var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21948;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21948","0","הערות לברכות דף יט","23/08/12 02:08","ה אלול","תשע"ב","02:08","המכריע","א. שמא עשה תשובה. הרב מטשעבין היה אומר בדרך הלצה ודאי כתב "תשובה" להלכה שבה הוא מפלפל עד שהוא מצדיק את מעשיו...

ב. דוגמא. לפי' הערוך המובא בתוס' (והוא בשם רב האי) שהשקוה מי צבע וכו' צ"ב מאי חוצפה היה כאן שהוצרכו לנדותו על זה.

ג. גדיים מקולסין בליל הפסח. ומכאן הפליגו הראשונים שלא יאמר אדם "בשר זה לפסח" שלא יהא נראה כקדשים בחוץ. (וראיתי רב אחד שואל אי שרי לנותני הכשר על בשר, לכתוב בשר כשר לפסח...).

ד. ולבסוף ברכוהו. בפי' הרד"ל לפרקי דרבי אליעזר הקדיש פרק בהקדמתו לבאר שלא היה זה נידוי רגיל.

ה. (יט:) שורה הרואה פנימה. עי' רש"י. בשו"ע מעתיק הרואה את פני האבל.

ו. פושטן אפילו בשוק. מעשה בתלמידיו של הסבא מסלבודקה (רבי נתן צבי פינקל) שדנו בדרגתו של רבם והעלו לדון אם היה קורה לו מעשה כזה האם היה מיד מקיים כפשוטו. ותלמיד אחד העיז פניו וניגש אל הסבא בשוק ואמר לו שיש כלאים במכנסיו. הסבא לא היסס לרגע והחל לפשוט את מכנסיו באמצע הרחוב, וגם כשהתלמיד אמר לו שזה לא נכון ורק לנסותו אמר דבר זה, היה צריך לעמול לשכנע אותו שאיננו אומר זאת רק מפני כבודו. יצויין שאדם צריך להיות מעובד בכגון זה טרם בא מעשה לידיו בבחינת כל ימי הייתי מצטער ועכשיו שבא לידי וכו'.

אגב. לא ברור שצריך לומר זאת בשוק, כי יתכן שעד שהוא יודע הריהו כמתעסק ואז באנו למחלוקת הרעק"א והחזו"א האם יש בזה חטא כשוגג, ואכמ"ל.

ז. ולפניהם ב' דרכים. לכאורה הכוונה והיו ביניהם כהנים. וכמו להלן ברש"י על ראבר"צ.

ח. ואינה לפי כבודו. בראשונים שם מבואר דהיינו שאם היה מוצא את של עצמו בשוק גם כן לא היה מביאה מפני כבודו.","199","","4271","True","True","False","","910","85.130.221.217","0","0","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21950","21948","ל-ג.","23/08/12 02:19","ה אלול","תשע"ב","02:19","יהודי_קדום","אני מכיר יראי שמים המצטרפין לבית אב ושוחטין כבש או גדי זכר לקרבן פסח. גם אם אין זה גדי מקולס האם טוב הם עושים?","233","","4271","True","True","False","","153","79.180.164.173","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21951","21948","הע'","23/08/12 02:30","ה אלול","תשע"ב","02:30","דוד כוכב","א. שמעתי מידיד בשם אושי מב"ב, שהיה בתפקיד בכיר בקופת חולים.
פעם בא אליו אדם בבקשה שיסדר לו מימון מהקופה להליך חריג. שאל אותו אושי: יש לך היתר?
אבדוק את זה, הירהר האיש.
לאחר כמה ימים בא אליו אותו אדם במרוצה, יש לי, יש לי היתר!
אך לפני שהלה הספיק להסביר את עצמו, נענה לו אושי: אה, יש לך היתר?... לי אין!!

ו. במה נחלקו, בהלכות שבת? מתעסק בשבת בודאי שונה מנהנה בכלאים.
ולקמן בדף כב ע"ב: "היה מתפלל ומצא צואה במקומו, אמר רבה: אף על פי שחטא - תפלתו תפלה. מתקיף ליה רבא: והא (משלי כ"א) זבח רשעים תועבה! אלא אמר רבא: הואיל וחטא, אף על פי שהתפלל - תפלתו תועבה".","125","","4271","True","True","False","","113","212.76.106.182","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21952","21948","מילי מילי קטני","23/08/12 02:31","ה אלול","תשע"ב","02:31","כדי","ב. עי' במהרש"ל שכתב: בערוך פירש לפירושו זה, הכי קאמר שמעיה ואבטליון השקוה כדי להראות חשיבות של גרים בא"י שהם כישראל ונמצא מזלזלין בכבודן ולפי שגינה שמעיה ואבטליון נידו אותו לכבוד הרב. עכ"ל. ובמשמרות כהונה (דיברנו אודותיו בעבר) פירש שהתנסחו בצורה בעייתית - דוגמא, שמשתמע ממנה גם שהשקוה משום שהיו הם גרים, אע"פ שהם עצמם לא התכוונו לזה.

