var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22562;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22562","0","שמתוך כך זוכרהו. את מי? את מה?","02/09/12 23:46","טו אלול","תשע"ב","23:46","maruvka","לעולם אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו.

את מי זוכר את החבר או את דבר ההלכה?

לענ"ד ההסבר הנכון שונה מההסבר המקובל.","93","","4261","True","True","False","","1403","129.98.156.147","0","0","ברכות|לא ע"א",""),new Message("22564","22562","בפשטות - את חברו","02/09/12 23:50","טו אלול","תשע"ב","23:50","לינקוש","(אך גם התלבטתי במהלך הלימוד אולי ניתן לבאר שכך יזכור את דבר ההלכה).

ואגב, איך מתבאר המשך הקטע?
כי הא דרב כהנא אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי צניתא דבבל כי מטא להתם א''ל מר ודאי דאמרי אינשי הני צניתא דבבל איתנהו מאדם הראשון ועד השתא א''ל אדכרתן מילתא דרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב {ירמיה ב-ו} בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם וכי מאחר דלא עבר היאך ישב אלא לומר לך כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא נתישבה

מה בדיוק "כי הא"?","58","","4261","True","True","False","","268","84.229.132.102","0","22562","ברכות|לא ע"א",""),new Message("22565","22564","אכן לא את החבר","03/09/12 00:00","טז אלול","תשע"ב","00:00","maruvka","זה ברור שלא. למרות שכך נהוג להסביר. שהרי כמו שאמרת הדוגמא לא מתאימה לעקרון.

והכוונה לדבר ההלכה, אבל לא במובן שמכאן והלאה תזכור את דבר ההלכה שאמרו לך. אלא בזמן שתפרד מחברך תרצה לומר דבר הלכה ואז תזכר במשהו ותאמר אותו.
כלומר בתרגום לעברית מודרנית בעצם היינו אומרים
שמתוך כך נזכר בדבר הלכה. כלומר לא יזכור את דבר ההלכה אלא נזכר בדבר הלכה קודם שכבר הכיר.

אמנם אחרונים רבים משכו את זה לכל מיני כיווינים שונים, אבל לענ"ד זה הפשט.

מעניין לציין שבתנא דבי אליהו מופיע:
אליהו רבה (איש שלום) פרשה ה
מיכן אמרו אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, כדי שיאמר זכור איש פלוני לטוב שזו הלכה קבע בידו, שנאמר ויהי הם הולכים הלוך ודבר (מ"ב =מלכים ב'= ב' י"א), ואין דיבור אלא דברי תורה

כך שאכן שיטת התנד"א מערבת את שתי האפשרויות שהעלת. את רגע הפרידה זוכרים, ולכן זוכרים את דבר ההלכה ונזכרים בחבר כשמקיימים את ההלכה הזכורה הייטב.
אולם לענ"ד זה לא איך שהגמרא מבינה את המימרא.","93","","4260","True","True","False","","166","129.98.156.147","0","22562","ברכות|לא ע"א",""),new Message("22567","22564","כשנזקק להלכה נזכר באומרה","03/09/12 00:34","טז אלול","תשע"ב","00:34","שלמה שטרסברג","תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב

, א"ל ההוא בר דיניה לרב יהודה: לדידי קרית לי עבדא, דאתינא מבית חשמונאי מלכא? אמר ליה, הכי אמר שמואל: כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא - עבדא הוא. א"ל, לא סבר לה מר להא דא"ר אבא אמר רב הונא אמר רב: כל ת"ח שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה - שומעין לו, ואם לאו - אין שומעין לו? אמר ליה: הא איכא רב מתנה דקאי כוותי. רב מתנה לא חזייה לנהרדעא תליסר שני, ההוא יומא אתא, אמר ליה: דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא? א"ל, הכי אמר שמואל: כל דאמר מדבית חשמונאי מלכא קאתינא - עבדא הוא, דלא אישתיור מינייהו אלא ההיא רביתא, דסלקא לאיגרא ורמיא קלא ואמרה: כל דאמר מבית חשמונאי אנא - עבדא הוא, נפלה מאיגרא ומיתה. אכרוז עליה דעבדא הוא.","205","","4260","True","True","False","","298","31.44.137.199","0","22562","ברכות|לא ע"א",""),new Message("22573","22567","מקור נאה. אבל איך תסביר את הגמרא שלנו?","03/09/12 03:24","טז אלול","תשע"ב","03:24","maruvka","הגמרא מביא דוגמא לעקרון. מה שאתה אומר לא עולה מהדוגמא שהגמרא מביאה.

חוץ מזה שאין הכרח להבין שהגמרא בקידושין שציינת מדברת על פרידה. יתכן והם נסעו איתו ביחד , והגמרא רוצה להראות שלא פסק פומיה מגרסא גם בשעה שהיו הולכים בדרך.","93","","4260","True","True","False","","142","129.98.156.147","0","22562","ברכות|לא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);