var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22654;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22654","0","עבודה עם תורה או רק תורה?","04/09/12 22:35","יז אלול","תשע&quot;ב","22:35","עם הארץ","רבן גמליאל : עבודה עם תורה<br />רשבי : רק תורה <br />רמבם : הילכות שמיטה ויובל ״   ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים.  הרי דויד אומר &quot;ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי&quot; (תהילים טז,ה).","248","","4258","True","True","False","","1238","74.233.66.97","0","0","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22697","22654","תורה ועבודה וצבא הערות קצרות לדבריך","05/09/12 12:53","יח אלול","תשע&quot;ב","12:53","שלמה שטרסברג","ודאי התכוונת לר' ישמעאל ביחס לתורה ודרך ארץ<br />ביחס לדברי רשב&quot;י עיין במנחות צ&quot;ח: שכתב ק&quot;ש ערבית ושחרית , ויש ליישב בכמה אופנים<br />ביחס לדברי הרמב&quot;ם יש להאריך מאוד ובפשטות סיים דבריו בדברי אגדה כדרכו בכל סיומי הספרים ודיבר על כל איש מכל באי עולם  והקב&quot;ה יסיע ביד מי שידבק בו ויש עוד הסברים וקצרתי<br />ועיין בדברי הרמב&quot;ם בהלכה ובפרושו לפרקי אבות ביחס למי מטיל עצמו על הציבור בגלל תורתו וכ' כיבה מאור הדת ודברים קשים מאוד ויש להאריך ועיין שם באורך<br /><br />ובגדרי מלחמת מצווה כתוב יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה ולא מצאנו שנפטרו ת&quot;ח בזה<br />ויהושע ודוד ויואב בן צרויה ובניהו בן יהוידע כולם ת&quot;ח ולא מצאנו שפטרו את עצמם במלחמה","205","","4257","True","True","False","","293","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22720","22654","וראה עוד מצאתי","05/09/12 16:12","יח אלול","תשע&quot;ב","16:12","שלמה שטרסברג","בפרושו הנפלא של הרב קוק להלכות שמיטה ויובל שכתב וז&quot;ל<br /><br /> <br />&quot;ונראה שאע&quot;פ שאין שבט לוי עורכין מלחמה, היינו לעשות מלחמה פרטית כמו שאפשר שיזדמן לשבט אחד עושה מלחמה בשביל התנחלות שלו שימצא לו בזה, אבל כשכל ישראל יוצאים למלחמה מחויבים גם הם לצאת, ומלחמה של כלל ישראל זאת היא ג&quot;כ עבודת ה', שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ה' הוא שייך לה יותר משאר כל העם&quot;","205","","4257","True","True","False","","336","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22724","22654","הרבה עשו כרשב&quot;י ולא עלתה בידם","05/09/12 16:36","יח אלול","תשע&quot;ב","16:36","Almuaddib","הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, והרבה עשו כרשב&quot;י ולא עלתה בידם","107","","4257","True","True","False","","221","77.127.167.45","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22751","22720","מחלוקת בגירסה, במלחמת מדין","06/09/12 03:45","יט אלול","תשע&quot;ב","03:45","דוד כוכב","בספרי במדבר פרשת מטות פיסקא קנז (ובפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) מטות, ובילקוט), קיימת מחלוקת אם הגירסה בדברי רבי עקיבא להביא את שבטו של לוי, או להוציא את שבטו של לוי.","125","","4256","True","True","False","","131","95.86.71.56","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22732","22724","פירוש שלי","05/09/12 17:14","יח אלול","תשע&quot;ב","17:14","הללל","שהרבה עשו כרשב&quot;י <b>וחשבו</b> שהם רשב&quot;י ולא עלתה בידם.<br />יש אנשים שלומדים תורה כי זה חייהם. ויש אנשים שלומדים כי ככה השכנים והחברים עושים או כי זה  יותר קל.","291","","4257","True","True","False","","124","213.151.38.254","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22734","22732","פשוט שהגמרא באה לומר ששיטת רשב&quot;י","05/09/12 17:17","יח אלול","תשע&quot;ב","17:17","שלמה שטרסברג","מתאימה ליחידי סגולה אבל ביחס לכלל הציבור  ודאי בא&quot;י ההדרכה היא כר' ישמעאל","205","","4257","True","True","False","","240","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22746","22732","מי הם אלו שנהגו כרשב&quot;י ועלתה בידם?","05/09/12 23:48","יח אלול","תשע&quot;ב","23:48","שלמה שטרסברג","מדבריך עולה שלא עלה בידם כי חשבו עצמם שהם רשב&quot;י או למדו כי זה מקובל אבל מי שלומד תורה כי זה תמצית חייו יעשה כרשב&quot;י ויצליח<br /><br />וודאי גם בדורם היו רבים וטובים שראו בתורה תמצית חייהם וניסו לעשות כרשב&quot;י ובכל זאת הגמרא כהדרכה לא ציינה אותם שעשו והצליחו אלא בחרה לומר שאלו שנסו לעשות כרשב&quot;י לא עלתה בידם ואילו אלו שניסו לעשות כר' ישמעאל עלתה בידם<br /><br />לכאורה ישנה כאן אמירה והדרכה של הגמרא כיצד ראוי לנהוג כדי שהתורה תתקיים בידו","205","","4257","True","True","False","","282","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22736","22734","העבודה היא קללה","05/09/12 17:22","יח אלול","תשע&quot;ב","17:22","עם הארץ","שנתקלל האדם הראשון.