var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22502;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22502","0","שתתחונן שתתחולל","02/09/12 06:38","טו אלול","תשע&quot;ב","06:38","דוד כוכב","במה חולקים רב הונא ורב חסדא?<br />מי מהם אמר שתתחולל?<br />מה פירוש שתתחולל?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=18401'>על כך כאן</a>.","125","","4255","True","True","False","","996","95.86.109.133","0","0","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22507","22502","קשה הפירוש שהביא למטרת הילוך ד&quot;א","02/09/12 08:05","טו אלול","תשע&quot;ב","08:05","יהודי_קדום","לענ&quot;ד יותר נראה לפרש &quot; כשילך ארבע אמות&quot; היינו שזהו <span class='bordeaux'><b>זמן </b></span>השהייה בין תפילה לתפילה.<br /><br />וכן לא הבנתי ולא מצאתי סמך מהירושלמי [פ&quot;ד ה&quot;ו]  שהביא התוס' לפרש כפשוטו &quot;כלומר שכל גופו יזוז ויזוע.&quot; כפי שפירש כבודו.<br /><br />גם מהירושלמי  משמע (בכל מקום בו מדובר על ד' אמות במובן שהייה) דזמן השהייה הוא כדי הילוך ד' אמות  ולא הנעת הגוף סתם.<br /><br />כל הסוגיא דנה בכמב ישהה מי שמתפלל תפילה שניה משום תשלומין, טעות, נדבה, מוסף - <br />  וא&quot;ת שזמן השהייה הוא &quot;שכל גופו יזוז ויזוע.&quot; פשוט שגם בישיבה יכול להניע כל גופו והליכת ד' אמות למה לי ?<br />אלא ודאי זמן הוא הנושא ולא הנעת גוף.<br /><br />בע&quot;ה אכתוב עוד על מאמרו זה.","233","","4255","True","True","False","","206","109.64.148.147","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22510","22502","אחלה פניך - אינך מסביר כראוי את שתתחולל","02/09/12 10:01","טו אלול","תשע&quot;ב","10:01","Almuaddib","כתבת במאמרך: <br />&quot;<span class='bordeaux'><b>שתתחולל דעתו עליו, כלומר שכל גופו יחלה, וכמו במסכת ברכות דף יב ע&quot;ב: &quot;צריך שיחלה עצמו עליו... דכתיב (שמואל א' כ&quot;ב) ואין חלה מכם עלי וגולה את אזני... (תהלים ל&quot;ה) ואני בחלותם&quot;.</b></span>&quot;<br /><br />והנה ערבת מין בשאינו מינו, בריא בחולה, מתחנן בלוקה בבריאותו.<br /><br /><br />כדי שתתחולל דעתו עליו - אינו קשור לחולי, ואינני יודע למה כיוונה דעתך כשכתבת &quot;כלומר שכל גופו יחלה&quot;. שמא תלעיטהו רוש ולענה לפני כל תפילה?<br /><br /><br />והרי פיוטי הימים הנוראים לפנינו, ובמקהלות האשכנזים החזן יפתח חזרת ש&quot;ץ, כזו או אחרת, בבקשה הידועה:<br /><span class='bordeaux'><b>מסוד חכמים ונבונים<br />ומלמד דעת מבינים<br />אפתחה פי בתפילה ובתחנונים<br />לחלות ולחנן פני מלך ...</b></span><br /><br />ועוד ישירו הקהל עם החזן כשישבור לבו &quot;<span class='bordeaux'><b>אוחילה לאל אחלה פניו</b></span>&quot;.<br /><br />לחלות - אין פירושו שמתכוון הוא לגרום חו&quot;ח מחלה לקב&quot;ה, אלא כמשמעותו - להתחנן, לומר דברי פיוסין. כפי שבמשה נאמר &quot;ויחל משה|, וכפי שבירמיהו &quot;ויחל את פני ה'&quot;, או דוד בתהילים &quot;פניך יחלו עשירי עם&quot;.<br /><br />שום מחלה אין כאן, אלא חילוי, פיוס, ריצוי, וכפי שכל שומע תפילה מילדות מכיר.