var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22927;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22927","0","שיטת רבי מאיר בברכות","11/09/12 14:59","כד אלול","תשע&quot;ב","14:59","מתפעל","&quot;ראה פת ואמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה יצא ראה תאנה ואמר כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה יצא דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו&quot;.<br /><br />א: מדוע הביא רבי מאיר ב' משפטים בברכה העצמאית, גם: 'כמה נאה פת זו', וגם 'ברוך המקום שבראה'. לכאורה העיקר זה המשפט השני, ברוך המקום שברא את הפת, האם זה לא היה מספיק? מה מוסיף לנו המשפט כמה נאה פת זו? <br /><br />ב: כאשר אומר רבי מאיר שיצא ידי חובה, בפשטות הכוונה לא רק שיצא ידי חובה אלא שגם לא יכול כעת לברך המוציא גם אם ירצה, כי כבר יצא ע&quot;י הברכה שלו הפרטית, האם הדין הזה של רבי מאיר הוא בדוקא אם כאשר אמר משפט זה התכוון בזה לברך במקום הברכה הרגילה, או שכוונת רבי מאיר לחדש יותר מזה, שאדם שרואה את הפת ומתחיל לשבחה בגלל שהיא יפה וכלל לא חשב שזה יהיה תחליף לברכת המוציא, ואז אומר לו ר' מאיר, יצאת ידי חובה כי בעצם בירכת מבלי משים ולכן לא תוכל כבר לומר המוציא. <br /><br />ג: סתם מעניין שנקט רבי מאיר בדוגמאות שלו פת ותאנה, מדוע דוקא אותם ומדוע ב' דוגמאות. אולי כי הם היו המאכלים העיקריים שהיו בתקופתם.","148","","4251","True","True","False","","1080","212.29.198.117","0","0","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("22932","22927","שאלה על שיטת ר&quot;מ","11/09/12 19:49","כד אלול","תשע&quot;ב","19:49","ינון","בס&quot;ד<br /><br />בגיטין נוקט ר&quot;מ בשיטה &quot;כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין- יוציא והולד ממזר!&quot;<br /><br />מדוע כאן הוא חולק על השיטה העקרונית הזו, ואותה נוקט כאן דווקא ר' יוסי, שבגיטין פחות מפריע לו המטבע שטבעו חכמים?","301","","4251","True","True","False","","195","132.69.229.230","0","22927","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("22934","22927","נסיון תשובה לד' השאלות, עם שאלת ינון","12/09/12 02:36","כה אלול","תשע&quot;ב","02:36","דוד כוכב","רבי מאיר הקפיד לנסח את דבריו דוקא בצורה פיוטית.<br />אומר רבי מאיר,<br />קם אדם בבוקר, רואה את נפלאות הבריאה, כולו אומר שירה ושבח לבורא.<br />סועד בביתו פת שחרית ואומר כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה!<br />יוצא גם לחוץ, רואה גם תאנה על האילן שליד ביתו ואומר כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה!<br />העל אדם כזה תאמרו שלא יצא ידי חובתו? וכי מה ה' דורש מעמך, כי אם: כל הנשמה תהלל יה. והוא הלל גם שיבח בשופי. וכי ניתן להשוות הלל והודיה לפרוצדורה היבשה של טופסי גיטין, בהם קבעתי שהעמידו חכמים דבריהם ופסלום בשינוי המטבע שקבעו?!<br />חבר'ה, אומר רבי מאיר, כשצריך להיות ייקה היה ייקה, וכשצריך להיות חוסיד הוה חוסיד.<br /><br /><br />לגבי שאלה ב', ראיה שלא צריך להתכוין לשום יציאת ידי חובת ברכה, במסכת ברכות דף נד ע&quot;ב:<br />&quot;רב יהודה חלש ואתפח, על לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן, אמרי ליה: בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא. אמר להו: פטרתון יתי מלאודויי&quot;.","125","","4250","True","True","False","","155","95.86.127.156","0","22927","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("22952","22934","ההסבר יפה לשיטת ר&quot;מ, האם ניתן להשליכו גם","12/09/12 10:03","כה אלול","תשע&quot;ב","10:03","ינון","בס&quot;ד<br /><br />על ר' יוסי בהיפוך? (זה יישמע קצת מוזר, לא?)","301","","4250","True","True","False","","191","132.69.229.230","0","22927","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("22964","22952","אכן, לרבי יוסי החילוק הוא אחר","12/09/12 22:05","כה אלול","תשע&quot;ב","22:05","דוד כוכב","רבי יוסי טוען כלפי רבי מאיר: פסקיך הם קיצוניים. או שאתה מתיר לחלוטין את תקנת קביעת הנוסח, או שאתה מקפיד באופן נוקשה על כל תג וענין בו.