var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2193;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","71"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","54"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2193","0","בשביל מה הדרשות הדחוקות של מניין וכו'?","13/05/10 19:47","כט אייר","תש"ע","19:47","שיננא","בגמרא הובאו כמה דרשות שעונות על השאלה "מניין לתחיית המתים מן התורה".

הדרשות הללו כלל לא נראות פשט הפסוקים.

אז בשביל מה הגמרא מתאמצת להביא מקור לתחיית המתים מן התורה?

אני זוכר את דברי המשנה בעמוד א:
'ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה'

ואני זוכר גם את דברי רש"י:
תחיית המתים מן התורה. שכופר במדרשים דדרשינן בגמרא לקמן מניין לתחיית המתים מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא הלכך כופר גמור הוא:

אבל מאידך כפי שמובא בגליון - הבאר שבע כתב שאין זה מדברי רש"י.
מישהו אולי יודע מה הסיבה שכך כתב הבאר שבע? [אולי הדברים קשורים לתהיה שלי בתחילת ההודעה?]","146","","5108","True","True","False","","1063","84.228.200.156","0","0","סנהדרין|צ ע"ב",""),new Message("2196","2193","כוונת רש"י וגדר החיוב להאמין בתחיה"מ","13/05/10 23:23","כט אייר","תש"ע","23:23","משיב מאורות דף היומי","אתה מעלה שאלה מאוד רצינית ברש"י. ולחומר הקושי בהבנת דברי רש"י ז"ל, אפשר להציע ההסבר דלהלן:

א. הרקע לחיוב האמונה בתחיה"מ

א. חיוב ההאמנה בתחיה"מ נובע מהחובה להביט במבט דתי על המציאות, כלומר הבטה על המציאות עם רקע דתי, ולא עם רקע של יצר הרע ופריקת עול.

ב. מבט דתי הוא מבט המכיר שאין לו הבנה וממילא אין לו שליטה על מכלול המציאות, ומכיר שהמציאות אינה רק מה שאדם יכול להגדיר ולהבין ע"י מערכת חוקים המסבירים את התרחשות האירועים והמציאויות.

ג. מבט של יצה"ר ופריקת עול, הוא מבט שמצטמצם רק במה שניתן להבנה ע"י מערכת החוקים הידועה ומוכרת ע"י בנ"א, וממילא ניתנת לשליטה [ולפעמים רק להכוונה] ע"י האדם. כלומר, להקפיד להביט רק על האירועים והתופעות המובנות לאדם. תופעות אלו ניתנות לשליטה בגלל שאדם מבין את החוקים המפעילים אותן. אבל מבט זה אינו רואה את מכלול המציאות הלא מובנת והאין סופית והבלתי ניתנת להגדרה והבנה, וממילא בלתי ניתנת לשליטה מצד האדם, אלא היא מביטה רק על פלח מאוד מצומצם, שהוא החלק המובן של המציאות, וממילא הנשלט ע"י האדם, ומתעלמת ממה שאינו מובן ונשלט.

ד. הסיבות שהבטה אחת היא דתית והשנייה פריקת עול:
ד.א. המבט הדתי מוכן לראות את כל מה שיש ולא רק חלק ממה שיש.
ד.ב. המבט הדתי מוכן להתבטל מול עוצמת המציאות, ולהכיר בהנהגה האינסופית של הקב"ה, ולהתבטל בפניה, [ולקבל עומ"ש].
ד.ג. המבט היצרי רוצה לקיים את נוכחות האני, ולומר שהוא שולט על כל מה שיש, כדי שלא להתבטל בפני מציאות ד', ולקעמ"ש.

ב. חיוב ההאמנה עצמו בתחיה"מ

א. תחיית המתים היא מעיקרי האמונה כי היא פרי של מבט דתי על המציאות, כלומר מבט המקבל את זה שיש הנהגה אינסופית של הקב"ה, לא מובנת ע"י חוקים מוכרים, ובלתי נשלטת ע"י האדם, וממילא יכולים להיווצר שינויים גדולים, מחוץ למערכת המוכרת של החוקים, וזוהי האמונה בתחיית המתים, שהיא לא מתאימה למערכת חוקים המוכרת לנו, אלא היא ביטול של החוקים האלו: תחיה של מתים.

ב. מבט לא דתי, כופר ופורק עול, אינו יכול לקבל אפשרות של שינוים גדולים מחוץ למערכת החוקים המוכרת ומובנת לו ונשלטת ע"י.

ג. ביאור דברי רש"י ז"ל

א. כוונת רש"י שאם אדם מאמין בתחיית המתים מצד ידיעה מדעית כלשהי, אין זה קשור כלל לאמונה בתחיה"מ, אלא זה סתם ידע מדעי, שהוא מתאים גם לכופר וגם למאמין.