<br /><br />לגבי ארבע האמות כבר העירוך כאן נכונה, ועיין מה שכתב בדיוק על כך ערוך השולחן או&quot;ח סימן ק&quot;ה, בדיני המתנה בין תפילה לתפילה.","107","","4255","True","True","False","","1075","77.125.88.202","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22512","22502","האם אכן יש שיטה לרב הונא - כדבריו?","02/09/12 10:14","טו אלול","תשע&quot;ב","10:14","יהודי_קדום","השימוש במסקנתו &quot;שאין התפילה אלא דיבור הפה ותחינת הלב&quot; כראייה לשיטת רב הונא האומר &quot;  כדי שתתחונן דעתו עליו&quot; קצת רחוק בעיניי ולא נראה לי שאפשר להעלות שיש לרב הונא שיטה מדף כה ומדף ל.<br /><br />אי אפשר למצוא שיטה לרב הונא בהסתמך על דף כה מהסיבה הפשוטה שבדף ל' אין כלל מה שיש בדף כה ומה שבדף כה אין בדף ל:<br /> (בשייכות לדברים שכתב לדמות להם שיטה לרב הונא) -  <br /><br /><span class='lightYellow'><b>דף כה</b></span><br />אין עוסקים שם בתפילה, <br />אין שם דיבור כלל על שהייה בין תפילה לתפילה <br />אין עוסקים בתחינה<br />ואין ד' אמות  - <br /><span class='bordeaux'><b>ובדף ל'</b></span> נחליף לעיל כל &quot;אין&quot; ב&quot;יש&quot;.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>בדף כה.</b></span> יש שאלה האם מותר או אסור לקרוא ק&quot;ש כאשר &quot;...צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא...&quot; ?<br />  &quot;...רב הונא אמר מותר לקרות ק''ש... כל הנשמה תהלל יה...&quot; וטעם דברי רב הונא שהתיר לקרות ק&quot;ש בבית הכסא כאשר מונחת וכו' הוא: כי הצואה נמצאת על  איבריו שאין בכוחם להלל ישירות את ה' אך היה אוסר אם היתה מונחת על הפה או על האף שמהם יוצאת התהילה – (רש&quot;י הקדוש).<br /><br />לא הצלחתי לקשר בין העניינים בין שני הדפים.<br />.<br />כדי למצוא שיטה צריך לאחוז בקצה משותף אחד לפחות – אני לא הצלחתי.<br /><span class='lightYellow'><b>בדף כה.</b></span> לא מדובר בתפילה,  <b>דף כה מדבר על ק&quot;ש</b> ואילו <b>דף ל' מדבר על תפילה</b>. <br /><br />קצה קצהו של הרעיון למצוא שיטה הוא ביצירת/כתיבת המשפט &quot;שאין התפילה אלא דיבור הפה ותחינת הלב&quot; מיד לאחר &quot; כל הנשמה תהלל יה &quot;<br /><br />אך... כאמור &quot; כל הנשמה תהלל יה &quot; הובא לראיה על צואה המונחת וכו'... <b>וכלל לא לעניין תחינה. </b><br /><br />ועוד:<br />נדמה לי שפשוט שלא יהא חולק על כך שהכלל &quot; שאין התפילה אלא דיבור הפה ותחינת הלב&quot; הוא מאפיין כללי וקיים לאו דווקא כמאפיין של דברי רב הונא ומשכך הרי שקשה לקבלו כמאפיין פרטי לרב הונא ע&quot;מ ליצור שיטה.","233","","4255","True","True","False","","258","109.64.148.147","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22514","22510","אחלה של דברים כתב החכם אלמואדיבּ","02/09/12 11:09","טו אלול","תשע&quot;ב","11:09","יהודי_קדום","בהמשך אביא עניינים דקדוקיים. <br /><br />אני מסכים עם ר' אלמואדיבּ שראוי יותר לראות שאין קשר בין מחלות ר&quot;ל ל'לחלות' שבתפילה אך אני מוצא לנכון להוסיף:<br /><br />נראה שמקור הטעות להביא את חולי הגוף כאן נובע מכך שגם &quot;לְחַלּוֹת &quot; וגם &quot;לְחַלּוֹת&quot;  מנוקדות באופן זהה, יש להם אותו שורש ועוד עניינים דקדוקיים רבים.<br /><br />הוסף לכך את הרצינות וכובד הראש הנדרשים כשאנו עומדים להתפלל - וכבר התקרבנו לחולי הגוף (אבל רק כשמפרשים לא נכון...).