var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22926;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22926","0","תמרי דזיקא","11/09/12 14:45","כד אלול","תשע&quot;ב","14:45","מתפעל","&quot;מאי נובלות ר' זירא ור' אילעא חד אמר: בושלי כמרא, וחד אמר: תמרי דזיקא. תנן ר' יהודה אומר: כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו, בשלמא למ''ד בושלי כמרא, היינו דקרי ליה מין קללה, אלא למאן דאמר תמרי דזיקא, מאי מין קללה? אשארא.<br />איכא דאמרי: בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא, היינו דמברכינן עלייהו שהכל, אלא למ''ד תמרי דזיקא, שהכל? בורא פרי העץ מבעי ליה לברוכי, אלא בנובלות סתמא כ''ע לא פליגי דבושלי כמרא נינהו כי פליגי בנובלות תמרה&quot;.<br /><br />מדוע כל כך פשוט לה לגמרא שתמרי זיקא דהיינו תמרים שנשרו מהעץ קודם בישולם, שהם עדיפים על בושלי כמרא, היינו תמרים שנשרפו מהשמש. כמו שבבושלי ההבנה היא שזה לא ממש אכיל אלא רק ע&quot;י הדחק כי זה התבשל יותר מידי, כך גם כשהתמרים נשרו מהעץ מוקדם והתבשלו מעט מאד, הם לא אכילים ונאכלים אך ורק ע&quot;י הדחק.<br />מאי אולמיה האי מהאי? <br />וממילא צריך להיות הדין בשניהם שזה נחשב מין קללה לר' יהודה ושהברכה יורדת בדרגה לשהכל נהיה בדברו.","148","","4250","True","True","False","","1544","212.29.198.117","0","0","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22937","22926","תמרי דזיקא הם תמרים טובים","12/09/12 03:37","כה אלול","תשע&quot;ב","03:37","דוד כוכב","על דברי הגמרא: &quot;למאן דאמר תמרי דזיקא שהכל? בורא פרי העץ מבעי ליה לברוכי&quot;, פירש רש&quot;י: &quot;פרי העץ בעי ברוכי - שהרי לא נשתנו לקלקול&quot;.<br /><br />תמרי זיקא אינם תמרים שנשרו מהעץ קודם בישולם, אלא תמרים שאחר גמר בישולם נשרו מהעץ מחמת רוח חזקה.<br />לפני גמר בישולם אחיזתם בעץ קשיחה יותר והם אינם נושרים בקלות.","125","","4249","True","True","False","","280","95.86.127.156","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22955","22937","לפי זה לא מובנת הל&quot;ק, ומה היתה ההו&quot;א של","12/09/12 16:32","כה אלול","תשע&quot;ב","16:32","ינון","בס&quot;ד<br /><br />מ&quot;ד תמרי דזיקא.. ואם אין בהן בעיה והן ממש כמו תמרים בשלות שנארו- למה שבכלל תהיה עליהן שאלה ונחשוב שברכתן שונה?<br /><br />באופן עקרוני, פרי מכל סוג שהוא הנושר מן העץ אחר גמר בישולו - אם לא נוגע במזיקים למיניהם - הוא בסדר גמור, אכיל וטעים (אולי רך טיפה יותר מידי). ממילא אם יש בעיה בתמרים במקרה זה- היה צריך לומר גם על תפוחים, שקדים, אפרסקים וכל שאר פירות האילן!<br /><br />לענ&quot;ד יש לומר שתמרי דזיקא הן אכן תמרים הנושרות מן העץ מחמת רוח, אבל לאו דווקא לאחר גמר בישולם, אלא בכל שלב שהוא, גם אם לא בשלו עדיין.<br />לכן יש בהן גם כאלו שאינן בשלות ואפילו אינן אכילות כלל. והשאלה היא על פי רוב מה מצבן ומה ייחשבו.<br /><br />זה מסביר את הל&quot;ק, וההו&quot;א שיש בהן קללה (כעין מה שקראנו בשבת שעברה: &quot;כי ישל זיתך&quot;). ומסביר גם את דעת איכא דאמרי, שאולי בכלל אין לשנות מברכתן.<br /><br />מבחינת המציאות- תמרים סובלים טיפה יותר מרוחות עזות מאשר עצים אחרים, מכמה סיבות: איזור הגידול שלהם והאקלים השורר בו גורמים לכך שרוחות עזות מצויות יותר. כמו כן, מבנה העץ - שהוא גבוה ואינו סבוך - גורם לכך שהפרי חשוף לרוח במלואה, ואין ענפים וסבך החוסמים ושוברים את משבי הרוח ומגנים על הפירות מפניהם.