var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22457;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22457","0","הערות לברכות דף ל","31/08/12 15:32","יג אלול","תשע&quot;ב","15:32","המכריע","א. היה עומד בבית המקדש יכוון את ליבו כנגד בית קה&quot;ק. לכאורה זו הלכה קצת נדירה וניתן לקיימה במידה מסויימת בעומדינו אצל כותל מערבי שלא זזה ממנו שכינה, להפנות פניו לשמאל לכיוון מקום קה&quot;ק המשוער.<br /><br />ב. היה עומד בבית קדשי הקדשים. בזכרוני שבס' משמר הלוי מביא מהקהילות יעקב שהוכיח מכ&quot;מ שלפעמים קוראים כך גם להיכל, והא ראיה מכאן דמי יעמוד שם בקה&quot;ק ממש להתפלל. ודוחק להעמידו באומנין שבדיוק שם נעמדים להתפלל.<br /><br /> ג. (ל:) רבי חנינא קרא. בדרך כלל מקובל לפרש קורא מקראות כמו תנא ששונה משניות וברייתות. וכאן אמר הלכה ואמר לו רבי ינאי פוק קרי קראך לברא, ולכאורה מה ענין מקראותיו לפסקי הלכותיו, אטו משום שאמר דבר הלכה שלא כדת קריאתו פסולה מכאן ואילך. וקצת משמע דהקריאה אינה דוקא מקראות. והדבר צריך עוד לעיון ובירור.<br /><br />ד. חזי מאן גברא רבא דקא מסהיד עליה. שמעתי פעם מהגר&quot;ש אוירבך (בן הגרש&quot;ז) שבדורות קודמים מוסרי השמועות היו או ת&quot;ח שידעו מאי קאמרי או עמי הארצות שמסרו את כל פרטי הפרטים כמות שהם בלי פרשנויות. אבל בדור זה יש ת&quot;ח למחצה שלא לכבודם להעביר שמועה כמו ע&quot;ה, והם מתמקדים רק במה שחשוב לפי דעתם, אבל באמת אינם עדיין מספיק ת&quot;ח לדעת מה חשוב ומה הטעם האמיתי, ומסירת שמועות בדור הזה איבדה את רוב ערכה. <br /><br />אחד המשגיחים בדור הקודם היה מביא על כך דוגמא מהרעק&quot;א שהיה מקפיד מאד לילך לכל &quot;שלום זכר&quot; בעירו, וכפי הנראה זה קשור להקפדתו הגדולה במצות ביקור חולים (אז היתה היולדת תמיד באותו בית, כעיקר המנהד לילך אצל היולדת), ואולי זו הזדמנות כרב עיר לבקר בבית אנשי עירו לפרקים כפרנס וקרבניט טוב. אבל השמש הבור של הרעק&quot;א כשהעלה זכרונות מימי בחרותו על התקופה הגדולה ששימש את רעק&quot;א ידע לספר בהנאה ובעינים נוצצות &quot;אוי, כמה שרבי עקיבא אייגר אהב ארבעס, אין לתאר. הוא היה מסוגל בליל שבת של קיץ בשעה מאוחרת ללכת לצד אחד של העיר לאכול ארבעס, ולא ויתר גם על הארבעס בשלום זכר השני בצד השני של העיר&quot;...<br /><br />ה. טעה ולא הזכיר ר&quot;ח ערבית אין מחזירין לפי שאין מקדשיןבלילה. ידוע מה שחידש גאב&quot;ד וילנא הג&quot;ר אבא'לע פאסוועלער זצ&quot;ל שבליל ר:ה אין חוזרין על המלך הקדוש לפי שלא קידשו ר&quot;ח וממילא לאנתקדש ר&quot;ה. וכולי עלמא פליגי עליה מכמה טעמי ונדחו דבריו.<br /><br />ומרן הקהילות יעקב היה רגיל לעודד אנשים שיש להם חידושי תורה שיפרסמו זאת בחייהם. והיה אומר שהג&quot;ר אבא הנזכר היו לו במותו ששים ארגזים של כתבי יד מחידושיו, ולא נשאר מכל תורתו אלא חידוש זה שדוקא אותו מחו לי מאה עוכלי בעוכלא. (דומני שפעם נדפס עוד ספר באר אברהם ליקוט מתשובותיו בספרי אחרים). לכן אין כדאי לסמוך על אחרים בזה. וכמה אלפים ורבבות מספרי גאוני הדורות אבדו לנו מפני שהבאים אחריהם לא נזדרזו בהוצאתם והיו טרף לשיני הזמן ומלתעותיו.