<br />מה יעשה החכם , ירבה בקללה או ימעיט ?<br />פרנסה היא גזרה, שגוזר הקב״ה בראש השנה . <br />מתשרי עד תשרי. אז למה לרוץ ולהשתולל למה שמזומן לך בלאו הכי.","248","","4257","True","True","False","","261","74.233.66.97","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22738","22736","היחס למלאכה במיוחד בא&quot;י צריך להיות אחר","05/09/12 18:02","יח אלול","תשע&quot;ב","18:02","שלמה שטרסברג","כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון<br />אהוב את המלאכה<br />יפה ת&quot;ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון<br />ודברי הרמב&quot;ם בזה ידועים לכול ואין כאן מקום להאריך ובמיוחד בא&quot;י<br />ומפורסמים דברי החתם סופר (שמצונזרים לצערינו בחלק מהמהדורות )<br /><br />&quot;נלע&quot;ד (=נראה לעניות דעתי) רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ו'אספת דגנך' אלא בא&quot;י ורוב ישראל שרויין, שהעבודה בקרקע גופה מצוה, משום ישוב א&quot;י, 'ולהוציא פירותיה הקדושים' ועל זה ציוותה התורה ואספת דגנך, ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום מצוה, וכאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, ה&quot;נ (=הכי נמי - גם כן) לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה, אבל כשאנו מפוזרים בעו&quot;ה (= בעונותינו הרבים) בין או&quot;ה (=אומות העולם) וכל שמרבה בעולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה לרשב&quot;י, וע&quot;ז אנו סומכים על ר' נהוראי במתני' סוף קדושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה, היינו בח&quot;ל (=בחוץ לארץ) וכנ&quot;ל.&quot; (חידושי החת&quot;ס, פרק לולב הגזול ד' ל&quot;א ע&quot;א).<br /><br />החתם סופר רבן של ישראל אומר שמי שיאמר לא האסוף דגני מפני עסק התורה הרי זה כמי שיאמר לא הניח תפילין מפני עסק התורה ובהמשך שם כותב ואפשר שגם בשאר האומנויות כך ולצערינו יש שהשמיטו את דבריו כי לא התאימו להשקפת עולמם<br /><br />וכאן מקום עימי לציין את מהדורת פרנקל על הרמב&quot;ם שגם היא על אף העבודה הגדולה והעצומה שעשתה חטאה בחטא זה משיקולים זרים וצינזרו דברי תורה של ת&quot;ח עצומים ששיכים לבימ&quot;ד של הרב קוק ועוד משיקולי ממון או שיקולים חינוכים שחלילה לא יאמרו שיש תורה גם שם והתורה חוגרת על כך שק<br />ועתידים ליתן את הדין כלפי שמיה על שמנעו תורה מישראל","205","","4257","True","True","False","","313","213.151.49.171","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22754","22736","גם &quot;הרבה ארבה עצבונך והרונך&quot; היא קללה","06/09/12 09:20","יט אלול","תשע&quot;ב","09:20","עציוני","ולא מצינו ליראי ה' שממעטים בהריונות על מנת למעט בקללה.","159","","4256","True","True","False","","344","93.173.39.36","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22757","22736","עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה","06/09/12 10:04","יט אלול","תשע&quot;ב","10:04","Almuaddib","","107","","4256","False","True","False","","131","77.127.167.45","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22804","22736","ואולי ברכה? ונפרש &quot;בְּעִצָּבוֹן&quot; לא כעצב","08/09/12 21:18","כא אלול","תשע&quot;ב","21:18","יהודי_קדום","אלא מלשון יצירתיות =עיצוב? כפירוש הכלי יקר:<i> &quot;בזעת אפך תאכל לחם. יש סמך מכאן לדברי הרופאים האומרים שקודם כל אכילה צריך האדם לעסוק באיזו מלאכה המחממת את בעליה כי זה עוזר אל העיכול, וכמ&quot;ש (תהלים קכח.ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. זש&quot;ה  בעצבון תאכלנה כל ימי חייך. כי <span class='bordeaux'><b>עצבון הוא לשון מלאכה </b></span>כמו שאמר באיוב (י.ח) ידיך <span class='bordeaux'><b>עצבוני </b></span>ויעשוני. ובאמרו כל ימי חייך הורה שיאכל כדי חייו לבד ולא ידרוש אחר המותרות כי מה יתרון לו שיעמול לרוח.&quot; (כלי יקר).</i><br /><br />והנה ראינו שאין העבודה מקוללת!<br /><br /><br />ומה עם: &quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: {י} וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ&quot;<br /><br /><br />הנה ודאי שמצוות עשיית המלאכה קודמת למצוות השבת וגם הרי אם אין עבודה בששת הימים איך תקיים את מצוות המנוחה?<br /><br />האם לא ברור מכאן שכשם שאתה מחוייב ומצווה על המנוחה אתה מחוייב ומצווה על העבודה?