<br />כתוצאה מכל אלו - ובעיני ראיתי - תמרים נושרים בהרבה מקרים גם בעודם בוסר. (לעתים האחיזה של הפרי בכף אמנם חזקה מאוד, אך הרוח כה עזה שכל הכף נתלשת ונופלת)","301","","4249","True","True","False","","211","132.69.229.230","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22961","22955","תשובה לשאלה שבתחילה","12/09/12 21:39","כה אלול","תשע&quot;ב","21:39","דוד כוכב","&quot;למה שבכלל תהיה עליהן שאלה ונחשוב שברכתן שונה?&quot;<br />היתה הבנה שתמרי דזיקא הן בכלל &quot;מין קללה&quot; משום שהן נשרו בקללה.","125","","4249","True","True","False","","115","95.86.127.156","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22967","22961","אבל אם התמרים הנושרות הן כולן לאחר הבשלה","12/09/12 22:15","כה אלול","תשע&quot;ב","22:15","ינון","בס&quot;ד<br /><br />מה קללה יש בכך שנשרו מחמת רוח? נהפוך הוא: מלאכת הגדירה (קטיף התמרים) היא מורכבת ומסוכנת - שהרי במסכת פאה הלכה היא שפאה אין מחלקים אלא &quot;בוזזים&quot;, כלומר שהעניים באים ולוקחים כאוות נפשם, ואילו לגבי תמרים אומרת המשנה: &quot;בדלית ובדקל אפילו תשעים ותשעה אומרים 'לבוז' ואחד אומר 'לחלק' לזה שומעים, שאמר כהלכה&quot; - ואולי ניתן לראות בזה אף ברכה, מעין &quot;ועמדו זרים ורעו צאנכם&quot; או מצד &quot;צדיקים- מלאכתם נעשית ע&quot;י אחרים&quot;, וכל שנותר הוא לבוא ולאסוף את הפרי הבשל מהארץ.","301","","4249","True","True","False","","216","132.69.229.230","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22969","22967","התמרים נמאסות ומתקלקלות בארץ","12/09/12 22:22","כה אלול","תשע&quot;ב","22:22","דוד כוכב","עד כדי כך שהבעלים מתייאשים מהם מראש ואינם חפצים לאסוף אותם בקלות כפי שהצעת. במסכת בבא מציעא דף כב ע&quot;ב:<br />&quot;אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבא, הני תמרי דזיקא היכי אכלינן להו? אמר ליה: כיון דאיכא שקצים ורמשים דקא אכלי להו, מעיקרא יאושי מיאש מנייהו&quot;.","125","","4249","True","True","False","","193","95.86.127.156","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22974","22969","אין מכאן ראיה, שכן ניתן להסביר גם כאן","12/09/12 23:14","כה אלול","תשע&quot;ב","23:14","ינון","בס&quot;ד<br /><br />שמציאות הנושרות היא שהרבה מהן אינן בשלות (וזה הסיבה שיש עליהן שאלה מה לברך), ואת המעט שבכל זאת בשלות - ואינן תחת האילן, שא&quot;כ הוי חזותו מוכיח עליו ואסור לקחתן - כנראה ידרסו עוברים ושבים או יאכלו שקצים ורמשים ולכן מתייאש מראש.<br />ולהפך- אם כל הנושרות כולן היו בשלות, היה הבעלים עומד על המשמר, ממהר לאסוף את יבולו ומנהל מלחמת חורמה גם עם העו&quot;ש הדורסים (ע&quot;י גידור וסימון מסלולי הליכה) וגם עם השקצים והרמשים (ע&quot;י הדברה ביולוגית כלשהי או ריבוץ הקרקע והקשייתה), כדי שתישאר לו מיגיעו חתיכה הראויה להתכבד, ולא מתייאש כלכך מהר. הוא מוותר רק מכיוון שכמות הנושרות הבשלות מספיק זניחה.