var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22346;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22346","0","דרשה אחת. מילה אחת. שתי משמעויות.","30/08/12 02:53","יב אלול","תשע&quot;ב","02:53","כדי","<span class='bordeaux'><b>אריב''ל: כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר שבע שעות לר' יהודה, עליו הכתוב אומר &quot;נוגי ממועד אספתי ממך היו&quot;. מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא? כדמתרגם רב יוסף: תברא אתי על שנאיהון דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלים</b></span>.<br /><br />והנה לא נתבאר בגמ' היכן רמוז בפסוק עניין האיחור, שאף לפי ביאור הגמ' דנוגי הוא לשון תברא, עדיין לא מבואר אלא שיש עונש שבירה על עניין שקשור למועד, אך לא נודע מהיכא למדו שמדובר באיחור.<br />ולכאורה רש&quot;י רצה לתקן זה, שכתב: ממועד - מחמת שהעבירו מועדי התפלות והחגים יהיו נוגים ואסופים וכלים. ע&quot;כ. אך עדיין צ&quot;ב מנ&quot;ל שהוא דווקא בסיבת איחור המועדים.<br /><br />ונראה שבאמת גם את עניין האיחור הוציאו ממילת &quot;נוגי&quot; ודרשו המילה ע&quot;פ הלשון הארמית שבה &quot;נגה&quot; משמעותו איחר, כמו ביבמות (צג.) נגה ליה ולא אתא, וכן בהרבה מקומות.<br />ולפ&quot;ז מילת &quot;נוגי&quot; נדרשת לצורך הדרשה בשתי משמעויות גם יחד - במשמעות של שבר ובמשמעות של איחור, והחטא ועונשו מקופלים במילה אחת. ושיעור הפסוק הוא &quot;נוגי&quot; -  שבר יהיה לך. על &quot;נוגי ממועד&quot; - על שאיחרת את המועדים (של התפילות או הקרבנות). וגו'. <br /><br />אכן זהו <b>דבר חידוש</b> לדרוש מילה אחת לצורך <u>אותה דרשה</u> בשתי משמעויות, ואיני זוכר עוד דוגמא לזה (ויש ברש&quot;י שבת לב. ד&quot;ה באותו, קרוב לזה, אך באמת אינו דומה ולא הוי כדהכא לגמרי. וגם לא דמי לסנהדרין קח. דדריש דאף על נח נחתם גזר דין מקרא דו&quot;כי ניחמתי כי עשיתים ונח&quot; וגו' ע&quot;ש, ששם מילת &quot;נח&quot; היא באמת באותה משמעות, אלא שנדרשת פעמים למעלה ולמטה כיעוי&quot;ש).<br /><br /><br />היש למי מחכמי הפורום עוד דוגמא עם צורת לימוד כעין דוגמא של מעלה?","249","","4264","True","True","False","","1220","79.176.205.129","0","0","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22349","22346","פירוש נוסף","30/08/12 03:17","יב אלול","תשע&quot;ב","03:17","דוד כוכב","&quot;ממועד אספתי&quot; - כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה - נֶאֱסַף המועד.","125","","4264","True","True","False","","120","212.76.113.73","0","22346","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("23489","22346","מצאתי תלי&quot;ת.","01/10/12 21:30","טו תשרי","תשע&quot;ג","21:30","כדי","בגמ' ברכות (סא.) דרשינן כל המרצה מעות מידו לידה אפילו יש בו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם, שנאמר: יד ליד לא ינקה רע. והנה זה פשוט דהרצאת מעות דריש ממילות &quot;יד ליד&quot;. ומה שאמר שאפילו הוא כמרע&quot;ה יענש, פירש רש&quot;י דנפק&quot;ל נמי מ&quot;יד ליד&quot; כלומר כמו משה שקיבל את התורה מידו של הקב&quot;ה.<br />וא&quot;כ חזינן דדורש המילים יד ליד לשתי משמעויות ומשתמש בשתי המשמעויות לאותה דרשה (ולפו&quot;ר לא מצאתי מי שנתעורר בזה כאן). והוא כמו שרצינו לפרש למעלה בדרשה דנוגי ממועד.","249","","4232","True","True","False","","273","79.182.203.107","0","22346","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("23493","23489","זהו ע&quot;פ פירוש רש&quot;י","02/10/12 10:51","טז תשרי","תשע&quot;ג","10:51","דוד כוכב","אך גם י&quot;ל שלמדו &quot;אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו&quot; מסיפיה דקרא: (משלי יא, כא) וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט, משמעותו שהרישא יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע מיירי אפילו בצדיקים מזרע צדיקים.","125","","4231","True","True","False","","144","31.44.142.254","0","22346","ברכות|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);