<br /><br />ואותה שאלה בהתאמה נפעיל גם על:<br /><br /> &quot; שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: {ד} וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:&quot;<br /><br />רק לפני ל' דפים למדנו: <br /><i>&quot;...ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא <span class='lightYellow'><b>גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים </b></span>דאילו גבי ירא שמים כתיב {תהילים קיב-א} אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב {תהילים קכח-ב} יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה&quot;</i><br /><br />ומה עם רב יוסף שהיה מוליך עצים ממקום למקום [גיטין סז:]<br /><br />איזה סימוכין יש לדבריו <i>&quot;העבודה היא קללה שנתקלל האדם הראשון&quot;</i>?","233","","4254","True","True","False","","285","79.183.161.117","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22761","22738","שמצונזרים לצערינו בחלק מהמהדורות?","06/09/12 10:24","יט אלול","תשע&quot;ב","10:24","מתפעל","אתה רציני?<br /><br />מי זה ההין לחתוך מדברי החתם סופר?<br />זה לא יאומן.","148","","4256","True","True","False","","205","212.29.198.117","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22771","22746","הכל תלוי במדת הבטחון","06/09/12 16:43","יט אלול","תשע&quot;ב","16:43","עם הארץ","״ והיה אם שמוע.... ובאו עליך כל הברכות האלה והישגוך״ <br />מה זה הישגוך? <br />יש אדם שרודף אחרי הפרנסה, ויש אדם שהפרנסה רודפת אחריו<br />יש שעובדים 18 שעות ביום ולא סוגרים את החודש<br />ויש שעובדים שעתיים ביום ומספיק להם,<br />ויש כאלו שלא עובדים בכלל , וחיים בלי כל מחסור.<br />אז המציאו את המילה השתדלות.<br />כמה השתדלות?<br />כל אחד בדרגת הבטחון שלו בבורא.<br />רבי ישראל מסאלנט זצוק״ל היה קונה כרטיס הגרלה אחד פעם בשנה.<br />למרות שהוא לא היה זוכה היה אומר השתדלות עשיתי.","248","","4256","True","True","False","","250","74.233.66.97","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22753","22751","מלחמת מדיין שונה ואין ללמוד ממנה","06/09/12 09:13","יט אלול","תשע&quot;ב","09:13","שלמה שטרסברג","לשני הגירסאות ברור שמלחמת מדיין שונה כי היא מלחמת נקמה ובגדרים אחרים ולכן היה צריך למעט או לרבות בה את שבט לוי<br /><br />ומצאנו כהנים שנלחמו ודיונים בגמרא ביחס להיתר של כהן באשת יפת תאר ומצאנו הרבה מגדולי ישראל שנלחמו כפי שנתבאר לעיל למי שעשה את ההשוואה לפטור ת&quot;ח משבט לוי וברור שבמלחמת מצווה כולם יוצאים ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה וכ&quot;ש ת&quot;ח והדברים פשוטים ועכמש&quot;ל","205","","4256","True","True","False","","265","213.151.49.171","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22768","22761","צינזורים מצויים לרוב","06/09/12 16:03","יט אלול","תשע&quot;ב","16:03","דוד כוכב","לאחרונה הובאו פה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=22321'>דברי הצל&quot;ח</a> בעניין החסידים שצונזרו בחלק מהמהדורות.<br />בסוף מסילת ישרים מודפס דרך עץ חיים מהרמח&quot;ל, ברוב מהדורות מצונזר שם קטע בעניין לימוד קבלה.<br />בהוצאות המאוחרות של הזוהר עם פירוש הסולם הושמטו דבריו שבסיום ההדפסה, עם התייחסות למדינה.<br />בשו&quot;ת מנחת שלמה חלק ב-ג בהוצאה השניה צונזרו קטעים.<br />ועוד כהנה וכהנה.","125","","4256","True","True","False","","163","95.86.70.17","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22781","22768","וכדי לעיין בהרחבה במאמרו","07/09/12 01:09","כ אלול","תשע&quot;ב","01:09","שלמה שטרסברג","של שמואל גליק בנושא שינויים והשמטות וצנזורה פנימית בספרי השו&quot;ת שם הוא מנתח בהרחבה את התופעה ומניעיה מצורף המאמר <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://taljournal.jtsa.edu/index.php/quntres/article/view/40/7'>כאן</a>","205","","4255","True","True","False","","300","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22772","22771","במידת הביטחון ושאינו מטיל עצמו על הציבור","06/09/12 17:43","יט אלול","תשע&quot;ב","17:43","שלמה שטרסברג","בוהיה אם שמוע שאנו אומרים כל יום כתוב מהם הברכות ונתתי מטר ארצכם בעיתו ואספת דגנך וכ' <br /><br />ועיין בקטע המצורף מאת הרב דורון ותקין<br /><br />    &quot;וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר  הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית  הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.