<br /><br />כמו-כן, ידועות לנו שיטות קטיף בפירות, אחת הקרויה &quot;מסיק&quot; ונהוגה בזיתים ובאגוזים, ואחת הקרויה &quot;ניעור&quot; ונהוגה בשקדים, שבכולן גורמים לפרי ליפול לארץ (בזיתים ובאגוזים ע&quot;י חבטה בענפים ובפירות עצמם, ובשקדים בימינו ע&quot;י ניעור הגזע) ואוספים אותו משם. אמנם כיום כבר משתמשים ביריעות איסוף תחת העץ, אך בעבר היו פשוט מלקטים את מה שנפל. תוכלו להיות בטוחים שדאגו תמיד לפני תחילת המסיק והניעור שלא יהיו לא עשבים ולא פסולת תחת העצים, כדי שהפרי היקר לא &quot;ייעלם&quot; מעיניהם בין הדברים הלא-רצויים הנ&quot;ל.<br />שוב- אם כל התמרים הנושרות נושרות בשלות, היו הבעלים עומדים בזמן הבשלת הפרי ליד העצים ודואגים ללקט יום-יום את הנושרות, ולא להשאיר אותן לחסדי העו&quot;ש והשקצים. הסיבה שלא היתה מציאות כזו היא שרוחות עזות מצויות גם בעונות אחרות ולא רק תמרים בשלות נושרות.","301","","4249","True","True","False","","207","132.69.229.230","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22984","22974","ברכתם בורא פרי העץ","13/09/12 02:48","כו אלול","תשע&quot;ב","02:48","שלמה שטרסברג","אתה רואה שבמקרה שלנו פשוט לגמרא שהכוונה לבושלי כמרא ולא לתמרי דזיקי כי תמרי דזיקי ברכתן בורא פרי העץ וכל המחלוקת היא רק ביחס לדמאי","205","","4248","True","True","False","","230","31.44.133.112","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב",""),new Message("22997","22984","כן, אבל מה היתה הסיבה שהביאו אותן","13/09/12 09:33","כו אלול","תשע&quot;ב","09:33","ינון","בס&quot;ד<br /><br />מלכתחילה, כדוגמה ל'נובלות' שברכתן &quot;שהכל&quot;?<br />ז&quot;א, אם לכולם ברור שהתמרים הנושרות מן העץ הן תמיד בשלות לגמרי וראויות לאכילה, למה שבכלל מישהו יחשוב שהן ה'נובלות' האמורות במשנה?<br />וכמו שכתבתי לעיל - אין שום הגיון ושום תמיכה מציאותית בקביעה שכל הנושרות הן תמיד בשלות. תמרים נושרות מן העץ מחמת רוחות עזות בכל שלב של ההתפתחות שלהן, מכיוון שרוחות עזות מצויות תמיד באזורי הגידול הטבעיים של התמרים ומכיוון שמבנה העץ אינו מספק הגנה מפני הרוח.<br /><br />לכן, היתה הו&quot;א לומר שה'נובלות' הן התמרים הנושרות מחמת הרוח, ולפי הלישנא-קמא, הרוב אמנם לא בשל ויש מקום לשאול על ברכתו, אבל זה לא מתאים מצד הקללה- כי אי אפשר לומר על תמר כהווייתו 'מין קללה'. ולכן מתרצת הגמרא &quot;אשארא&quot;- כלומר, ה'נובלות' הן אכן לא מין קללה, רק החומץ (והגובאי), אבל מברכין עליהן &quot;שהכל&quot;, מפני שהרוב לא בשל.<br />ולפי הלישנא-בתרא, הרוב כן בשל והמיעוט שאינו בשל בטל וצריך לברך עליהן &quot;בורא פרי העץ&quot; ולכן הדעה האומרת שהן תמרי דזיקא נדחית ומסיקים ש'נובלות' שברכתן &quot;שהכל&quot; הן ודאי בושלי כמרא לדעת כולם, והמחלוקת על תמרי דזיקא (שעל פי המסקנה בלישנא הזו, כולם מסכימים שברכתן &quot;בורא פרי העץ&quot;) היא לעניין דמאי.<br /><br />וי&quot;ל שמה שהובא לעיל ממסכת ב&quot;מ, שתמרי דזיקא הן ביאוש בעלים מראש, מסתדר יופי לפי הל&quot;ק, שהבשלות הן מיעוט בסך כל הנושרות והבעלים מתייאש מראש.<br />וגם לפי הל&quot;ב, תמרים נושרות בכל שלביהן, וכל השנה, ולא ייתכן שיעמדו הבעלים כל השנה ליד העץ לאסוף אותן, ואפילו שרוב הנושרות הן בשלות, הן מיעוט זניח ביבול התמרים הכולל, ומכיוון שאין הבעלים באים לאסוף מייד, הרבה מהן ייאכלו ע&quot;י שקצים ורמשים ולכן יש יאוש מראש.","301","","4248","True","True","False","","340","132.69.229.230","0","22926","ברכות|מ ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);