ו. לכאורה דין זה שאם אינו יודע אינו חייב להודיעו מפורש בתה"ד (סי' רפה) שנפסק בשו"ע (יו"ד סי' שעב ס"א). ועי' בתשובת נוב"י שכתבתי בהודעה הקודמת. אכן רעק"א עצמו הביא ראיה מסוגיא דכאן דמתעסק הוי עבירה מזה שצירך להפריש חבירו, אך דחה די"ל שאני כלאים שכן נהנה כחלבים ועריות. וצל"ע בזה.
(ולמה התנסח מחלוקת רעק"א וחזו"א, הלא היו רבים וטובים עד החזו"א שערערו על חידושו של רעק"א, כמו העונג יו"ט, מנחת ברוך שפת אמת ועוד ועוד).



ובטוחני שכבודו יחוש לעשה דהשלמה למה שהחסיר בימים שנעדר.","249","","4271","True","True","False","","245","79.177.247.7","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("22075","21948","לו' מה הבסיס ההלכתי לסיפור?","25/08/12 22:35","ז אלול","תשע"ב","22:35","קותי","הרי הוא לבש את המלבוש אחרי שהיה בטוח שאין בהם כלאיים
אז מה לתלמיד חצוף ולמכנסי רבו?
היה צריך לענות לו לאו בעל דברים דידי את
אם החיט היה בא ואומר הרי הוא יודע משהו שאיש מהשוק אינו יודע
והוא יכול לבטל את חזקת הכשרות של המכנסיים

אם יבוא משהו מאמריקה ויאמר שהבשר בצלחת שלי טרף האם אשמע לו?","217","","4269","True","True","False","","178","85.250.143.132","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21955","21950","שוחטי כבש או גדי","23/08/12 03:30","ה אלול","תשע"ב","03:30","המכריע","באמת יש לעיין. יתכן שדוקא משום שצלו את הגדי ממש כצליית הפסח החמירו. עכ"פ יש להקפיד להתבטא שזה זכר חלקרבן פסח כמו שאכן כתבת ולא להתבטא בטעות שזה פסח.","199","","4271","True","True","False","","165","85.130.221.217","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21956","21951","מתעסק","23/08/12 03:32","ה אלול","תשע"ב","03:32","המכריע","לגבי נהנה בכלאים, עי' בסמוך שהביא הרב כדי שכ"כ רעק"א לחלק דגרע ממתעסק.

ולגבי צואה בזכרוני שאכן כ' הפוסקים דהיינו בהיה לו לבדוק ולא בדק. וכמדומה דיש עוד לחלק דלא הוי כלל גדר מתעסק שם, אבל לא חשבתי להיכנס כעת לגדרי מתעסק הדקים עד מאד.","199","","4271","True","True","False","","160","85.130.221.217","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21976","21951","והנה גם תפילת שיכור תועבה","23/08/12 09:04","ה אלול","תשע"ב","09:04","יהודי_קדום","שלא חפץ ה' במעשים גופם ("למה לי רוב זבחכם..."
אלא שיהיו המעשים, התפילות ומחשבות האדם לאהבה ולעבודת ה' (מה שבד"כ אין לרשע)
וכן שיהיו המעשים בהכרה, במחשבה ובכוונה (מה שאין לשיכור).","233","","4271","True","True","False","","191","79.180.164.173","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21957","21952","קטני דקטני","23/08/12 03:41","ה אלול","תשע"ב","03:41","המכריע","המהרש"ל מתייחס לפירוש של רש"י וכמו שהעיר המסוה"ש דכן דעת הערוך עצמו והתוס' הביאו ממנו מה שהוא הביא בשם רה"ג. אכן דברי המשמרות כהונה יש בהם כדי יישוב.