&quot;<br /> <br />    זאת בניגוד לארצות רבות שמשופעות במקורות מים אחרים, מפני ההשגחה האלוקית המיוחדת לארץ שהיא אלוקית. אם ישראל שומרים את המצוות ההבטחה האלוקית מבטיחה הרבה גשם, ואם חלילה ההפך משמעותו שלא יהיה גשם, כדברי הרמב&quot;ן (דברים יא, י):<br />&quot;אבל דעו לכם  שאינה כארץ מצרים להשקות אותה ברגל מן היאורים ומן האגמים כגן הירק רק היא  ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים לא בענין אחר, וצריכה שידרוש ה' אותה  תמיד במטר, כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה, ואם תעברו על רצון ה' ולא  ידרוש אותה בגשמי רצון הנה היא רעה מאד לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב  בהריה.&quot;<br /> <br />    יסודות אמונה אלו חוזר עליהם משה רבנו ע&quot;ה, פעם נוספת בהמשך נאומו, אותם אנו אומרים בפרשיה  שניה של ק&quot;ש  (דברים יא, יד-יז):<br />&quot;וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקים אֲחֵרִים  וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן  אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.&quot;<br /> <br />    את התלות בגשם והבטחת ברכת שמים ושפע כלכלי עם שמירת המצוות, ניתן להבין באופן מעמיק יותר ממערכת שכר ועונש. אלה הם חיים אידיאליים של אומה - עם ה' בארצו. לכן השפע החומרי איננו רק עושר ושכר על פי החשבון, אלא הוא קירבת ה' ושפע הארץ האלוקית. חיים של שכינה, חיים של ברכה חיים של הצלחה, חיים שיש בהם אהבת תורה ויראת שמים. כדברי הרב קוק זצ&quot;ל (עו&quot;ר ח&quot;א עמ' רפח-ט)בביאורו לתפילת הכהנים אחרי ברכתם את העם:<br />&quot;... השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש:<br />    ... עם נעלה וגוי קדוש ראוי הוא שיחיה חיים של הרחבת הדעת, לא על הלחם לבדו כי אם על כל ברכת ה', חיי התענוג הנלקח לתעודת רוממות הנפש, על כן לאות על מצב ישראל הרם שלסוף כל סוף יגיעו אליו, באה ההבטחה כי ארצם תהיה ברוכה ארץ זבת חלב ודבש...  עם הנוצר לחכמה ודעת, ולהפיץ אורה ובינה רבה בעולם, אי אפשר לו שיחיה חיים של צמצום באין דבר המרחיב דעתו, וכן זבת חלב ודבש היא גזרה להקיש על יתר נעם החיים כפי הדרוש לנפש גדולה של עם גדל דעות ופונה רק למעלה....<br />    השפע אינו מבטא רק את הקיום החומרי אלא עושר של חיים, שמתאים לעם ישראל. ודאי ששנים אחרונות של שיבת ציון, בהם עם ישראל חיבב את ארצו, עלה ויישב אותה במסירות נפש גדולה, מכשירים אותו לחיים של נפש גדולה ורחבה. ראוי הוא על כן לשפע רב מהשמים לגשמי ברכה ומטרות חיים של שכינה וסייעתא דשמיא. את הברכה מוצאים אנו בארץ ישראל, במיוחד אחרי הקמת המדינה וחזרתנו לכל מלא מרחב ארצנו. &quot;","205","","4256","True","True","False","","242","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22776","22771","כמה השתדלות?","06/09/12 21:50","יט אלול","תשע&quot;ב","21:50","דוד כוכב","ברמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א הלכה יב &quot;מבואר שבעה&quot;ב ע&quot;פ תורה הוא שלומד תשע שעות ביום ושלש שעות עובד&quot; (הציטוט מלשון החזו&quot;א שהובא בתשובות והנהגות כרך ב סימן תסד).<br /><br />גם בשם הגר&quot;א נאמר לעבוד שלש שעות ביום. ובשעת הדחק ארבע שעות.","125","","4256","True","True","False","","130","95.86.70.17","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22778","22776","תניא רבי אלעזר","06/09/12 22:09","יט אלול","תשע&quot;ב","22:09","עם הארץ","&quot;כל מי שיש לו פת בסלו, ואומר מה אוכל למחר, הרי זה מקטני אמנה״","248","","4256","True","True","False","","197","74.233.66.97","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22779","22778","אדם מחויב לעשות את ההשתדלות שלו","06/09/12 23:02","יט אלול","תשע&quot;ב","23:02","שלמה שטרסברג","&quot;ה' אלוקיך אתך בכל מעשה ידך אשר תעשה&quot;<br /><br />מגן אבות לרשב&quot;ץ על אבות פרק ב <br /><br />כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל מחר הרי זה מקטני אמנה <b>כי יש לו לאדם לחשוב על העתיד ויקח תחבולה להציל לו מרעתו</b>, ומה שאינו בידו יבטח באל ואל ידאג עליו. <br /><br /><br />דברים רבה (וילנא) פרשת שופטים פרשה ה <br /><br />ב זש&quot;ה (משלי ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה מה ראה שלמה ללמד לעצל מן הנמלה, רבנן אמרי הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה אלא באמצעי ואינה חיה אלא ששה חדשים למה שמי שאין לו גידים ועצמות אינה חיה אלא ששה חדשים וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצא חטין ושעורין ועדשים א&quot;ר תנחומא וכל חיה אינה אלא חטה ומחצה והיא כונסת את אלו ולמה היא עושה כן שאמרה שמא יגזור עלי הקדוש ברוך הוא חיים ויהיה לי מוכן לאכול אמר ר&quot;ש בן יוחאי מעשה היה ומצאו בבור שלה שלש מאות