ב. כל מהות תחיה"מ היא הבטה על המציאות ברקע שאינו מצטמצם בחוק המוכר המובן והנשלט ע"י האדם, אלא מבט של מאמין, ואת זה אין לו: ובדברי רש"י וכי מהיכן יודע שכן הוא?

ג. ולפ"ז מתפרשים דברי רש"י כדלהלן: ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא הלכך כופר גמור הוא:

פירוש: אם מודה ומאמין מכח ידיעה שאינה פרי של מבט דתי ומאמין על המציאות, מה לנו ולאמנותו. וכי מהיכן יודע שכן הוא? כלומר אם אינו יודע זאת מצד האמונה בדברי חז"ל, שהוא בנוי על רקע של מבט של מאמין על המציאות, אינו שייך לאמונה בתחיה"מ, הלכך כופר גמור הוא.

אשמח בתגובתך.
שבת שלום.","142","","5108","True","True","False","","263","85.130.130.141","0","2193","סנהדרין|צ ע"ב",""),new Message("2209","2196","ישר כח על הפירוט המעמיק","14/05/10 12:29","א סיון","תש"ע","12:29","שיננא","תודה!

אם כי עדיין קשה לי מדוע הגמרא הביאה דרשות שנראות דחוקות ביותר.

כמו כן, מעניין אותי מה הסיבה שהבאר שבע כתב על רש"י הנ"ל שאין זה מדברי רש"י [אין לי את הספר].","146","","5107","True","True","False","","215","84.229.145.80","0","2193","סנהדרין|צ ע"ב",""),new Message("2210","2209","דעת הבאר שבע","14/05/10 13:19","א סיון","תש"ע","13:19","משיב מאורות דף היומי","גם לי אין הספר, אבל יש להניח שהסיבה שלו היא שאינו מבין מדוע אם אדם מאמין בתחיית המתים אבל כופר במקור של חז"ל לתחית המתים, כלומר שהמקור שלו אינו המקור של חז"ל מהתורה, אבל הוא מודה לתחית המתים ממקור אישי שלו, מדוע רש"י מגדיר אותו ככופר בתחית המתים, הרי הוא כופר בדרשות חז"ל ולא בתחית המתים.","142","","5107","True","True","False","","203","85.130.130.141","0","2193","סנהדרין|צ ע"ב",""),new Message("2211","2209","דרשות חז"ל","14/05/10 13:57","א סיון","תש"ע","13:57","משיב מאורות דף היומי","עניין הדרשות הוא רחב ומסובך, ואני לא יודע בו כלום. יש דרשות שהם פשט בפסוק, יש יג' מידות וכד' שזה כבר קריאה שאינה בנוייה רק על פשט הכתוב. ויש אסמכתאות, ובטח יש עוד המון סוגים.

ניתן לשער השערות שונות על דרכי הלימוד, ועל צורך באסמכתאות, וכו', אבל האמת חייבת להאמר:

באופן כללי אין לנו מסורת דתית חיה ורצופה בתורה שבעל פה על דרכי הלימוד השונים של התנאים ואמוראים בפסוקים, ולכן הראשונים הפסיקו ללמוד דינים מפסוקים כמו התנאים ובמידה שונה גם האומראים, והסתפקו בלימוד הפסוקים באופן שאינו מחייב להלכה, כגון פירוש רש"י אבן עזרא ורמב"ן. או בלימוד התורה שבעל פה ללא שימוש ראשוני בפסוקים כמקור מכריע של בירור ההלכה.

וממילא אין לנו כל כך אפשרות, וגם טעם, להבין את הדרשות על בוריין.","142","","5107","True","True","False","","219","85.130.130.141","0","2193","סנהדרין|צ ע"ב",""),new Message("2212","2210","קושיות הבאר שבע","14/05/10 15:11","א סיון","תש"ע","15:11","משיב מאורות דף היומי","הוא מקשה על רש"י חמישה קושיות וכולן נסובות סביב טענה אחת ויחידה: מוכח בגמרא שמדובר בכופר בעצם המושג של תחית המתים, ולא רק בכופר שאינה מן התורה אלא ממקור אחר.

אבל כאמור, אין צורך למחוק את דברי רש"י, דאין כוונת רש"י על ידיעה יבשה של תחיית המתים אלא רש"י מדבר על רקע המאמין כגדר מהותי בתוך האמונה בתחיה"מ עצמה. וממילא לא קשה מהגמרות.","142","","5107","True","True","False","","243","85.130.130.141","0","2193","סנהדרין|צ ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);