<br />ואילו דעתי ודעת חכמים שגם בברכה וגם בגט יש מאפיינים יסודיים שניתקנו אף לעיכובא, אך יש גם דברים שאינם מעכבים בדיעבד.<br />חובה להזכיר את עיקר נשוא הברכה. קיימת גם חובת להזכיר את השם, ולרבי יוחנן ולהלכה גם מלכות. אך בשאר הברכה יתכנו שינויים אישיים.<br />בגט, חובה להזכיר שמדובר בגירושין ולא בדבר דומה, שהגירושין הם מוחלטים. תיקנו אמנם להזכיר כינויים, ואת תאריך אותה מלכות, רשב&quot;ג תיקן גם חתימה (לרבי אלעזר). אולם לא משום כך ייפסל הגט בחסרונם.","125","","4250","True","True","False","","98","95.86.127.156","0","22927","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("22971","22964","אבל מלשונו של ר' יוסי כאן","12/09/12 22:46","כה אלול","תשע&quot;ב","22:46","ינון","בס&quot;ד<br />שמשתמש באותה לשון ממש שמשתמש ר&quot;מ בגיטין: &quot;כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו&quot;, ולשון &quot;לא יצא ידי חובתו&quot; משמע אפילו בדיעבד - משמע שאף הוא מקפיד באותה קפידא דייקנית, אלא שמחיל אותה על ברכות דווקא ולא על גיטין.<br />אני מסכים שדעת ר&quot;מ בגיטין - שאפילו תאריך מלכות אחרת, ואפילו הכל כתוב כהלכה אלא שהשליח לא אמר &quot;בפני נכתב ובפני נחתם&quot; יוציא והוולד ממזר - קיצונית מאוד. אבל כדברי תוס' שם (פ. ד&quot;ה 'מפני מה...') דבר גדול הוא להפריד איש מאשתו, ויש להתייחס אליו בצורה מיוחדת (כמו שגט כהן צריך להיות מקושר כדי שייקח זמן להכנתו ואולי יתפייס עד אז, כך גם באופן כללי, מכיוון שאפילו כלפי שמיא זה קשה [&quot;המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות&quot;], צריך להקפיד על כל קוץ וקוץ, שאם יש טעות אינו גט וצריך לתקנו או להכין חדש ואולי יתפייס עד אז).<br />אבל ברכות הם מעשים שבכל יום, וכל מהותן היא לקרב את האדם להי&quot;ת, שיהיה בדעתו ולבו קשר תמידי ועקבי לקב&quot;ה, לכן אם האדם מתעורר מעצמו ומהלל ומשבח ליוצרו בלשונו ובסגנונו - זה אחלה, ואולי אפילו עדיף מבחינה חינוכית לדעת ר&quot;מ.<br />ולכן באמת ההסבר לגבי ר&quot;מ מתיישב יפה על הלב והדעת.<br /><br />אבל ר' יוסי - לענ&quot;ד - לא תופס דרך מיצוע בשני הנושאים, הוא הופך את השיטה לגמרי: בברכות הוא מדקדק על קוצו של יו&quot;ד (שוב- זה ממשמעות הביטוי בו הוא משתמש: &quot;כל המשנה וכו'&quot;) ובגיטין הוא שותף לדעת חכמים שאינם מציבים תנאים כה נוקשים (ועוד- עם המשך דברי הגמרא [ב&quot;רוח&quot; דעת חכמים] ההקלות הולכות ומרחיקות לכת יותר ויותר). וצ&quot;ב מה טעמו של ר' יוסי (שדווקא הפעם אין נימוקו עמו).","301","","4250","True","True","False","","194","132.69.229.230","0","22927","ברכות|מא ע&quot;א",""),new Message("22983","22971","רבי יוסי אינו מדקדק על קוצו של י' בברכות","13/09/12 02:45","כו אלול","תשע&quot;ב","02:45","דוד כוכב","למרות לשונו &quot;כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות - לא יצא ידי חובתו&quot;, יש כמה ראיות שלא מדובר בנוסח הברכה כולה אלא רק באותן הפרטים העקרוניים שחכמים הטביעו בברכות. ומדובר בעיקר בפתיחת הברכה: ברוך - בריך, שם ה', מלכות.