כור מה שמכנסת מן הקיץ לחורף לפיכך אמר שלמה לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא <br /><br />וברור שגם אין מקרא יוצא מפשוטו ויש ללמוד את ההשתדלות והזריזות מהנמלה<br /><br />ועיין בספר אג&quot;מ<br />שו&quot;ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן מח <br /><br />ם לעשות ביטוח ואיזה סוג ביטוח יעשה כ&quot;ח מנחם אב תשכ&quot;ה. מע&quot;כ ידידי הנכבד הרה&quot;ג מהר&quot;ר יעקב משה ראטמאן שליט&quot;א. <br /><br />בדבר עצה בשני מיני ביטוח (אינשורענס) קטן שגם הוא עצמו יהנה בזקנותו וגדולה שרק אח&quot;מ =אחרי מותו= לאשתו ובניו וסך התשלומין שוה מה יקח. <br /><br />הנה שאלת כתר&quot;ה אף שהוא רק ענין עצה שבעוה&quot;ר ניטלה עצה עד שירחם השי&quot;ת וישיב יועצינו כבתחלה כאשר אנחנו מתפללים ומקוים לזה בכל עת ועונה, אבל עכ&quot;ז אנסה לומר כפי הנראה מדברי חז&quot;ל מה שיותר נכון. <br /><br />והנה בעצם ענין ביטוח בארתי בספרי אגרות משה או&quot;ח ח&quot;ב סימן קי&quot;א שליכא חסרון בטחון בהשי&quot;ת אלא שהוא כשאר רווחים ופרנסות שהאדם רשאי וגם מחוייב לעסוק כי כך נגזר מהשי&quot;ת שרק ע&quot;י איזה עבודה ומסחר ישלח לו השי&quot;ת פרנסתו לעצמו ולאשתו וב&quot;ב, ולכן גם ביטוח הוא כאחד מהפרנסות שיהיה לו לעת זקנותו ולירושה, והבטחון הוא בזה שנתן לו עצה לעשות זה וע&quot;ז שיוכל לשלם בכל שנה כפי שצריך וישלם בלא קושיים כשיצטרך לשלם עיין שם שהארכתי בזה.","205","","4256","True","True","False","","292","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22783","22778","אז איך ציוה יוסף: ויקבצו את כל אכל וכו'?","07/09/12 02:04","כ אלול","תשע&quot;ב","02:04","דוד כוכב","הרי היה להם מה לאכול בשנות השבע!<br /><br />אלא שחובה <span class='bordeaux'><b>להשתדל </b></span>כדרך העולם.<br />אך לא <span class='bordeaux'><b>לדאוג </b></span>מה אוכל למחר.<br /><br /><br />וראה מה שכתב המאירי באותו דף של דברי רבי אליעזר הגדול: כל מי שיש לו פת בסלו (מסכת סוטה דף מח ע&quot;ב):<br /><span class='bordeaux'><b>אף על פי שראוי לאדם להיותו חרוץ ומשתדל בעסקיו </b>מ&quot;מ תהא תורתו קבע ועסקיו עראי ויתלה <b>עיקר </b>בטחונו בהב&quot;ה דרך הערה אמרו מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה.</span><br /><br /><br />וראה מה שכתב בספר דף על הדף שם:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>בגמ': דתניא רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה.</b></span><br /><br /><span class='bordeaux'>לכאורה יש לעיין שהרי במנחות (קג ב) אמרו דאמר רבי חנין והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה, ופחדת לילה ויומם זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת, ואל תאמין בחייך זה הסומך על הפלטר. משמע שמי שאין לו מזונותיו למחר הוא בכלל הקללה.<br /><br />ויש ליישב שאכן נחלקו בזה התנאים, ורבי אליעזר הגדול לשיטתו. שבמכילתא פ' בשלח מצינו מחלוקת (פ' ויסע אות ב') דבר יום ביומו. רבי יהושע אומר כדי שילקוט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת. רבי אליעזר המודעי אומר כדי שלא ילקט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת. דבר יום ביומו מי שברא יום ברא פרנסתו. מכאן היה רבי אלעזר המודעי אומר כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מחוסר אמנה שנאמר למען אנסנו הילך בתורתי אם לא.<br /><br />נמצא שבאמת לר' יהושע ירד המן מכל יום לחבירו כדי שלא יהיו מודאגים, ואילו לר&quot;א אין מקום לדאגה ועל האדם לחיות בבטחון. (ויש איזה גירסא שגורסת שם רבי אליעזר, וגם לגי' שלנו רואים שדעתם היתה שב' המימרות מרועה א' נאמרו מר&quot;א המודעי).</span><br /><br />לפי דברים אלו דברי רבי אליעזר הגדול אינם להלכה, שהרי קי&quot;ל שרבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע.","125","","4255","True","True","False","","462","95.86.82.78","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22780","22779","עוד ביחס לביטוח חיים וביטחון בה'","07/09/12 00:59","כ אלול","תשע&quot;ב","00:59","שלמה שטרסברג","<b>שו&quot;ת יחווה דעת חלק ג סימן פה </b><br /><br />כיוצא בזה כתב הש&quot;ך יורה דעה (סימן קנ&quot;ט סק&quot;ב), בענין היתר הלואה ברבית לגוי בזמן הזה, (כדברי התוספות הנ&quot;ל), וסיים, ואני רגיל לפרש שזהו מה שכתוב ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו, שהמשתדל לצורך פרנסתו וסומך אך ורק על חסדיו של בשר ודם ומסיר מבטחו מהשי&quot;ת, זהו בכלל ארור. <b>אבל המאמין בכל דרכיו כי הקדוש ברוך הוא סיבת כל הסיבות, אלא שעושה השתדלות לצורך פרנסתו, אין זה בכלל מניעת בטחון, כי