כוונתו לרמ"א שם, ודוקא התה"ד מיירי בכבר הגידו לו, ועי"ש לגבי ערום להקל ולגבי ישן להחמיר, ואין הדברים פשוטים כל כך. וגם לס"ד דרעק"א אפשר דגרע לובש כלאים מנמצא באהל המת, אלא דכמדו' דלא כדאי ליכנס כאן בנידון דק וטחון שכזה.

מה שכתבתי החזו"א. ראשית מפני שבעניותי אין לי את הידיעות של הרב כדי. ושנית כי זה הרבי של בית המדרש בו גדלתי. ושלישית כי באמת יש סיפור שהחזון איש אמר לגאון אחד (רבי שמעון לנגבורט ראש ישיבת וולוזין בבני ברק) שבכל מקום שהוא מביא ראיה נגד אחרונים הוא כותב מכאן משמע כך דלא כחכם פלוני. ורק פעם אחת בהוריות (בסוגיא דחטאת נשיא) הוא כתב מוכח כך וכך "וזה" דלא כרעק"א. ושינה מלשונו מפני שזו ראיה ניצחת שלא מצא לה עצה. (זה דבר מענין בפני עצמו כמה דייקנות מונחת תחת לשונם של גדולי הדורות).

ולגבי ההשלמה, היות שדפים אלו לא לימדתים ברבים, תמכתי יתידותי בדברי אדונינו המהרש"א בחידושי הלכות לסנהדרין דף מב סוף עמ' ב'.","199","","4271","True","True","False","","221","85.130.221.217","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21977","21955","מדעתי הוספתי: "זכר לקרבן פסח" בהנחה","23/08/12 09:07","ה אלול","תשע"ב","09:07","יהודי_קדום","שודאי כך חובה עליהם להגיד ולחשוב.

אשמח לקבל פרטים על "נוהג" זה ממי שמכירו מקרוב.

לפני כשנתיים כמעט והצטרפתי לעצת החברותא שלי ומחשש שאין נכון לעשות כן חזרתי בי.","233","","4271","True","True","False","","110","79.180.164.173","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21971","21956","ברור שיש לחלק","23/08/12 08:13","ה אלול","תשע"ב","08:13","זקן ומסכן","מלאכה בשבת היא "מעשה" במתעסק אין "עשייה".","320","","4271","True","True","False","","90","95.86.126.229","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("21958","21957","למרות הצהרתו שבמסכת זאת כל עצמו","23/08/12 04:04","ה אלול","תשע"ב","04:04","כדי","לא בא אלא לעורר ולפתוח הלבבות? ומהרש"א גופיה המשיך באגדתיה דמשכא ליבו של אדם.","249","","4271","True","True","False","","160","79.177.247.7","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("22045","21971","ברור","24/08/12 02:18","ו אלול","תשע"ב","02:18","דוד כוכב","הרב המכריע הבהיר שהוא לא איירי במעשה שבת כלל. אני הוא שערבתי שבת בכלאים.","125","","4270","True","True","False","","114","212.76.106.182","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("22086","22075","קשיא אוף א מעשה?","26/08/12 01:37","ח אלול","תשע"ב","01:37","המכריע","ייתכן שהיה סוג של מכנס שכולם רכשוהו ונודע שבכל פס הייצור היה שעטנז ועוד כהנה אפשר כמה עשרות אופנים. אולי החייט ביקש למסור. נודע שהחייט הכניס שעטנז בכל מכנסיו. וכו' וכו'.

אם יבוא מאמריקה מישהו שיטען שיודע בוודאות תצטרך לברר את הסוגיא של ע"א נאמן באיסורים (בידו ואיתחזק וכו'). אם אתה כותב זאת לאחר ידיעת הסוגיא הזו להלכה, הריני מתנצל מראש.","199","","4268","True","True","False","","211","85.130.221.217","0","21948","ברכות|יט ע"א",""),new Message("22110","22086","ב"ה בעזרת ההלכה אפשר לברר כל דבר","26/08/12 07:33","ח אלול","תשע"ב","07:33","קותי","כדברי המשנה
שואל, כהלכה? משיב, "מעשה".

כמדומני שהרב זוין בהקדמה לספרו סיפורי חסידים מביא
שחסידים ראשונים הקפידו לא להעלות על הכתב סיפורי חסידים
אז שאלו אבל זה ישתכח! ענו אם ישתכח כנראה שראוי להשתכח
ממש הפקרת העניין לאבולוציה במיטבה","217","","4268","True","True","False","","201","85.250.143.132","0","21948","ברכות|יט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);