","<span class='lightYellow'><b>עשה סעודה, והיו שם גדולי ירושלים, ור' אליעזר ורבי יהושע, כיון דאכלין ושתין, אלו אמרין אלפא ביתא מן הכא, ואילין אמרין [מזמורין] מן הכא, א&quot;ל רבי אליעזר לר' יהושע עד דאלו מתעסקין בדידהון, אף אנן נעסוק בדידן, התחילו מתעסקין בתורה ובנביאים ובכתובים, והיו הדברים עריבין כנתינתן מהר סיני, וירדה האש והיתה מלהטת סביבותן.</b></span>","125","","4241","True","True","False","","172","213.151.60.170","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23115","23082","האם הכותרת &quot;צניעות? פריצות?&quot; מכינה אותי","19/09/12 16:49","ג תשרי","תשע&quot;ג","16:49","יהודי_קדום","לקרוא דברים נגד &quot;הדרת נשים&quot; לצירופן לזימון עם גברים?<br /><br />אני יכול להסיק מדבריו שאם אין חששות כבדים לצניעות ופריצות אפשר לצרפן.<br />ההגיון שלי פעל מהמשפט: &quot; כשיש חששות כבדים יש הו&quot;א למידור כדי למנוע תקלות וכ' &quot; ומכלל לאו שבו למדתי הן.<br /><br />לפי זה, האם תשובתו לשאלתי שבכותרת חיובית?<br /><br />אין לי יותר נתונים לעניין כותרתו &quot;צניעות? פריצות?&quot;  מאחר וכל שאר מה שכתב מדבר על צירוף אחר ששם אין חשש לאי-צניעות או/ו לפריצות.","233","","4241","True","True","False","","181","79.177.170.104","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23137","23115","חשבתי שכתבתי ברור","20/09/12 01:24","ד תשרי","תשע&quot;ג","01:24","שלמה שטרסברג","בצרוף נשים לזימון יש בקרבה חשש  של צניעות בצרוף עבדים  יש חשש של פריצות אבל בצרוף מי שקרא ושנה ולא שימש ת&quot;ח מה החשש הכבד לצרף אותו לזימון?<br /><br />החשש לפילוג ושנאה ופגיעה אישית כפי שקרה כמבואר בגמרא גדול מאוד ולא ברורה ההו&quot;א במידור זה","205","","4240","True","True","False","","223","95.86.127.201","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23130","23117","הנה פסק ההלכה מילקו&quot;י:","19/09/12 21:14","ג תשרי","תשע&quot;ג","21:14","יהודי_קדום","<i>&quot; מי שנקלע בשבת לשלחן שיושבים בו אנשים המעשנים סיגריות בשבת, אף על פי שהוא רגיל לעשן בימות החול, מותר לו מעיקר ההלכה לישב עמם בשלחן אחד, ואין לחוש שמא יקח סיגריה לעשן בשבת. ולכן כשעורכים סימנרים לאנשים חילוניים, על מנת לקרבם אל חיק היהדות הצרופה, <b>מותר להסב עמהם בשלחן אחד, אף שהם מעשנים בשבת.</b>&quot;</i> [ילקו''י שבת כרך א' עמ' שכז].","233","","4241","True","True","False","","164","79.177.170.104","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23139","23126","דעות, איירי אפילו בנשים","20/09/12 02:41","ד תשרי","תשע&quot;ג","02:41","דוד כוכב","ענין דעות הוזכר בגמרא לעניין נשים, ואיירי בכל הנשים, ורובן לא היו לומדות כלל. דעות אם כן פירושו בעל מחשבה ושכל.<br /><br />דעת הגר&quot;א שג' נשים חייבות לזמן לעצמן. וכן כתב תוספות שכך פשט הגמרא (והרמב&quot;ם), אלא שהתוספות חיפש הסבר למנהג שלא היו מזמנות.<br /><br />פסק הרמב&quot;ם השו&quot;ע וסתימת הרמ&quot;א, שאין עירוב בין גברים ונשים בזימון כלל. ואינו ענין לחיוב נשים בברכת המזון מהתורה ולברית תורה וארץ.","125","","4240","True","True","False","","122","213.151.60.170","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23144","23137","עכשיו הבנתי ותודה. וכך נ&quot;ל להשיב לשאלתו:","20/09/12 08:23","ד תשרי","תשע&quot;ג","08:23","יהודי_קדום","בדף מג: למדנו:<br /><i>&quot;ת''ר ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם אל יצא כשהוא מבושם לשוק ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים המטולאים ואל יספר עם אשה בשוק <b>ואל יסב בחבורה של עמי הארץ</b> ואל יכנס באחרונה לבית המדרש&quot;</i>.<br /><br />הדעה האחרונה בדף מג: קובעת:<br />גם מי שקרא ושנה ולא שימש ת&quot;ח <b>הוא בהגדרת ע&quot;ה</b>: <br /><br /><b>&quot;אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש ת&quot;ח - הרי זה ע&quot;ה&quot; </b>.<br /><br />מכאן ששימוש ת&quot;ח הוא שלב הכרחי להבנה נכונה של המשנה, הגמרא וכו' כלומר: אין אדם יוצא מהגדרת ע&quot;ה אם לא שימש ת&quot;ח, זאת משום שרק בשימוש ת&quot;ח אדם יכול הוא להבין נכון את טעמי המשנה וללא שימוש ת&quot;ח אף אם קרא ושנה הרי הוא עדיין  מוכל בהגדרה של ע&quot;ה ומשום כך אין ת&quot;ח מצרפין אותו לזימון  בנוסף לאמור לעיל בדף מג: <br /><br /> בזמן הזה אין ההלכה כן: <br />&quot;ג.  עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה:&quot; [שו&quot;ע קצט].<br /><br /><br />.","233","","4240","True","True","False","","149","79.177.170.104","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב",""),new Message("23150","23139","נכון","20/09/12 09:59","ד תשרי","תשע&quot;ג","09:59","כדי","אמנם לא היו לומדות, אך כן היו חכמות ומבינות בעניינן ובענייני העולם, ועדיפי מע&quot;ה שבשלו אינו יודע. עי' עירובין (נג:) תינוקת. ובב&quot;מ (נט.) גחין ולחש לה. ובסנהדרין (קי.) חכמת נשים. ובמנחות (פה:) אשה חכמה. ובב&quot;ב (קיט:) חכמניות היו. ובשבת (צה.) אשה חכמה. ועוד שם (קיג:) דבר חכמה ראה בה. ובנדה (מה:) בינה יתירה. ובתמיד (לב:) וילפית עצה מן נשיא. ובברכות (ח:) מכרת באורחין יותר מן האיש. ואף זו דיומא (סו:) אלא בפלך, יש לכוון לזה דבא לאפוקי רק ד&quot;ת.","249","","4240","True","True","False","","206","79.177.235.69","0","23058","ברכות|מז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);