מכל מקום בטחונו בה'. לפיכך מותר לעשות ביטוח חיים כשהוא בוטח בה', שגם זה מן השמים, שנועדים אנשים לעשות עסק בזה לטובת בני אדם, ויודע שאין שום דבר בלי השגחת הקדוש ברוך הוא, ולית אתר פנוי מיניה עכת&quot;ד</b>. גם בשו&quot;ת לחם שלמה חלק ב' מיורה דעה (סימן ס&quot;ז) נשאל בנידון דידן, אם אין בזה משום לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה, שפותח פה לשטן, שאם ח&quot;ו ימות וכו'. והשיב, שאין בזה שום חשש כלל <br /><br /><b>וכן כתב הרב שטרנבוך תשובות והנהגות כרך ד סימן שכה </b><br /><br />העולה מדברינו שאם לפרנסתו עובד כפי צרכו לבד, ומצמצם מאד כדי ללמוד, אינו צריך לעשות ביטוח ויכול לסמוך על הקדוש ברוך הוא, אלא שרק מעט הם יחידי סגולה כאלו, ו<b>אם הוא משאר בני אדם שעובד כדי להשיג פרנסה בשפע, להחיות אותו ובני ביתו, או שהוא מבני תורה שיש להם ב&quot;ה כדי צורך, אין לחשוש מן הדין מצד הביטוח, ואדרבה אפשר שראוי לעשות כן</b> (אם אינו עשיר מופלג בעל נכסים), שבזה יהא להם במה לתלות לפרנסתם ולנישואי הבנים, ואין בביטוח שום פגם כלל וכמש&quot;נ. <br /><br /><br /><b>שו&quot;ת שבט הלוי חלק ד סימן א <br /></b><br />ואשר שאלת בענין תוכניות חסכון כעין בטוח חיים שהמטרה היא שכאשר אדם מגיע לימי זקנה או שרוצה לחתן בניו שיהי' לו כסף חסוך אי אריך למיעבד הכי או אין דעת חכמים נוחה הימנו או לא (משום חסרון אמונה ובטחון) והערות מכמה מקומות כדרכה של תורה. <br /><br /><b>לעניות דעתינו אין בו משום חסרון בטחון ואמונה,</b> דדבר פשוט דמה שהוא בטבע העולם, כזקנה, ונשואי בניו ובהגיעו לזה אינו לפי כוחותיו להכין כל הנצרך לו אז כזה <b>מצוה </b>להכין בעוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות, <br /><br />ואף על פי שאמת לאמיתו דמי שהוא במדרגת בטחון אמיתית בלי שמשטה את עצמו יכול להשליך על ה' כל יהבו והוא יעמוד לו בעת דחקו ויזמין לו פרנסתו והצטרכותו בדרך נס פלא, וע&quot;ז כ' ברוך הגבר אשר יבטח בה' והי' ה' מבטחו וכמש&quot;כ המקנה סוף קידושין על משנתינו שם דמניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, דהקשה המקנה שזה סותר משנתינו דפ&quot;ק דקידושין דצריך ללמדו אומנות וכ' ראה חיים עם אשה אשר אהבת כדאיתא שם, וכ' רבינו המקנה דודאי צדיק גמור ובטוח באמת בכל מצפון לבו לא צריך לעשות שום השתדלות והקב&quot;ה יהי' בעזרו וימציא לו הכל באופן נפלא, <b>אבל סתם בני אדם שאינם מגיעים למדריגת בטחון כזאת עליהם להשתדל ולהנהיג בהם דרך ארץ, והרבה עשו כרשב&quot;י ולא עלה בידם, וזה מפתח גדול להרבה ענינים כאשר נסיתי כמה פעמים בחיים,</b> ובזה מתיישבים סתירות בכמה מאמרים מחז&quot;ל, והייתי יכול להאריך בהם אך אין זה מקומו.","205","","4255","True","True","False","","312","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22782","22781","ועיין במאמרו של פרופסור זאב לב","07/09/12 01:37","כ אלול","תשע&quot;ב","01:37","שלמה שטרסברג","המאמר שווה קריאה בשלמותו מצורפים כאן דברים הנוגעים לעיניננו<br /> <br />...ב. בעולם התורה השתרשה לאחרונה צרות אופק המכריחה את הציבור לומדי התורה ללכת בתלם (כלל לא ברור מי קובע את התלם). מי שסוטה ולו במקצת למען למצוא לעצמו דרך משלו, דרך ישרה וטובה - או שמסלקים אותו מן החברה החרדית, או שמשמיצים אותו במלים שאסור להשתמש בהן. אין זו דרך הישיבות הליטאיות המסורתיות והאליטיסטיות. הן דגלו בפיתוח הגאוניות, בעילוי, היוצא דופן. אין זו דרכם של בני תורה ובעלי מידות טובות. חוסר סובלנות מביא למחלוקת שלא לשם שמים באצטלה של שם שמים, ומסוכנת מחלקות זו משאר מחלוקות השונות הפוקדות אותנו. <br /><br /><b>תופעת לווי היא כפיית דעת הציבור על היחיד כדי לצנזר את דברי התורה שלו. ידועה התופעה שראשי ישיבה הוציאו מספריהם הסכמות כגון של הצדיק הגרא&quot;י קוק זצוק&quot;ל או שאינם מעיזים לצטט דברי תורה שלו בשמו או של רבנים אחרים שאינם מקובלים על הציבור הזה. (ראה למשל במהדורת הרב ש' פרנקל של משנה התורה לרמב&quot;ם, לזרעים, אין אפילו מראה מקום אחד של חידושיו של הגראי&quot;ק, על אף שגדולי תורה ככגון החזון איש זצ&quot;ל התייעצו אתו בעניינים אלו ויש דוגמאות לרוב). אין דנים היום את דברי התורה של גאונים לגופם, אלא לפי השקפותיהם. במידה והשקפותיו של הגאון אינן תואמות לדעת הקהל הרי תורתו מוחרמת. <br /></b> <br />...