<br />ואילו לגבי המשך הברכה אמרו: (מסכת ברכות דף נ ע&quot;א) &quot;מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא אם לאו&quot;, כי הנוסח לא היה &quot;סגור&quot; כולו.<br /><br />ובהרבה ברכות נחלקו לגבי נוסחם המדויק, כגון במסכת ברכות דף ס ע&quot;ב:<br />&quot;מאי חתים? - אמר רב: רופא חולים. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי! אלא: רופא כל בשר. רב ששת אמר: מפליא לעשות. אמר רב פפא: הלכך נמרינהו לתרוייהו, רופא כל בשר ומפליא לעשות&quot;.<br /><br />ובמסכת מגילה דף כא ע&quot;ב:<br />&quot;ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם. רבא אמר: האל המושיע. אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו: ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע&quot;.<br /><br />ובמסכת ברכות דף לח ע&quot;א המתין רבי זירא לבר רב זביד אחוה דרבי שמואל בר רב זביד דאדם גדול הוא, ובקי בברכות הוא, לשמוע מה יחדש בברכות.<br /><br />ונמצאו גם ברכות בניסוח אישי, כגון במסכת ברכות דף נד ע&quot;א:<br />&quot;ומר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחא למיא, אתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי. ותו, זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא, איתפרקא ליה אשיתא, על לגוה; כי מטא לערבות, בריך: ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל, כי מטא לרסתקא דמחוזא, בריך: ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות&quot;.<br /><br />והיו ברכות עם נוסח להמון ונוסח למומחים, כגון במסכת סנהדרין דף מב ע&quot;א:<br />&quot;אמר ליה רב אחא לרב אשי: במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, אמר ליה: האי - נשי דידן נמי מברכי. אלא כדרב יהודה. דאמר רב יהודה: ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים&quot;.<br /><br />ולשון רמב&quot;ם בהלכות ברכות א, ה:<br />&quot;ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום, ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה, וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה, וכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה&quot;.<br />פסק כרבי יוסי, כדברי הכסף משנה.<br /><br />ולמרות זאת כתב מיד אחר כך בהלכה ו':<br />&quot;וכל הברכות כולן נאמרין בכל לשון והוא שיאמר כעין שתקנו חכמים, ואם שינה את המטבע הואיל והזכיר אזכרה ומלכות וענין הברכה אפילו בלשון חול יצא&quot;.<br /><br />וכתב שם הכסף משנה בהלכה ה:<br />&quot;ונ&quot;ל דתרי גווני שינוי הן האחד שהוא אומר נוסח הברכה שתקנו חכמים אלא שהוא מוסיף בה או גורע ממנה או שהוא אומר כעין נוסח שתקנו חכמים אבל הוא אומר אותה במלות אחרות ומ&quot;מ הם רומזות לנוסח שתקנו חז&quot;ל וכיון שכוונת דבריו עולה למה שתקנו חז&quot;ל אין כאן טעות אבל אין ראוי לעשות כן. השינוי השני הוא שמשנה כוונת הברכה כגון ברוך המקום שבראה שהיא ברכה כוללת וחז&quot;ל תיקנו לברך על כל דבר בפרטות המוציא לחם מן הארץ בפה&quot;ע וכיוצא ועל זה כתב שאינו אלא טועה כלומר וכיון דטועה הוא לא יצא ידי חובתו וכדרבי יוסי.<br />ועי&quot;ל דפלוגתא דר&quot;מ ור&quot;י לאו משום שבראה היא אלא מפני שלא הזכיר שם ומלכות שאילו היה מזכיר שם ומלכות ואומר בא&quot;י אמ&quot;ה שבראה לכ&quot;ע יצא י&quot;ח ומ&quot;מ אף על פי שמזכיר שם ומלכות ואומר ענין הברכות בשינוי טועה הוא דמה בצע לשנות ועכ&quot;ז יוצא י&quot;ח&quot;.","125","","4249","True","True","False","","262","95.86.127.156","0","22927","ברכות|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);