<br /><br />גם אני הקטן זכיתי לא פעם לעידוד לכתוב חידושי תורה, והיה מעורר לבדוק היטב את המקורות והציטוטים שיהיו בדקדוק טרם פירסום. ושלא יהא טעות בחישוב המהלך. (הוא אמר שעל הסברא יכולים להתווכח כדרכה של תורה, אבל אם המחבר טועה גם לפי הסברא של עצמו, כדי ביזיון וקצף).","199","","4259","True","True","False","","1063","85.130.221.217","0","0","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22476","22457","יישר כח. אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו","01/09/12 22:56","יד אלול","תשע&quot;ב","22:56","אלעד סטופל","ה. כתב במהרש&quot;א, ב&quot;ב י ע&quot;ב, על המימרא &quot;שמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו&quot;, &quot;עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת היד אשר על כן נקראו החכמים סופרים&quot;.","282","","4258","True","True","False","","1028","212.76.126.19","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22480","22457","[ללא נושא]","01/09/12 23:00","יד אלול","תשע&quot;ב","23:00","שלמה שטרסברג","ביחס לב' מדוע לא להעמיד בפשטות בכה&quot;ג ביוה&quot;כ כשנושא שם תפילה אפילו לא שמונה עשרה יכוון ליבו כנגד קודש הקודשים","205","","4258","True","True","False","","206","213.151.53.219","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22505","22457","א. ההלכה היא מחורבן ביהמ&quot;ק ואילך","02/09/12 07:15","טו אלול","תשע&quot;ב","07:15","אמלתראות","ולכן מכיון הן <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1892&st=&pgnum=45'>להרמב&quot;ם</a> והן להראב&quot;ד מותר לילך במקום קדשי קדשים ולהתפלל שמה<br /><br />ובדרך זו מתורצת למה הלכה זו כתוב בשו&quot;ע, כי להלכה היה עומד אחורי בית הכפורת נוגע גם לזמן הזה.","267","","4257","True","True","False","","311","68.199.173.180","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22479","22476","עוד חיזוק בעניין חשוב זה","01/09/12 22:59","יד אלול","תשע&quot;ב","22:59","ינון קליין","בקובץ אגרות חזון איש (ח&quot;א אגרת ד) כתב &quot;קבע נא הערותיך בספר מכורך למען תהיינה לך למשמרת, וזה חיזוק לעיון. ואמרו ד&quot;ת צריכים חיזוק. וכל המרבה בקנייני תורה מרבה תורה&quot;<br />וכ&quot;כ הגאון רבי בן ציון אבא שאול בספרו &quot;אור לציון- זכרון הדסה, חכמה ומוסר&quot; (עמ' סב) &quot;כיון שהשכחה מצויה, אם לא יכתוב מה שהתחדש לו או מה שהעיר, עלול לשכוח, לכן ראוי לכתוב אפילו דברים פשוטים. ומרויחים בזה שני דברים. א. מי שלא נמצא בסוגית הגמ' או ההלכה ההיא אולי לא יוכל להגיע לדבר זה. ב. ע&quot;י שכותב דברים פשוטים יבוא לכתוב גם דברים אחרים&quot;.<br />וע&quot;ע בספר &quot;אגרת לבן תורה&quot; לרה&quot;ג יצחק יוסף שהביא בפרק כג שיחה מאת אביו הגאון הראשל&quot;צ הרב עובדיה יוסף שליט&quot;א וכתב שם (בעמ' רד) &quot;ולכן כמה טוב שהאדם מרגיל את עצמו בכתיבה, ובפרט בני הישיבות שבעזרת ה' יגדלו בתורה... צריך לדעת, אם הם לא ירגילו עצמם משחר נעוריהם- מצעירותם לכתוב, קשה מאד שיכתבו בגדלם... אומרים בלשון מליצה 'וקנה  לך חבר' וְקָנֶה  לך חבר, כשאתה לומד לבד הדברים לא ברורים, אבל אם לומד עם החבר הוא מסביר לך, אתה מסביר לו ומתוכח איתו, העט שלך הוא החבר שלך הוא מתוכח איתך, אמנם אתה מכתיב אותו ולא הוא מושל עליך, אבל עם התרחבות הדברים הוא מרחיב לך את דעתך, הוא מעמיד אותך על האמת, וזה גופו של הלכה... כשאני רואה איזה אברך כותב, אני מחזק את ידיו, אני דוחף אותו שיכתב. כשמתחיל בכתיבה כותב דברים פשוטים, לא דוקא חדושים, מה שהוא שומע הוא כותב, אבל לאט לאט מסגנן את הדברים ומסביר אותם ומלטש אותם...