<br /><br />ועוד הוסף: שחִיל אף היא מילה שמשפיעה על הגוף שהרי משמעה אימה, פחד גדול, רעד  &quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot; (שמות טו יד).ה  <br />והרי מיד נעשינו חולים.<br /><br />לכן נדייק לפרש בכל מקום לפי ההקשר בה המילה לְחַלּוֹת מופיעה:<br /><br />כאן בהקשר לתפילה:<br />נראה לענ&quot;ד שיש להסכים <b>מהבחינה הלשונית</b> (הבחינה הדרשנית הרי ברור שבעינה עומדת) עם ר' אלמואדיבּ  שגם המקורות שהביא הרב כוכב - ל לְחַלּוֹת אינם במשמעות לגרום לעצמו או למישהו להיות חולה אלא שהתכוונו ל לְחַלּוֹת  שפירושו להתחנן, לבקש רחמים או סליחה וכדו'. <br />הנה עוד דוגמאות :<br />***  &quot;וַיְחַל [חזקיהו] אֶת פְּנֵי ה', וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם&quot; (ירמיהו כו יט).<br />*** &quot;וְלֹא חִלִּינוּ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ&quot; (דניאל ט יג).<br /><br />אם כן לְחַלּוֹת הוא:<br /><br />א. בקשת רחמים תחינה או סליחה.<br />ב. לרכך, להמתיק (את התפילה, התחינה) ומיד יאשר החכם אלמואדיבּ שקרוב הפירוש לערבית... <img src='/icon/4.gif'>","233","","4255","True","True","False","","208","109.64.148.147","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22516","22510","מדובר בתחינה בעוצמה שיחלה עצמו עליו","02/09/12 11:54","טו אלול","תשע&quot;ב","11:54","שלמה שטרסברג","לענ&quot;ד גם הרב דוד מתכוון  במילה תתחולל שזה מלשון תחינה ובקשה לאל אלא שהעוצמה של התחינה במילה זו היא גדולה יותר תחינה כה עמוקה ושוברת לב עד שהאדם מביא מחלה על עצמו (ולא חלילה על הבורא) בתחינתו ובבקשתו מהאל כמו שאם ת&quot;ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו היינו שיתפלל מעומק הלב בתחינות וצומות ובקשות אפילו עד שיחלה  <br />ועיין נועם אלימלך בראשית פרשת ויגש &quot;המתפלל על חבירו צריך שיחלה עצמו עליו, שהיא חלישת כח כמו שנאמר (שמות לב, יא) ויחל משה, מלמד שהחלה עצמו (עי' ברכות לב א).&quot; <br /><br />או יתפלל כ&quot;כ מעומק הלב כאילו הדברים נוגעים אליו בעצמו שהוא חולה ונמצא בצורך קיומי <br />ועיין שו&quot;ת מנחת יצחק חלק ח סימן נג &quot;והיינו צריך שיחלה עצמו שיראה כאלו הוא עצמו חולה עליו, ועי&quot;ז יקובל תפילתו כאלו מתפלל על עצמו, &quot;<br /><br />ולפ&quot;ז לא קשה מכל הפיוטים וכ' כי ברור שהכוונה לתחינה לאל אלא שהעוצמה של התחינה יותר חזקה.","205","","4255","True","True","False","","646","213.151.53.219","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22529","22516","והנה סו&quot;ס גילה לי מהו המקור","02/09/12 14:38","טו אלול","תשע&quot;ב","14:38","יהודי_קדום","ל&quot;אני חולה עליך&quot;  <img src='/icon/4.gif'> .<br /><br />ובאמת - מה עם &quot;ונשמרתם לנפשותיכם...&quot; אם נפרש חולי הגוף ממש?","233","","4255","True","True","False","","131","109.64.148.147","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22536","22516","אכן, כמובן שאין כוונתי לפשט","02/09/12 20:36","טו אלול","תשע&quot;ב","20:36","דוד כוכב","פשט המילה לחלות היא אכן להתחנן, כדברי רש&quot;י כאן.<br />אלא שחז&quot;ל רגילים לדרוש משמעויות במילים בנוסף על משמעותם הפשוטה.<br />וכך פירשתי את דברי רב חסדא, וכדברי הנועם אלימלך שהביא שלמה.<br />לענין שבת למשל, גדר של חולה הוא שכל גופו שותף בכאב.