<br /><b>ג. לאחרונה התרבו ספרים המתארים תולדות חיי גדולי התורה של הדורות שעברו. ספרם אלו כתובים לפי שבלונה אחת ואינפנטילית (ילדותית). הכרתי אישית גדולי הדור רבים של הדור האחרון. מעיד אני שרוב הספרים הללו מלאים אמת מהולים בשקר. הם מתארים שבגיל צעיר הגאון ידע חלק של הש&quot;ס בעל פה, למד בשקידה גדולה. בגיל בר-מצווה הוא דרש כבר לפני רבנים וכו'. לא מקבלים שום אבחנה, ידיעה והבנה על פנימיות ואישיותו של הגדול, על התלבטויותיו או ספקותיו, איך התמודד עם אלו ואיך במאבקו נעשה גדול אמיתי. <br /><br />בתיאור אמיתי היה הציבור הרחב יוצא נשכר, היה לומד איך להתמודד עם שאלות הזמן. אדגים את זה. לפני שנים יצא ספר של סופר דוגל, על הגאון מוילנא. ספר זה זכה בשבחים גדולים. גם בני קיבל כמה עותקים כמתנת בר-מצווה. בקשתי מבני לגנוז את הספר משום שהמחבר השמיט במתכוון פרקים על התנהגותו של הגר&quot;א לחסידות וגם השקפותיו של הגאון על לימודים כגון הנדסה, מתמתיטקה, ומקצועות אחרים. השמטות פרקים חשובים אלו מסלפים את דמותו של הגאון מוילנא. כשהרציתי את דעתי ללמו&quot;ר הגר&quot;י קמצנקי זצ&quot;ל ענה לי שטוב עשיתי. אסור להעלים דברים מהותיים וחשובים כאלו. סילוף כזה הוא גם מעין שקר. <br /><br />לאחרונה יצא ספר המתאר את הגר&quot;ם פיינשטיין זצ&quot;ל. בו כתוב שהרב לא קרא עיתון מעולם. אין אלו אלא דברי הבל. הרי אני בעצמי ראיתי לא פעם אחת שהגר&quot;מ פיינשטיין קרא בעיתון היידי של ניו יארק. (גם הגר&quot;י אברמסקי זצ&quot;ל היה נוהג לקרוא בכל שבוע את ה- Jewish Chronicle שמופיע בלונדון ולפעמים גם ב- London Times). רב אחר מבני ברק כתב לאחרונה בהקדמה לספרו של שו&quot;ת, שהחתם סופר דיבר יידיש ולא למד מקצועות אחרים חוץ מתורה. תעיד ההערכה שכתב בנו של הח&quot;ס בגרמנית שאביו דבר וכתב בגרמנית (Hochdeutsch) ולמד מקצועות שונים כגון חשבון ותרבות גרמנית כללית. גם ילדיו למדו אצל מורה פרטי מקצועות שונים. <br /><br />בימים אלה יצא לאור ספר על תולדות חייו של הרב ש. ז. מנדלובי. ז&quot;ל, מייסד ומנחה ישיבת תור הודעת. מפורטים כל סוגי השעורים שהרב היה נוהג להעביר בישיבה. מחברי הספר ראו לנכון להעלים מן הקוראים שהרב היה נוהג לתת שיעור של תורתו של הגרא&quot;י קוק וגם פרטים על המשא ומתן וההסכם עם מכללת ברוקלין. פרטים אלו חשובים בהבנת אישיותו המורכבת והמבריקה של מפלס דרך של עולם הישיבות החרדי בארצות הברית. אלו רק דוגמאות מועטות, ולא החמורות ביותר, של השמטות או סילוק עובדות חשובות בכוונה מעיני הציבור.. <br /><br />חלק מספרים אלו בא כדי להצדיק השקפותיו של הסופר, או את דעותיו הקדומות של עולם הקוראים שעבורם מיועדים הספרים, או שהסופר רוצה להשפיע על הקוראים . סופרים אלו אינם מפחדים משימוש בשקרים. גם כאן תביעתו, למה לא יוצאים בקול קורא שהאמת חשובה מכל. את המעוות אי אפשר אחר כך לתקן, שהרי הציבור התורני מתחנך על ידי פרסומים אלו בדברי שקר. אדם שהתחנך על דברי שקר קשה ליישר את דעותיו. <br /></b> ...","205","","4255","True","True","False","","291","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22784","22782","עתון מותר, אך לא בשבת. חת&quot;ס - חוכמות.","07/09/12 02:19","כ אלול","תשע&quot;ב","02:19","דוד כוכב","ערוך השולחן אורח חיים הלכות שבת סימן שז, ט:<br />&quot;ונ&quot;ל דכתבי העיתים אינם בכלל זה ומותר <b>בחול </b>לקרותן שהרי הם מודיעים מה שנעשה עתה וזה נצרך להרבה בני אדם לדעת הן במה שנוגע לעסק והן במה שנוגע לשארי עניינים&quot;.<br /><br />שו&quot;ת חתם סופר קובץ תשובות סימן כו:<br />&quot;הוא (מרן) בעצמו היה בקי בחכמת המדידה והאלגברא וקידוש החודש ובזה היה יפה כחו ומסוגל מאוד, וזה בא לו מכח זקינו הגאון מהרשש&quot;ך ז&quot;ל כי הי' רב חילו בחכמת החשבון וכו' וכמו כן הי' בקי בחכמת התכונה ופיזיק והתחיל לכתוב ספר מיוחד לחכמות אלו למען יהי' ביד תלמידיו ללמוד מתוכו לבל יספיקו בילדי נכרים, ואחר שיצא לאור ספר הברית עבר עליו מראשו ועד סופו והראהו לתלמידיו ואמר כזה קנו לכם אשר חפץ למלאות ידיו מחכמות שונות, ואני ואתם נכיר טובה להמחבר שהרבה ביטול זמן הרוחתי במה שאינני מוכרח לחבר כזה בשבילכם&quot;.","125","","4255","True","True","False","","202","95.86.82.78","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22802","22784","תלוי בסוג העיתון ולדעת מי","08/09/12 20:29","כא אלול","תשע&quot;ב","20:29","שלמה שטרסברג","ועיין בתשובת שבות יעקב, ובמיוחד בעיתונים שיש בהם רק חדשות ולא עיניני משא ומתן במיוחד אם יש בהם ענינים הנוגעים לכלל ועיין  בתשובת יעב&quot;ץ סימן קס&quot;ב ואומנם בקצוש&quot;ע ובמג&quot;א בתחילת הסימן כתבו שטוב להחמיר כי לפעמים מצטער משמועה לא טובה או מצרות של עם ישראל<br /><br />וכמובן שראוי ששבת קודש תהיה מוקדשת לעניני קדושה ולימוד תורה  כך ראוי לנהוג ובזה לית מאן דפליג","205","","4254","True","True","False","","203","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22806","22802","רק משא ומתן?!","08/09/12 21:31","כא אלול","תשע&quot;ב","21:31","דוד כוכב","במסכת שבת דף קמט ע&quot;א:<br />&quot;תנו רבנן: כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות - אסור לקרותו בשבת&quot;.