&quot; ועי&quot;ש עוד שהרחיב בזה.","322","","4258","True","True","False","","201","95.86.64.65","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22504","22480","יישר כח שלמה, כך גם אני למדתי בפשטות","02/09/12 07:15","טו אלול","תשע&quot;ב","07:15","מתפעל","","148","","4257","False","True","False","","211","212.29.198.117","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22509","22480","בכל תפילה?","02/09/12 08:50","טו אלול","תשע&quot;ב","08:50","המכריע","אם הכוונה לכה&quot;ג ביוהכ&quot;פ וזה דין בכל תפילה, א&quot;כ זה חיוב עלינו בכל תפילה להתפלל נגד ירושלים ומעולם  לא שמענו שבאמירת יהי רצון שתרגילנו פונים נגד ירושלים או בעת אמירת אבינו האב הרחמן, או הוא יפתח ליבנו  או הרחמן שבסוף ברכת המזון וכן על זו הדרך.","199","","4257","True","True","False","","191","212.179.87.186","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22513","22509","הערתך נכונה היא","02/09/12 10:19","טו אלול","תשע&quot;ב","10:19","מתפעל","יישר כח, לא חשבתי על כך שכל המדובר זה בשמונה עשרה בלבד.<br />ואולי תפילתו של הכהן הגדול אחת בשנה במקום המקודש, היה לה תוקף כמו של שמונה עשרה. <br />אבל זה חידוש כמובן.","148","","4257","True","True","False","","233","212.29.198.117","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א",""),new Message("22517","22509","ועיין בדברי זיו המשנה והשל&quot;ה המצורפים","02/09/12 12:14","טו אלול","תשע&quot;ב","12:14","שלמה שטרסברג","<b>זיו משנה הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה </b>(רבי זאב וואלף טורבאוויץ - נולד בשנת תר&quot;ו (1846), נפטר בשנת תרפ&quot;א (1921).<br /><br />הלכה ג<br />[ג] היה עומד במקדש מכוין פניו כנגד בית קדשי הקדשים. עיין לח&quot;מ שכתב ועוד שם בברייתא היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד הכפורת, ולא הוזכר זה בדברי רבינו ז&quot;ל ולא ידעתי למה, עכ&quot;ל.<br />ולענ&quot;ד נראה דשפיר השמיטו רבינו, דאיזה איש יוכל לעמוד בקדשי הקדשים ולהתפלל שם, והלא רק הכהן גדול ביום הכיפורים לבד וגם אז לא היה מתפלל התפלה קצרה שלו בבית קדשי הקדשים אלא בהיכל וכדתנן יומא דף נ&quot;ב ב' יצא ובא לו בדרך בית כניסתו ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון, וא&quot;כ על כרחך הא דאמרה הברייתא בברכות היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד הכפורת, הרי האי את לבו היינו פניו, ויותר נראה דלא גרסינן בברייתא את לבו כלל, וכמ&quot;ש הכ&quot;מ בשם פסקי הרא&quot;ש, ובאמת כן כתבו התוס' מפורש שם בברכות דף ל' וז&quot;ל היה עומד בחו&quot;ל יכוין כנגד ארץ ישראל ולא גרסינן לבו, דאפניו קאי וכו' עכ&quot;ל, וא&quot;כ לפ&quot;ז פשיטא דגם בסיפא הכי גרסינן היה עומד בקדשי הקדשים יכוין כנגד הכפורת, ועל כרחך אכל מעשיו שעושה שם, הקטרת והזיית הדם והוצאות כף ומחתה בכולם יכוין את פניו כנגד הפרוכת, ולא לענין תפלה, כי לא היה שם תפלה כלל, וזה אין מקומו כאן אלא בהלכות עבודת יוהכ&quot;פ ושם כתביה רבינו באמת מפורש, <br />או די&quot;ל עוד דמה שאמרה המשנה ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון רק תקנת חכמים היתה בדורות האחרונים שלא היו כדאים לשהות בבית קדשי הקדשים, אבל בדורות הראשונים היו שוהין שם ומתפללין שם כחפצם, ורק על העת ההוא הוא שאמרה הברייתא היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין כנגד בית הכפורת בתפלה ג&quot;כ, אבל בזמן בית שני שלא היו הכהנים גדולים כדאים, הוא דאמרה המשנה ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון, ולכן שפיר השמיטו רבינו ודי למבין.<br /><br />של&quot;ה מסכת תמיד פרק נר מצוה <br />ומה שאמרו, היה עומד בבית קדשי קדשים, לא מסתבר דקאי דוקא אכהן גדול ביום כפורים, אלא על כל אדם. ורוצה לומר, עומד במחשבתו.","205","","4257","True","True","False","","303","213.151.53.219","0","22457","ברכות|ל ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);