<br />רב חסדא סובר שכל הגוף שותף בתפילה, ממילא כל הגוף שותף בכאב התפילה. וכבר הראו ששיטתו של רב חסדא עקיבה במספר הלכות.","125","","4255","True","True","False","","128","95.86.64.15","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22537","22536","מה זה &quot;כאב התפילה&quot; ?","02/09/12 20:39","טו אלול","תשע&quot;ב","20:39","Almuaddib","","107","","4255","False","True","False","","159","77.125.88.202","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22539","22537","מי שיש לו צרות והוא מתפלל עליהן, יודע","02/09/12 20:51","טו אלול","תשע&quot;ב","20:51","דוד כוכב","דברי הימים ב ו, כט <br /><br /><span class='lightYellow'><b>כָּל תְּפִלָּה </b></span><span class='bordeaux'><b>כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ </b></span><span class='lightYellow'><b>וּמַכְאֹבוֹ </b></span><span class='bordeaux'><b>וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: </b></span>","125","","4255","True","True","False","","103","95.86.64.15","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22541","22539","חוששני שהתבלבלו לך הכתובים!","02/09/12 20:55","טו אלול","תשע&quot;ב","20:55","Almuaddib","לא התפילה כואבת, על הכאב מתפללים!<br /><br />&quot;מכאובו&quot; הכתוב בפסוק, בדיוק כמו &quot;נגעו&quot; - זהו מכאובו של האיש המתפלל.","107","","4255","True","True","False","","153","77.125.88.202","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22544","22541","ידעתי","02/09/12 21:09","טו אלול","תשע&quot;ב","21:09","דוד כוכב","ידעתי את הפירוש, וגם חשבתי שתבקר להעיר.<br />עיקר מה שנתכוונתי להעיר היה בכותרת.<br /><br />והנה עוד פסוק שאפשר להתוכח עליו: (ישעיהו סה, יד)<br />הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ:<br /><br />אבל אם רצונך מקור במשמעות המקובלת בה התבטאתי, יש באוצר המדרשים (אייזנשטיין) מעשיות עמוד 329 (י&quot;ב) - מעשה ברבי שמעון הגדול אשר ישב בעיר מגנצא היושבת על יד הנהר רינוס:<br />&quot;אז נתנו האבות קולם בבכי ומספד מר ויצעקו ויזעקו מכאב לבם נורא מאד&quot;.","125","","4255","True","True","False","","165","95.86.64.15","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22551","22544","כל המקורות שהבאת - סותרים דבריך ומחזקים","02/09/12 21:39","טו אלול","תשע&quot;ב","21:39","Almuaddib","דברי.<br /><br />ואם ידעת בני, ידעת, מדוע אתה כותב ההיפך ממה שאתה יודע?","107","","4255","True","True","False","","107","77.125.88.202","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב",""),new Message("22558","22551","סיפרות","02/09/12 21:57","טו אלול","תשע&quot;ב","21:57","דוד כוכב","יש בפסוקים מטען רב. פשט - לפעמים יש מחלוקת בפשט, דרשות, ואפילו יופי סיפרותי שמושתת לפעמים על הבנה של דור אחר.<br />קח את הביטוי אזלת יז, הוא אינו תואם את פירוש המילים שבתורה.<br />כשאני מדבר על הכאב שבתפילה, היום כל אחד מבין את הכוונה. בזמן המקרא? אולי כן ואולי לא.","125","","4255","True","True","False","","132","95.86.64.15","0","22502","ברכות|ל ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);