<br />רש&quot;י ד&quot;ה כתב: &quot;... וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית, וזו דיוקנית פלוני ופלונית&quot;.<br />ובשו&quot;ע או&quot;ח שז, טו:<br />&quot;כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של ב&quot;א של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני, אסור לקרות בו בשבת&quot;. <br /><br />וכי מדובר פה במשא ומתן?<br />אין לערב בין הדברים שמותר <b>לספר </b>בהם בשבת, לבין הדברים שמותר <b>לקרא </b>בשבת.<br /><br />לפני שנים ניגנתי בשבע ברכות של בנו של הרב נויברט. לבסוף ניגשתי אליו והערתי לו שתי הערות. אחת מהן היתה ההערה דלעיל, שלא רק עניני משא ומתן אסור לקרא כפי שעלול להשתמע מספרו. מדבריו נראה היה שהוא הסכים לכך.","125","","4254","True","True","False","","152","31.44.132.147","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22846","22804","יישר כוח ועוד לסייע","09/09/12 17:27","כב אלול","תשע&quot;ב","17:27","שלמה שטרסברג","וכן מצאנו לגדולי החכמים שעבדו למחייתם<br /> גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים: הלל ה ז ק ן( יו מ א  <br /> שם: אמרו עליו על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר טרפעיק, ימה היה<br /> עושה ? לא נזכר בגמרא, אבל הרמב״ם בפרוש המשנה באבות פ״ג על דברי המשנה-״כל הנהנה מדברי תורה״ מביא מגטרא יומא שהלל היה חוטב עצים, ומשמע שכןהיתה, גרסתו בגמרא. ומצאת• שגם החובת הלבבות בשער הפרישות פ״ר. מביא שהלל היה חוטב ומתפרנס מן העצים, ועי׳ בהגהות כהרצ״ה חיות ז״ל למסכת אמת.<br />, וגטרא גיטין דס״ז ע״ב.)<br /> ״ ״ נושאי קירית: רב ששת<br /> ,0 וישואבי מים : כגון רב העא. (בגמרא כתובות דקי׳ה ע״א.)<br /> ״ ״ ועושים הברזל והפחמים: רבי יהושע בן חנניא. !ברכות יל״ח ע״א.)","205","","4253","True","True","False","","236","213.151.49.171","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22814","22806","אין למחות במתירים דיש להם על מי יסמוכו","08/09/12 23:45","כא אלול","תשע&quot;ב","23:45","שלמה שטרסברג","ועיין במג&quot;א ש&quot;א ס&quot;ק ד דאף שאסור לקרוא כתב שתחת הצורה משום שטרי הדיוטות מכל מקום אם הוא מתענג בקריאתם מותר. וטעמו  דכמו שיש היתר של עונג שבת בדין &quot;ודבר דבר&quot;  כך יש היתר של עונג שבת בדין &quot;ממצא חפצך&quot; ולכן סובר המג&quot;א שמותר לקרוא בכל מה שאסרו משום שטרי הדיוטות למי שיש לו עונג בזה <br />אומנם עיין בשער הציון ש&quot;א ס&quot;ק ז' שתמה עליו <br /><br />ואולי ניתן לצרף את שיטת הרמב&quot;ן (שבת קנ&quot;א.) שלא אסרו חכמים לקרוא אלא בשטרי חובות וחשבונות  אבל באיגרות שלום מותר לקרוא וכן דעת ר&quot;ת (שם קט&quot;ז:)  שאין איסור בקריאת איגרות שלום בשבת כיון שאינו צריך לכתוב בה כמו שהוא צריך את הכתוב בשטרי חובות וחשבונות והביא ראיה לזה מהירושלמי<br /><br />ועל אף שבשו&quot;ע פסק בזה כרא&quot;ש שגם באגרות שלום אסור לקרות כבר כתבו בראשונים ובאחרונים שאין למחות ביד הקורא בהם וסומך על הרמב&quot;ן<br /><br />ונחזור לראשונות שוודאי השבת נועדה לעסוק בה בקדושה ובטהרה וללמוד תורה <br />ואני רק לסנגר על המקילים כתבתי","205","","4254","True","True","False","","235","164.138.112.51","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב",""),new Message("22818","22814","ראה שם","09/09/12 00:24","כב אלול","תשע&quot;ב","00:24","דוד כוכב","בשער הציון שם סימן שא ס&quot;ק ז כתב:<br />&quot;ודע, דפירושו של מגן אברהם דחוהו בספר חמד משה ובספר מאמר מרדכי והפרי מגדים נדחק מאד בישובו&quot;.<br /><br />ובתוספות מסכת שבת דף קטז ע&quot;ב:<br />&quot;וכך משמע בירושלמי דקאמר מפני מה אין קורין בכתבי הקדש מפני שטרי הדיוטות שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר מה בכך אם אתעסק בשטרותי משמע דווקא כעין חובות ושטרות קאמר&quot;.<br /><br />סברת האוסרים שאדרבה, הרי אסרו להדיא, &quot;<b>מפני </b>שטרי הדיוטות&quot; - וגם בבבלי,&quot;גזירה <b>שמא </b>יקרא בשטרי הדיוטות&quot; (מסכת שבת דף קמט ע&quot;א) - ואפילו בכתבי הקודש גזרו בתנאים מסוימים. אם כן בגזרה כלולים בהכרח גם דברים שהם אינם בכלל שטרי הדיוטות עצמם.<br /><br />כדי שיהיה אפשר לסמוך על המתירים צריך להבין את דבריהם. יתכן שנתכוונו לענין קצת שונה, שהרי לא ביארו דבריהם.<br />אם תרצה לסמוך על כל שיטה כתובה, לפחות בכדי ללמד זכות, האם תאמר כך גם על אלו שאינם עולים לארץ?","125","","4253","True","True","False","","145","31.44.132.147","0","22654","ברכות|לה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);